אָמַר רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי. וְלָמָּה סָמַךְ הַכָּתוּב פָּרָשַׁת עֲרָיוֹת לְפָרָשַׁת קִידּוּשִׁין. לְלַמְּדָךְ שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא פּוֹרֵשׁ מִן הָעֲרָיוֹת נִקְרָא קָדוֹשׁ. שֶׁכֵּן שׁוּנַמִּית אוֹמֶרֶת לְאִישָׁהּ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא. אָמַר רִבִּי יוֹנָה קָדוֹשׁ הוּא. וְאֵין תַּלְמִידוֹ קָדוֹשׁ. רִבִּי אָבִין אָמַר. שֶׁלֹּא הִבִּיט בָּהּ. וְרַבָּנָן אָֽמְרִין. שֶׁלֹּא רָאָה טִיפַּת קֶרִי מִיָּמָיו. אַמָּתֵיהּ דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָֽמְרָה. מִן יוֹמוֹי לָא חָמַת מִילָּה בִּישָׁא עַל מָנוֹי דְמָרִי. כְּתִיב וַיִגַּשׁ גֵּיחֲזִי לְהָדְפָהּ. מַהוּ לְהָדְפָהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֶּן חֲנִינָה. שֶׁנָּתַן יָדוֹ בְּהוֹד שֶׁבְּיוֹפְיָהּ. בֵּין דַּדֶּיהָ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
קדוש הוא כו' בבלי ברכות דף י':
על מנוי. סדין שלו:
הלכה: אִיסּוּר מִצְוָה עֲרָיוֹת מִדִּיבְרֵי סוֹפְרִים מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה לִשְׁמוֹעַ אֶת דִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְאִיסּוּר קְדוּשָּׁה. אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. אֵלֶּא הַמִּצְוֹת. כָּל שֵׁם מִצְוָה אַחַת. וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי אֶת לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ הוּא מַקְרִיב. 12a וְאִית דִּמְחַלְּפִין. אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. אֵלֶּא הַמִּצְוֹת וְכָל שֵׁם מִצְוָה אַחַת. וְאִיסּוּר קְדוּשָּׁה. עֲרָיוֹת מִדִּיבְרֵי סוֹפְרִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' עריות מד''ס. שניות ואמאי קרי להו מצוה דמצוה מן התורה כו' מלאו דלא תסור:
ואיסור קדושה אלמנה לכ''ג. וקרי לה איסור קדושה דכתיב וקדשתו וגו' ול''ג הכא אלה המצות עד לקמן:
ואית דמחלפין. דאלמנה לכ''ג איסור מצוה הוא דכתיב בסוף ספר תורת כהנים אלה המצות וכל שם מצוה אחת היא כלומר כל מה שמפורש בזה הספר ואזהרת כהנים התם כתיבא וכר' יהודה בבלי שם:
ואיסור קדושה. עריות מד''ס כדמסיק כל הפורש מעריות נקרא קדוש. כלומר שמקדש עצמו אפי' במותר לו מן התורה כגון שניות שלא יבא לידי עריות מן התורה:
מְנַיִין לִשְׁנִיּוֹת. רִבִּי חוּנָא אָמַר. הָאֵל. קָשׁוֹת. מִיכָּן שֶׁיֵּשׁ לְמַטָּה מֵהֶן. וְאֵילּוּ הֵן הַשְּׁנִיּוֹת. אֵם אָבִיו. אֵם אִמּוֹ. אֵשֶׁת אֲבִי אָבִיו. וְאֵשֶׁת אֲבִי אִמּוֹ. אֵשֶׁת בֶּן בְּנוֹ. וְאֵשֶׁת בֶּן בִּתּוֹ. אֵשֶׁת אֲחִי אִמּוֹ. וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו מֵאִמּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אשת אחי אמו. בין מן האב בין מן האם:
ואשת אחי אביו מאמו. דאלו מן האב אסורה לו מן התורה:
אשת בן בנו. כלת בנו:
ואשת בן בתו. כלת בתו:
מנין לשניות. רמז מן התורה:
האל. דכתיב כי את כל התועבות האל (ויקרא י''ח):
