רִבִּי הִילָא פָּתַר מַתְנִיתָא אֵילּוּ נְדָרִים שֶׁהוּא מֵיפֵר לָהּ. דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִינּוּי נֶפֶשׁ. אִם אֶרחַץ וְאִם לֹא אֶרחַץ. אִם אֶתְקַשֵּׁט וְאִם לֹא אֶתְקַשֵּׁט. מָהוּ אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אֵין אִילֵּין נְדָרִים נִדְרֵי עִינּוּי נֶפֶשׁ אֶלָּא אֵילּוּ נְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ. אֵילּוּ הֵן נִדְרֵי עִינּוּי נֶפֶשׁ. דִּבְרֵי הכֹּל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' הילא פתר מתניתא אילו נדרים כו'. כלומר דרבי הילא פליג אדר' זעירא בהא דקאמר דרבי יוסי ורבנן בתרתי פליגי ובעיקרא דדינא נמי לרבנן יש הפרש בין נדרי עינוי נפש ובין דברים שבינו לבינה ולרבי יוסי אין שום הפרש וכן בהא דמפרש ר' זעירא דמתני' דלקמן אלו הן נדרי עינוי נפש רבי יוסי הוא דקאמר לה ולדידי' הוא דמחלקינן בין פירות עולם ובין פירות מדינה זו ורבי הילא לא מפרש הכי אלא ה''ק אילו נדרים כו':
מהו אמר ר' יוסי. כלומר ובמה פליג ר' יוסי וקאמר בהא פליג שאין אילו נדרים נקראים נדרי עינוי נפש אלא אילו נדרים שבינו לבינה הן ואם הפר אינו מופר לעולם דבהא לא פליג רב יוסי אדרבנן דבעלמא יש הפרש בין נדרי עינוי נפש לדברים שבינו לבינה אלא דבנדרים דהאי מתני' לחודייהו הוא דפליגי ואילו הן נדרי עינוי נפש דקתני במתני' דלקמן דברי הכל היא ובין לרבנן ובין לר' יוסי מחלקינן בין אמרה פירות העולם עלי ובין אמרה פירות מדינה זו עלי:
רִבִּי זְעִירָא פָּתַר מַתְנִיתָא אֵילּוּ נְדָרִים שֶׁמֵיפֶר. נְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִינּוּי נֶפֶשׁ. אִם אֶרחַץ וְאִם לֹא אֶרחַץ. אִם אֶתְקַשֵּׁט וְאִם לֹא אֶתְקַשֵּׁט. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אֵין אֵילּוּ נִדְרֵי עִינּוּי נֶפֶשׁ אֶלָּא נְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ. אֵילּוּ הֵן נִדְרֵי עִינּוּי נֶפֶשׁ כְּרִבִּי יוֹסֵי. כְּשֶׁאָֽמְרָה קוֹנָם פֶּירוֹת הָעוֹלָם עָלַי. הֲרֵי זֶה יָפֵר. רַבָּנִין אָֽמְרִין. נִדְרֵי עִינּוּי נֶפֶשׁ הֵיפֵר לָהּ מוּפָר לְעוֹלָם. נְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ אֵינוֹ מוּפָר אֶלָּא כָל זְמָן שֵׁהִיא עִמּוֹ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. בֵּין נִדְרֵי עִינּוּי נֶפֶשׁ בֵּין נְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ הֵיפֵר לָהּ מוּפָר לְעוֹלָם. וְהָא רַבָּנִין אָֽמְרִין. נִדְרֵי עִינּוּי נֶפֶשׁ הֵפֵר לָהּ מוּפָר לְעוֹלָם. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. נְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ הֵיפֵר לָהּ מוּפָר לְעוֹלָם. מַה בֵּינִיהוֹן. בְּשֶׁאָֽמְרָה. קוֹנָם הֲנָייָתִי עָלֶיךָ אִם אֵצֵא מִרְשׁוּתָךְ. 