Vayedaber

משנה: הֵפֵר נְדָרִים כָּל הַיּוֹם. שֶׁיֵּשׁ בַּדָּבָר לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר. כֵּיצַד. נָֽדְרָה בְלֵילֵי שֶׁבָּת מֵיפֵר בְּלֵילֵי שֶׁבָּת וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ. נָֽדְרָה עִם חֲשֵׁיכָה מֵיפֵר עַד שֶׁלֹּא תֵחְשַׁךְ שֶׁאִם לֹא הֵפֵר מִשֶּׁחֲשֵׁיכָה אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

נדרה עם חשיכה. שנדרה בשבת סמוך לחשיכה מיפר עד. שלא תחשך והיינו להחמיר שצריך להפר לה קודם שתחשך שאם לא הפר וחשיכה אינו יכול להפר ואין הפרת נדרים מעת לעת אלא אם כן נדרה מתחילת הלילה:

ויש בדבר להקל ולהחמיר. כלומר פעמים שיש להפרה זמן מרובה ופעמי' זמן מועט:

כיצד נדרה בלילי שבת. הא דנקט בלילי שבת לאשמועינן שמפירין נדרים בשבת ואפי' שלא לצורך השבת אבל החכם אינו מתיר בשבת אלא נדרים שהם לצורך השבת אע''פ שהיה לו פנאי מע''ש יכול להתיר לצורך השבת אבל שלא לצורך השבת לא מפני שיכול להמתין עד לאחר השבת:

מתני' הפר נדרים. שאמרה תורה ואם ביום שמוע אישה יניא אותה:

כל היום. עד שתחשך שנאמר ביום שמעו והא דכתיב מיום אל יום צריכא דלא תימא ביממא אין בליליא לא קא משמע לן מיום אל יום דזמנין שיש לו זמן להפר מעת לעת כגון שנדרה בתחילת הלילה:

הלכה: הֵשִׁיב עַל דִּבְרֵי רִבִּי לִיעֶזֶר. וַהֲרֵי מִקְוֶה יוֹכִיחַ. שֶׁמַּעֲלֶה אֶת הַטְּמֵאִין מִטּוּמְאָתָן וְאֵינוֹ מַצִּיל אֶת הַטְּהוֹרִין. 34b חָזַר רִבִּי לִיעֶזֶר וְדָנָן דִּין אַחֵר. מָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ מֵיפֵר נִדְרֵי עַצְמוֹ עַד שֶׁלֹּא יִדּוֹר הֲרֵי הוּא מֵיפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ עַד שֶׁלֹּא תִדּוֹר. מָקוֹם שֶׁהוּא מֵיפֵר נִדְרֵי עַצְמוֹ מִשֶּׁיִּדּוֹר אֵינוֹ דִין שֶׁיָּפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ עַד שֶׁלֹּא תִדּוֹר. לֹא. מַה לוֹ אֵינוֹ מֵיפֵר נִדְרֵי עַצְמוֹ עַד שֶׁלֹּא יִדּוֹר. שֶׁכֵּן אִם רָצָה לְהָקֵם מוּקָם. יָפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ מִשְּׁתִּדּוֹר. שֶׁכֵּן אִם רָצָה לְהָקֵם אֵינוֹ מוּקָם. וְאוֹמֵר אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵירֶינּוּ. אֶת שֶׁבָּא לִכְלָל הָקֵם בָּא לִכְלָל הֵפֵר. וְאֶת שֶׁלֹּא בָא לִכְלָל הָקֵם לֹא בָא לִכְלָל הֵפֵר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

על דעתיה דרבנן. דילפי מביום שמעו דמשמע יום הראוי לשמיעה שיפר בו לאפוקי שעות שאינן ראוין להפרה אינם בתוך המנין ולעולם הוא מפר עד שיחזור לדיבורו כלומר משעה שהוא חוזר לדיבורו מחשבינן ואם חזר לדיבורו לפני שקיעת החמה שעה אחת ולא הפר עוד אינו יכול להפר ואם לא חזר לדיבורו עד למחרת מיפר והולך למחר עד שתחשך ולהכי אתא מיום אל יום לרבנן לומר דזמנין משכחת לה שהוא מיפר מיום אל יום ביום המחרת שאותן השעות שנשתתק אינם מן המנין:

על דעתיה דר''י בר' יודה מצטרפין לו כ''ד שעות. לומר אפי' אותן שעות שנשתתק ואינם ראוין להפרה מצטרפין לו לכ''ד שעות דהפרת נדרים אינם אלא בתוך מעת לעת:

על דעתיה דר''י בר' יודה נותנין לו כ''ד שעות. כלומר בהפרת נדרים דעלמא ר' יוסי בר''י לקולא ורבנן לחומרא דלר' יוסי נותנין לו כ''ד שעות ולרבנן אין לו אלא אותו היום בלבד עד שתחשך אבל בנשתתק וחזר לדיבורו איפכא הוא לר''י בר' יודה לחומרא ולרבנן לקולא כדמפרש ואזיל:

מה מקיימין רבנן טעמא דר' יוסי בר' יודה מיום אל יום ומשני תיפתר שנדרה בתחלת לילי שבת ונשתתק. בתוך מעת לעת ואינו יכול להפר ושוב חזר לדיבורו וכדמסיק לקמיה:

מה מקיים ר' יוסי בר' יודה טעמא דרבנן ביום שמעו ומשני תיפתר שנדרה בתחילת הלילה. וביום שמעו הוי נמי מעת לעת וכי תימא ביום שמעו למה לי הא ממילא ש''מ דאם נדרה מתחילת הלילה מפר לה מיום אל יום כל המעת לעת איצטריך דאי לא כתיב אלא מיום אל יום ה''א מחד משבתא לאידך חד בשבתא ליפר לה דמיום אל יום משמע אל יום שכמוהו להכי איצטריך ביום שמעו ביום אחד שלם מעת לעת. הכי מפרק לה בבבלי שם:

מה טעמא דר' יוסי בר' יהודה. דאמר מעת לעת מיום אל יום כתיב דמשמע מאותה שעה ביום זה עד למחרת באותה שעה:

ביום שמעו. כתיב דמשמע אותו היום בלבד:

מה טעמא דרבנין. במתני' דאמרי הפרת נדרים כל היום בלבד:

גמ' תני ר' יוסי בי רבי יהודה כו'. גירסת הדפוס משובשת ומוחלפת וה''ג כמו שהגהתי בכאן כפי גי' הבבלי דף ע''ו:

גמ' השיבו. חכמים על דברי ר' אלעזר שלמד מק''ו והרי המקוה יוכיח שמעלה את הטמאין מטומאתן בטבילה ואינו מציל את הטהורין מלטמא שאם טבל בעודו טהור לא מהניא ליה טבילה שלא יטמא אח''כ אם יגע בטומאה ואף אני אביא הבעל שאע''פ שמיפר נדרי אשתו לאחר שנדרה אינו מיפר מקודם שנדרה:

מה אם במקום שאינו מיפר נדרי עצמו משנדר. שהרי הוא בעצמו אינו יכול להפר נדרו אלא אם כן נשאל לחכם דכתיב לא יחל דברו הוא אינו מוחל אבל אחרים מוחלין לו:

הרי הוא מיפר נדרי עצמו עד שלא ידור. כדאמרינן לעיל בפרק ג' הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה עומד בראש השנה ואומר כל נדרים שאני עתיד לידור בטלין:

מקום שהוא מיפר נדרי אשתו משתידור כו'. והשיבו לו חכמים לא מה למיפר נדרי עצמו עד שלא ידור שכן אם רצה להקם מוקם. כלומר שהרי בידו להקם נדריו אם לא יתנה עליהם מראש השנה:

שכן אם רצה להקם. לה מתחילה קודם שתידור אינו מוקם דבזה כ''ע מודים כדקתני ברישא דמתני':

ואומר. ועוד דהקישן הכתוב אישה יקימנו וגו':

הלכה: הֵפֵר נְדָרִים כָּל הַיּוֹם כול'. תַּנֵּי רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִיבִּי יוּדָה וְרִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים. הֵפֵר נְדָרִים מֵעֵת לָעֵת. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין. מִיּוֹם אֶל יוֹם. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִיבִּי יוּדָה. בְּיוֹם שֶׁמְעוֹ. מַה מְקַייְמִין רַבָּנִין טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִיבִּי יוּדָה בְּיוֹם שֶׁמְעוֹ. תִּיפְתָּר שֶׁנָּֽדְרָה בִּתְחִילַּת הַלַּיְלָה. מַה מְקַייֵם רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִיבִּי יוּדָה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִן מִיּוֹם אֶל יוֹם. תִּיפְתָּר שֶׁנָּֽדְרָה בִּתְחִילַּת לֵילֵי שַׁבָּת וְנִשְׁתַּתֵּק וְחָזַר לְדִיבּוּרוֹ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִיבִּי יוּדָה נוֹתְנִין לוֹ כ̇ד̇ שָׁעוֹת. עַל דַּעְתּוֹן דְּרַבָּנִין אֵין לוֹ אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם בִּלְבַד. נִשְׁתַּתֵּק וְחָזַר לְדִיבּוּרוֹ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִיבִּי יוּדָה מְצָֽרְפִין לוֹ כ̇ד̇ שָׁעוֹת. עַל דַּעְתּוֹן דְּרַבָּנִין לְעוֹלָם הוּא מֵיפֵר וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁיַּחֲזוֹר לְדִיבּוּרוֹ. לִפְנֵי שְׁקִיעַת הַחַמָּה שָׁעָה אַחַת. עוֹד אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מה טעמא דר' יוסי בר' יהודה. דאמר מעת לעת מיום אל יום כתיב דמשמע מאותה שעה ביום זה עד למחרת באותה שעה:

ביום שמעו. כתיב דמשמע אותו היום בלבד:

מה טעמא דרבנין. במתני' דאמרי הפרת נדרים כל היום בלבד:

גמ' תני ר' יוסי בי רבי יהודה כו'. גירסת הדפוס משובשת ומוחלפת וה''ג כמו שהגהתי בכאן כפי גי' הבבלי דף ע''ו:

שכן אם רצה להקם. לה מתחילה קודם שתידור אינו מוקם דבזה כ''ע מודים כדקתני ברישא דמתני':

ואומר. ועוד דהקישן הכתוב אישה יקימנו וגו':

מוּפָר לָךְ בַּמִּנְחָה. מוּפָר לְעוֹלָם. מוּקָם לָךְ בַּמִּנְחָה. מוּקָם לְעוֹלָם. מוּפָר לָךְ עַד הַמִּנְחָה. כְּאוֹמֵר. מוּפָר לֶיךְ מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעֲלָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מופר לך עד המנחה. לא אמרינן דדעתו היה שאינו מופר אלא עד המנחה ולאחר מכאן יקום אלא כאומר מופר ליך מן המנחה ולמעלה ומופר לעולם:

מופר לך במנחה. אם אמר לה כלשון הזה לא אמרינן דדעתו להקם עד המנחה ושוב אינו יכול להפר אלא מיפר הוא לעולם ובמנחה תחול הפרה קאמר וכן במוקם לך במנחה דעתו שתחול הקמה במנחה ומוקם לעולם:

תַּנֵּי. אֵין נִשְׁאָלִין נְדָרִים אֶלָּא עֲטוּפִין וְיוֹשְׁבִין. וְהַנִּשְׁאָל יוֹשֵׁב. וְהַשּׁוֹאֵל צָרִיךְ לִהְיוֹת עוֹמֵד. מִן הָדֵין וְעָֽמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב. אֵין לִי עוֹמְדִין אֶלָּא נִידּוֹנין. שׁוֹאֵל הֲלָכוֹת. אַגָּדוֹת מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר עָֽמְדוּ וְעָֽמְדוּ. רִבִּי אָחָא בַּר פַּפָּא סְלַק מִישְׁרֵי נִידְרָא דְרִבִּי אִימִּי. אִיחֵר בָּעֲמִידָה כְדֵי לוֹמַר. אֵין כָּאן נֵדֶר. רִבִּי מָנָא סְלַק מִישְׁרֵי נִידְרָא דְגַמְלִייֵל דְּקוֹנְתֵּיהּ. אִיחֵר בָּעֲמִידָה כְדֵי לוֹמַר. אֵין כָּאן נֵדֶר אֵין כָּאן שְׁבוּעָה. רִבִּי מָנָא סְלַק מִישְׁרֵי נִידְרָא דְגַמְלִיאֵל בַּר בְּרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. לָא תֵיעַבֵּיד לִי כְּמָה דָעֲבַדְתְּ לְסַבִּי. אֶלָּא תִיב לָךְ וָאֲנָא קְייַם לִי.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

והשואל צריך להיות עומד מן הדין. קרא דכתיב ועמדו שני האנשים וגו':

אין לי עומדין אלא נידונין. בעלי דינין:

ת''ל עמדו. הוי צריך למיכתב וכתיב ועמדו לרבות כל השואל שצריך להיות עומד:

איחר בעמידה כדי לומר אין כאן נדר. כלו' כפי זמן היתר הנדר והפתח שהתיר לו היה מתעכב בעמידה וללמדו נתכוין שאף הנשאל מותר בעמידה:

דקונתיה. שם המקום:

מישרי נדרא דגמליאל בר בריה. של גמליאל דקונתיה וא''ל לר' מנא לא תעביד לי כמו שעשית לזקיני אלא שב את ואני עומד דס''ל כמ''ד הנשאל יושב:

מָהוּ לְהַתִּיר נְדָרִים בַּלַּיְלָה. וּמָה אִם נֵדֶר הַבַּעַל שֶׁכָּתוּב בָּהֶן בְּיוֹם הֲרֵי הוּא מֵיפֵר בַּלַּיְלָה. נִדְרֵי זָקֵן שֶׁאֵין כָּתוּב בָּהֶן בְּיוֹם לֹא כָּל שֶׁכֵּן. מָהוּ לְהַתִּיר עַל יְדֵי הַתּוּרְגְּמָן. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. רִבִּי בָּא בַּר זוּטְרָא אִיתְעֲבִיד תּוּרְגְּמָן דְּרִבִּי יוֹחָנָן בְּחָדָא אִיתָא דְלָא הֲוָות חָֽכְמָה סוּרִיבטִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מהו להתיר. החכם מהו שיתיר נדרים בלילה וקאמר דקל וחומר הוא ומה בהפרת הבעל שכתוב ביה ביום שמעו הרי הוא מיפר בלילה דהא לכ''ע אם נדרה בתחילת הלילה מיפר לה בלילה וביום המחרת כדכתיב מיום אל יום נדרי זקן שהוא מתיר ואין כתיב בהן ביום לא כ''ש דמתיר בלילה:

מהו להתיר ע''י תורגמן. אם אין הנודר יכול לפרוט הנדר אלא על ידי תורגמן:

נישמעינה מן הדא. דר' בא נעשה תורגמן לפני ר' יוחנן לאשה אחת שבאת לשאול על נדרה ולא היתה יכולה להבין סוריבטין א''נ סוריסטין לשון ארמי ש''מ שמתירין על ידי תורגמן:

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. רִאשׁוֹנִים הָיוּ נִשְׁאָלִין. מָהוּ שֶׁיִּשְׁאַל אָדָם עַל הֲקָמָתוֹ. הִיךְ עֲבִידָא. נָֽדְרָה אִשָּׁה וְשָׁמַע בַּעֲלָהּ וְלֹא הֵיפֵר לָהּ. פְּשִׁיטָא שֶׁאֵינוֹ מֵיפֵר לָהּ לְעִנְייָן הַבַּעַַל. מָהוּ שֶׁיֵּפֵר לָהּ לְעִנְייָן הַזָּקֵן. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִם בִּנְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ נִדְרֵי עַצְמוֹ הֵן. אֶלָּא כִי נָן קַייָמִין בִּנְדָרִים שֶׁבֵּינָהּ לְבֵין אֲחֵרִים. [וְלָאו מַתְנִיתָא הִיא. אַף לֹא נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ שֶׁבֵּינָהּ לְבֵין אֲחֵרִים.] וְלֹא רִבִּי יוּדָה הִיא. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה רִבִּי חִייָה תַּנֵּי לָהּ בְשֵׁם חֲכָמִים.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מה אנן קיימין. ומפרש הש''ס במאי עסקינן הבעיא זו אם בנדרים שבינו לבינה נדרי עצמו הן ומאי תיבעי ליה הא אין אדם מתיר נדרי עצמו ונדר שבינו לבינה כנדרי עצמו הן:

אלא כן אנן קיימין בנדרים שבינה לבין אחרים. שאינו יכול להפר ואם מתיר הוא בדרך התרת חכם:

ולא ר' יודה היא. כלומר דמתמה הש''ס ואכתי מאי קא מיבעיא ליה ואמאי לא יכול להתיר ולא ר' יהודה הוא דקאמר דאין אדם מתיר נדרי אשתו שבינה לבין אחרים ואע''פ שאין תועלת לו בהיתרה משום דאשתו כגופו כדתנן בפרק ב' דנגעים כל הנדרים אדם מתיר חוץ מנדרי עצמו רבי יהודה אומר אף לא נדרי אשתו שבינה לבין אחרים וכיון דיחידאה היא לא קי''ל כוותיה:

תני בשם ר' יודה. כלומר דמשני יש דתני בשם ר' יודה ור' חייא תני לה בשם חכמים והילכתא כוותייהו ואין יכול להתיר נדרי אשתו שבינה לבין אחרים:

פשיטא שאינו מפר לה לענין הבעל. בלשון הפרה כמו הבעל דכהקם לה דמי כיון שלא הפר ביום שמעו ושוב אינו יכול להפר אלא מהו שיפר לה לענין הזקן כלומר שיתיר נדרה דרך התרת החכם ע''י פתח:

היך עבידא. זו בעיא אחריתא היא כלומר איך הדין אם נדרה כו':

ראשונים. דורות הראשונים היו נשאלין שאלה זו מהו שישאל אדם על הקמתו. אתר שהקים לה אם יכול עוד להתירה ע''י שאלה שנשאל לחכם על הקמתו ויכול להפר לה בו ביום או לא ולא איפשיטא ובבבלי פשיט לה נשאלין על ההקם ואין נשאלין על ההפר:

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַבַּעַל שֶׁאָמַר. אֵין כָּאן נֵדֶר אֵין כָּאן שְׁבוּעָה. לֹא אָמַר כְּלוּם. וְזָקֵן שֶׁאָמַר. מוּפָר לֵיךְ בָּטֵל לֵיךְ. לֹא אָמַר כְּלוּם. אֶלָּא זֶה כְהִילְכָתוֹ וְזֶה כְהִילְכָתוֹ. הַבַּעַל אֹמֵר. מוּפָר לֵיךְ בָּטֵל לֵיךְ. וְהַזָּקֵן אוֹמֵר. אֵין כָּאן נֵדֶר אֵין כָּאן שְׁבוּעָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הבעל שאמר. לאשתו אין כאן נדר אין כאן שבועה בלשון התרת חכם או שהחכם אמר מופר ליך בטל ליך בלשון הפרה לא אמר כלום אלא זה כהלכתו וזה כהלכתו הבעל בלשון הפרה דוקא כלישנא דקרא את בריתי הפר משום דהפרת הבעל מכאן ולהבא הוא ובלא טעם והזקן אומר אין כאן נדר אין כאן שבועה משום דעוקר הנדר מעיקרא ע''י פתח וחרטה:

תַּמָּן תַּנִּינָן. מֵפֵירִין נְדָרִים בַּשַּׁבָּת. תַּנֵּי. בֵּין נְדָרִים שֶׁהֵן לְצוֹרֶךְ שַׁבָּת בֵּין נְדָרִים שֶׁאֵין לְצוֹרֶךְ שַׁבָּת לֹא. וְנִשְׁאָלִין נְדָרִים שֶׁהֵן לְצוֹרֶךְ שַׁבָּת. הָא שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ שַׁבָּת. זָקֵן שֶׁהוּא יָכוֹל לְהָפֵר לְמָחָר. וּכְרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִיבִּי יוּדָה 35a וּכְרִבִּי רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָֽמְרֵי. הֵפֵר נְדָרִים מֵעֵת לָעֵת. אֲפִילוּ נְדָרִים שֶׁהֵן לְצוֹרֶךְ שַׁבָּת לֹא יָפֵר. תִּיפְתָּר דִּבְרֵי הַכֹּל שֶׁנָּֽדְרָה בִּתְחִילַּת לֵילֵי שַׁבָּת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

תיפתר דברי הכל הברייתא וכשנדרה בתחילת לילי שבת איירי דלאחר השבת שוב אינו יכול להפר אפי' לר' יוסי בר' יודה ולפיכך מפירין אפי' שלא לצורך השבת:

וכרבי יוסי בר' יודה ור''א בר''ש דאמרי הפר נדרים מעת לעת אפי' נדרים שהן שלא לצורך השבת לא יפר גרסינן. והאי אפי' אהפרת נדרים דבעל לאשתו קאי כלומר אם נימא דהאי ברייתא לא אזלא אלייבייהו דלדידהו אפילו בהפרת נדרים נמי אסור שלא לצורך השבת כיון דיכול להפר למחר:

ונשאלין. לחכם דוקא נדרים שהן לצורך השבת כגון שנדרה מאכילה או מתכשיטין מפני כבוד השבת הא שלא לצורך השבת לא מפני שהזקן יכול הוא להפר כלומר להתיר למחר ואין הזמן עובר לפיכך אין נשאלין שלא לצורך השבת:

תני בין נדרים כו'. כלומר הא דקתני שהן לצורך השבת אנשאלין לחוד קאי אבל הפרת הנדרים של בעל לאשתו מיפר הוא אפילו נדרים שאין לצורך השבת מכיון שלאחר השבת שוב אינו יכול להפר:

תמן תנינן. סוף פ' מי שהחשיך מפירין נדרים בשבת ונשאלין לנדרי' שהן לצורך השבת:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source