הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בַּר מַרְייָה. כְּתִיב בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יי֨ בְּרִית אֵֶת אַבְרָם לֵאמוֹר וגו' עַד וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק וגו'' שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְּרִיתוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' כתיב ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית וגו' עד ואת בריתי אקים את יצחק י''ג בריתות הן והאי קרא ביום ההוא וגו' לאו דוקא נקט לה דלא בפרשת מילה כתיבא אלא בכריתות ברית בין הבתרים דקדמה טובא אלא צ''ל וירא ה' אל אברם וגו' ואתנה בריתי וגו':
משנה: 12b קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לָעֲרֵלִים מוּתָּר בְּעָרֵילֵי יִשְׂרָאֵל וְאָסוּר בְּמוּלֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם. קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לַמּוּלִים אָסוּר בְּעַרְלֵי יִשְׂרָאֵל וּמוּתָּר בְּמוּלֵי אוּמּוֹת הָאוֹלֵם. שֶׁאֵין הָעָרְלָה קְרוּיָה אֶלָּא לְשֵׁם הַגּוֹיִם שֶׁנֶּאֱמַר כִּי כָל הַגּוֹיִם עֲרֵילִים וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי לֵב. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר גְּדוֹלָה מִילָה שֶׁשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֶה בְּרִיתוֹת נִכְרְתוּ עָלֶיהָ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר גְּדוֹלָה מִילָה שֶׁהִיא דוֹחָה שַׁבָּת הַחֲמוּרָה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר גְּדוֹלָה מִילָה שֶׁלֹּא נִתְלָה לוֹ לְמֹשֶׁה הַצַּדִּיק עָלֶיהָ מְלֹא שָׁעָה. רִבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר גְּדוֹלָה מִילָה שֶׁהִיא דוֹחָה אֶת הַנְּגָעִים. רִבִּי אוֹמֵר גְּדוֹלָה מִילָה שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא נִקְרָא שָׁלֵם עַד שֶׁמָּל שֶׁנֶּאֱמַר הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים. דָּבָר אַחֵר גְּדוֹלָה מִילָה שֶׁאִלְמָלֵא הִיא לֹא בָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כֹּה אָמַר יי֨ אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וְלַיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שַׂמְתִּי. דָּבָר אַחֵר גְּדוֹלָה הַמִּילָה שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר הִנֵּה דַּם הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת יי֨ עִמָּכֶם עַל כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.
Pnei Moshe (non traduit)
הנה דם הברית. ואע''ג דהאי קרא לאו בדם מילה כתיב ה''ק הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם מכבר שקולה על כל הדברים האלה ומדלא כתיב אשר כורת קדריש ובנוסחת הבבלי האי ד''א ליתא:
לא נקרא שלם עד שמל. דכשצוהו על המילה אמר לו הקב''ה התהלך לפני והיה תמים:
מלא שעה. אלא מיד שנתרשל בקש המלאך להורגו:
שהיא דוחה את הנגעים. דכתיב ימול בשר ערלתו ואפי' יש שם בהרת יקוץ ואע''פ שיש בה עשה ול''ת דכתיב השמר בנגע הצרעת לשמור מאד ולעשות וגו' השמר ל''ת ולעשות עשה:
מתני' לערלים. דעתו על מי שאינו מאמין בברית מילה ולמולים המאמינים בברית מילה:
מותר בערלי ישראל. כגון מי שמתו אחיו מחמת מילה:
ואסור במולי עכו''ם. כגון ערבי וגבעוני מהול:
שי''ג בריתות. נאמרו בפרשת מילה שנאמרה לאברהם:
שהיא דוחה שבת החמורה. ששקולה כנגד כל המצות שבתורה כדאמר בגמרא ואע''פ כן מילה דוחה אותה דכתיב וביום השמיני ימול ביום ואפי' בשבת:
בְּיוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל. אֲפִילוּ בְשַׁבָּת. מַה אֲנִי מְקַייֵם מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוֹמָת. אַף בְּמִילָה. מַה אֲנִי מְקַייָם בַּשְּׁמִינִי יִמּוֹל. חוּץ מִן הַשַּׁבָּת. תַּלְמוּד לוֹמַר וּבַיּוֹם. אֲפִילוּ בְשַׁבָּת. בַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִּים מָצִינוּ שֶׁהַשַּׁבָּת שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. בַּתּוֹרָה. דִּכְתִיב עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמוֹר מִצְווֹתַי וְתוֹרוֹתָיי. וּכְתִיב רְאוּ כִּי יי֨ נָתַן לָכֶם אֶת הַשַּׁבָּת. בַּנְּבִיאִים. דִּכְתִיב וַיַּמְרוּ בִי הַבָּנִים בְּחוּקּוֹתַי לֹא הָלָכוּ וגו'. וּכְתִיב וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי חִילְּלוּ מְאוֹד. בַּכְּתוּבִּים. דִּכְתִיב וְעַל הַר סִינַי יוֹרַדְתָּ וּכְתִיב וְאֶת שַׁבָּת קָדְשְׁךָ הוֹדַעְתָּ לָהֶם וגו'. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי אַבּוּנָא. מִצְווֹת שַׁבָּת מָלֵא. לְהוֹדִיעָךְ שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל מִצְווֹתֵיהָ שֶׁלַּתּוֹרָה וְהַמִּילָה דוֹחָה אוֹתָהּ. מָשָׁל לִשְׁנֵי מַטְרֹנִיּוֹת שֶׁהָיוּ בָאוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ וְאֵין אַתְּ יוֹדֵעַ אֵי זוֹ גְדוֹלָה מֵחֲבֵירָתָהּ. זוֹ שֶׁהִיא יוֹרֶדֶת מִפְּנֵי חֲבֵירָתָהּ אַתְּ יוֹדֵעַ שֶׁחֲבֵירָתָהּ גְּדוֹלָה מִמֶּנָּהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
מצוות שבת מליא. בהאי קרא כתיב מצוות מלא ואת שבת קדשך הודעת להם ומצוות חקים ותורה צוית להם להודיעך שהיא שקולה כנגד כל המצו' שבתורה כמו מילה שהיא ג''כ שקולה כנגד כל המצות ואעפ''כ המילה דוחה שבת שהיא יותר גדולה והיינו דקאמר משל לשתי מטרוניו' כלומר שהן נראות במעלה אחת וממה שאתה רואה האחת יורדת מפני חבירתה אתה יודע שחבירתה גדולה ממנה:
מצוותי ותורתי. ולא כתיב התם אלא ראו כי ה' נתן לכם השבת אלמא שקולה היא כנגד כל המצות שבתורה:
ה''ג מה אני מקיים מחלליה מות יומת בשאר מלאכות או אינו אף במילה ומה אני מקיים בשמיני כו' וכן הוא במכילת' ובפ' ר''א דמילה:
עֲבוֹדָה זָרָה קָשָׁה מִכּוּלָּם. וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה. אָמַר רִבִּי יוֹדָה בַּר פָּזִי. חִילּוּל הַשֵּׁם קָשֶׁה מִכּוּלָּן. הָדָא הוּא דִכְתִיב וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר יי֨ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ גִּילוּלָיו לְכוּ עֲבוֹדוּ וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ וגו'.
