הלכה: הַנּוֹדֵר מִן הַיַּיִן כול'. מַתְנִיתָא מָקוֹם שֶׁאֵין קוֹרִין לְקֶפַלּוֹטוֹת כְּרֵישִׁין. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁקּוֹרִין לְקֶפַלּוֹטוֹת כְּרֵישִׁין לֹא בְדָא. לָכֵן צְרִיכָה אֲפִילוּ בְּמָקוֹם שֶׁקּוֹרִין לְקֶפַלּוֹטוֹת כְּרֵישִׁין. מִן הַכְּרֵשִׁין מוּתָּר בְּקֶפַלּוֹטוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' מתניתא. דמותר בקפלוטות במקו' שאין קורין לקפלוטות כרישין:
לא בדא. לא בזה אמרו ואסור בקפלוטות. ודחי לה הש''ס לכן צריכא אלא אפי' במקום שקורין להן כרישין מותר משום דלא נדר אלא מסתם כרישין דאילו במקום שאין קורין פשיטא:
משנה: 22a הַנּוֹדֵר מִן הַיַּיִן מוּתָּר בְּיֵין תַּפּוּחִים. מִן הַשֶּׁמֶן מוּתָּר בְּשֶׁמֶן שׁוּמְשְׁמִין. מִן הַדְּבַשׁ מוּתָּר בִּדְבַשׁ תְּמָרִים. מִן הַחוֹמֶץ מוּתָּר בְּחוֹמֶץ סִיתְוָונִיּוֹת. מִן הַכְּרֵשִׁין מוּתָּר בְּקֶפַלּוֹטוֹת. מִן הַיָּרָק מוּתָּר בְּיַרְקוֹת שָׂדֶה מִפְּנֵי שֶׁהוּא שֵׁם לְוַויי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מותר בירקות שדה מפני שהוא שם לויי. שנקרא ירק השדה ולא ירק סתם:
מותר בקפלוטות. מין ממיני הכרישין הגדילי' בא''י ולא הוו בכלל סתם כרישין:
מן השמן. משמע שמן זית והילכך מותר בשמן שומשמין:
מתני' מותר ביין תפוחים. דכיון שיש לו שם לויי לא מיקרי יין סתם:
הָיָה רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר. וְאִישׁ בָּא מִבַּעַל שָׁלִישָׁה וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּיכּוּרִים וגו'. אֵין לָךְ מְבַכֵּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִבַּעַל שָׁלִישָׁה וְלֹא בִיכֵּר אֶלָּא אוֹתוֹ הַמִּין. וְהֵבִיא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים. אֵימָתַי הֱבִיאוֹ. לְאַחַר הָעוֹמֶר. שֶׁנֶּאֱמַר תֵּן לָעָם וְיֹאכֵלוּ. הוֹאִיל וְהָֽיְתָה הַשָּׁנָה צְרִיכָה לְעַבֵּר מִפְּנֵי מָה לֹא עִיבְּרָהּ אֱלִישָׁע. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ שְׁנֵי רַעֲבוֹן וְהָיוּ הַכֹּל קוֹפְצִים לַגָּרְנוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והיו הכל קופצין לגרנות. לפי שכלה התבואה והיו צריכין לאכול מן החדש:
אין לך מבכר. אין לך קל לבכר בא''י יותר מבעל שלישה ואעפ''כ לא ביכר אלא אותו המין של שעורים כדכתיב לחם ביכורים וגו' דמשמע שעכשיו הי' מבכר וכתיב והביא וגו' ואימתי הביאו מסתמא לאחר שקרב העומר הביא דכתיב ויאכלו ש''מ שקרב העומר והותר החדש וא''כ הואיל והיתה השנה צריכה לעבר שהרי כשהגיע ניסן עדיין לא היה רוב אביב שלא ביכרו עכשיו אלא שעורים ומסתמא פירות האילן נמי לא הוו וקי''ל דעל השנים מהשלשה שהן תקופה ואביב ופירות האילן מעברין השנה ומפני מה לא עיברה אלישע:
תַּנֵּי. אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה לֹא בַשְּׁבִיעִית וְלֹא בַמּוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. וְאִם עִיבְּרוּהָ הֲרֵי זֶה מְעוּבֶּרֶת. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר. עַד שֶׁלֹּא הִתִּיר רִבִּי לִיקַּח יָרָק מִחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ. אֲבָל מִשֶּׁהִתִּיר רִבִּי לִיקַּח יָרָק מִחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ הִיא שְׁבִיעִית הִיא שְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
