Vayedaber

מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָֽמְרָה. מִתְעַנִּין שָׁעוֹת. דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הַרְאֵינִי בְּתַעֲנִיתִי עַד דְּחָסַל פִּירְקִי. עַד דְּנֶיחְסַל פַּרָשָׁתִי. מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹנָה אָֽמְרָה. מִתְעַנִּין שָׁעוֹת. רִבִּי יוֹנָה הֲוָה בְצוֹר וְשָׁמַע דִּדְמָךְ בְּרֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי. אַף עַל גַּב דְּאָכַל גּוּבְנָה וְשָׁתָה מַיָא אַסְקֵיהּ צוֹם כָּל הַהוּא יוֹמָא. מִילְתֵיהּ דְּרַב אָֽמְרָה. מִתְעַנִּין שָׁעוֹת. דְּרַב אָמַר. לוֹוֶה אָדָם תַּעֲנִיתוֹ וּפוֹרֵעַ. אָמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל. וְכִי נֵדֶר הוּא זֶה. נָדַר לְהִתְעַנּוֹת וְשָׁכַח וְאָכַל כְּזַיִת אִיבֵּד תַּעֲנִיתוֹ. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַבָּנִין דְּתַמָּן. וְהוּא שֶׁאָמַר יוֹם סְתָם. הָא אִם אָמַר יוֹם זֶה מִתְעַנֶּה וּמַשְׁלִים. לֹא אָמַר אֶלָּא אָכַל. הָא טָעַם לֹא. רִבִּי בָּא חֲסִידָא בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. הָדָא מַטְעַמִּיתָה אֵין בָּהּ לֹא מִשּׁוּם בְּרָכָה וְלֹא מִשּׁוּם גֶּזֶל וְלֹא מִשּׁוּם דְּמַאי וְלֹא מִשּׁוּם הֶפְסֵק תַּעֲנִית.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

לא אמר. ולא אמרן דאיבד תעניתו אלא כשאכל הא טעם ולא בלע לא כלום הוא:

לא משום ברכה. אין צריך לברך כשהוא טועם בלבד ואין בה משום גזל כו':

מילתיה. וכן שמענו מדר' יונה ששמע שנפטר בנו של רבי יוסי ואע''ג דכבר אכל גבינה ושתה השלים לתענית כל היום ונחשב לו לתענית:

לווה אדם תעניתו ופורע. כלומר אם מתענה ואינו יכול להשלים תעניתו לווה תעניתו וחשיב היום בכלל תענית אף על פי שאכל כיון שמקצתו התענה עד שלא נמלך ללות אלמא מתענין לשעות ומיהו חייב לפורעו כיון שיום שלם קיבל עליו:

וכי נדר הוא זה. שצריך לפרעו דהא לא קיבל עליו אלא לצעורי נפשיה אי מצי ואי לא לא ולא דמי לשאר נדר שצריך להשלים נדרו. וזה כלישנא קמא בבבלי תענית שם:

איבד תעניתו. משום שיכול להתענות יום אחר תחתיו דקי''ל כרב דלוה ופורע:

והוא שאמר יום סתם. ואז יכול להתענות ליום אחר אבל אם אמר יום זה שוב אינו יכול ללות תעניתו ולפיכך משלים תעניתו היום אף על פי שאכל כזית:

מילתי' דר''י. שמענו מדר''י דמתענין לשעות שמקבלין התענית אפילו לשעות דר' יוחנן הוה רגיל לומר הריני בתענית עד שאסיים פירקי או הפרשה וקרי ליה תענית:

רִבִּי אָחָא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינָה. אָסוּר לְאָדָם לְהִתְעַנּוֹת עַד שֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּשַּׁבָּת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. הָיוּ מִתְעַנִּין וְיָֽרְדוּ לָהֶן גְּשָׁמִים. קוֹדֶם חַצּוֹת לֹא יַשְׁלִימוּ. 26b עַד כְּדוֹן צַפְרָא הוּא. אַחַר חַצּוֹת יַשְׁלִימוּ. שֶׁכְּבָר עָבַר רוּבּוֹ שֶׁלַּיּוֹם בִּקְדוּשָׁה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אסור לאדם להתענות עד ו' שעות בשבת. איידי דאיירי בנדר שבת נקט לה להאי סוגיא הכא:

מתניתא אמרה כן. סוף פרק ג' דתענית היו מתענין בשביל הגשמים וירדו להם קודם חצות לא ישלימו כדמפרש טעמא עד כדון צפרא הוא ולא חל התענית:

אחר חצות ישלימו שכבר עבר רובו של יום בקדושה. בתענית אלמא דעד חצות יום מיחשב כתענית והילכך אין מתענין עד חצות בשבת:

יָחִיד שֶׁגָּזַר עָלָיו תַּעֲנִית אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה מִשֶּׁחֲשֵׁיכָה. וְאִם אָמַר. בְּתַעֲנִית צִיבּוּר. אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה מִבְּעוֹד יוֹם. נָדַר לְהִתְעַנּוֹת וְנִמְצְאוּ יָמִים טוֹבִים וְשַׁבָּתוֹת. לוֹקֶה וְאֵינוֹ צָרִיךְ הֵיתֵר חָכָם. נָדַר לְהִתְעַנּוֹת וְנִמְצְאוּ יָמִים הַכְּתוּבִין בִּמְגִילַּת תַּעֲנִית. רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי יוּדָן רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. חַד אָמַר. מִתְעַנֶּה וְאֵינוֹ מַשְׁלִים. וָחָרָנָה אָמַר. לוֹקֶה וְאֵינוֹ צָרִיךְ הֵיתֵר חָכָם. הָדָא דְאַתְּ אֲמַר עַד שֶלֹּא בָֽטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. אֲבָל מִשֶּׁבָּֽטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית בָּֽטְלוּ כָל אֵילּוּ. רִבִּי חֲנַניָה וְרִבִּי יוֹחָנָן תְּרֵיהוֹן אָֽמְרֵי. בָּֽטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. בָּֽטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אֶמֶשׁ הָיִיתִי יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה מַעֲשֶׂה שֶׁגָּֽזְרוּ תַעֲנִית בַּחֲנוּכָּה בְלוֹד. וְאָעַל רִבִּי אֱלִיעֶזֶר וְסִיפֵּר וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרָחַץ. אָמַר לָהֶן רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. צְאוּ וְהִתְעַנּוּ עַל מַה שֶׁהִתְעַנִּיתֶם. וְאַתְּ אֲמַר. בָּֽטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. אָמַר רִבִּי אַבָּא. אַף עַל גַּב דְּתֵמַר בָּֽטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. חֲנוּכָּה וּפוּרִים לֹא בָֽטְלוּ. מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין אָֽמְרִין. בָּֽטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. רִבִּי יוֹנָתָן צִייֵם כָּל עֲרוֹבַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה. רִבִּי אָבִין צִייֵם כָּל עֲרוֹבַת סוּכּוֹת. רִבִּי זְעוּרָא צִייֵם תְּלַת מָאוָון דְּצוֹמִין. וְאִית דְּאָֽמְרֵי. תִּשְׁעַת מָאוָון דְּצוֹמִין. וְלֹא חָשׁ עַל מְגִילַּת תַּעֲנִית. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא מְפַקֵּד לְסַפְרָייָא. אִין אָתַת אִיתָא מִישְׁאֲלִינְכוֹן. אֵימְרוּן לָהּ. בַּכֹּל מִתְעַנִּין חוּץ מִשַּׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים וְרָאשֵׁי חֳדָשִים וְחוֹלוֹ שֶלַּמּוֹעֵד וַחֲנוּכָּה וּפוּרִים.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ובחנוכה ופורים. שלא בטלו:

בכל. בכל ימי מגילת תענית מתענין:

מפקד. למלמדי תינוקות אם תבוא אשה לשאול אתכם אם תתענה:

מיליהון דרבנין. דלקמן ר' יונתן ור' אבין שצמו באלו הימים ש''מ בטלה מגילת תענית שאף הן כתובים במגילת תענית וכן ר''ז צם ג' מאות צומין כו' ולא חש אם ארעו בהן ימים של מגילת תענית:

אמר רבי אבא. לאו ראיה מחנוכה שאע''פ דאת אמר בטלה מגלת תענית בחנוכה ופורים לא בטלו. והכי מסיק לה בבבלי דר''ה דף י''ט:

וחרנה אמר. אף באלו לוקה משום נדרו וא''צ היתר חכם:

חד אמר מתענה. באותן ימים הכתובים במגילת תענית הואיל ומדרבנן הוא שלא להתענות בהן אבל א''צ להשלים:

נדר להתענות. זמן ידוע ונמצאו בו שבתות ויו''ט לוקה על נדרו ואוכל וא''צ היתר חכם דממילא בטל:

ואם אמר. בפירוש שקיבל עליו בחומר תענית צבור צריך להפסיק מבעוד יום:

משחשיכה. קודם יום התענית ואינו צריך להפסיק מבעוד יום:

משנה: עַד הַפֶּסַח אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ עַד שֶׁיְּהֵא אָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵא. עַד לִפְנֵי הַפֶּסַח רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר עַד שֶׁיַּגִּיעַ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר עַד שֶׁיֵּצֵא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ר' יוסי אומר עד שיצא. דקסבר מעייל איניש נפשיה לספיקא ולמאי דמפכינן בגמרא דר' מאיר לדר' יוסי הלכה כרבי יוסי ואסור עד שיגיע:

עד לפני הפסח ר' מאיר אומר אסור עד שיגיע. משום דיש במשמעות זה שלשה ענינים איכא למימר עד לפני ימים הראשונים דהיינו עד שיגיע ואיכא למימר עד לפני הימים אחרונים ויהיה מותר בימים אחרונים ואיכא למימר עד לפני הפסח עד שיצא וקאמר ר' מאיר עד שיגיע משום דקסבר לא מעייל איניש נפשיה לספיקא ודבר מבורר קאמר עד שיגיע:

עד שיהא אסור עד שיצא. דמשמע עד שיהא כולו:

מתני' עד הפסח אסור עד שיגיע. דבלשון בני אדם משמע עד ולא עד בכלל:

משנה: עַד הַקַּיִץ עַד שֶׁיְּהֵה הַקַּיִץ עַד שֶׁיַּתְחִילוּ הָעָם לְהַכְנִיס בַּכַּלְכָּלוֹת. עַד שֶׁיַּעֲבוֹר הַקַּיִץ עַד שֶׁיַּכְפִּילוּ הַמַּקְצוּעוֹת. עַד הַקָּצִיר עַד שֶׁיַּתְחִילוּ הָעָם לִקְצוֹר קְצִיר חִטִּים אֲבָל לֹא קְצִיר שֶׁל שְׂעוֹרִים הַכֹּל לְפִי מְקוֹם נִדְרוֹ. אִם הָיָה בָהָר בָּהָר וְאִם הָיָה בַבִּקְעָה בַּבִּקְעָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' עד הקציר. אמר קונם יין שאיני טועם עד הקציר של חטים ושעורים:

עד הבציר. של ענבים:

עד המסיק. של זיתים:

אינו אסור אלא עד שיגיע. הואיל ואין לקציר ובציר זמן קבוע כדמפרש ואזיל לא שנא אמר עד שיהא לא שנא אמר עד שיגיע אינו אסור אלא עד שיגיע שכל דבר שאין זמנו קצוב אין בדעת הנודר להכניס עצמו באיסור זמן שאין ידוע לו ולפיכך אמרינן דודאי עד שיגיע קאמר:

מתני' עד הקיץ עד שיעשה הקיץ. בין אמר עד הקיץ בין אמר עד שיעשה הקיץ. ובנוסחת הבבלי עד הקיץ עד שיהא הקיץ:

עד שיתחילו העם להכניס בכלכלות. לא שיקוצו עראי אלא עד שיקוצו הרבה ומכניסין בכלכלות:

עד שיכפלו המקצועות. הסכינים שהן מיוחדים לחתוך התאנים כשעושין מהן עיגולים נקראין מקצועות וכלומר עד שיכפלו הסכינים ונכנסין לתוך קתיהן שמצניעין אותן לשנה הבאה פ''א המקצועות מחצלאות שמייבשין עליהן התאנים:

הכל לפי מקום נדרו. אם היה רוב תבואות המקום חטים עד קציר חטים ואם שעורים עד קציר שעורים וכן אם היה בהר בשעת הנדר עד שיגיע זמן הקציר והבציר בהר ואם בבקעה עד שיגיע זמן הקציר והבציר של בקע':

