הלכה: הַמְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ כול'. כְּתִיב וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וגו'. שֶׁלֹּא יְקַנֵּא לָהּ לֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק וְלֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ וְלֹא מִתּוֹךְ מִתּוּן. אֶלָּא מִתּוֹךְ דָּבָר שֶׁל אֵימָה. עָבַר וְקִינֵּא לָהּ בְּאֶחָד מִכָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ. מַה אִתְאֲמָרַת. לְמִצְוָה. לְעִיכּוּב. אִין תֵּימַר לְמִצְוָה. קִינּוּיוֹ קִינּוּי. אִין תֵּימַר לְעִיכּוּב. אֵין קִינּוּייוֹ קִינּוּי. אַתְייָא כְהָדָא. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר חוּקָּה תּוֹרָה מְעַכֵּב.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כל מקום שנאמר חוקה תורה מעכב. והכא דכתיב זאת תורת הקנאות לעכב:
גמ' כתיב ועבר עליו וגו'. ודריש רוח קנאה דנכנסה בו רוח טהרה לקנא את אשתו ולא שיקנא לה מתוך שחוק כו':
עבר וקינא לה בא' מן הדברים הללו. מהו:
מה איתאמרת כו'. לענין מה נאמרו הדברים דלא יקנא לה מתוך שחוק כו' למצוה אבל בדיעבד הוי קינוי או לעיכוב:
ופשיט לה אתייא כהדא. דאמרינן בעלמא:
משנה: 1a הַמְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מְקַנֵּא עַל פִּי שְׁנַיִם וּמַשְׁקֶה עַל פִּי עֵד אֶחָד אוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר מְקַנֵּא עַל פִּי שְׁנַיִם וּמַשְׁקֶה עַל פִּי שְׁנַיִם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
המקנא לאשתו. לישנא דקרא נקיט. ובבבלי מסיק דאע''ג דקתני המקנא דיעבד אין לכתחילה לא הלכה דחובה היא לאדם לקנא לאשתו אם היא צריכה לכך אבל בזמן הזה לא לימא איש לאשתו אפילו בינו לבינה אל תסתרי עם איש פלוני דיש לחוש לדברי רבי יוסי ברבי יהודה דאמר בגמרא מקנא אדם לאשתו על פי עד אחד או על פי עצמו ואם נסתרה אחר שקינא לה בינו לבין עצמה נאסרה עליו איסור עולם שאין לנו מי המרים לבודקה ולהתירה:
מקנא לה ע''פ שני'. אם בא להשקותה מי מרים צריך להביא שני עדים ולומר לה בפניהם אל תסתרי עם איש פלוני ואם לא קינא לה בפני שנים אינה נאסרת עליו בסתירה זו ואינו משקה אותה:
ומשקה ע''פ עד א' או ע''פ עצמו. אפי' אין עדים שנסתרה אלא עד אחד או הוא עצמו אומר ראיתיה שנסתרה אחר שקנאתי לה נאסרה בסתירתה עד שתשתה כדיליף בבבלי ריש פ' ה' מקראי דסתירתה אוסרתה עליו מספק:
ר' יהושע אומר כו'. דצריך שני עדים אף לסתירה ובגמ' מפרש טעמא דפלוגתייהו והלכה כרבי יהושע:
הַקִּינּוּי. רִבִּי יהוֹשֻׁעַ אָמַר בְּשֵׁם רִבִּי לִיעֶזֶר. חוֹבָה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר רְשׁוּת. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן רִבִּי יוֹסֵי קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. אַתְייָא דְרִבִּי לִיעֶזֶר כְּבֵית שַׁמַּי וּדְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ כְּבֵית הִלֵּל. דְּרִבִּי לִיעֶזֶר כְּבֵית שַׁמַּי. דְּבֵית שַׁמַּי אוֹמְרִים. לֹא יְגָרֵשׁ אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן מָצָא בָהּ עֶרְוָה. מָצָא בָהּ דְּבָרִים כְּאוּרִין. לְגָֽרְשָׁהּ אֵינוֹ יָכוֹל שֶׁלֹּא מָצָא בָהּ עֶרְוָה. לְקַייְמָהּ אֵינוֹ יָכוֹל שֶׁמָּצָא