קשות. דמשמע תועבות הקשות כדכתי' את אילי הארץ לקח (יחזקאל י''ז):
מכאן שיש למטה מהן. רכות וקלות מהן ואסורות:
ואלו הן השניות כו'. וכן הוא בבלי כ''א אלא שקצת הנוסחא נשתנית:
תַּנֵּי. רִבִּי חָנִין אוֹמֵר. כּוֹלְהוֹן אֵין לָהֶן הֶפְסֵק חוּץ מֵאֵשֶׁת אָבִיו מֵאִמּוֹ. בַּר קַפָּרָא אָמַר. כּוֹלְהוֹן יֵשׁ לָהֶן הֶפְסֵק. דְּבַר קַפָּרָא מוֹסִיף אֵם אֲבִי אִמּוֹ וְאֵם אֲבִי אָבִיו. רַב אָמַר. כַּלַּת בְּנוֹ יֵשׁ לָהּ הֶפְסֵק. מַה פַּלִּיג. כַּלַּת בְּנוֹ מִמָּקוֹם אַחֵר בָּאָת. רַב אָמַר. זֶרַע הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ אָסוּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. טַעֲמָא דְרַב. אַבְרָהָם אָסוּר בְּכָל נְשֵׁי יִשְׂרָאֵל. שָׂרָה אֲסוּרָה בְכָל אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
טעם דרב. לטעמיה דרב אברהם אסור כו' ובבבלי הן שניות דר' חייא דאמר שם שלישי שבבנו ושבבתו כו' ובעי' דלא איפשיטא היא אם יש להן הפסק. והרמב''ם ז''ל פסק שם דיש להן הפסק. ולא קשיא מכלת בנו דאין לה הפסק דלכאור' כ''ש הוא בת בן בנו דקרובי עצמו הן דכבר תירצו התוס' שם דכלת בנו יש לאוסר' שהן בני ירושה ושכיחא גבי':
כולהון אין להן הפסק. דאפילו למעלה מהן עד סוף הדורות אסיר:
חוץ מאשת אבי אמו גרסינן וכזעירי שם דמוסיף על רב בזה ואשת אבי אבי אמו מותרת:
כולהון יש להן הפסק. כלומר אפי' הני דקחשיב מקודם כדמסיק דבר קפרא מוסיף לחשוב נמי אם אבי אמו ואם אבי אביו ואותן בלבד אסורות אבל למעלה מהן מותרות. וכ''פ הרמב''ם ז''ל פ''א מהל' אישות דאם אבי אמו ואם אבי אביו אסורות בלבד ולא ציינו המפרשים שם מקום מבוא דין זה ובבבלי אינו מבואר דין זה דלמאי דדחי שם דף כ''ב דרב אההיא מתני' קאי א''כ כולן דחשיב קודם אין להן הפסק:
כלת בנו יש לה הפסק. ובבבלי מסיק דכלת בתו דוקא יש לה הפסק. דאין בצידה צד כלה דאורייתא אבל כלת בנו אין לה הפסק:
מה פליג. מה חילוק ומה הטעם דיש לה הפסק וקאמר דכלת בנו ממקום אחר באת ולא ממנו ורב לטעמי' כדאמר לקמן:
זרע היוצא ממנו. בנו ובתו אסור ואין להן הפסק דבת בן בנו ובת בן בתו אסור עד סוף הדורות:
רַב אָמַר. כָּל שֶׁאִילּוּ נְקֵיבָה מִן הַתּוֹרָה אֲסוּרָה כְּיוֹצֵא בוֹ זָכָר אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה. אֲחוֹת אָבִיו נְקֵיבָה אֲסוּרָה. אֲחִי אָבִיו זָכָר אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה.. אֲחוֹת אִמּוֹ נְקֵיבָה אֲסוּרָה. אֲחִי אִמּוֹ זָכָר אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה. בַּת בְּנוֹ נְקֵיבָה אֲסוּרָה. בֶּן בְּנוֹ זָכָר אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה. בַּת בִּתּוֹ נְקֵיבָה אֲסוּרָה. בֶּן בִּתּוֹ זָכָר אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב דְּרוֹמַייָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. אִית לָךְ אַף תַּרְתֵּי. אִמּוֹ תּוֹרָה. אֵם אִמּוֹ שְׁנִייָה לָהּ. אָֽסְרוּ אֵם אָבִיו מִפְּנֵי אֵם אִמּוֹ. אֵשֶׁת בְּנוֹ תוֹרָה. אֵשֶׁת