Pnei Moshe (non traduit)
חילול השם. בפרהסיא יותר קשה מכולן כדכתיב ועתה וגו' איש גלוליו לכו עבדו בצנעא רק ואת שם קדשי לא תחללו ודרך משל ותוכחה הוא:
קשה מכולם. מכל המצות שהיא ג''כ שקולה כנגד כולן כדכתיב וכי תשגו וגו' ועל ע''ז קאי דכתיב אשר צוה ה' אליכם וזהו אנכי ולא יהיה לך שמפי הגבורה שמענו:
וְעַל יְדֵי שֶׁנִּתְעַצֵּל מֹשֶׁה בְּמִילָה בִּיקֵּשׁ הַמַלְאָךְ לְהוֹרְגוֹ. הָהוּא דִכְתִיב וַיִּפְגְּשֵׁהוּ יי֨ וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. חַס וְשָׁלוֹם לֹא נִתְעַצֵּל מֹשֶׁה בְּמִילָה אֶלָּא שֶׁהָיָה דָן בְּעַצְמוֹ וְאוֹמֵר. אִם לָמוּל וְלָצֵאת סַכָּנָה הִיא. וְאִם לִשְׁהוֹת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ. לֵךְ שׁוּב מִצְרַיְמָה. אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁנִּתְעַצֵּל בְּלִינָה קוֹדֶם הַמִּילָה. 13a הָהוּא דִכְתִיב וַיְהִי בַּדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. חַס וְשָׁלוֹם. לֹא בִיקֵּשׁ הַמַלְאָךְ לַהֲרוֹג לְמֹשֶׁה אֶלָּא לְתִינּוֹק. בּוֹא וּרְאֶה. מִי קָרוּי חָתָן. מֹשֶׁה אוֹ הַתִּינּוֹק. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מֹשֶׁה קָרוּי חָתָן. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. הַתִינּוֹק קָרוּי חָתָן. מָאן דָּמַר. מֹשֶׁה קָרוּי חָתָן. חָתָן. דָּמִים מִתְבַּקֵּשׁ מִיָּדָךְ. וּמָאן דָּמַר. הַתִינּוֹק קָרוּי חָתָן. חָתָן. בְּדָמִים אַתְּ עוֹמֵד לִי. וַתִּקַּח צִפּוֹרָה צֹר וַתִּכְרוֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ וַתַּגַּע לְרַגְלָיו וגו'. רִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי נֶחֶמְיָה וְרַבָּנִין. חַד אָמַר. לְרַגְלָיו שֶׁלְּמֹשֶׁה. וְחָרָנָה אָמַר. לְרַגְלָיו שֶׁלְּמַלְאָךְ. וְחָרָנָה אָמַר. לְרַגְלָיו שֶׁלְּתִינּוֹק. מָן דָּמַר. לְרַגְלָיו שֶׁלְּמֹשֶׁה. הֵילָךְ גְּזִי חוֹבָךְ. מָן דָּמַר. לְרַגְלָיו שֶׁלְּמַלְאָךְ. הֵילָךְ עֲבַד שְׁלִיחֻתֵּךְ. מָן דָּמַר. לְרַגְלָיו שֶׁלְּתִינּוֹק. נָֽגְעָה בְגוּף הַתִּינּוֹק. וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ אָז אָֽמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלוֹת. מִיכָּן לִשְׁתֵּי מִילוֹת. אַחַת לִפְרִיעָה וְאַחַת לְצִיצִין.
