Vayedaber

מִי מַתִּיר אֶת הָרִאשׁוֹנוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן. מִי שֶׁהוּא מַתִיר אֶת אֵילּוּ הוּא מַתִיר אֶת אֵילּוּ. כְּהָדָא רֵישׁ גָּלוּתָא שָׁלַח שָׁאַל לְרַב חִסְדַּאי. מָהוּ הָדֵין דִּכְתִיב כֹה אָמַר י֨י הָסִיר הַמִּצְנֶפֶת וְהָרִים הָעֲטָרָה. אָמַר לֵיהּ. הוּסְּרָה הַמִּצְנֶפֶת הוּרְמָה הָעֲטָרָה. שֶׁמַע רִבִּי יוֹחָנָן וְאָמַר. הוּא חֶסֶר וּמִילּוֹי חֶסֶר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הוא חסד ומילוי חסד. חסדאי שמו וחסודים ונאים דבריו. וכה''ג אמרי' בבבלי גיטין דף ז':

הוסרה המצנפת. של כ''ג הורמה העטרה מראש כל אדם:

כהדא ריש גלותא שלח כו'. על מתני' קאי דאסרו עטרות חתנים:

מי שהוא מתיר את אלו. רבותינו שהתירו דאמר במתני' התירו את זה נמי:

מי מתיר את הראשונות. על המתני' קאי דקתני ורבותינו התירו שתצא כלה כו' וזו גזירה של פולמוס האחרון היא ומי מתיר גזירות הראשונות:

שָׁאֲלוּ אֶת רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. מַהוּ שֶׁיְּלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ יְוָונִית. אָמַר לָהֶן. יְלַמְּדֶינּוּ בְשָׁעָה שֶׁאֵינָהּ לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה. דִּכְתִיב וְהָגִיתָ בוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה. 46b מֵעַתָּה אָסוּר לְאָדָם לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ אוֹמָנוּת. בְּגִין דִּכְתִיב וְהָגִיתָ בוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה. וְהָתַנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל וּבָחַרְתָּ בַּחַיִים. זוֹ אוֹמָנוּת. רִבִּי בָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִייָה בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִפְּנֵי הַמְסוֹרוֹת. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מוּתָּר לְאָדָם לְלַמֵּד אֶת בִּתּוֹ יְוָונִית מִפְּנֵי שֶׁהִיא תַכְשִׁיט לָהּ. שָׁמַע שִׁמְעוֹן בַּר בָּא וְאָמַר. בְּגִין דְּרִבִּי אַבָּהוּ בָּעֵי מֵילַף בְּרַתֵּיהּ הוּא תָלֵי לָהּ בְּרִבִּי יוֹחָנָן. יָבוֹא עָלַי אִם לֹא שְׁמַעְתִּיהָ מֵרִבִּי יוֹחָנָן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אם שמעתי' מרבי יוחנן גרסינן. ולגירסת הספרא א''ל דרבי אבהו השיב לו כן:

בגין דרבי אבהו. בשביל דרבי אבהו חפץ ללמד בתו יונית תלי למילתא בשם רבי יוחנן:

מפני שהוא תכשיט לה. שבח ותפארת לה ובאשה אין חשש מסורת:

מפני המסורת. טעמא הוא שלא ילמד את בנו יונית שלא יהא מכיר בלשונם ורמזם וע''י כן ירגיל לחצר המלך וימסור:

מעתה. יהא אסור נמי ללמד בנו אומנות בגין דכתיב כו' בתמיה והתני רבי ישמעאל ובחרת בחיים זו אומנות שחייב אדם ללמד את בנו כדדריש לה בפ''ק דקידושין:

ילמדנו בשעה כו'. דהרי כתיב והגית בו יומם ולילה. וכן קאמר בבלי דמנחו' דף צ''ט:

יבא עלי. כך וכך:

משנה: מִשֶּׁמֵּת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּיי בָּטַל זִיו הַחָכְמָה. מִשֶּׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן בָּטַל כְּבוֹד הַתּוֹרָה וּמֵתָה טַהֲרָה וּפְרִישׁוּת. מִשֶּׁמֵּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן פִּיָּאבִּי בָּטַל זִיו הַכְּהוּנָּה. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי בָּֽטְלָה עֲנָוָה וְיִרְאַת חֵטְא. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי מֵאִיר בָּֽטְלוּ מוֹשְׁלֵי מְשָׁלִים. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי עֲקִיבָה בָּֽטְלוּ הַדַּרְשָׁנִים. מִשֶּׁמֵּת בֶּן עַזַּאי בָּֽטְלוּ הַשַּׁקְדָּנִים. מִשֶּׁמֵּת בֶּן זוֹמָא בָּֽטְלוּ הַתַּלְמִידִים. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ פָּֽסְקָה טוֹבָה מִן הָעוֹלָם. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה פָּסַק הָעוֹשֶׁר מִן הַחֲכָמִים. מִשֶּׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל בָּא גוֹבַיי וְרַבּוּ צָרוֹת. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי חֲנִינָה בֶן דוֹסָא וְרִבִּי יוֹסֵי קִיטְוֹנְתָא פָּֽסְקָה הַחֲסִידוּת וְלָמָּא נִקְרָא שְׁמוֹ יוֹסֵי בֶן קִיטְוֹנְתָא שֶׁהָיָה תַּמְצִיתָן שֶׁלַּחֲסִידִים. רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר אוֹמֵר מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בּוֹשׁוּ חֲבֵרִים וּבְנֵי חוֹרִין וְחָפוּ רֹאשָׁם וְנִדַּלְדְּלוּ אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה וְגָֽבְרוּ בַּעֲלֵי זְרוֹעַ וּבַעֲלֵי לָשׁוֹן וְאֵין דּוֹרֵשׁ וְאֵין מְבַקֵּשׁ וְאֵין שׁוֹאֵל. עַל מִי לָנוּ לְהִשָּׁעֵן עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שְׁרוֹ חֲכִימַיָּא לְמֶהְוֵי כְסָֽפְרַיָּא וְסָֽפְרַיָּא כְּחַזָּנָא וְחַזָּנָא כְּעַמָּא דְאַרְעָא וְעַמָּא דְאַרְעָא אָֽזְלָה וְדִּלְדְּלָה וְאֵין שׁוֹאֵל וְאֵין מְבַקֵּשׁ. עַל מִי יֵשׁ לְהִשָּׁעֵן עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָה חוּצְפָּא יִסְגֵּא וְיוֹקֶר יַאֲמִיר הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְייָהּ וְהַיַּיִן בְּיוֹקֶר 47a וְהַמַּלְכוּת תֵּהָפֵךְ לְמִינוּת וְאֵין תּוֹכַחַת בֵּית וַועַד יִהְיֶה לִזְנוּת וְהַגָּלִיל יֵחָרֵב וְהַגַּבְלָן יִישׁוֹם וְאַנְשֵׁי הַגְּבוּל יְסוֹבְבוּ מֵעִיר לְעִיר וְלֹא יְחוֹנָנוּ וְחָכְמַת סוֹפְרִים תִּסְרַח וְיִרְאֵי חֵטְא יִמָּאֵסוּ וְהָאֱמֵת תְּהֵא נֶעֱדֶרֶת נְעָרִים פְּנֵי זְקֵנִים יַלְבִּינוּ זְקֵנִים יַעַמְדּוּ מִפְּנֵי קְטַנִּים בֵּן מְנַוֵול אָב בַּת קָמָה בְאִמָּהּ כַּלָּה בַחֲמוֹתָהּ אוֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ. פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב הַבֵּן אֵינוֹ מִתְבַּייֵשׁ מֵאָבִיו. וְעַל מָה יֵשׁ לְהִשָּׁעֵן עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כפני הכלב. שלא יתביישו זה מזה:

בת קמה באמה. לחרפה ולביישה:

וזקנים יעמדו בפני קטנים. לכבדם והיינו דאמרינן חוצפא יסגא:

נערים פני זקנים ילבינו. יחרפו ויביישו אותם:

ואנשי הגבול. אנשי ארץ ישראל שהיא נקראת גבול לגבי ירושלים:

והגבלן. מקום ששמו כך ישום וישתומם:

והגליל. ארץ הגליל יחרב:

בית הוועד. של חכמים יהיה לבית זנות שכלו החכמים ואין לומד תורה ויהא חרב מאין איש ובעלי זימה מתגודדים שם שהיו בתי מדרשות שלהם חוץ לעיר:

ואין תוכחת. אין לך אדם שיוכל להוכיח חבירו שכולם נכשלים בחטא וכשמוכיחו אומר לו גם אתה כמוני:

תהפך למינות. תהא נמשכת אחר הטעות ואחר המינים:

והמלכות העכומ''ז. השונטת בעולם:

והיין ביוקר. שהכל עוסקין במשתאות:

ויוקר יאמיר. שהיוקר יתגדל ויגבה א''נ הכבוד יהיה נאהב מלשון את ה' האמרת היום (דברים כו) שהכל יהיו רודפין אחר הכבוד:

ועל מה יש לנו להשען. אחר כל זה כ''א על אבינו שבשמים:

פסק' טובה. עצה טובה כדמפרש בברייתא:

מתני' משמת רבן יוחנן בן זכיי בטל זיו החכמה. כעין דאמרי' בבבלי סוכה דף כ''ת אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא משנה גמרא כו' וזהו זיו החכמה שהיה בקי בכל ונמסרו לו מעיינות החכמה:

בטל כבוד תורה. שעד ימיו היו לומדי' תורה מעומד ומשמת ר''ג הזקן באה תשות כח לעולם והתחילו ללמוד מיושב וזהו בטל כבוד התורה:

ומתה. בטלה:

זיו הכהונה. שהיה חכם ועשיר שבכהונה וכהנים רבים אוכלים על שלחנו כדמצינו סוף פ' מקום שנהגו:

משמת רבי. תלמידיו של רבי הוסיפו וכתבו זה במשנה:

בטלו מושלי משלים. כגון ממשלות שועלים. כדאמרינן בסנהדרין כי הוי דריש ר' מאיר בפירקא הוי דריש תלתא שמעתתא ותלתא אגדתא ותלתא מתלי:

בטלו הדרשנין. שהיה דורש על כל קוץ וקוץ תילי תילין של הלכות. ובנוסחת הבבלי גריס בטל כבוד התורה שזהו כבוד גדול לתורה שאין בה דבר לבטלה:

פסקו השקד'. שוקדים על דלתות בית המדרש לילה ויום כדמצינו ביבמות דאמר בן עזאי מה אעשה ונפשי חשקה בתורה:

פסקו התלמידים. שהיו לו תלמידים הרבה כדמצינו בכמה ברייתו' שאלו תלמידיו לבן זומא ובנוסחת הבבלי גריס גבי בן זומא ופסקו הדרשנין:

בעקבות משיחא. בסוף הגלות לפני ביאת המשיח:

פסק העושר. כדאמרינן בשבת תריסר אלפי עגלי הוה מעשר מעדריה כל שתא:

משמת ר' גמליאל. ובנוסחת הבבלי ר' שמעון בן גמליאל:

תמציתן. עיקר תמצית שלהן וקטנותן שהיו החסידים הולכים ומתקטנין. ובנוסח' הבבלי גריס אצל רבי חנינא בן דוסא בטלו אנשי מעשה על שם שנעשו מעשים ונסים נפלאים על ידו כדאמרי' בתענית יאמר לחומץ להדליק ולעזים להביא זאבים בקרניהם:

בושו חבירים. תלמידי חכמים:

ובני חורין. מיוחסים:

חפו ראשם. שגברה יד עזי פנים וממזירים שהם עשירים ואלו עניים:

ונדלדלו אנשי מעשה. אין חש להם:

ואין דורש. לישראל:

ואין מבקש. עליהם רחמים:

שרו חכימיא. התחילו החכמים:

כספרייא. מלמדי תינוקות והם קטנים מן החכמים:

כחזנא. חזן הכנסת:

כעמא דארעא. כעמי הארץ:

הלכה: מִשֶּׁמֵּת רִבִּי אֱלִיעֶזֶר נִגְנַז סֵפֶר הַחָכְמָה. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ פָּֽסְקוּ עֵצוֹת טוֹבוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי עֲקִיבָה פָּֽסְקוּ מַעְייָנוֹת הַחָכְמָה. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה פָּסַק הָעוֹשֶׁר מִן הַחֲכָמִים. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי יוֹסֵי פָּֽסְקָה הַבִינָה. מִשֶּׁמֵּת בֶּן עַזַּאי פָּֽסְקוּ הַשַּׁקְדָּנִים. מִשֶּׁמֵּת בֶּן זוֹמָא פָּֽסְקוּ הַדַּרְשָׁנִים. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי חֲנִינָה בֶן דוֹסָא פָּֽסְקוּ אַנְשֵׁי הַמַּעֲשֶׂה. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי יוֹסֵי חֲסִידָא וְרִבִּי יוֹסֵי קָטוֹנְתָא פָּֽסְקוּ אַנְשֵׁי חֲסִידוּת. וְלָמָּא נִקְרָא קִיטְוֹנְתָא שֶׁהָיָה תַּמְצִיתָן שֶׁלַּצַּדִּיקִים וְשֶׁלַּחֲסִידִים. מִשֶּׁמֵּת רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בָּא גוֹבַיי וְרַבּוּ צָרוֹת. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי הוּכְפְּלוּ הַצָּרוֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' נגנז ספר החכמה. שהיה בעל הלכות מפי שמועות הרבה:

פסקו עצות טובות כו'. ע''י שהיה זהיר ובקי בדרשות ובתשובת האפקורסים הי' למגן לישראל בעצה טובה בכל מקום:

פסקו מעיינות החכמה. עומק סברא ולמצוא סמך לטעמי תורה שבע''פ מדרשי המקראות ואותיות היתירים שהי' רגיל לדרוש:

פסקה הבינה. כדאמרי' על רבי יוסי שהיה טעמו ונימוקו עמו:

הדרשנים. שהיה בקי בדרשי המקראו' כדאמר ולא זכיתי עד שדרשה בן זומא:

רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי מִי דְמִיךְ פְּקִיד וַאֲמַר. פַּנּוּ חָצֵר מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה וְהַתְקִינוּ כִסֵּא לְחִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה. רִבִּי לִיעזֶר תַּלְמִידֵיהּ מִי דְמִיךְ פְּקִיד וַאֲמַר. פַּנּוּ חָצֵר מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה וְהַתְקִינוּ כִסֵּא לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. וְאִית דְּאָֽמְרִין. מָן דְּחָמָא רַבֵּיהּ חָמָא. חַד מִן אִילֵּין דְּבֵית פָּזִי הֲווֹן בָּעֵי מְחַתַּנְתֵּיהּ לִנְסִיוּתֵיהּ וְלָא הֲוָה מְקַבֵּל. אֲמַר. דְּלָא יְהַוּוֹן בָּהַתּוֹן. מִי דְמִיךְ פְּקִיד וַאֲמַר. פַּנּוּ חָצֵר מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה וְהַתְקִינוּ כִסֵּא לִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה. אָֽמרוּ. יָבוֹא זֶה שֶׁרָץ אַחַר כָּבוֹד אַחַר זֶה שֶׁבָּרַךְ מִן הַכָּבוֹד.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

רבן יוחנן בן זכאי מי דמיך. כשהיה נפטר צוה לפני מותו פנו כו' וכן אמרי' בבלי ברכות:

ואית דאמרין מן דחמא רביה חמא. מה שיראה רבו רבן יוחנן בן זכאי והוא חזקיהו ראה גם הוא בעת פטירתו:

חד כו'. אחד ממשפחת בית פזי שהיו רוצין של בית הנשיא להתחתן עמו ולא היה מקבל:

אמר דלא יהוון בהתוון. שלא יהו של בית הנשיא מתביישין ע''י כך לפי שמשפחתו אינה כדאי להתחתן עם משפחת הנשיא:

אמרו. שראוי הוא לכבוד גדול הזה ויבוא זה שרץ אחר הכבוד ע''ש שנתחתן לאחאב מלך ישראל. א''נ שהיה רץ לקראת ת''ח לכבדם כדאמר בהלוקין ואת יראי ה' יכבד זה יהושפט מלך יהודה כו' אחר זה שברח מן הכבוד לקראתו לכבדו:

רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מַעֲשֶׂה שֶׁנִּכְנְסוּ זְקֵינִים לַעֲלִייַת בֵּית גַּדְיָא בִירִיחוֹ. וְיָצָאת בַּת קוֹל וְאָֽמְרָה לָהֶן. יֵשׁ בֵּינֵיכֶם שְׁנַיִם רְאוּיִין לְרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ וְהִלֵּל הַזָּקֵן אֶחָד מֵהֶן. וְנָֽתְנוּ עֵינֵיהֶן בִּשְׁמוּאֵל הַקָּטָן. וְשׁוּב נִכְנְסוּ זְקֵינִים לָעֲלִייָה בְיַבְנֶה וְיָצָאת בַּת קוֹל וְאָֽמְרָה לָהֶן. יֵשׁ בֵּינֵיכֶם שְׁנַיִם רְאוּיִין לְרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ וּשְׁמוּאֵל הַקָּטָן אֶחָד מֵהֶן. וְנָֽתְנוּ עֵינֵיהֶן בְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוּרקָנוֹס. וְהָיוּ שְׂמֵיחִין שֶׁהִסְכִּימָה דַּעְתָּן לְדַעַת הַמָּקוֹם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

סליק פירקא וכולא מסכת סוטה ברחמי דשמיא

יש ביניכם שנים ראוין לרוח הקדש והלל הזקן אחד מהן. והשני לא נתפרש שלא לבייש האחרים דהשתא כל חד מצי אמר אנא הוא ונתנו עיניהם על השני בשמואל הקטן. וכתב היפ''מ דההיא פליגא אדלעיל דשם לא נתפרש אלא אחד בכל פעם. ואפשר לומר דתרי עובדי הוו תדע דלעיל קאמר אלא שאין הדור כדאי והכא סתמא קאמר מפני שבפעם השנית היו הלל הזקן ושמואל הקטן שניהם ביחד באותו מעמד וגדלה זכות שניהם וטובים שנים מהאחד:

ונתנו עיניהם בר' אליעזר בן הורקנוס. על השני והיו שמחי' כששמעו עכשיו שנתפר' שמואל הקטן על שכיונו בראשונה ושהסכימה דעתן לדעת המקום:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source