היא שביעית היא שאר שני שבוע. הואיל ושכיחי מח''ל בשביעי' אין חילוק בין שביעית לשאר שני שבוע ומעברין:
ולא במוצאי שביעית. בשמינית מפני שכלה הישן ומאריכין עליהן איסור חדש:
בשביעית. שמאריכין עליהן איסור עבודת קרקע:
מִן הַיָּרָק מוּתָּר בְּיַרְקוֹת שָׂדֶה מִפְּנֵי שֶׁהוּא שֵׁם לְוַויי. וְתַנֵּי עֲלָהּ הַנּוֹדֵר מִן הַיָּרָק בַּשְּׁבִיעִית אָסוּר בְּיַרְקוֹת הַשָּׂדֶה. תַּנֵּיתָהּ רִבִּי קְרִיסְפָּא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה בֶּן גַּמְלִיאֵל דְּאָמַר טַעְמָא. הָדָא דְאַתְּ אֲמַר עַד שֶׁלֹּא הִתִּיר רִבִּי לְהָבִיא יָרָק מִחוּץ לָאָרֶץ לָאָרֶץ. אֲבָל מִשֶּׁהִתִּיר רִבִּי לְהָבִיא מִחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ. הִיא שְׁבִיעִית הִיא שְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא. עוּלְשִׁין חֲשׁוּבִין הֵן לְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכְלִין בַּשְּׁבִיעִית. הָדָא דָאַתְּ אֲמַר עַד שֶׁלֹּא הִתִּיר רִבִּי לְהָבִיא יְרָקוֹת מִחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ. אֲבָל מִשֶּׁהִתִּיר רִבִּי לְהָבִיא מִחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ הִיא שְׁבִיעִית הִיא שְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
היא שביעית היא שאר שני שבוע. דהואיל ושכיחי עולשי גינה הבאים מח''ל עולשי שדה לא חשיבי:
עולשין. עולשי שדה חשובין הן לטמא טומאת אוכלין בשביעית דבשאר שני שבוע דשכיחי עולשי גינה לא חשיבי עולשי שדה ולא הוו אוכלין אא''כ חישב עליהן כדתנן פ''ג דעוקצין:
טעמא הדא דאמר עד שלא התיר ר' להביא ירקות מח''ל. ופלוגתא דתנאי הוא בבבלי סוף פרקין חד אמר אין מביאין משום חששא דגוש ארץ העמים ואמר התם בהאי תלמודא רבי התיר להביא ירק מח''ל ולאחר שהתיר היא שביעית היא שאר שני שבוע דשכיחי ירקות גינה שמביאין מח''ל ואדעתא דהכי נדר:
בשביעית אסור בירקות שדה. לפי שאין זורעין ונוטעין. ואין ירקות גינה מצויין ולא נתכוין זה אלא על ירקות שדה:
אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָׁנָה קוֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְאִם עִיבְּרוּהָ אֵינָהּ מְעוֹבֶּרֶת. אֲבָל מִפְּנֵי הַדְּחַק הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מְעַבְּרִין אוֹתָהּ אַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה מִיַּד. אַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ מְעוּבָּר אֶלָּא אֲדָר. רִבִּי אוֹמֵר. נִיסַן לֹא נִתְעַבֵּר מִיָּמָיו. וְהָתַנִּינָן. אִם הָיָה הַחֹדֶשׁ מְעוּבָּר. [אִם בָּא לֹא בָּא. רַב אָמַר תִּשְׁרֵי לֹא נִתְעַבֵּר מִיָּמָיו וְהָא תַנִּינָן אִם הָיָה חוֹדֶשׁ מְעוּבָּר.] אִם הָיָה לֹא הָיָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אין מעברין. אין ב''ד יושבין לעיין בשביל העיבור קודם ר''ה שלא ישתכח הדבר קודם שיגיע העיבור ואתי לזלזולי בחמץ. ובבבלי התם מסיק דחשובי מחשבי גלויי לא מגלו:
מפני הדחק. שלא יתעכבו מחמת העכו''ם:
אינו מעובר. אין מעברין שום חדש אחר אלא אדר:
ניסן לא נתעבר מימיו. לא הוקבע ר''ח ניסן מעולם ביום ל''א שאדר הסמוך לניסן לעולם חסר:
והתנינן. בספרי הדפוס נחסר כאן וצ''ל כמו דגרי' בשביעית ובר''ה ובסנהדרין. והתנינן אם בא חדש בזמנו. מתני' היא בפ''ד דשקלי' מותר הקטור' כו' אם בא תרומה חדשה בזמנו לוקחין אותה מתרומה חדשה מפני שבאחד בניסן היו צריכין להביא כל הקרבנות מתרומה חדשה כדאמרי' בר''ה חדש והביא קרבן כו' וכן הוא בתוספתא בפ''ק דר''ה ניסן ר''ה למלכים כו' כיצד לתרומת שקלים כל קרבנות ציבור קריבין באחד בניסן אם בא חדש בזמנו קריבין מן החדשה ואם לאו קריבין מן הישנה וס''ל להמקשה דה''ק אם בא החדשה בזמנו כלומר שלא בא אלא עד זמנו שהוא יום שלשים קריבין למחר מן החדשה שעל כרחך היו צריכין לעבר ניסן ולקבוע ר''ח ביום ל''א כדי שיקרבו תמיד של שחר וכן הקטורת בא' בניסן מתרומה חדשה ואם לאו שלא בא עדיין קרבין מן הישנה לפי שא''א בענין אחר ועכ''פ ש''מ דלפעמים עושין ר''ח ניסן ביום ל''א ומשני אם בא קאמר אבל באמת מעולם לא נזדמן להיות כך לפי שהיו מקדימין להביא שקליהן מקודם שהרי באחד באדר משמיעין על השקלי':
והתנינן. בפ''י דשביעית אם היה חדש תשרי מעובר משמט בר''ה משום דשביעית משמטת לסוף ומשני נמי אם היה קאמר אבל מעולם לא היה שלא נזדמן להיות כך:
שִׁשָּׁה דְבָרִים עָשָׂה חִזְקִיָּה מֵֶלֶךְ יְהוּדָה. עַל שְׁלֹשָׁה הוֹדוּ לוֹ וְעַל שְׁלֹשָׁה לֹא הוֹדוּ לוֹ. גִּירֵר עַצְמוֹת אָבִיו וְהוֹדוּ לוֹ. כִּיתֵּת נְחַשׁ הַנְּחוֹשֶׁת וְהוֹדוּ לוֹ. גָּנַז טַבֶּלָּה שֶׁל רְפוּאוֹת וְהוֹדוּ לוֹ. וְעַל שְׁלֹשָׁה לֹא הוֹדוּ לוֹ. סָתַם מֵימֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן וְלֹא הוּדוֹ לוֹ. קִיצֵּץ דַּלְתוֹת הַהֵיכָל וְלֹא הוּדוֹ לוֹ. עִיבֵּר נִיסַן בְּנִיסַן וְלֹא הוּדוֹ לוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גירר עצמות אביו. משום כפרה ומפני קידוש השם שיתגנה על רשעו ויוסרו הרשעים:
כיתת נחש הנחשת. לפי שהיו טועין אחריו:
גנז טבלא של רפואות. שהיו חקוקות עליו צורות הנעשים על פי חכמת הכוכבים לעתים ידועים לרפואה וכיוצא בו מדברים המטעים וכאשר השחיתו בני אדם דרכם והיו מתרפאין מהן באותן הדברים הסירו וגנזו. ובבבלי סוף פ' מקום שנהגו גרס גנז ספרי רפואות:
סתם מימי גיחון העליון. כדכתיב למען לא יבאו מלכי אשור וימצאו מים לשתות:
ולא הודו לו. שהיה לו לבטוח בהקב''ה:
עיבר ניסן בניסן. ביום ל' של אדר שראוי לקובעו ניסן נמלך ועשאו אדר ולא הודו לו דכתיב הזה זה ניסן ואין אחר ניסן:
כְּתִיב בְּכָל לְבָבוֹ הֵכִין לִדְרוֹשׁ הָאֱלֹהִים אֵל אֲבוֹתָיו וגו'. רִבִּי סִימוֹן בַּר זַבְדִּי וְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. חַד אָמַר אֲפִילוּ כַמָּה עָשָׂה לְטָהֳרַת הַקּוֹדֶשׁ לֹא יָצָא יְדֵי טָהֳרַת הַקּוֹדֶשׁ. וְחָרָנָה אָמַר. אֲפִילוּ כָּל מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁעָשָׂה לֹא יָצָא כְדֵי טָהֳרַת הַקּוֹדֶשׁ. כְּתִיב וַיָּחֵילוּ בְּאֶחָד לַחוֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וגו'. וּכְתִיב וּבְיוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר לַחוֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן כִּלּוּ. וַהֲלֹא לְיוֹם אֶחָד יְכוֹלִין הָיוּ לְבָעֵר כָּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהָיָה שָׁם. אָמַר רִבִּי אִידִי. מִפְּנֵי צַלְמֵי כַּשְׂדִים שֶׁחֲקוּקִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מפני צלמי כשדים שחקוקים. היו שם שעשאום לע''ז והיו טרודין למחקם ולבטלן:
וחרגה אמר. בטהרת הקדש לא עשה כלום אלא כל לבבו הכין לדרוש בשאר כל מעשים טובים:
כתיב כל לבבו הכין לדרוש האלהים ה' אלהי אבותיו ולא כטהרת הקדש. ופליגי ר' סימון ור' שמואל חד אמר הא דקאמר ולא כטהרת הקדש שלא יצא ידי חובתו לענין טהרת הקדש ואפי' באמת כמה וכמה עשה לצורך טהרת הקדש מ''מ לא יצא ידי חובתו לגמרי:
תַּנֵּי. אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. מְעַבְּרִין. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְחִזְקִיָּה שֶׁעִיבֵּר אֶת הַשָּׁנָה מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה. שֶׁנֶּאֱמַר כִּי מַרְבִּית הָעָם וגו'. רִבִּי שִמְעוֹן אָמַר. אַף עַל פִּי שֶׁעִיבְּרוּ נִיסַן אֵינוֹ מְעוּבָּר אֶלָּא אֲדָר. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן. חִזְקִיָּה הֶעֱשִׂי לְצִיבּוּר לַעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁינִי. אִית תַּנָּיַי תַנֵּי. מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה. אִית תַּנָּיַי תַנֵּי. אֵין מְעַבְּרִין. 22b מָאן דְּאָמַר אֵין מְעַבְּרִין מִינָהּ כִּי אָֽכְלוּ אֶת הַפֶּסַח בְּלֹא כַכָּתוּב. וּמָאן דְּאָמַר (אֵין) מְעַבְּרִין מַה מְקַייֵם כִּי אָֽכְלוּ אֶת הַפֶּסַח. שֶׁעִיבְּרוּ אֶת נִיסַן וְאֵינוֹ מְעוּבָּר אֶלָּא אֲדָר. וְאַתְייָא כַּיי דָּמַר רִבִּי סִימוֹן בַּר זַבְדִּי. גּוּלְגּוֹלְתּוֹ שֶׁלְּאָרְנָן הַיְּבוּסִי מָֽצְאוּ תַּחַת הַמִּזְבֵּחַ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גלגלתו של ארנון היבוסי מצאו. ולא היה הדבר מזומן להם להטהר עד הפסח:
ואתיא. הא דאמר מפני הטומאה כהאי דאמר ר' סימון בסוטה:
ה''ג מאן דאמר אין מעברין מינה דכתיב כי אכלו וגו' וביקש רחמים על עצמו. ומ''ד מעברין מה מקיים כו'. וכן הוא בסנהדרין:
חזקיה העשי. עישה להם לעשוי' פסח שני כדמפרש התם כגון שהיו ישראל מחצה טמאין ומחצה טהורין ולאו דוקא מחצה שאז ודאי בטומאה עושין אלא שהזכרים טמאין יותר מן הטהורין ונשים משלימות לטהורין ועודפין על הטמאין מעיקרא סבר נשים בראשון חובה והוי להו טמאין מיעוטא ומידחו לפסח שני ולבסוף סבר נשים בראשון רשות והוו להו טמאין רובא ורובא לא מידחו לפסח שני וביקש רחמים על עצמו:
כי מרבית העם וגו'. לא הטהרו וכדכתיב לעיל מינה ויועץ המלך וגו' לעשות הפסח בחדש השני כי לא יכלו לעשותו בעת ההיא ולקמן מפרש מאי מפני הטומאה. ובבבלי סנהדרין שם מפרש לפלוגתייהו דה''ק אין מעברין מפני הטומאה ואם עיברוה מעוברת ר' יהודה אומר אינה מעוברת שכן מצינו בחזקיה שעיבר מפני הטומאה וביקש רחמים על עצמו שנאמר כי אכלו את הפסח בלא ככתוב כי התפלל חזקיה עליהם וגו'. ורבי שמעון פליג וסבירא ליה דאפילו לכתחילה מעברין ומפני מה ביקש חזקי' רחמים על עצמו שאין מעברין אלא אדר והוא עיבר ניסן והיינו ביום שלשי' שראוי לקבעו ניסן ואפילו בדיעבד אינה מעוברת והיינו נמי דקאמר הכא אע''פ שעברו לניסן אינו מעובר אלא אדר:
מפני הטומאה. כגון שהיו רובן טמאי מתים בסוף אדר וכלתה אפר הפרה ואין יכולין למצוא עכשיו פרה אדומה אין מעברין משום כך ועושין הפסח בטומאה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source