אַבְשָׁלוֹם נִתְנַוֶוה בִשְׂעָרוֹ. רִבִּי חֲנִינָה אָמַר. בַּחֲרוּבִית גְּדוֹלָה הָיָה. יָכוֹל בְּכִידוֹן. רִבִּי בִּיבִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּדֵין כְּדֵין הָיָה עָשׂוּי.
Pnei Moshe (non traduit)
כחרובית גדולה היה. קליעת ראשו היתה גדולה כמין אילן חרוב:
יכול ככידון. כלומר דלא היתה גדול רק ככידון כי כן דרך להמשיל דבר הגדול לכידון ולמה המשילו לחרוב:
וקאמר עלה ר' יוחנן דבדין בדין היה עשוי. כפארת האילן שיוצאין ממנו קליעות קטנות כעין דאמרינן החרובין משישרשרו והילכך קאמר כחרובות:
כְּתִיב וַתָּחֶל רוּחַ יי֨ לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה דָן 7b בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאוֹל. תְּרֵין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ שׁוֹרָה עָלָיו הָיוּ פְסִיעוֹתָיו כְּמִצָּרְעָה לְאֶשְׁתָּאוֹל. וְחָרָנָה אָמַר. בְּשָׁעָה שֶׁהָֽיְתָה רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ שׁוֹרָה עָלָיו הָיוּ שְׂעָרוֹתָיו מַקִּישׁוֹת כְּזוֹג וְקוֹלָן הוֹלֵךְ כְּמִצָּרְעָה לְאֶשְׁתָּאוֹל. וַיְבָֽרְכֵהוּ יי֨. רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי. שֶׁהָֽיְתָה תַשְׁמִישׁוֹ שָׁוָה לְכָל אָדָם. כְּתִיב וְאִינָּֽקְמָה נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַיי מִפְּלִשְׁתִּים. אָמַר רִבִּי אָחָא. אָמַר לְפָנָיו. רִבּוֹנוֹ שֶׁלְּעוֹלָם. תֵּן לִי שְׂכַר עֵינִי אַחַת בָּעוֹלָם הַזֶּה וּשְׂכַר עֵינִי אַחַת מוּתְקֶנֶת לִי לֶעָתִיד לָבוֹא. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר. וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר. וְהוּא שָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים שָׁנָה. אָמַר רִבִּי אָחָא. מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ הַפְּלִשְׁטִים יְרֵיאִים מִמֶּנּוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה לְאַחַר מוֹתוֹ. כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ יְרֵיאִים מִמֶּנּוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּחַייָו.
Pnei Moshe (non traduit)
כתיב ותחל וגו' בין צרעה ובין אשתאול. והלא צרעה ואשתאול מנחלת יהודה היו כמו שמצינו במקרא ולפיכך דרשי לה הני תרי אמוראין כו':
שהיתה תשמישו שוה לכל אדם. וכדמסיים בבבלי אמתו כבני אדם וזרעו כנקל שוטף והיינו הברכה:
היו שערותיו מקישות כו'. והיינו דקאמר בבבלי שהיתה שכינה מקשקשת לפניו כזוג:
אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. כַּד סְלָקִת לְהָכָא נְסִבִת אֵיזוֹרֵהּ דִּבְרִי וְאֵיזוֹרָא דְּחַמוֹי מִקְפָּא כּוֹרְתָא דְּחָרוּבִיתָא דְּאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל וְלָא מָטוּן. וּקְצִית חַד חָרוּב וּנְגַד מְלֹא יָדוֹי דְּבַשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
ונגד. נמשך:
מקפא. להקיף גזע החרוב של א''י:
ולא מטון. מרוב עביו:
נסבית כו'. לקחתי איזורי ואיזור דברי ואזור דחמרי. כן גריס בפאה:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן יָפֶה סִיפְסוּף שֶּׁאָכַלְנוּ בְּנַעֲרוּתֵינוּ מִפֶּנְקְרִיסִין שֶׁאָכַלְנוּ בְּזִקְנוֹתֵינוּ. דִּי בְיוֹמוֹי אִישְׁתַּנֵּי עָֽלְמָא.