בֶּן בּנְוֹ שְׁנִייָה לָהּ. אָֽסְרוּ אֵשֶׁת בֶּן בִּתּוֹ מִפְּנֵי אֵשֶׁת בֶּן בְּנוֹ. אָמַר רִב מַּתַּנְייָא. אִית לָךְ אַף תַּרְתֵּי. אֵשֶׁת אָבִיו תּורָה. אֵשֶׁת אֲבִי אָבִיו שְׁנִיָּה לָהּ. אָֽסְרוּ אֵשֶׁת אֲבִי אִמּוֹ מִפְּנֵי אֵשֶׁת אֲבִי אָבִיו. אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו מֵאָבִיו תּוֹרָה. אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו מֵאִמּוֹ שְׁנִייָה לָהּ. אָֽסְרוּ אֵשֶׁת אֲחִי אִמּוֹ מֵאִמּוֹ מִפְּנֵי אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו מֵאִמּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כל שאילו נקבה מן התורה אסורה. שאם היתה נקבה היא ערוה מן התורה:
בזכר אשתו אסורה. משום שניה כדמפרש ואזיל:
אית לך אף תרתי. בתמיה אם יש לך לומר דנגזור אף גזירה לגזירה כדמסיק:
אמו תורה. מן התורה ואם אמו שניה ואסרו אם אביו מפני אם אמו ויש לפרש נמי דבניחותא קאמר דיש לך בכאן לגזור אף גזירה לגזירה כדאמר בבלי שם דכל הני גזירה לגזירה נינהו וטעמא דכולהו דבי אימא רבתא קרי להו:
וכן אשת בנו כו'. אסרו אשת בן בתו גרסינן מפני אשת בן בנו כדאמר שם לא אסרו כלה אלא מפני כלה. וכן ר' מתניי' אמר דאית לך עוד הני תרתי. דגזרינן גזירה לגזירה:
אשת אביו כו'. וטעמא דכולהו דבי אבא רבא קרי ליה:
אשת אחי אביו כו'. וטעמא דכולהו דבי דודי קרי להו וכדאמר שם:
רִבִּי זְרִיקָן בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. אֵשֶׁת חָמִיו אֲסוּרָה מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. אִי תֵימָר תּוֹרָה. הֲרֵי דָוִד שֶׁנָּשָׂא רִיצְפָּה בַּת אַיָּה. שֶׁנֶּאֱמַר וַאֶתְּנָה לְךָ אֶת בֵּית אֲדוֹנֶיךָ וְאֶת נְשֵׁי אֲדוֹנֶיךָ בְּחֵיקֶיךָ. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. שְׁנֵי חוֹרְגִים שֶׁגָּֽדְלוּ בְבַיִת אֶחָד אֲסוּרִין לְהִינָּשֵׂא מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַבָּהוּ. אָמַר. יִסְבּוֹן בְּאָתָר דְּלָא חָֽכְמִין לְהוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אשת חמיו כו'. משום דנראי' כחמותו:
אי. ואם תאמר דמן התורה היא אסורה כחמותו הרי מצינו דוד שנשא רצפה כו' פילגש שאול. ובבבלי קאמר דאשת חמיו מותרת ודעת ר''ת בתו' שם דאח''כ אסרוה וכהאי תלמודא וכן דעת הטור א''ה סי' ט''ו:
יסבון כו'. ינשאו במקום שאין מכירין אותן שהן חורגין דליכא משום מראית העין. ובבבלי פ' משוח מלחמה דף מ''ג קאמר בהדיא דמותרת דקלא אית למילתא:
הָתִיב רִבִּי חַגַּיי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. וְהָא מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב. מוּתָּר הוּא אָדָם בְּאֵשֶׁת חוֹרְגוֹ וְאָסוּר בְּבִתּוֹ. אֶלָּא חוֹרְגָתוֹ שֶׁמָּא אֵינוֹ אָסוּר בָּהּ. הֲרֵי חוֹרְגוֹ זָכָר וְאִשְׁתּוֹ מוּתֶּרֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והא מתניתא פליגא על רב. דאמר כל שבנקבה אסור כו' דהרי קתני בברייתא הובא' בבלי שם מותר אדם כו':
