משנה: אֵילּוּ אֲסוּרוֹת לוֹכַל בַּתְּרוּמָה הָאוֹמֶרֶת טְמֵיאָה אֲנִי לָךְ וְשֶׁבָּאוֹ עֵדִים שֶׁהִיא טְמֵיאָה. וְהָאוֹמֶרֶת אֵינִי שׁוֹתָה וְשֶׁבַּעֲלָהּ אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַשְׁקוֹתָהּ וְשֶׁבַּעֲלָהּ בָּא עָלֶיהָ בַדֶּרֶךְ. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה לָהּ. מוֹלִיכָהּ בְּבֵית דִּין שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם וּמוֹסְרִין לוֹ שְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמָּא יָבוֹא עָלֶיהָ בַדֶּרֶךְ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בַּעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ.
Pnei Moshe (non traduit)
בעלה נאמן עליה. שלא יבא כדמפרש טעמא בגמרא ואין הלכה כר' יהודה:
שמא יבא עליה בדרך. שצריך להשקותה בירושלים בב''ד הגדול כדלקמן:
שני תלמידי חכמי'. שיודעי' להתרות בו:
ושבעלה בא עליה בדרך. דשוב אין המים בודקין אותה דכתיב ונקה האיש מעון בזמן שהאיש מנוקה מעון שלא בא עליה מאחר שנאסרה עליו לאחר סתירה אז האשה ההיא תשא את עונה אין האיש מנוקה מעון אין המים בודקין את אשתו:
ושבאו לה עדים שהיא טמאה. ואפי' לאחר שתשתה ולא בדקוה המים לפי שאשה שיש לה עדים שנטמאה ואפילו הן במדינת הים אין המים בודקין אותה כדדריש בבבלי דאמר קרא ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה דליכא דידע בה לאפוקי הא דאיכא דידעי בה והה''ד לעד אחד דכל מקו' שהאמינה תורה עד אחד הרי כאן שנים:
האומרת טמאה אני לך. מפרש בגמ':
מתני' אלו אסורות לאכול בתרומ'. לעולם ואפילו היא בת כהן ואלו שאר סוטות אינן אסורות אלא עד שישתו וימצאו טהורות:
סוֹטָה כְּשֵׁם שֶׁהִיא אֲסוּרָה לַבַּעַל כֵּן אֲסוּרָה לַבּוֹעֵל. כְּשֵׁם שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְאָחִיו שֶׁלַּבַּעַל כָּךְ הִיא אֲסוּרָה לְאָחִיו שֶׁלַּבּוֹעֵל. יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁצָּרַת סוֹטָה אֲסוּרָה לְאָחִיו שֶׁלַּבַּעַל כָּךְ אֲסוּרָה לְאָחִיו שֶׁלַּבּוֹעֵל. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הָאִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעֲלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם וּבָאוּ וְאָֽמְרוּ לָהּ. מֵת בַּעֲלֵיךְ. הַוְיָא לָהּ יָבָם כָּאן וְיִבְּמָהּ וָמֵת. וְאַחַר כָּךְ בָּא בַּעֲלָהּ. אָסוּר בָהּ וּמוּתָּר בְּצָרָתָהּ. אָסוּר בָּהּ וּמוּתָּר בְּאֵשֶׁת אָחִיו. וְאֵשֶׁת אָחִיו לֹא כְצָרַת סוֹטָה הִיא. הָדָא הִיא אָֽמְרָת שֶׁצָּרַת סוֹטָה מוּתֶּרֶת לְאָחִיו שֶׁלַּבּוֹעֵל. אָמַר רִבִּי יוּדָן. אַתְייָא כְרַבָּנִן דְּתַמָּן. דָּמַר רִבִּי הִילָא. תַּנֵּיי תַמָּן. כָּל הַעֲרָיוֹת אֵינָן צְרִיכוֹת גֵט חוּץ מֵאֵשֶׁת אִישׁ בִּלְבָד. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. 4b אַף אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וְאֵשֶׁת אָחִיו. בְּרַם כְּרַבָּנִן דְּהָכָא. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַכֹּל מוֹדִין בְּאֵשֶׁת אָחִיו שֶׁהִיא צְרִיכָה הִימֶּינּוּ גֵט מִשּׁוּם הִילְכוֹת אֵשֶׁת אִישׁ קָנָה בָהּ. עֶרְוָה הִיא. וְעֶרְוָה פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. אֲפִילוּ כְרַבָנִן דְּהָכָא אַתְיָא הִיא. בָּהּ קָֽנְסוּ. וְלֹא קָֽנְסוּ בְיוֹרְשֶׁיהָ. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי הִילֵּל. אִין כְּרַבָּנִן דְּתַמָּן. יְהֵא מוּתָּר בָּהּ. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. צָרַת סוֹטָה אֲסוּרָה וְצָרַת גְּרוּשָׁה מוּתֶּרֶת. רִבִּי יַעֲקֹב בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל הַצָּרוֹת מוּתָּרוֹת חוּץ מִצָּרַת סוֹטָה. שְׁמוּאֵל אָמַר. גְּרוּשָׁה עַצְמָהּ מוּתֶּרֶת לְבֵיתָהּ. מָהוּ פְלִיג. בְּגִין דַּהֲווֹן עָֽסְקִין בְּצָרוֹת לֹא אִדְכָּרִין גְּרוּשׁוֹת. צָרַת סוֹטָה לָמָּה הִיא אֲסוּרָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מֵרֵיח עֶרְוָה נָֽגְעוּ בָהּ. רַב אָמַר. מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בָּהּ טוּמְאָה כַעֲרָיוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
סוטה כשם שהיא אסורה לבעל כו'. סוגיא כתובה לעיל מס' יבמות פרק עשירי סוף הלכה א' ושם ביארתי היטיב ע''ש:
הלכה: הָיוּ מַעֲלִין אוֹתָהּ לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַםִ כול'. כְּשֵׁם שֶׁמְּאַייְמִין עָלֶיהָ שֶׁתַּחֲזוֹר בָּהּ כָּךְ מְאַייְמִין עָלֶיהָ שֶׁלֹּא תַחֲזוֹר בָּהּ. וְאוֹמְרִין לָהּ. בִּתִּי. אִם טְהוֹרָה אַתְּ. דְּבָרִיא לָךְ שֶׁאַתְּ טְהוֹרָה. עִמְדִּי עַל בּוּרְייֵךְ. שֶׁאֵין הַמַּיִם הָאֵילּוּ דוֹמִין אֶלָּא לְסַם יָבֵשׁ שֶׁהוּא נָתוּן עַל גַּבֵּי בָשָׂר חַי וְאֵינוֹ מַזִּיקוֹ. מָצָא שָׁם מַכָּה הִתְחִיל מְחַלְחֵל וְיוֹרֵד.
Pnei Moshe (non traduit)
עמדי על בורייך. הסמכי על נקיותיך:
גמ' שלא תחזור בה. אם טהורה היא ובבבלי שם מוקי למתני' קודם שנמחקה המגילה מאיימין עליה שתחזור בה שלא ימחה השם. וברייתא לאחר שנמחקה המגילה:
ואפי' ואפי' תימא כמשנה האחרונה. ושאני הכא דיש רגלים לדבר שנסתרה אחר הקינוי:
גמ' מתני' לא כמשנה הראשונה. דודאי כמשנה ראשונה אתייא דהא תנינן בשלהי נדרים בראשונה היו אומרים דאלו שלש נשים נאמנות האומרת טמאה אני לך וכדמוקי התם באשת כהן שאומרת נאנסתי דיוצאת ונוטלת כתובה ואסורה בתרומה דהא זונה היא ואפי' באונס והתם אמרינן חזרו לומר שאינה נאמנת ואוכלת בתרומה וכרב ששת בבבלי שם ומתני' דקתני האומרת טמאה אני אסורה בתרומה כמשנה ראשונה ולא כמשנה אחרונה היא בתמי':