בָהּ דְּבָרִים כְּאוּרִין. לְפוּם כֵּן הוּא אוֹמֵר. חוֹבָה. וְהָא תַנֵּי מִשּׁוּם בֵּית שַׁמַּי. אֵין לִי אֶלָּא הַיּוֹצֵאת מִשּׁוּם עֶרְוָה. מְנַיִין הַיּוֹצְאָה וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ וּצְדָדֶיהָ מְפְוּרָמִים וּזְרוֹעוֹתֶיהָ חֲלוּצוֹת. תַּלמוּד לוֹמַר כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר. אָמַר רִבִּי מָנָא קִייַמְתִּיהָ בְּעֵדִים. וְכָאן שֶׁלֹּא בְעֵדִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ת''ל כי מצא בה ערות דבר. ודרשי דבר המביא לידי ערוה אלמא אפי' בדברים מכוערין כה''ג יכול לגרשה. קיימתיה. הא דקתני דאפילו בדברים כאלו יכול לגרשה שיש עדים על זה:
מפורמין. קרועין ומגולין ובפ' המדיר קרי לה כה''ג דת יהודית:
והא תני משום ב''ש כו'. ברייתא היא שם:
לפום כן. אמר ר' ליעזר חובה היא לקנאות כדי לברר הדבר:
דר' ליעזר כב''ש דאמרי בשלהי גיטין לא יגרש כו' ואם מצא בה דברים כאורין. מכוערין ולאו דבר ערוה ממש וכהאי דאמרינן בפ''ב דיבמות דף כ''ד רוכל יוצא כו' דלגרשה אינו יכול כו':
הקינוי ר' יהושע כו'. ור' יהושע מטעמא דנפשיה אמר רשות וטעמייהו מפרש לקמן. ובבבלי פלוגתא דר' ישמעאל ור''ע היא:
וּדְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ כְּבֵית הִלֵּל. דְּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. אֲפִילּוּ הִקְדִּיחָה תַבְשִׁילוֹ. לְפוּם כֵּן הוּא אוֹמֵר. רְשׁוּת. רָצָה לְקַנְאוֹת יְקַנֶּה. רָצָה לְגָרֵשׁ יְגָרֵשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לפום כן הוא אומר רשות כו'. דהרי אם רצה יכול לגרשה:
אפילו הקדיחה תבשילו. יכול לגרשה ומכ''ש בדברים כאורין:
וּמַה טַעְמָא דְרִבִּי לִיעֶזֶר. כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר. עֶרְוָה זוֹ סְתִירָה. דָּבָר זֶה קִינּוּי. דָּבָר דָּבָר. מַה דָבָר הָאָמוּר לְהַלָּן עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים. אַף דָּבָר הָאָמוּר כָּאן עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים. וּמַשְׁקֶה עַל פִּי עֵד אֶחָד אוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ. וּמָעֲלָה בוֹ. בִּתְנָאִים שֶׁהִיתְנָה עִמָּהּ עַל פִּי אֲחֵרִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בתנאים כו'. כלומר אפי' אין כאן עדים אלא ע''פ עצמו קרינן ביה ומעלה בו להשקותה ע''פ תנאים שהתנה עמה בקינוי ע''פ אחרים שאמר לה בפני עדים אל תסתרי עם פלוני:
ומשקה כו'. אפי' אין כאן אלא עד א' בסתירה או ע''פ עצמו דכתיב ומעלה בו ודריש בו אפי' הוא עצמו ראה שנסתרה:
דבר זה קינוי. שבא ע''י דיבור וילפינן קינוי מג''ש דבר דבר דכתיב ע''פ שנים עדים יקום דבר:
ערוה זו סתירה. שמביאה לידי ערוה:
כי מצא בה ערות דבר. ואע''ג דהאי קרא לאו בסוטה כתיב מ''מ דריש ליה אקינוי וסתירה הואיל ותליא קינוי בגירושין למאי דדריש לעיל:
ומ''ט דר' ליעזר. אמתני' קאי דאמר מקנא ע''פ שנים כו':