הלכה: עַד הַבָּצִיר כוּל'. קָבַע זְמָן לְמִשְׁתֶּה בְנוֹ וְאָמַר. קוֹנָם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם עַד שֶׁיַּגִּיעַ מִשְׁתֶּה. עַד כְּמִי שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ. אוֹ מֵאַחַר שֶׁיָּכוֹל לִדְחוֹתוֹ לְאַחַר זְמָן כְּמִי שֶׁאֵין זְמַנּוֹ קָבוּעַ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אמר ר' זעירא לשון ניותי הוא. כלומר דבאמת בלישנא בעלמא פליגי ואין אתה צריך להחליף הגי' דר' יוסי סבר עד לפני הפסח היינו עד דלפני פיסחא שמפנה ויוצא כל הפסח. ניותי שם עיר ודכוותה בפ''ק:

ר' אבין. פליג דמפרש עד שיגיע ועד שיצא דקאמרי על פרוס הפסח קאי שהוא ט''ו יום לפני הפסח וקרי ליה לפני משום דשואלין ודורשין שלשים יום קודם הפסח ופרוס האחרון לפני הפסח הוא:

ההין אמר. ר' מאיר עד שיגיע פרוס הפסח וההין אמר ר' יוסי עד שיצא אבל כשיגיע הפסח עצמו הכל מודים שהוא מותר דלא נדר אלא ממה שנקרא לפני הפסח:

גמ' קבע זמן למשתה בנו ואמר קונם יין שאיני טועם עד שיגיע משתה בני. מהו למאי קא מדמינן לה:

עד כמי שזמנו קבוע. כלומר כמי שזמנו קבוע הוא ואם אמר עד שיגיע אינו אסור אלא עד שיגיע אבל אם אמר עד שיהא או עד זמן משתה בני אסור עד שיעבור המשתה כמו בנדיר עד שיהא הפסח דזמנו קבוע ואסור עד שיצא או דילמא מאחר שיכול לדחותו לאחר זמן כמי שאין זמנו קבוע דמי ובין אמר עד שיגיע ובין אמר עד שיהא אינו אסור אלא עד שיגיע ולא איפשיטא:

ואת אומר דפליגי אי מעייל נפשיה לספיקא אי לא ובשביל כך הוכרחת להחליף הגירסא הא ליתא דהכא בלישנא בעלמא פליגי:

אנן בעייא עד לפני ואת אמר אכין. בתמיה כלומר אנו רוצין לפרש לפני הפסח דקאמר התנא ובמאי פליגי:

למה הוא מקנתר לו. ר' זעירא לר' ירמיה על שמקשה לו כן וקאמר משום דכבר קדמו הרי עולם לא כבר הקשה זה ר' אלעזר לר' יוחנן וא''ל לית היא מחלפה שיטתייהו אלא מתני' דהכא הוא מחלפא בגי' וכדתני דבית ר' כן לר''מ אסור עד שיצא ולר' יוסי עד שיגיע:

ולא עמד שוקד עד שעמד ירמיה. ולקנתרו בדברים נתכוין:

א''ל. תנינן בסוטה משמת בן עזאי ובן זומא בטלו השקדנים ששוקדים על הדברים לדקדק אחריהם:

וכא במתני' הוא אמר הכין. דשמעינן להו איפכא וקשיא דר' מאיר אדר''מ ודר' יוסי אדר' יוסי:

עד שיצאו כל הרשויות הקטנות. אסיפא דהתם קאי קדשתי את בתי הקטנה ואיני יודע כו':

עד שיצאו כל הרשויות הגדולות. דברי ר' יוסי דהתם מפרש לה כלומר דודאי דעתו להוציא כל הבנות הגדולות ולא נתכוין אלא לגדולה היותר מבוררת והא דנקט הרשויות משום דכולן בוגרות מיירי ונתנו רשות לאביהן לקדשן:

גמ' מחלפא שיטתיה דר' מאיר ודר' יוסי תמן הוא אומר. בפ''ג דקידושין תנן מי שיש לו שתי כיתי בנות משתי נשים ואמר קדשתי את בתי הגדולה ואיני יודע אם הגדולה שבגדולות או גדולה שבקטנות או קטנה שבגדולות שהיא גדולה מן הגדולה שבקטנות ר''מ אומר כולן אסורות חוץ מן הקטנה שבקטנות דקסבר ר' מאיר מעייל איניש נפשיה לספיקא והואיל ולא ידעינן הי' מינייהו קידש כולן אסורות ור' יוסי אומר כולן מותרות חוץ מן הגדולה שבגדולות דקסבר לא מעייל איניש נפשיה לספיקא ואין דעתו אלא דבר המבורר שאין להסתפק והיא הגדולה שבכולן:

משנה: עַד הַקָּצִיר עַד הַבָּצִיר עַד הַמָּסִיק אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעַ. זֶה הַכְּלָל כָּל שֶּׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ אָמַר עַד שֶׁיַּגִּיעַ אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ. אָמַר עַד שֶׁיְּהֵא אָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵא. וְכָל שֶׁאֵין זְמַנּוֹ קָבוּעַ בֵּין אָמַר עַד שֶׁיְּהֵא בֵּין אָמַר עַד שֶׁיַּגִּיעַ אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעַ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' עד הקציר. אמר קונם יין שאיני טועם עד הקציר של חטים ושעורים:

עד הבציר. של ענבים:

עד המסיק. של זיתים:

מתני' עד הקיץ עד שיעשה הקיץ. בין אמר עד הקיץ בין אמר עד שיעשה הקיץ. ובנוסחת הבבלי עד הקיץ עד שיהא הקיץ:

עד שיתחילו העם להכניס בכלכלות. לא שיקוצו עראי אלא עד שיקוצו הרבה ומכניסין בכלכלות:

הלכה: עַד הַפֶּסַח אָסוּר כול'. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי קוֹמֵי רִבִי זְעִירָה. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי. תַּמָּן הוּא 27a אוֹמֵר. עַד שֶׁיֵּצְאוּ כָּל הָֽרְשׁוּיוֹת הַגְּדוֹלוֹת. עַד שֶׁיֵּצְאוּ כָּל הָֽרְשׁוּיוֹת הַקְּטַנּוֹת. וָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. אָמַר לֵיהּ. מִשֶׁמֵּת בֶּן עַזַּאי וּבֶן זוֹמָא בָֽטְלוּ הַשַּׁקְדָּנִים. לֹא עָמַד שׁוֹקֵד עַד שֶׁעָמַד יִרְמְיָה. אָמַר רִבִּי בָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִייָה בַּר וָוא. לָמָּה הוּא מְקַנְתֵּר לְהוֹן. לֹא כְּבָר קַשּׁוֹנְתָהּ רִבִּי אֶלְעָזָר קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי. אָמַר לֵיהּ. לֵית הִיא מִחְלְפָה. מַתְנִיתָא הִיא מִחְלְפָה. וְתַנֵּי דְבֵית רִבִּי כֵן. עַד לִפְנֵי הַפֶּסַח. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. עַד שֶׁיֵּצֵא. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. עַד שֶׁיַּגִּיעַ. אֲנָן בָּעֵיי עַד לִפְנֵי וְאַתְּ אֲמַר אָכֵין. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. לְשׁוֹן נִיוָתִי הוּא. עַד לִפְנֵי פִּיסְחָא. אָמַר רִבִּי אָבִין. הַכֹּל מוֹדִין בַּפֶּסַח שֶׁהוּא מוּתָּר. מַה פְלִיגִין. בִּפְרוֹס הַפֶּסַח. הָהֵין אָמַר. עַד שֶׁיַּגִּיעַ. וְהָהֵין אָמַר. עַד שֶׁיֵּצֵא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' קבע זמן למשתה בנו ואמר קונם יין שאיני טועם עד שיגיע משתה בני. מהו למאי קא מדמינן לה:

ואת אומר דפליגי אי מעייל נפשיה לספיקא אי לא ובשביל כך הוכרחת להחליף הגירסא הא ליתא דהכא בלישנא בעלמא פליגי:

אנן בעייא עד לפני ואת אמר אכין. בתמיה כלומר אנו רוצין לפרש לפני הפסח דקאמר התנא ובמאי פליגי:

ולא עמד שוקד עד שעמד ירמיה. ולקנתרו בדברים נתכוין:

א''ל. תנינן בסוטה משמת בן עזאי ובן זומא בטלו השקדנים ששוקדים על הדברים לדקדק אחריהם:

וכא במתני' הוא אמר הכין. דשמעינן להו איפכא וקשיא דר' מאיר אדר''מ ודר' יוסי אדר' יוסי:

עד שיצאו כל הרשויות הקטנות. אסיפא דהתם קאי קדשתי את בתי הקטנה ואיני יודע כו':

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source