משנה: הָיוּ מַעֲלִין אוֹתָהּ לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַםִ וּמְאַייְמִין עָלֶיהָ כְדֶרֶךְ שֶׁמְּאַייְמִין עַל עֵידֵי נְפָשׁוֹת וְאוֹמְרִין לָהּ בִּתִי הַרְבֶּה יַיִן עוֹשֶׂה. הַרְבֶּה שְׂחוֹק עוֹשֶה. הַרְבֶּה יַלְדוּת עוֹשָׂה. הַרְבֶּה שְׁכֵנִים הָרָעִים עוֹשִׂים. אַל תַּעֲשִׂי לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדוּשָּׁה שֶׁייִמָּחֶה עַל הַמַּיִם וְאוֹמְרִים לְפָנֶיהָ דְבָרִים שֶׁאֵינָהּ כְּדַיי לְשָׁמְעָן הִיא וְכָל מִשְׁפַּחַת בֵּית אָבִיהָ.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' היה מעלה אותה לב''ד הגדול. כדדריש בבבלי כתיב הכא ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת וכתיב התם ע''פ התורה אשר יורוך מה להלן בב''ד הגדול אף כאן בב''ד הגדול:
ומאיימין עליה. כדי שתודה:
כדרך שמאיימין. באיום גדול על עדי נפשות כדאמרי' פ''ד דסנהדרין דהוו יודעין שלא כדיני ממונות דיני נפשות כו':
הרבה ילדות עושה. וגורם לילדה שתבא לידי קילקול:
דברים שאינה כדאי לשומען. שאינה ראויה לשמוע אותן הדברים שאומרים לפניה מעשיהן של צדיקים כדמפרש בגמ':
תַּנֵּי. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. בַּעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ מִקַּל וָחוֹמֶר. וּמַה אִם הַנִדָּה שֶׁחַייָבִין עָלֶיהָ כָרֵת הֲרֵי הוּא נֵאֱמָן עָלֶיהָ. זוֹ שֶׁאֵין חַייָבִין עָלֶיהָ כָרֵת אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא נֵאֱמָן עָלֶיהָ. אָֽמְרוּ לוֹ. לֹא. אִם אָמַרְתָּ בְּנִידָּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ הֵיתֵר לְאַחַר אִיסּוּרָהּ. תֹּאמַר בְּזוֹ שֶׁאֵין לָהּ הֵיתֵר לְאַחַר אִיסּוּרָהּ. וְאוֹמֵר מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וגו'. אָמַר לָהֶן רִבִּי יְהוּדָה. גְּזֵירַת הַכָּתוּב הִיא. וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן וגו'. אָֽמְרוּ לוֹ. וּבִלְבַד בְּעֵדִים.
Pnei Moshe (non traduit)
הרי הוא נאמן עליה. ואין צריך להעמיד עדים אצלו:
זו שאין חייבין עליה כרת. אלא בלאו כדדריש ביבמות פ''ק לא יוכל בעלה הראשון וגו' אחרי אשר הוטמאה לרבות סוטה שנסתרה:
שיש לה היתר לאחר איסורה. ואין יצרו תוקפו:
שאין לה היתר. אם תמצא טמאה ולפיכך לבו רודף אחריה:
מים גנובים. כלומר דבר האסור לו יצרו רודף אחריו:
גזירת הכתוב הוא. דבעלה מביאה כדכתיב והביא האיש וגו' ונאמן עליה:
ובלבד בעדים. עמו דוהביא האיש דרשינן דהאיש משקה ולא הב''ד:
רִבִּי חִייָה בַּר יוֹסֵף שָׁלַח בָּתָר אִיתְּתֵיהּ. אָמַר. יִסְקוּן עִמָּהּ תְּלַת תַּלְמִידִין. שֶׁאִם יַפְנֶה אֶחָד מֵהֶן לְצוֹרְכוֹ תִּתְייָחֵד עִם שְׁנַיִם. וְהָא תַנִּינָן. וּמוֹסְרִין לוֹ שְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמָּא יָבוֹא עָלֶיהָ בַדֶּרֶךְ. אָמַר רִבִּי אָבִין. וּבַעֲלָהּ. הֲרֵי שְׁלֹשָׁה. אַף הוּא שָׂכַר לָהּ בַּיִת וְהָיָה מַעֲלֶה לָהּ מְזוֹנוֹת וְלֹא הָיָה מִתְייָחֵד עִמָּהּ אֶלָּא בִּפְנֵי בָנֶיהָ. וְקָרָא עַל עַצְמוֹ הַפָּסוּק הַזֶּה יָגַעְתִּי בְאַנְחָתִי וּמְנוּחָה לֹא מָצָאתִי.