הֵשִׁיבוּ עַל דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי בֶּן יוּדָה. אִם כֵּן אֵין לְדָבָר סוֹף. הַכֹּל מִמֶּנּוּ לְקַנְאוֹת לָהּ בשנים וּלְהָבִיא עֵדִים שֶׁנִּסְתְּרָה וּלְפוֹסְלָהּ מִכְּתוּבָּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַה טִיבָהּ לְהִיסָּתֵר. אֶלָּא אַתְיָא דִי לָא עַל דְּמַתְנִיתִין. הַכֹּל מִמֶּנּוּ לַקְנוֹת לָהּ מִפִּיו וְלוֹמַר שֶׁנִּסְתְּרָה וּלְפוֹסְלָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ. אָמַר רִבִּי מָנָא. אֲפִילוּ כְהָדֵין תַּנָּייָא אַתְייָא הִיא כְּמָאן דָּמַר. מְקַנֵּא לָהּ מֵאָבִיהָ וּמִבְּנָהּ. הַכֹּל מִמֶּנּוּ לַקְנוֹת לָהּ מֵאָבִיהָ וּמִבְּנָהּ וּלְהָבִיא עֵדִים שֶׁנִּסְתְּרָה וּלְפוֹסְלָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ. אִין תֵּימַר. מַה טִיבָהּ לְהִיסָּתֵר. הַתּוֹרָה הִתִּירָהּ לְהִיסָּתֵר. דָּמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. כְּתִיב כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ בֶּן אִמֶּךָ וגו'. בִּתְּךָ בַּסֵּתֶר. אִמֶּךָ בַּסֵּתֶר. מִתְייַחֵד אָדָם עִם אִמּוֹ וְדָר עִמָּהּ. עִם בִּתּוֹ וְדָר עִמָּהּ. עִם אֲחוֹתוֹ וְאֵינוֹ דָר עִמָּהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
השיבו חכמים על דברי ר' יוסי ב''י כו' הכל ממנו לקנאות לה בשנייה גרסינן. והוא כמו בשנאה כלומר דלדבריו דמקנא לה על פי עצמו אם כן אין לדבר סוף דכשישנאה יהא לעולם נאמן לומ' קנאתי לה מפלוני ויביא עדים שנסתר' דהואיל ובאמת לא קינא לה לא נזהרת היא ויבא לפוסלה מכתובתה כשלא תרצה לשתות:
מה טיבה להיסתר. כלומר דר' יוסי מקשי ע''ז דחששו שתפסיד כתובתה בחנם הי' לה להזהר בסתירה דבלאו הכי יחוד אסור מן התורה. ה''ג די לא אתיא אלא על דמתני'. הך קושיא דלא יהיה לדבר סוף על המתני' אליבא דר''א הוא דשייכא שפיר להקשות דאמר משקה לה ע''פ עצמו דהוא נאמן לו' שנסתרה:
הכל ממנו לקנות לה מפיו כו'. כלומר כשירצה יקנא לה בפני שנים ואז יהא נאמן לעולם לומר שנסתרה:
ורבי מנא אמר אפילו כו'. דאפילו תימא כהאי תנא כר''י ב''י דאמר לר''א מקנא לה ע''פ עצמו והסתירה צרוך להיות ע''פ שנים אתייא נמי שפיר הך קושיא דכמ''ד לקמן הלכה ב' דמקנא לה מאביה או מבנה וא''כ הכל ממנו כו' דהרי מותרת להתייחד עם אביה ועם בנה ולא קשיא מה טיבה להיסתר דהתורה התירה וכדמסיק וכן קאמר בבבלי ד''ב דלדברי שניהם קשה אלא דהתם משמע דעיקר הקושיא לדברי ר''י בר' יהודה כדקאמר התם אף למשנתינו אין לדבר סוף ולא נחית להא דאמר הכא:
דאמר ר''י כו'. וכדדריש לה בבלי קידושין דף פ' וכי בן אם מסית בן אב אינו מסית אלא לומר לך בן מתייחד עם אמו:
בתך. דכתיב בהאי או בנך או בתך:
בתך בסתר אמך בסתר. כלומר שדיבר הכתוב בהוה לפי שהן מצויין זה אצל זה דמתייחד אדם עם אמו ועם בתו:
עם אחותו. מתייחד עמה לפרקים באקראי בעלמא ואינו דר עמה בקביעו'. וכרב אסי שם דף פ''א ולא קיימא המסקנא כן אלא כדתני בתוספתא פ''ה דקידושין אחותו וחמותו ושאר כל עריות שבתורה לא יתייחד עמהן:
מַה טַעֲמָא דְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר. דָּבָר זֶה הִקִּינּוּי. כִּי מָצָא. אֵין מְצִיאָה אֶלָּא בְעֵדִים. וּמְקַנֵּא עַל פִּי עֵד אֶחָד אוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ. וּמָעֲלָה בוֹ. בְקִינּוּי. מַה מְקַייֵם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ עֶרְוָה. עֶרְוָה שֶׁהִיא בָאָה מִכֹּחַ דָּבָר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מ''ט דר' יהושע. דאמר מקנא ומשקה ע''פ שנים:
כי מצא בה ערות דבר. ודריש כי מצא אסתירה ודבר זה הקינוי וכי מצא אכולה מילתא קאי דצריך שיהיה ע''פ שני עדים דאין מציאה בכל מקום אלא בעדים כדלעיל:
ומקנא ע''פ עד א' או ע''פ עצמו לא גרסי' הכא:
ומעלה בו בקינוי. כלומר דלא דרשינן בו דקרא אבעל כדדריש ר''א אלא אקינוי קאי שמעלה אחר שקינא לה ונסחרה. והיותר נראה דהאי ומקנא ע''פ כו' עד בקינוי גרסי' לה לעיל בדברי ר' יוסי ברבי יהודה והתם שייכה אחר תיבת אלא בעדים וטעמיה דר''י בר' יודה מפרש דאמר מקנא לה ע''פ א' או ע''פ עצמו דדריש ומעלה בו אקינוי קאי והיינו דבעלה עצמו מקנא לה ולא כר''א דדריש לה אסתירה ועד א' מק''ו:
מה מקיים ר' יהושע ערוה. דלהי מילתא דריש לה:
וקאמר דהכי דריש לה ערוה שהיא באה מכח דבר. כלומר דלא דרשינן לערוה בפני עצמה דחדא קאמ' קרא כי מצא בה ערות שהיא סתירה הבאה מכח דבר אחר הקינוי וקאי כי מצא אתרווייהו דצריך להיות ע''פ שנים דאין מציאה אלא בעדים והשתא נמי אתי שפיר הא דלא יליף ר' יהושע ג''ש דדבר דבר דלא איצטריך לדידיה:
תַּנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי לִיעֶזֶר. מְקַנֵּא עַל פִּי עֵד אֶחָד אוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ וּמַשְׁקֶה עַל פִּי שְׁנַיִם. נֶאֱמַר כָּאן כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר. וְאֵין מְצִיאָה בְכָל מָקוֹם אֶלָּא בְעֵדִים. מַה מְקַייֵם רִבִּי לִיעֶזֶר דָּבָר. דָּבָר שֶׁהוּא מַרְגִּיל לָבוֹא לִידֵי עֶרְוָה. עֵד אֶחָד מַהוּ שֶׁיַּשְׁקֶה. מַה אִם פִּיו שֶׁאֵינוֹ זוֹקְקוֹ 1b לִשְׁבוּעַת מָמוֹן הֲרֵי הוּא מַשְׁקֶה. עֵד אֶחָד שֶׁהוּא זוֹקְקוֹ לִשְׁבוּעַת מָמוֹן לֹא כָל שֶׁכֵּן. קָרוֹב מָהוּ שֶׁיַּשְׁקֶה. מִי קָרוֹב מִבַּעֲלָהּ. עֵד מִפִּי עֵד מָהוּ שֶׁיַּשְׁקֶה. מַה בֵינוֹ לְבֵין הַקָּרוֹב. קָרוֹב אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ כָשֵׁר עַכְשָׁיו כָּשֵׁר הוּא לְאַחַר זְמָן. עֵד מִפִּי עֵד אֵינוֹ כָשֵׁר לֹא עַכְשָׁיו וְלֹא לְאַחַר זְמָן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
קרוב כו'. ודחי לה דלא דמי דקרוב מצינו שהוא כשר לאחר זמן כגון בקרוב ונתרחק אבל עד מפי עד אינו כשר לעולם ולא איפשיטא:
מה בינו כו'. כלומר דמתמה מ''ש קרוב דפסול לעדות הוא ואפ''ה נאמן בסתירה וה''נ בעד מפי עד ומאי מספקא ליה:
מי קרוב מבעלה. ואפ''ה נאמן:
קרוב. מהו שיהא נאמן בסתירה להשקותה אליבא דר''א:
לכ''ש. שיהא נאמן בסתירה להשקותה:
עד א' שהוא זוקקו לשבועת ממון. מן התורה להכחיש העד:
וקאמר דק''ו הוא מה אם פיו שאינו זוקקו לשבועת ממון. בכופר בכל דמן התורה פטור משבועה:
עד אחד מהו שישקה. השתא מהדר לעיל אדר''א דמתני' דקאמר משקה ע''פ עד אחד או ע''פ עצמו ויליף לה ע''פ עצמו דכתיב ומעלה בו ועד כאן שמענו ע''פ עצמו עד א' מנלן:
דבר שהוא מרגיל כו'. זו הסתירה ולא דריש לה אקינוי:
מה מקיים ר' ליעזר דבר. האי ר''א דאמר ר''י בר' יודה משמי':
ואין מציאה בכ''מ אלא בעדי'. בכ''מ שנאמר בתורה כי ימצא איש שוכב וגו' וכדומה. דדוקא בעדים הוא וה''נ צריך שיהיו ב' עדים בסתירה:
נאמר כאן כי מצא בה ערות דבר. ואסתירה קאי:
תני ר' יוסי בר''י משום ר' ליעזר. איפכא דמקנא ע''פ עד אחד כו' וכן מייתי בבבלי להא דר''י בר''י והתם דריש לה מטעמא אחרינא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source