Pnei Moshe (non traduit)
משה או התינוק. הוי אומר התינוק שע''י שנכנס בברית נעשה חתן וכתיב חתן דמים אתה לי וכן קאמר בבבלי:
אלא שהיה דן בעצמו. בהיותו במדין:
סכנה היא. בשלשה ימים הראשונים:
ע''י שנתעצל בלינה. במקום לינה נתעצל במילה ונתעסק בעסק לינה בתחילה:
הה''ד ויהי בדרך במלון. מיד שבא מן הדרך נתעסק במלון:
מ''ד משה קרוי חתן. ה''ק חתן דמים מתבקש מידך כלומר שהיתה מדברת נגד התינוק חתן שלי היה מתבקש בדמים להיות נהרג על ידך:
חתן בדמים את עומד לי. ע''י הדמים של מילה אתה עומד ומתקיים בידי ולולא זה היית נהרג:
הילך גזי חובך. נפרע ונגזז החטא ממך:
הילך עבד שליחותך. כבר עשית שליחותך ולך והסתלק:
נגעה בגוף התינוק. כלומר הא דכתיב ותגע לרגליו על התינוק קאי שנגעה למילתו של תינוק כמו ולא עשה רגליו וחתכה הערלה ממנו:
למולו'. לשון רבים מיכן לשתי מילות אחת למילה ואחת לפריעה אחת למילה ואחת לציצים המעכבים כדאמר פר''א דמילה:
יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ שָׁם בַּהֶרֶת. מַה אֲנִי מְקַייֵם הִשָּׁמֵר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמוֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת וגו'. אַף בְּמִילָה. מַה אֲנִי מְקַייֵם יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ. בִּזְמַן שֶׁאֵין שָׁם בַּהֶרֶת. תַּלְמוּד לוֹמַר. בְּשַׂר. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ שָׁם בַּהֶרֶת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹנָה דְאָמַר. מִצְוַת עֲשֵׂה דוֹחָה אֶת מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ כְּתוּבָה בְצִידָּהּ. נִיחָא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי דְאָמַר. אֵין מִצְוַת עֲשֵׂה דוֹחָה אֵֶת מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה אֶלָּא אִם כֵּן הָֽיְתָה כְתוּבָה בְצִידָּהּ. מִכֵּיוָן דִּכְתִיב בְּשַׂר עָרְלָתוֹ כְּמִי שֶׁהִיא כְתוּבָה בְצִידָּהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
סליק פירקא בס''ד
ע''ד דר' יונה ניחא. פליגתא דרבי יונה ור' יוסי בהא בהאי תלמודא בהרבה מקומות ופריך ע''ד דר' יוסי למה דוחה הלא אין כתובה בצדה ומשני שאני הכא דכתיב בהאי עשה גופי' בשר ריבוייא שתהא דוחה הצרעת וכמאן דכתיב הל''ת בצדה דמיא:
ה''ג מה אני מקיים השמר וגו' חוץ ממילה או אינו אף במילה ומה אני מקיים כו' ת''ל בשר. לימד על מצות עשה דמילה שדוחה ל''ת שבצרעת:
משנה: אֵין בֵּין הַמּוּדָּר הֲנָייָה מֵחֲבֵירוֹ לַמּוּדָּר הֵימֶנּוּ מַאֲכָל אֶלָּא דְרִיסַת הָרֶגֶל וְכֵלִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין בָּהֶן אוֹכֶל נֶפֶשׁ. הַמּוֹדָּר הֲנָייַת מַאֲכָל מֵחֲבֵירוֹ לֹא יַשְׁאִלֶינּוּ נָפָה וּכְבָרָה וְרֵחַיִם וְתַנּוּר. אֲבָל מַשְׁאִיל לוֹ חָלוּק וְטַלִּית נְזָמִים וְטַבָּעוֹת וְכָל דָּבָר שֶׁאֵין עוֹשִׂין בּוֹ אוֹכֶל נֶפֶשׁ. מְקוֹם שֶׁמַּשְׂכִּירִין כַּיּוֹצֵא בָהֶן אָסוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' אין בין המודר הנאה מחבירו. שנדר שלא יהנה ממנו בשום ענין:
אלא דריסת הרגל. לעבור דרך ארצו או להשאיל כלים שאין עושין בהן אוכל נפש שמותרין במודר הימנו מאכל ואסורין במודר ממנו הנאה:
נפה וכברה וריחים ותנור. שמתקנין בהם המאכל וכ''ש קדרה ושפוד שהאוכל עומד בתוכו:
מקום שמשכירין כיוצא בהן. דכיון שדרך להשכיר כיוצא בזה והיא מוחל לו השכירות אסור שבאותן הדמים יכול לקנות אוכל נפש וכדמוקי לה בבבלי שאמר לו הנאה המביאה לידי מאכלך עלי:
הלכה: אֵין בֵּין הַמּוּדָּר הֲנָייָה מֵחֲבֵירוֹ כול'. הָא דָּבָר שֶׁעוֹשִׂין בּוֹ אוֹכֶל נֶפֶשׁ אָסוּר. וְלֹא מִמַּאֲכָל נָדַר. אָמִר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. כֵּינִי מַתְנִיתָא. אֵין בֵּין מוּדָּר הֲנָייָה מֵחֲבֵירוֹ לַמּוּדָּר הֲנָייַת מַאֲכָל מֵחֲבֵירוֹ. תַּנֵּיי דְּבֵית רִבִּי כֵן. הַמּוֹדָּר הֲנָייַת מַאֲכָל מֵחֲבֵירוֹ לֹא יַשְׁאִלֶינּוּ נָפָה וּכְבָרָה רֵיחַיִם וְתַנּוּר. תַּנֵּי. אֲבָל מַשְׁאִילוֹ כּוֹסוֹת וּקְעָרוֹת וְתַמְחוּיִין. שֶׁאֵינָן מֲהַנִּין אֶת הָאוֹכֶל אֲבָל מַכְנִיסִין אֶת הָאוֹכֶל. לָפַּסִּים וּקְדֵירוֹת אָסוּר. לִטְחוֹן וְלִדְרוֹךְ אָסוּר. לִקְצוֹר צְרִיכָה וְלִבְצוֹר צְרִיכָה. הֲנָייַת מַהוּ. תַּנֵּי אֲבָל מַשְׁאִילוּ קוֹרְדּוֹם. הֲוֵינָן סָֽבְרִין מֵימַר. בְּקוֹרְדּוֹם שֶׁלַּבַּקַעִי. תִּיפְתָּר בְּקוֹרְדּוֹם שֶׁלַּמַּכּוּשׁ. וְלֵית שְׁמַע מִינָהּ כְּלוּם. רִבִּי אֲבוּנָא אָמַר. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי אָהֵן יוסטא מִכֵּיוָן דִּי מְרָחֵק וַחֲשַׁר בָּהּ קִמְחָה אֲסִיר מִישְׁאַל לֵיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' ולא ממאכל נדר. בתמיה ולמה יאסר אפי' כלים שעושין בו אוכל נפש:
כיני מתני'. כן המתני' מיירי שאמר הניית מאכלך עלי דכיון שהוסיף ואמר הנאת מאכל אסר על עצמו כל הגורם ומתקן המאכל. ובבבלי מסיק דוקא באומר הנאה המביאה לידי מאכל דאי לאו הכי לא משמע אלא הנאה מגוף המאכל בלא אכילה כגון ללעוס חטים וליתן על מכתו:
תניי דבית ר'. בהדיא כן:
שאין מהנין את האוכל. שאין מתקנין בהן המאכל אלא שמכניסין בהן המאכל בלבד:
לפסין וקדרות אסור. שמתקנין בהן המאכל:
לטחון לו חטים ולדרוך ענבים אסור. שהנאה קרובה המביאה לידי מאכל היא:
לקצור ולבצור צריכא. מיבעיא לן לפי שהנאה רחוקה היא:
הניית מהו. חסר כאן וצריך לומר הניית צורך מאכל מהו כגון קורדום לבקוע עצים:
תני אבל משאילו קורדום והוינן סברין מימר. דאפי' בקורדום של בקעי' מותר אע''פ שהוא לצורך מאכל ודחי לה הש''ס תיפתר בקורדום של מכוש שמנכשין בו השדה דהנאה רחוקה היא ולא לצורך מאכל מיקריא אבל בקורדום של בקיע לית ש''מ כלום:
אהן יוסטה. או זוסטה והוא חגורה שעשויה כמעשה רשת מכיון שהיא עשויה נקבים ויכול לחשור ולנפות בה הקמח אם אסור להשאילו דכעין נפה הוא:
אזוסטיר. חגורה בלשון יוני. הערוך:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source