Pnei Moshe (non traduit)
די ביומוי כו'. שבימיו נשתנה העולם:
מפנקרסין. פירות החשובים:
יפה סיפסוף. הוא הפרי הגרוע שנשאר באילן בסוף:
אָמַר רִבִּי חִייָא בַּר בָּא. בָּרִאשׁוֹנָה הָֽיְתָה סְאָה אַרְבֵּלִית מוֹצִיאָה סְאָה סוֹלֶת סְאָה קֶמַח סְאָה קֵיבָר סְאָה סוּבִּין סְאָה מוּרְסָן. וּכְדּוֹן אֲפִילוּ חָדָא בְחָדָא לָא קַייְמָא.
Pnei Moshe (non traduit)
וכדון. ועכשיו נשתנה דהקמת והסלת כו' בין הכל אין עולין לסאה אחת:
סאה ארבליס. חטין ממקום ארבל:
כְּתִיב וּכְאַבְשָׁלוֹם לֹא הָיָה אִישׁ יָפֶה בְּכָל יִשְׂרָאֵל לְהַלֵּל מְאוֹד. יָכוֹל בַּכֹּל. תַּלְמוּד לוֹמַר מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד קָדְקֳדוֹ לֹא הָיָה בוֹ מוּם. כְּתִיב וְלוֹ הָיָה בֶן וּשְׁמוֹ שָׁאוּל בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ. יָכוֹל בַּכֹּל. תַּלְמוּד לוֹמַר מִשִּׁכְמוֹ וּלְמַעֲלָה גָּבוֹהַּ מִכָּל הָעָם. אֲבָל בְּאַבְנֵר מַהוּ אוֹמֵר. הֲלוֹא תֵדְעוּ כִּי שַׂר וְגָדוֹל נָפַל בַּיּוֹם הַזֶּה מִיִּשְׂרָאֵל. וְאַבְנֵר לָמָה נֶהֱרַג. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְרַבָּנִן. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. עַל יְדֵי שֶׁעָשָׂה דָמָן שֶׁלַּנְּעָרִים שְׂחוֹק. יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. עַל יְדֵי שֶׁהִקְדִּים שְׁמוֹ לְמוֹ שֶׁלְּדָוִד. הָדָא הוּא דִכְתִיב וַיִּשְׁלַח אַבְנֵר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד תַּחְתָּיו לֵאמוֹר לְמִי אָרֶץ. כָּתַב. מִן אַבְנֵר לְדָוִד. וְרַבָּנִן אָֽמְרִין. עַל יְדֵי שֶׁלֹּא הִנִיחַ לְשָׁאוּל לְהִתְפַּייֵס מִדָּוִד. הָדָא הוּא דִכְתִיב וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה אֶת כְּנַף מְעִילְךָ בְּיָדִי. אֲמַר לֵיהּ. מַה אַתְּ בְּעֵי מִן גַּלְגּוֹי דְהָדֵין. בְּסִירָה הוּעֲרָת. וְכֵיוָן שֶׁבָּאוּ לְמַעֲגָל אָמַר לוֹ. הֲלוֹא תַעֲנֶה אַבְנֵר. גַּבֵּי כְּנָף אָמַרְתָּ בְּסִירָה הֻעֲרָת. חֲנִית וְצַפַּחַת. בְּסִירָה הֻעֲרָת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. עַל יְדֵי שֶׁהָֽיְתָה סִפֵּק בְּיָדוֹ לִמְחוֹת בְּנוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים וְלֹא מִיחָה.
Pnei Moshe (non traduit)
שהיתה סיפק בידו למחות. בשאול שלא להרוג נוב עיר הכהנים:
וצפחת כו'. וכי על צפחת תאמר ג''כ דבסירה הוסבכה:
בסירה הוערת. בקוצי' הוסבכה הכנף ובא ולקחה:
מה את בעי מן גלגוי דהדין. מה אתה רוצה מהדברים שמגלגל עלינו ומתפאר בעצמו:
ואבנר למה נהרג. מאחר דהיה כשר וטוב מכל ישראל:
אבל באבנר. נאמר שר וגדול וגו' מישראל משמע דבכל ענינו היה גדול:
ת''ל מכף רגלו וגו'. דבענין זה לבד היה יפה שלא היה בו מום וכן בשאול:
יכול בכל. שבכל ענינו היה יפה מכל ישראל:
אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ כָּל אוֹתָן שִׁבְעִים יוֹם שֶׁבֵּין אִיגְרוֹת לְאִיגְרוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְעִים יוֹם שֶׁעָשׂוּ הַמִּצְרִיִים חֶסֶד עִם אָבִינוּ יַעֲקֹב.