Pnei Moshe (non traduit)
יגעתי באנחתי. להוציאה מבית השביה ומנוחה וגו':
ולא היה מתייחד עמה. לפי שהיה כהן ושבויה אסורה לכהן:
ובעלה. עמהם שהרי הוא מעלה אותה:
שלח בתר אתתי'. שנשבית ושלח להביאה. תלת תלמידין. דבדרך לא סגי בשנים עד דאיכא שלשה דוקא כדרב בבבלי דף ז':
תַּנֵּי. מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ. פְּרָט לְשֶׁקָֽדְמָה שִׁכְבַת זֶרַע אֲחֶרֶת לְאִישֵׁךְ. אָמַר רִבִּי אִילָא. כְּעִנְייָן שֶׁנֶּאֱמַר מִלְּבַד עוֹלַת הַבּוֹקֶר. וְהָא תַנִּינָן. כְּשֵׁם שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ כָּךְ הֵן בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. כְּשֵׁם שֶׁהִיא אֲסוּרָה לַבַּעַל כָּךְ הִיא אֲסוּרָה לַבּוֹעֵל. כְּשֵׁם שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְאָחִיו שֶׁלַּבַּעַל כָּךְ הִיא אֲסוּרָה לְאָחִיו שֶׁלַּבּוֹעֵל. כְּשֵׁם שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ עַל כָּל בִּיאָה וּבִיאָה שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת אֶת בַּעֲלָהּ לְאַחַר הַבּוֹעֵל כָּךְ הֵן בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. רִבִּי אָבִין בְּשֵׁם רִבִּי הִילָא. כָּאן בְּיוֹדֵעַ כָּאן בְּשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ.
Pnei Moshe (non traduit)
כאן בשאינו יודע. בשעת ביאה שנסתרה דמנוקה מעון קרינן ביה:
שהיא מקבלת את בעלה. דאלמא דהמים בודקין אותה ואפי' לאחר ביאת הבעל:
והא תנינן. על מתני' פריך דקאמר אם בא עליה בעלה בדרך אין המים בודקין אותה:
כענין שנאמר מלבד עולת הבוקר. כלו' האי מבלעדי דרשי' על קודם כמו מלבד וגו' דפרשינן על תמיד שיהא קודם למוסף:
פרט לשקדמה שכבת זרע אחרת לאישך. כגון שנטמאה בעודה ארוסה:
הלכה: אֵילּוּ אֲסוּרוֹת מִלֶּאֱכֹל בַּתְּרוּמָה כול'. מַתְנִיתִין לֹא כַמִּשְׁנָה הָרִאשׁוֹנָה. דְּתַנִינָן תַּמָּן. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים. שָׁלֹשׁ נָשִׁים יוֹצְאוֹת וְנוֹטְלוֹת כְּתוּבָּה. הָאוֹמֶרֶת. טְמֵיאָה אֲנִי לָךְ. שָׁמַיִם בֵּינִי וּבֵינָךְ. 5a וּנְטוּלָה אֲנִי מִן הַיְּהוּדִים. אָמַר רִבִּי אָבִין. וַאֲפִילוּ תֹאמַר כַּמִּשְׁנָה הָאַחֲרוֹנָה. מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ רַגְלַיִם לְדָבָר.
Pnei Moshe (non traduit)
עמדי על בורייך. הסמכי על נקיותיך:
גמ' שלא תחזור בה. אם טהורה היא ובבבלי שם מוקי למתני' קודם שנמחקה המגילה מאיימין עליה שתחזור בה שלא ימחה השם. וברייתא לאחר שנמחקה המגילה:
ואפי' ואפי' תימא כמשנה האחרונה. ושאני הכא דיש רגלים לדבר שנסתרה אחר הקינוי:
גמ' מתני' לא כמשנה הראשונה. דודאי כמשנה ראשונה אתייא דהא תנינן בשלהי נדרים בראשונה היו אומרים דאלו שלש נשים נאמנות האומרת טמאה אני לך וכדמוקי התם באשת כהן שאומרת נאנסתי דיוצאת ונוטלת כתובה ואסורה בתרומה דהא זונה היא ואפי' באונס והתם אמרינן חזרו לומר שאינה נאמנת ואוכלת בתרומה וכרב ששת בבבלי שם ומתני' דקתני האומרת טמאה אני אסורה בתרומה כמשנה ראשונה ולא כמשנה אחרונה היא בתמי':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source