רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב שֵׁשֶׁת. תַּנֵּי תַּמָּן. דִּבְרֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן שְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת. וְקַשְׁיָא. קָנָה מַאֲמָר שְׁתֵּיהֶן מוּתָּרוֹת. לֹא קָנָה מַאֲמָר אֶלָּא זִיקָה. וְקַשְׁיָא. קָנָה זִיקָה שְׁתֵּיהֶן מוּתָּרוֹת. לֹא קָנָה זִיקָה הָרִאשׁוֹנָה אֲסוּרָה וְהַשְּׁנִייָה מוּתֶּרֶת. שֶׁמָּא זִיקַת רִבִּי שִׁמְעוֹן כְּמַאֲמָר דְּרַבְּנָן. כְּמַה דְרַבָּנָן אָֽמְרֵי. הַמַּאֲמָר קָנָה וּמְשַׁייֵר. כֵּן אָמַר. זִיקָה קוֹנָה וּמְשַׁייֶרֶת. וְקַשְׁיָא. צַד שֶׁקּוֹנָה זִיקָה כְּנֶגְדּוֹ אָסוּר בַּצָּרָה. צַד שֶׁלֹּא קָוֹנָה זִיקָה כְּנֶגְדּוֹ הֵיתֵר בַּצָּרָה. אָמַר שַׁמַּי. וְכִי מַה נַפְשֵׁךְ בָּעֲרָיוֹת. מַהִיא בְּהוֹן. כְּהִיא דְאָמַר רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה. כָּל יְבָמָה שֶׁאֵין כּוּלָּהּ לִפְנִים צַד הַקָּנוּי שֶׁבָּהּ נִידוֹן לְשֵׁם עֶרְוָה. וְעֶרְוָה פוֹטֶרֶת צָרָתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כהיא דאמר כו'. כל יבמה שאין כולה לפנים. לפני היבם שיש בה צד איסור צד הקנוי שבה מה שהיא זקוקה לו נידון משום ערוה שהרי אינה יכולה להתייבם והוי לה גופה כצרת ערוה וערוה פוטרת צרתה והכי אמר לקמן פ' ב''ש הל' ז' ושם גריס שאין כולה לחוץ וחדא היא. וצ''ל לפ''ז דרבנן דמתני' דס''ל המאמר קונה ומשייר וחולצת הצרה דלא סבירא להו הא דאמר ר' שמי אלא אליבא דר''ש קאמר הכי לברייתא דר''ז:
מאי כדון גרסינן. מה טעם:
אמר רבי שמי וכי כו'. כלומר דאין אומרים מה נפשך בעריות לדון בה צד היתר וצד איסור כדמפרש ואזיל:
וקשיא צד כו'. כלומר דמ''מ קשיא אמאי שניה אסורה ופטורה לגמרי דהא הרי יש בצרה זו צד איסור מה שקנה זיקה וצד היתר שלא קנה זיקה וחליצה מיהת צריכה:
ומשני שמא לברייתא דר''ז ס''ל זיקת ר''ש כו' דזיקה לר''ש כמאמר לרבנן דמיא דקונה ומשיירת היא והילכך אף השניה אסורה דהויא צרת ערוה במקצת ע''י זיקה:
ואם לא קנה זיקה. דלא הוי ככנוסה וא''כ הראשונה אסורה דלא פקעה ממנה זיקתה הראשון מאחיו שלא היה בעולמו ואכתי השניה מותרת דזיקה לאו כלום היא ולא הויא צרת ערוה:
קנה זיקה. כלומר אם זיקה ככנוסה שתיהן מותרות דהא אפי' הראשונה מזיקת אחיו שהיה בעולמו היא:
לא קנה כו'. ואם לא קנה מאמר אלא דהוי צרת ערוה בזיקה מ''מ קשיא:
ר''ז בשם רב ששת אמר. דאשכח חדא ברייתא דתני תמן לדברי ר''ש שתיהן אסורות. וקשי' אמאי שתיהן אסורות דאם קנה מאמר שתיהן מותרות דהא כיבם ולבסוף נולד הוא לר''ש וכדאמרן:
מַה אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּבַעֲלַת מַאֲמָר. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. בִּיאָתָהּ וַחֲלִיצָה שֶׁלְּאַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ. וְאִם חָלַץ לְבַעֲלַת מַאֲמָר אַף הַשְּׁנִייָה צְרִיכָה חֲלִיצָה. אַתְּ אָמַר. בִּיאָתָהּ אוֹ חֲלִיצָתָהּ שֶׁלְּאַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ. מַה נַפְשֵׁךְ. קָנָה מַאֲמָר שְׁתֵּיהֶן נָשָׁיו. נִפְטְרָה בַּחֲלִיצַת חֲבֵירָתָהּ. לֹא קָנָה מַאֲמָר אֵין הָרִאשׁוֹנָה צְרִיכָה חֲלִיצָה. וְאִם חָלַץ לְבַעֲלַת מַאֲמָר אַף הַשְּׁנִייָה צְרִיכָה חֲלִיצָה. שֶׁמָּא לא קָנָה מַאֲמָר וְלֹא נָֽגְעָה בָהּ חֲלִיצָה וְיִיבּוּם שֶׁמָּא קָנָה מַאֲמָר וְנִפְטְרָה בַּחֲלִיצַת חֲבֵירָתָהּ. מַה נְפִיק מִן בֵּינֵיהוֹן. חָלַץ לָרִאשׁוֹנָה וּבָא עַל הַשְּׁנִייָה. עַל דַּעְתִּין דְּרַבָּנִין בִּיאַת עֶרְוָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אֵינָהּ בִּיאַת עֶרְוָה. בָּא עַל הָרִאשׁוֹנָה וּבָא 11a עַל הַשְּׁנִייָה. עַל דַּעְתִּין דְּרַבָּנִן הָרִאשׁוֹנָה בִּיאַת עֶרְוָה וְהַשְּׁנִייָה צְרִיכָה גֵט וַחֲלִיצָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן שְׁתֵּיהֶן צְרִיכוֹת גֵּט. הָרִאשׁוֹנָה צְרִיכָה גֵט שֶׁמָּא קָנָה מַאֲמָר. וְהַשְּׁנִייָה צְרִיכָה גֵט שֶׁמָּא קָנָה יִיבּוּם שֶׁמָּא קָנָה מַאֲמָר נִפְטֶרֶת מֵחֲלִיצַת חֲבֵירָתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שמא קנה יבום שמא קנה מאמר. כלומר דשמא קנה מאמר ושתיהן מבית א' וא''כ קנה יבום הראשונה והשני' נפטרה מביאת חבירתה גרסינן דבית א' הוא בונה ולא שתי בתים וצריכה גט לביאתה:
הראשונה צריכה גט שמא קנה מאמר. והוי יבם ולבסוף נולד וביאתה ביאה ואסור לקיימה שמא לא קנה מאמר וערוה היא:
וע''ד דר''ש שתיהן צריכות גט. כדמפרש ואזיל:
והשניה צריכה גט. לביאתה וחליצה לזיקתה דצרת ערוה במקצת היא:
לרבנן. הראשונה ביאת ערוה דהא אפי' ביבם ולבסוף נולד אסרי:
אינה ביאת ערוה. דהא לדידיה ממ''נ השני' מותרת:
בא על הראשונה כו'. לאחר שעשה בה מאמר זה שמת:
נשמעיני'. האי בעיא מן הדא כו' ברייתא הובאה בבלי י''ט עשה בה מאמר ואח''כ נולד לו אח ולא הספיק לכונסה עד שמת ר''ש אומר ביאתה או חליצתה של א' מהן כו' כדמפרש לקמיה דעל השניה קאי:
ואם חלץ לבעלת מאמר כו'. כלומר הא דאת אמר ביאתה כו' של א' מהן לאו אבעלת מאמר קאי אלא אחבירתה דפוטרת לבעלת מאמר כדמפרש ואזיל:
את אמר כו'. דמה נפשך אם קנה מאמר הוי ליה כיבם ולבסוף נולד:
שתיהן נשיו. כלומר דאפי' הראשונה מותרת לר''ש:
ונפטרה בחליצת חבירתה. דהא מאמר ככנוסה והוו להו מבית אחד:
לא קנה מאמר. הרי שפיר יבם לשניה דאשת אחיו שהיה בעולמו היא ולאו צרת ערוה היא ואין הראשונה צריכה חליצה אלא יוצאת משום אשת אחיו שלא היה בעולמו וממ''נ בעלת מאמר פטורה:
ואם חלץ כו'. כלומר אבל אם חלץ לבעלת מאמר שהיא ראשונה לא נפטרה השני' וצריכה חליצה דשמא לא קנה מאמר ולא נגעה בה חליצה ויבום בראשונה דממילא פטורה משים אשת אחיו שלא היה בעולמו וחליצתה אינה חליצה:
שמא קנה כו'. החזרת לישנא היא:
מה נפיק מן ביניהון. מאי בינייהו דר''ש ורבנן בזה הא רבנן במתני' נמי אמרי השניה חולצת:
חלץ לראשונה. לבעלת מאמר ובא על השניה איכא בינייהו והאי חלץ לראשונה לאו דוקא דהא חליצתה לאו כלום היא אלא כלומר אפי' חלץ לראשונה כו':
על דעתין דרבנן. דאמרי המאמר קונה מקצת ביאת ערוה היא דהויא צרת ערוה במקצת:
משנה: אִיסּוּר מִצְוָה שְׁנִיּוֹת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. אִסּוּר קְדוּשָּׁה אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל. וּבַת יִשְׂרָאֵל לְנָתִין וּלְמַמְזֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גרושה כו'. כגון שעבר אחיו המת ונשא גרושה וחלוצה וקידושין תופסי בחייבי לאוין הילכך כשמת צריכה חליצה ולייבם אסורה ולפוטרה בלא כלום אי אפשר דלא אלים לאו למיפטרה כדאמרינן בריש מכילתין:
אלמנה לכ''ג. שמת אחיו ההדיוט ונפלה אשתו לפניו:
מתני' איסור מצוה. בגמ' מפרש:
אחותה כשהיא יבמתה. אחותה של ערוה כגון שנפלו שתי אחיות משני אחין והאחת אסורה עליו משום ערוה או חולצת או מתייבמת אותה אחות ערוה דלא פגע באחות זקוקתו דערוה לאו זקוקה היא:
חולצת כו'. ודוקא היא אבל צרתה מתייבמת דאין צרה פטורה אלא מערוה וכלישנא בתרא בבלי ך':
איסור מצוה כו'. כדמפרש לקמן:
מתני' לא חולצת כו' אפי' צרתה כ''ש היא:
פְּשִׁיטָא הָדָא מִילְתָא. אִיסּוּר מִצְוָה וְאִיסּוּר קְדוּשָׁה חָלַץ נִפְטְרָה צָרָתָהּ. וּבָא עָלֶיהָ. רִבִּי יוֹסֵה אָמַר. אִיתְפַּלְּגוּן רִבִּי לָֽעְזָר וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לֹא נִפְטְרָה צָרָתָהּ. רִבִּי שַׁמַּי מַחְלִף שְׁמוּעָה. מִסְתַּבְּרָה עַל דְּרִבִּי שַׁמַּי דִּבְכָל אָתָר רִבִּי לָֽעְזָר סָמַךְ לְרִבִּי חִייָה רַבָּה. דְּתַנֵּי רִבִּי חִייָה. אִיסּוּר מִצְוָה וְאִיסּוּר קְדוּשָׁה חָלַץ לָהּ וּבָא עָלֶיהָ נִפְטְרָה צָרָתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
דתני ר''ח כו' ובא עליה דנפטרה צרתה. אלמא לר' לעזר לא נפטרה. א''נ א''ל דאיתפלגון דקאמר על שאר אמוראי ור' לעזר ור' יוחנן תרווייהו אמרי דלא נפטרה ור' שמי מחליף דר' לעזר ור''י סברי דנפטרה ומסתברא כר' שמי דבכל מקום ר' לעזר סומך עצמו על דברי ר''ח רבה דקאמר דנפטרה ועיקר:
ומסתברא כרבי שמי. דבכל מקום רבי לעזר סמוך לרבי חייא רבה דהוא בר פלוגתיה:
ר' שמי מחליף שמועה. דר' לעזר סבר דלא נפטרה:
ר' יוסה אמר איתפלגון. דפליגי רבי לעזר ורבי יוחנן בזה דר''י אמר לא נפטרה צרה ורבי לעזר סבר דנפטרה:
ובא עליה. לשון בעיא היא אם בא על איסור מצוה מאי אם נפטרה צרתה הואיל ומן התורה מתייבמת או לא דהואיל ומדרבנן אסורה:
פשיטא הדא מילתא איסור מצוה כו' נפטרה צרתה. כלומר בחליצה פשיטא לן דמיפטרה חבירתה בחליצת איסור מצוה וא''ק דהא מדאורייתא תרווייהו רמו עליה וחדא מיפטרא בחליצת חבירתה:
הלכה: כְּלָל אָֽמְרוּ בַּיְבָמָה כָּל שֶׁהִיא אֲסוּרָה כול'. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. עַד דַּאֲנָן תַּמָּן אַפְקִינָן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה מִן דְּעַד אֲחוֹתָהּ שֶׁהִיא יְבִמְתָּהּ מִתְייַבֶּמֶת חוּץ מִבִּתּוֹ. דְּסַלְקִינָן לְהָכָא שְׁמָעִינָן הָכָא דְתַנֵּי רִבִּי חִייָה. דְתַנֵּי רִבִּי חִייָה. בִּתּוֹ מֵאֲנוּסָתוֹ נְשׂוּאָה לְאָחִיו מֵאָבִיו וְלָו אָחוֹת מֵאֵם מֵאִישׁ אַחֵר נְשׂוּאָה לְאָחִיו הַשֵּׁינִי וּמֵת בְּלֹא בָנִים. הֲרֵי זֶה אָסוּר בְּבִתּוֹ וּמוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. הָדָא הִיא אֲחוֹתָהּ שֶׁהִיא יְבִמְתָּהּ מִתְייַבֶּמֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אחותה כשהיא יבמתה. דאלו בסיפא האסורה לזה כו' ע''כ דמיירי שיש לה אחות אם מאחיו ושניהם ע''י אונס וכדפרישית ועיין לקמן שם:
דסלקינן. כשעלינו לכאן שמענו מר''ח דתני דמשכחת לה אף בבתו ובאונסין דבת אנוסתו של ראובן נשואה ללוי ולה אחות מאם משמעון שאנסה ג''כ וילדה לו בת נשואה לאחיו השני ליהודה ומתו בלא בנים ונפלו לפני ראובן ושמעון ה''ז אסור כו' והא דקאמר הכא מאיש אחר ארישא דמתניתין לקמן פ''ג קאי:
חוץ מבתו. דלא משכחת לה בנישואין שאי אפשר לבתו של ראובן ושל שמעון להיות אחיות מן האם שהרי אשת ראובן שילדה לו בת וגירשה לא נישאת שוב לשמעון שגרושת אחיו היא. ובבבלי שם קאמר דשיתא בבי דרישא לא משכחת לה בנישואין ולאו דוקא הוא דהא בת בתו כו' כולהו משכחת לה בנישואין אלא איידי דלא תני בתו דלא משכחת לה אלא באונסין כדלקמן לא תני לה לכולהו עריות שהן מצד בתו כדפרש''י שם. והאי תלמודא לא מדייק כ''א בתו לבד:
גמ' עד דאנן תמן כו'. כשהיינו בבבל היינו מוצאין במתני' י''ד עריות מן דעד כו' מן האי גוונא דמשכחת לה אחותה כו' כדמפרש רש''י ז''ל דף ט':
משנה: 11b כְּלָל אָֽמְרוּ בַּיְבָמָה כָּל שֶׁהִיא אֲסוּרָה אִיסּוּר עֶרְוָה לֹא חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְייַבֶּמֶת. אִיסּוּרָהּ אִיסּוּר מִצְוָה וְאִיסּוּר קְדוּשָּׁה חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְייַבֶּמֶת. אֲחוֹתָהּ שֶׁהִיא יְבִמְתָּהּ אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְייַבֶּמֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גרושה כו'. כגון שעבר אחיו המת ונשא גרושה וחלוצה וקידושין תופסי בחייבי לאוין הילכך כשמת צריכה חליצה ולייבם אסורה ולפוטרה בלא כלום אי אפשר דלא אלים לאו למיפטרה כדאמרינן בריש מכילתין:
אלמנה לכ''ג. שמת אחיו ההדיוט ונפלה אשתו לפניו:
מתני' איסור מצוה. בגמ' מפרש:
אחותה כשהיא יבמתה. אחותה של ערוה כגון שנפלו שתי אחיות משני אחין והאחת אסורה עליו משום ערוה או חולצת או מתייבמת אותה אחות ערוה דלא פגע באחות זקוקתו דערוה לאו זקוקה היא:
חולצת כו'. ודוקא היא אבל צרתה מתייבמת דאין צרה פטורה אלא מערוה וכלישנא בתרא בבלי ך':
איסור מצוה כו'. כדמפרש לקמן:
מתני' לא חולצת כו' אפי' צרתה כ''ש היא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source