אלא חורגתו. הא אסורה עליה מן התורה משום בת אשתו ואפ''ה הרי חורגו זכר וקאמרת דאשתו מותרת ולא גזרו בה. בבבלי מקשי נמי כה''ג על רב ומפרק לה דלא אמר רב האי כללא אלא היכא דמקרב לה בחד קידושין לאפוקי אשת חורגו וכן כל הני דחשיב שם דבתרי קידושין מקרב לה:
12b רִבִּי חוּנָה שָׁמַע כּוֹלְהוֹן מִן הָדָא קִרְייָא עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ לֹא תְגַלֵּה אֶת בַּת בְּנָהּ וְאֶת בַּת בִּתָּהּ. זִימָּה זִימָּה לִגְזֵירָה שָׁוָה. מַה לְמַטָּן שְׁלֹֹשָׁה דוֹרוֹת. אַף לְמַעֲלָן שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת. מַה לְמַטָּן בְּלֹא תַעֲשֶׂה. אַף לְמַעֲלָן בְּלֹא תַעֲשֶׂה. מַה לְמַעֲלָן דֶּרֶךְ נִישּׂוּאִין. אַף לְמַטָּן דֶּרֶךְ נִישּׂוּאִין. מַה לְמַעֲלָן בִּשְׂרֵיפָה. אַף לְמַטָּן בִּשְׂרֵיפָה. מַה לְמַטָּן עָשָׂה בַת זָכָר כְּבַת נְקֵיבָה. אַף לְמַעֲלָן עָשָׂה אֵם זָכָר כְּאֵם נְקֵיבָה. מָה אִית לָךְ לִמֵימָר. אֵם חָמִיו וְאֵם חֲמוֹתוֹ. לֹא תִהְיֶה אֵם אָבִיו כְּאֵם חָמִיו. לֹא תִהְיֶה אֵם אִמּוֹ כְּאֵם חֲמוֹתוֹ. אָֽסְרוּ אֵשֶׁת אֲבִי אָבִיו מִפְּנֵי אֵם אָבִיו. אָֽסְרוּ אֵשֶׁת אֲבִי אִמּוֹ מִפְּנֵי אֵם אִמּוֹ. לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת בֶּן בְּנוֹ כְּבַת בֶּן אִשֶׁתּוֹ. לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת בֶּן בִּתּוֹ כְּבַת בַּת אִשְׁתּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אף למעלן עשה אם זכר. אם חמיו כאם חמותו:
והשתא מסיק למילתיה מה אית לך למימר מה יש לך לרבות מכאן אם חמיו ואם חמותו כדאמר לעיל מה למטן כו' אף למעלן ג' דורות וא''כ לא תהיה אם אביו כאם חמיו ואם אמו כאם חמותו ומן התורה אסורין:
אסרו אשת אביו כו'. כלומר דהשתא לאו גזירה לגזירה נינהו אלא דאסרו אשת אבי אביו מפני אם אביו שהיא מן התורה אסורה כאם חמיו ואסרו אשת אבי אמו כו' וכהאי כללא דלעיל דכל שבנקבה אסורה מן התורה בזכר גזרו באשתו:
לא תהיה כו'. כלומר דכן נמי אין אנו צריכין דגזרו כלת בתו אטו כלת בנו והיא גופה גזירה אלא לא תהיה אשת בן בנו כבת בן אשתו דהא הואיל בנקבה אסורה כו' וכן לא תהיה כו':
מה למטן עשה בת זכר כבת נקבה. דבת בנה כבת בתה:
מה למעלן דרך נישואין. דאיש אשר יקח כתיב ודרשינן דדוקא דרך נישואין כשהראשונה נשואה לו חייב על השניה משום אמה אף למטן כו':
מה למטן בל''ת. דכתיב לא תקח אף למעלן דלא כתיב ביה אזהרה יליף בג''ש דבלא תעשה:
מה למטן ג' דורות. בת בתה או בת בנה שהן דורות למטן ועם אשתו הן ג' דורות אף למעלן דורות עליונים ג' דורות שאף אם חמותו אסורה:
כתיב ערות אשה ובתה וגו' את בת בנה ואת בת בתה לא תקח שארה הנה זימה היא וכתיב ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זימה היא באש ישרפו וילפינן זימה זימה לג''ש:
רבי חונא שמע כולהון כו'. כלומר דפליג דלאו גזירה לגזירה נינהו אלא דילפינן מהאי קרא. וגרסי' לה לקמן ריש פ' נושאי' ועיקרא דהאי מילתא בפרק אלו הן הנשרפין וכאשר ציינתי שם עם הגי' נכונה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source