Pnei Moshe (non traduit)
שבין איגרות. המן לאיגרות מרדכי:
הלכה: יוֹסֵף זָכָה לִקְבּוֹר אֶת אָבִיו וְאֵין בְּאֶחָיו גָּדוֹל מִמֶּנּוּ כול'. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. כְּבוֹד חַי הָעוֹלָמִים הָיָה עִמָּהֶן. כְּתִיב וַיָּבוֹאוּ עַד גּוֹרֶן הָאָטָד. וְכִי יֵשׁ גּוֹרֶן לָאָטָד. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. חִיזַּרְנוּ בְּכָל הַמִּקְרָא וְלֹא מָצִינוּ מָקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ אָטָד. אֶלָּא מַהוּ אָטָד. אֵילּוּ הַכְּנַעֲנִים שֶׁהָיוּ רְאוּיִין לִידוֹשׁ כְּאָטָד. וּבְאֵי זוֹ זְכוּת נִיצּוֹלוּ. בִּזְכוּת וַיַּרְא יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִי אֶת הָאֵבֶל בְּגוֹרֶן הָאָטָד. וּמַה חֶסֶד עָשׂוּ עִמּוֹ. רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר. אֵיזוֹרֵיהֶם הִיתִּירוּ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. קִישְׁרֵי כִתְפֵיהֶן הִתִּירוּ. רַבָּנִן אָֽמְרִין. זָֽקְפוּ קוֹמָתָן. אָמַר רִבִּי יוּדָן בַּר שָׁלוֹם. הֶרְאוּ בְאֶצְבַּע וְאָֽמְרוּ אָבֵל כָּבֵד זֶה לְמִצְרַיִם. וּמַה אִם אֵילּוּ שֶׁלֹּא עָשׂוּ חֶסֶד לֹא בִידֵיהֶן וְלֹא בְרַגְלֵיהֶן רָאוּ מַה פָרַע לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵן עוֹשִׂין חֶסֶד בִּידֵיהֶן וּבְרַגְלֵיהֶן עִם גְּדוֹלֵיהֶן וְעִם קְטָנֵיהֶן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' אמור לחכמה וגו'. והיא אצל הקב''ה ומפיו שנאמר כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה:
מה יעשה וגו'. ובבבלי דריש נמי לו דכתיב ויקרא לו ה' שלום:
גמ' כבוד חי העולמים. המחנה כבד מאד קדריש:
איזוריהם התירו. מפני אבילות:
קישרי כתפיהון התירו. והלכו חלוצי כתף:
זקפו קומתן. מפניו לכבודו. ראו מה פרע להן. כדלקמן:
משנה: יוֹסֵף זָכָה לִקְבּוֹר אֶת אָבִיו וְאֵין בְּאֶחָיו גָּדוֹל מִמֶּנּוּ שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּעַל יוֹסֶף לִקְבּוֹר אֶת אָבִיו. מִי לָנוּ גָדוֹל מִיּוֹסֵף שֶׁלֹּא נִתְעַסֵּק בּוֹ אֶלָּא מֹשֶׁה. מֹשֶׁה זָכָה בְעַצְמוֹת יוֹסֵף וְאֵין בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל מִמֶּנּוּ שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ. מִי גָדוֹל מִמֹּשֶׁה שֶׁלֹּא נִתְעַסֵּק בּוֹ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּקְבּוֹר אוֹתוֹ בַּגַּיא. וְלֹא עַל מֹשֶׁה בִּלְבַד אָֽמְרוּ אֶלָּא עַל כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁנֶּאֱמַר וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד י֨י יַאַסְפֶךָ.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' וכן לענין הטובה. נותנן לו לאדם שכר מעין הטובה אשר עשה ומיהו יותר ממה שעשה משתלם דמדה הטובה מרובה וכדמצינו הכא דהתם חדא שעתא והכא ז' יומי:
מתני' ואין באחיו גדול ממנו. שהי' מלך הרי מדה שמדד שנקבר אביו בגדולים בו במדה מדדו לו שנקבר הוא בגדולים:
מי לנו גדול מיוסף. מי לנו לענין כבוד קבורה לקבור בגדולים גדול מיוסף שלא נתעסק בו אלא משה שהוא גדול ואין בישראל גדול ממנו הרי מדה שמדד לקבור את יוסף ע''י גדול ובה מדדו לו שאין גדול בכבודו קבור ממשה שלא נתעסק בו אלא הקב''ה:
אלא על כל הצדיקים. שכבוד ה' יאספהו:
הלכה: וְכֵן לְעִנְייַן הַטּוֹבָה. מִרְיָם הִמְתִּינָה לְמֹשֶׁה שָׁעָה אַחַת. שֶׁנֶּאֱמַר וַתֵּתַצַּב אֲחוֹתוֹ מֵרָחוֹק וגו'. לְפִיכָךְ נִתְעַכְּבוּ לָהּ יִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת יָמִים בַּמִּדְבָּר. שֶׁנֶּאֱמַר. וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. פָּסוּק זֶה בְּרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ נֶאֱמַר. וַתֵּתַצַּב אֲחוֹתוֹ. רָאִיתִי אֶת יי֨ נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ. אֲחוֹתוֹ. אֱמוֹר לַחָכְמָה אֲחוֹתִי אָתְּ. מֵרָחוֹק. מֵרָחוֹק יי֨ נִרְאָה לִי. לְדֵעָה. כִּי מָֽלְאָה הָאָרֶץ דֵיעָה אֶת י֨י. מַה יֵעָשֶׂה לוֹ. כִּי לֹא יַעֲשֶׂה יי֨ אֱלֹהִים דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' אמור לחכמה וגו'. והיא אצל הקב''ה ומפיו שנאמר כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה:
מה יעשה וגו'. ובבבלי דריש נמי לו דכתיב ויקרא לו ה' שלום:
גמ' כבוד חי העולמים. המחנה כבד מאד קדריש:
איזוריהם התירו. מפני אבילות:
קישרי כתפיהון התירו. והלכו חלוצי כתף:
זקפו קומתן. מפניו לכבודו. ראו מה פרע להן. כדלקמן:
משנה: וְכֵן לְעִנְייַן הַטּוֹבָה מִרְיָם הִמְתִּינָה לְמֹשֶׁה שָׁעָה אַחַת שֶׁנֶּאֱמַר וַתֵּתַצַּב אֲחוֹתוֹ מֵרָחוֹק. לְפִיכָךְ נִתְעַכְּבוּ לָהּ כָּל יִשְׂרָאֵל שִׁבְעָה יָמִים בַּמִּדְבָּר שֶׁנֶּאֱמַר וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' וכן לענין הטובה. נותנן לו לאדם שכר מעין הטובה אשר עשה ומיהו יותר ממה שעשה משתלם דמדה הטובה מרובה וכדמצינו הכא דהתם חדא שעתא והכא ז' יומי:
מתני' ואין באחיו גדול ממנו. שהי' מלך הרי מדה שמדד שנקבר אביו בגדולים בו במדה מדדו לו שנקבר הוא בגדולים:
מי לנו גדול מיוסף. מי לנו לענין כבוד קבורה לקבור בגדולים גדול מיוסף שלא נתעסק בו אלא משה שהוא גדול ואין בישראל גדול ממנו הרי מדה שמדד לקבור את יוסף ע''י גדול ובה מדדו לו שאין גדול בכבודו קבור ממשה שלא נתעסק בו אלא הקב''ה:
אלא על כל הצדיקים. שכבוד ה' יאספהו:
וּלְפִי שֶׁגָּנַב שָׁלֹשׁ גְּנֵיבוֹת. לֵב אָבִיו. וְלֵב בֵּית דִּין. וְלֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל. לֵב אָבִיו. דִּכְתִיב וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה. כָּל עַצְמוֹ שֶׁלְּדָוִד לֹא מָלַךְ אֶלָּא אַרְבָּעִים. וָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁשָּׁאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ. כִּי נֶדֶר נָדַר עַבְדֶיךָ. אָמַר לֵיהּ. וּמַה אַתְּ בָּעֵי כְדוֹן. אָמַר לֵיהּ. כְּתוֹב חַד פִּיתַּק דִּתְּרֵין גּוּבְרִין דִּנְסְבִינוֹן עִימִּי. אָמַר לֵיהּ. אֱמוֹר לִי לְמָאן דְּאַתְּ בָּעֵי וַאֲנָא כְתוֹב. אָמַר לֵיהּ. כְּתוֹב לָהּ סְתָם וַאֲנָא לְמָאן דִּבְעִי אֲנָא נְסַב. 8a כָּתַב לָהּ סְתָם. אֲזַל וּצְמַת לֵיהּ תְּרֵין תְּרֵין גּוּבְרִין. עַד דִּצְמַת לֵיהּ מָאתָן גּוּבְרִין. הָדָא הוּא דִכְתִיב. וְאֶת אַבְשָׁלוֹם הָֽלְכוּ מָאתַיִם אִישׁ מִירוּשָׁלַםִ קְרוּאִים וְהוֹלְכִים לְתוּמָּם. קְרוּאִים מִדָּוִד. וְהוֹלְכִים לְתוּמָּם. מֵאַבְשָׁלוֹם. וְלֹא יָֽדְעוּ כָל דָּבָר. מֵעַצַּת אֲחִיתוֹפֶל. רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. וְכוֹלְהוּ רָאשֵׁי סַנְהֶדְרִיּוֹת הָיוּ. וְכֵיוָן דְּחָמוֹן מִילַּייָא אַתְייָן לִידֵי חִילּוּפִין. אָֽמְרִין. רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. נִפְּלָה נָא בְיַד דָּוִד וְאַל יִפּוֹל דָּוִד בְּיָדֵינוּ. שֶׁאִם אָנוּ נוֹפְלִין בְיַד דָּוִד הֲרֵי הוּא מְרַחֵם עָלֵינוּ. וְאִם חַס וְשָׁלוֹם יִפּוֹל דָּוִד בְּיָדֵינוּ אֵין אָנוּ מְרַחֲמִים עָלָיו. הוּא שֶׁדָּוִד אָמַר. פְּדֵה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי. וְלֵב בֵּית דִּין. וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם מִי יְשִׂימֵינִי שׁוֹפֵט הָאָרֶץ וגו'. וַיַּעַשׂ אַבְשָׁלוֹם כַּדָּבָר הַזֶּה. וְלֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל. וַיְגַנֵּב אַבְשָׁלוֹם אֶת לֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל.
Pnei Moshe (non traduit)
כי ברבים היו עמדי. תפלתן של רבים היו עמדי לעזרני:
וכיון. שראו שהדברים באים לידי חילוף למרוד בדוד:
קרואים כו'. אם קרואים היו לא הלכו לתומ' אלא קרואי' מדוד וכו':
וצמת. וקבץ לו שנים שנים עד מאתים:
חד פיתק. תן לי כתב א' שילכו עמי ב' אנשים אותן שארצה ליקח וכתב לו סתם:
ומה כו'. מה אתה רוצה עכשיו:
אלא בשעה כו'. אותן ארבעי' נחשבו משעה ששאלו ישראל להן מלך כדחשיב בתמורה דף ט''ז עשר שנים מלך שמואל ובשנה העשירית שאלו להן מלך והעשירית ממנין הארבעים הרי ארבעים שנה עד מרדו של אבשלום ועד בכלל שנה אחת שמלכו שאול ושמואל ושתים שמלך שאול בעצמו ושלשי' ושש שמלך דוד:
לא מלך אלא ארבעים שנה. כדכתיבי קראי והכא הוא אומר ויהי מקץ וגו' בתמיה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source