36b וְיָפֵר לָהּ. בְּשֶלֹּא אָֽמְרָה. קוֹנָם הֲנָייַת גּוּפִי עָלֶיךָ לִכְשֶׁאֵצֵא מִרְשׁוּתָךְ. רַבָּנִין אָֽמְרִין. נִדְרֵי עִינּוּי נֶפֶשׁ הֵן. רִבִּי זְעוּרָא וְרִבִּי הִילָא תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. נְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ כֵּן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעוּרָא וְרִבִּי הִילָא רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי שְׁנֵיהֶן אָֽמְרוּ דָבָר אֶחָד. דַּתַנִּינָן תַּמָּן. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. יָפֵר. שֶׁמָּא יְגָֽרְשֶׁנָּהּ וּתְהֵא אֲסוּרָה לַחֲזוֹר לוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' זעירא פתר מתניתא. פלוגתא דרבנן ור' יוסי מפרש ולא נחית לפרושי אם ארחץ אם לא ארחץ עד לקמן ופליגי ר' זעירא ור' הילא בפירושא דפלוגתייהו דר' זעירא מפרש כר' יוסי ורבנן בתרתי פליגי דמה דקרו להו רבנן נדרי עינוי נפש פליג ר' יוסי ואמר אין אלו אלא דברים שבינו לבינה ופליגי נמי דלרבנן יש הפרש בין נדרי עינוי נפש ובין נדרים שבינו לבינה:
ולר' יוסי אין חילוק כדלקמן:
אילו הן נדרי עינוי נפש כר' יוסי. כלומר הא דקתני במתני' דלקמן אלו הן נדרי עינוי נפש מסקנא דמילתיה דר' יוסי היא כשאמרה קונם פירות העולם עלי כו' דזה בלבד נקרא עינוי. נפש לר' יוסי וכן הא דמחלק לקמן במתני' בין פירות העולם בין פירות מדינה זו הכל ר יוסי הוא דקאמר לה:
רבנין אמרין. השתא מפרש מה בין עינוי נפש לדברים שבינו לבינה לרבנן דבנדרי עינוי נפש אם הפר לה מופר לעולם אפי' לאחר שיגרשנה ונדרים שבינו לבינה אינו מופר אלא כל זמן שהיא עמו וכי מגרשה חייל עלה נדרא:
ר' יוסי. סבר בין נדרי עינוי נפש בין נדרים שבינו לבינה אם הפר מופרין הן לעולם ולקמיה פריך במאי פליגי:
והא רבנין אמרין כו'. כלומר א''כ דלר' יוסי נדרים שבינו לבינה נמי מופרין הן לעולם מאי האי דקאמר ר' יוסי אין אלו נדרי עינוי נפש אלא נדרים שבינו לבינה מה ביניהון דמאי שנא אי קרית להו נדרי עינוי נפש או נדרים שבינו לבינה:
ומשני בשאמרה קונם הנייתי עליך אם אצא מרשותך. כלומר שתלתה איסור הנאתה עליו אם תרחץ ותתקשט. ולא אסיק אכתי למילתיה עד לקמיה:
ויפר לה. כלומר דקס''ד דמקשה דה''ק קונם הנייתי עליך מעכשיו אם אתגרש ואצא מרשותך וא''כ יפר לה עכשיו ואכתי במאי פליגי ומשני בשלא אמרה אלא כן קונם הניית גופי עליך לכשאצא מרשותך אם ארחץ ואתקשט:
ה''ג רבנין אמרין נדרי עינוי נפש הן ר' יוסי אמר נדרים שבינו לבינה הן. ולגי' הספר אפשר לפרש דר' זעירא ור' הילא תריהון אמרין אליבא דרבי יוסי דנדרים שבינו לבינה הן וה''פ דר' יוסי לדבריהם דרבנן קאמר דלמאי דקאמרי רבנן דנדרי עינוי נפש הן אם לא תרחץ ולא תתקשט ויכול הוא להפר שלא תאסר הנאתה עליו אפי' לכשתתגרש וקאמר להו ר' יוסי לדידי מופרין הן לעולם דבין שהן נדרי עינוי נפש ובין שהן נדרים שבינו לבינה מפר הוא לעולם אלא לדידכו דנדרים שבינו לבינה אינן מופרין אלא כל זמן שהיא עמו אודו לי מיהת דהנאת רחיצה וקישוט לאו נדרי עינוי נפש הן אלא נדרים שבינו לבינה ואם תלתה בהן הנאתו ממנה לאחר שתתגרש אינו יכול להפר:
על דעתיה דר' זעירא. דאמר לרבי יוסי דאמר דברים שבינו לבינה אם הפר מופרין הן לעולם ר' יוסי ור''י בן נורי שניהן אמרו דבר אחד:
דתנינן תמן. לקמן בפרקין קונם שאיני. עושה על פיך דהוו דברים שבינו לבינה ר' יוחנן בן נורי אומר יפר שמא יגרשנה ותהא אסורה לחזור לו מחמת נדרה אלמא כי הפר לה מועיל הפרה בדברים שבינו לבינה אף לאחר שיגרשנה כר' יוסי:
אִם אֶרחַץ אִם לֹא אֶרחַץ. וְתַנֵּי כֵן. נִידְרֵי עִינּוּי נֶפֶשׁ. אִם אֶרחַץ אִם לֹא אֶרחַץ. אִם אֶתְקַשֵּׁט אִם לֹא אֶתְקַשֵּׁט. בֵּין עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעִירָא בֵּין עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי הִילָא מִחְלְפָה שִיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי. דְּתַנֵּי. מַעֲייָן שֶׁלִּבְנֵי הָעִיר. הֵן וָאֲחֵרִים. הֵן קוֹדְמִין לָאֲחֶרִים. אֲחֵרִים וּבְהֶמְתָּן. אֲחֵרִים קוֹדְמִין לִבְהֶמְתָּן. כְּבִיסָתָן וְחַיֵּי אֲחֵרִים. כְּבִיסָתָן קוֹדֶמֶת לְחַיֵּי אֲחֵרִים. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מָאן תַּנָּא. כְּבִיסָה חַיֵּי נֶפֶשׁ. רִבִּי יוֹסֵה. דְּתַנֵי. אֵין נוֹתְנִין מֵהֶן לֹא לְמִשְׁרָה וְלֹא לִכְבִיסָה. רִבִּי יוֹסֵי מַתִּיר בִּכְבִיסָה. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי. תַּמָּן הוּא אָמַר. אֵין רְחִיצָה חַיֵּי נֶפֶשׁ. וָכָא הוּא אָמַר. הַכְּבִיסָה חָיֵּי נֶפֶשׁ. אָמַר רִבִּי מָנָא אָדָם מְגַלְגֵּל בִּרְחִיצָה וְאֵין אָדָם מְגַלְגֵּל בִּכְבִיסָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אדם מגלגל ברחיצה. מגלגל עצמו ויכול להתאפק מלרחוץ גופו ואין אדם מגלגל בכביסה וכן משני בבבלי דלר' יוסי אלימא ליה כביסה דערבוביתא דמנא מתיא לידי שעמומיתא:
תמן. במתני' הוא אמר דאפי' רחיצה לאו חיי נפש היא והכא הוא אמר כביסת בגדים חיי נפש בתמי':
דתני אין נותנין מהן. ערי מקלט ומגרשיהם אין נותנין מהן למשרה לשרות הפשתן ולא לכביסה דלחייתם כתיב ורבי יוסי מתיר בכביסה מפני שהוא חיי נפש והשתא מסיק הקושיא מחלפא שיטתיה דר' יוסי:
מאן תנא כביסה חיי נפש. ודמי לחיייהן וחיי אחרים ר' יוסי היא אבל לרבנן חיי אחרים קודמין לכביסתן וכן תני לה בבבלי בהדיא:
כביסתן וחיי אחרים. אם אין בהן אלא כדי שיעור אחד מהן לצורך כביסת בגדיהן או לחיי אחרים כביסתן קודמת לחיי אחרי':
אחרים ובהמתן. חיי אחרים וצורך בהמתן של אותה העיר חיי אחרים קודמין. ובבבלי לא גריס חלוקה זו:
הן ואחרים הן קודמין לאחרים. חייהן וחיי אחרים חייהן קודמין ורשות בידן לסותמו שלא ילך לעיר אחרת שלמטה הימנה:
מעיין של בני העיר. שמושך והולך לעיר אחרת ואין בו כדי סיפוק שתיהן:
דתני. ברייתא הובאה בבבלי דף פ' והתם רמי גם כן דר' יוסי אדר' יוסי:
בין על דעתיה דר''ז ובין על דעתיה דרבי הילא. קשיא דמחלפה שיטתיה דרבי יוסי דהא תרוייהו סברי אליבא דר' יוסי דאין רחיצה מקרי נדר עינוי נפש והא לא שמענו כן לר' יוסי:
ותני כן כו'. תניא כוותי' דת''ק דאלו הן נקראין נדרי עינוי נפש:
אם ארחץ אם לא ארחץ. פיסקא דמתני' היא:
יְהוּדָה אִישׁ הוּצָא עֲבִיד טְמִיר בִּמְעָֽרְתָא תְּלָתָא יוֹמִין מֵיקוֹם עַל הָדֵין טַעֲמָא. מְנַייִן שֶׁחַיֵּי הָעִיר הַזֹּאת קוֹדְמִין לְחַיֵּי עִיר אֲחֶרֶת. אָתָא לְגַבֵּי רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא. אָמַר לֵיהּ. אִית לִי טְמִיר בִּמְעָֽרְתָא תְּלָתָא יוֹמִין מֵיקָוֹם עַל הָדֵין טַעֲמָא. מְנַייִן שֶׁחַיֵּי הָעִיר הַזֹּאת קוֹדְמִין לְחַיֵּי עִיר אֲחֶרֶת. קָרָא לְרִבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ הָדֵין טַעֲמָא. מְנַייִן שֶׁחַיֵּי הָעִיר הַזֹּאת קוֹדְמִין לְחַיֵּי עִיר אֲחֶרֶת. אָמַר לֵיהּ. תִּהְייֶנָּה הֶעָרִים הָאֵלֶּא תִּהְייֶנָּה עִיר וָעִיר וְאַחַר כָּךְ וּמִגְרְשֶׁיהָ סְבִיבוֹתֶיהָ. אָמַר לֵיהּ. מָאן גָּרַם לָךְ. דְּלֹא יְלַפְתְּ עִם חֲבֵירֶךָ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מי גרם לך. שלא ידעת הטעם דלא ילפת עם חברך אלא עשית נטמן במערה בפני עצמך:
אתא כו'. וקרא ר' יוסי לר' אבא בריה וא''ל מדרש המק' דכתיב תהיינה הערים האלה עיר עיר ומגרשיה סביבותיה ודרשינן תהיינה לעיר ועיר לכל צרכיה ואח''כ לצורך סביבותיה:
יהודא איש הוצא. עשה עצמו נטמן במערה ג' ימים לעיין ולעמוד על טעמו של דבר מנין לחייהן שקודמין לחיי עיר האחרת. ובבלי שם האי עובדא בנוסחא אחרת והתם קאמר דהוי קשה לי' טעמי' דר' יוסי דאמר כביסתן קודמת לחיי אחרים:
הלכה: שְׁמוּאֵל אָמַר. אָֽמְרָה קוֹנָם פֵּירוֹת הָעוֹלָם עָלַי. וְהָיוּ שֶׁם צְבוּרִים בְּסִידָקֵּי. יִקַּח לָהּ מֵהֶן. רִבִי שִׁמְעוֹן בֶּה לָקִישׁ אָמַר. קוֹנָם פֵּירוֹת בְּנֵי זוֹ הַמְּדִינָה עָלַי. וְהָיוּ שֶׁם אַכְסֶנָּאִין מוֹכְרִין. יִקַּח מֵהֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והיו שם אכסנאין. ממדינה אחרת מוכרין פירות יקח מהן ולא אמרינן מכיון שמוכרין במדינה זו היתה כוונתה גם עליהם אלא דוקא מבני זו המדינה קאמרה:
גמ' אמרה קונם פירות העולם עלי והיו שם. פירות צבורין בר''ה לפני החנות יקח לה מהן דלא היתה כוונתה על אלו הפירות אלא על פירות אחרים שיבאו לאחר מכאן דלא קאמרה פירות אלו:
משנה: אֵילּוּ הֵן נִדְרֵי עִינּוּי נֶפֶשׁ. אָֽמְרָה קוֹנָם פֵּירוֹת הָעוֹלָם עָלַי הֲרֵי זֶה יָכוֹל לְהָפֵר. פֵּירוֹת מְדִינָה עָלַי יָבִיא לָהּ מִמְּדִינָה אַחֶרֶת. פֵּירוֹת הַחֶנְוָונִי זֶה עָלַי אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. אִם לֹא הָֽיְתָה פַרְנָסָתוֹ אֶלָּא מִמֶּנּוּ הֲרֵי זֶה יָפֵר דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
דברי ר' יוסי. בבבלי קאמר למה לי למיתנא תו דברי ר' יוסי אלא לאשמועינן דכל מתני' דהאי פירקא אזלא כוותיה דמחלק בין עינוי מרובה לעינוי מועט ובין עינוי לזמן מרובה לבין עינוי של זמן מועט ואין הלכה כן אלא הבעל מפר כל נדר שיש בו עינוי נפש ואפילו אינו אלא לשעה אחת ובין עינוי גדול ובין עינוי קטן וכן בנדרים ושבועות שבינו לבינה אלא דיש הפרש בין עינוי נפש לדברים שבינו לבינה כדקאמר הכא לעיל לרבנן:
ואם לא היתה פרנסתו אלא ממנו. שחנווני זה מקיפו ולא ימצא אחר שיהא מקיפו ופעמים שאין לו מעות ונמצא שהוא מתענת הילכך יפר:
יביא לה ממדינה אחרת. דכיון דמותרת לאכול מפירות אין זה עינוי נפש:
מתני' אלו הן נדרי עינוי נפש. מסקנא דמילתיה דר' יוסי היא כגוונא דמפרש ר''ז לעיל בהא:
נִיחָא אִם אֶרחַץ. אִם לֹא אֶרחַץ. וְתִרְחַץ. אָמַר רִבִּי מָנָא. בְּשֶׁאָֽמְרָה. קוֹנָם הֲנָייָתִי עָלֶיךָ מִשֶּׁאֶרְחַץ אִם אֶרְחַץ. 37a וְיָפֵר לָהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן. בְּשֶׁלֹּא אָֽמְרָה אֶלָּא. קוֹנָם הֲנָייַת גּוּפִי עָלֶיךָ לִכְשֶׁאֶרְחַץ. וְיִכּוֹף. לֹא כֵן אָמַר רַב הוּנָא. הֲנָייָתִי עָלֶיךָ. כּוֹפֶה וּמְשַׁמְּשָׁתוֹ. הֲנָייָֽתְךָ עָלַי. הֲרֵי זֶה יָפֵר. שַׁנְייָא הִיא שֶׁהִיא הֲנָייָתוֹ וַהֲנָייָתָהּ. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָרִי. אִם אֶרחַץ אִם לֹא אֶרחַץ לְעוֹלָם. אִם אֶתְקַשֵּׁט אִם לֹא אֶתְקַשֵּׁט לְעוֹלָם. רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי נָסָא. אִם אֶרחַץ וְאִם לֹא אֶתְקַשֵּׁט. אִם אֶתְקַשֵּׁט וְאִם לֹא אֶרחַץ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
רבנן דקסרין בשם ר' נסא. מפרשי דכולה מתני' בין רחיצה וקישוט חדא נדרא הוא וכגון שתלתה רחיצה בקישוט וקישוט ברחיצה ולהכי תני לתרוייהו וה''ק אם ארחץ היום לא אתקשט לעולם וכן איפכא והאי אם בתרא נמי מיתפרשת כדלעיל אם לא אקיים אלא שארחץ לא אתקשט לעולם:
א''ר אבא מרי אם ארחץ אם לא ארחץ לעולם. השתא הדר ביה מכל הני אוקימתא דאמר לעיל דלא בתלתה הנאתו ממנה מיירי אלא כולה בהנאת רחיצה מיתפרשא וכגון שאמרה הנאת רחיצה לעולם עלי אם ארחץ היום וה''ק קונם אם ארחץ היום ואם ארחץ לא ארחץ לעולם וכולה חדא מילתא וחד נדר הוא ובהא פליגי רבנן ור' יוסי דרבנן סברי ניוול דחד יומא ניוול הוא ומפר לה משום נדרי עינוי נפש ור' יוסי סבר לאו ניוול הוא ואפשר לה שלא תרחץ היום ולא תהיה אסורה לעולם. וזהו כגוונא דמפרק בבבלי אלא דהתם מוקי לסיפא דלא ארחץ דקאמרה בשבועה הוא וכדפרישי' במתני' והכא כולה מילתא בחדא נדרא מיתפרש' וכן אם אתקשט אם לא אתקשט לעולם שאם לא אקיים אתקשט היום לא אתקשט לעולם:
שנייא היא כו'. לאו תירוצא הוא אלא טעמא הוא דמפרש מאי שנא באמרה הנייתי עליך כופה אותה ובאמרה הנייתך עלי צריך להפר מפני שהיא הנייתו והנייתה ואין מאכילין לאדם דבר האסור לו ומכל מקום קשיא במתני' שאמרה הנייתי עליך יכוף אותה:
לא כן אמר רב הונא. הנייתי עליך כופה ומשמשתו שמשועבדת לו הנייתך עלי ה''ז יפר:
בשלא אמרה אלא קונם הניית גופי כו'. שתלתה הנאת תשמישה עליו לכשתרחץ ופריך א''כ קשה טפי דאפי' הפרה אינו צריך אלא ויכוף לה דהא משעבדא ליה ואין הנדר חל כלל:
ויפר לה. ואמאי פליג ר' יוסי אם תלתה הנאתו בכך א''כ יפר לה:
א''ר מנא בשאמרה קונם הנייתי עליך משארחץ אם ארחץ. כלו' האי אם לא ארחץ דקתני לא דאמרה קונם אם לא ארחץ אלא סיומא דמילתא דרישא היא שאמרה קונם הנאתי עליך אם ארחץ אם שלא כך אעשה שלא ארחץ ולאו אקונם קאי אלא לחזק דבריה הראשונים שלא תהיה מותרת בהנייתו עד שתקיים נדרה שלא תרחץ:
ניחא אם ארחץ. שנית אם ארחץ דמיירי שתלתה הנאתה ממנו אם תרחץ וכדאמרן אלא אם לא ארחץ קשי' ותרחץ ולא תיתסר בהנאתו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source