משנה: הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם וְאָמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם לֹא יִשָּׂא אֶת אִשְׁתּוֹ. מֵת הֲרַגְתִּיו אוֹ הֲרַגְנוּהוּ לֹא יִשָּׂא אֶת אִשְׁתּוֹ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הֲרַגְתִּיו לֹא תִינָּשֵׂא אִשְׁתּוֹ הֲרַגְנוּהוּ תִּינָּשֵׂא אִשְׁתּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
הרגנוהו תנשא. כדמפרשינן בגמ':
ר' יהודה אומר הרגתיו לא תנשא אשתו. אפי' לאחר על פיו לפי שהוא משים עצמו רשע והתורה אמרה אל תשת רשע עד:
מת הרגתיו כו' לא ישא אשתו. הואיל ועל עדותו היא נשאת איכא לזות שפתים שמא עיניו נתן בה והעיד שקר אבל לאחר תנשא דאשה נשאת בעד א':
לא ישא את אשתו. דכיון דאדיבורי' סמכינן חיישינן שמא יצרו תוקפו ומשקר:
מתני' המביא גט ממד''ה. דקי''ל דצריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם וטעמא מפורש פ''ק דגיטין לפי שאין בקיאין לשמה:
הַנִּטְעָן עַל הַשִּׁפְחָה וְנִשְׁתַּחְרְרָה אוֹ עַל הַנָּכְרִית וְנִתְגַּייְרָה הֲרֵי זֶה לֹא יִכְנוֹס. קִידֵּשׁ כְּמִי שֶׁכָּנַס. אָמַר [מִדִּין] שֶׁלֹּא לִכְנוֹס וְכָנַס מוֹצִיאוֹ מִיָּדוֹ. גֵּירַשׁ מַהוּ שֶׁיַּחֲזִיר. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן לֹא נִמְצֵאת מוֹצִיא לִיזָה עַל בָּנֶיהָ. הַנִּטְעָן עַל אֵשֶׁת אִישׁ. רַב אָמַר בְּנִטְעָן בְּעֵדִים. רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי. אִם בְּנִטְעָן בְּעֵדִים בְּהָא תַנֵּי וְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁכָּנַס יוֹצִיא. 14b וּמִתַּחַת יְדֵי אַחֵר יְקַייֵם. אִם בְּנִטְעָן בְּעֵדִים אֲפִילוּ מִתַּחַת יְדֵי אַחֵר יוֹצִיא. אֶלָּא כֵּן אֲנָן קַייָמִין בְּנִטְעָן שֶׁלֹּא בְעֵדִים וְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יְדֵי אַחֵר יְקַייֵם.
Pnei Moshe (non traduit)
אלא ע''כ כן אנן קיימין. שלא בעדים והילכך אם הוציאוה כו' דלא כרב. וכן מקשה בבבלי שם על רב מברייתא דתני בהדיא אם נתגרשה מאחר אם כנס לא יוציא ודחי לה התם ומסיק שם בקנא דפסיק צריך עדים כרב ובקלא דלא פסיק מוציאין אפי' במכוער הדבר כרבי שם:
הנטען כו' רב אמר בנטען בעדים. שבאו עדים על קול הראשון שראוה שזינתה עמו:
אם אתה אומר כן. שלא יחזיר לא נמצאת מוציא לעז על בניה מקודם הגירושין ולפ''ז דוקא אם היו לה בנים מכניסה ראשונה וכ''כ הרמב''ן ז''ל:
מהו שיחזיר. כלומר שיתירו לו לחזור או דהוי כלכתחילה:
גירש. אם עבר וכנס וגירש:
אמרו שלא לכנוס. שהתרו בו שלא לכנוס וכנס הואיל וכנס אחר התראה קונסין אותו ומוציאין מידו. ומכאן ראיה למה שהבאתי לעיל במתני' הל' ז' בשם הרא''ש ז''ל דאם עבר על ציווי ב''ד דמוציאין מידו:
הנטען כו' קידש כמי שכנס. ואין מוציאין מידו ודמי להאי דאמרינן פ''ב דכתובות לא נשאת ממש אלא כיון שהתירוה לינשא כו' ואעפ''י דהכא שלא ברשות ב''ד הוא:
בהא תני והוציאוה מתחת ידו כו'. בתמיה דמשמע הא מתחת ידי אחר כגון שגירשה בעלה ע''י זה הקול ונשאת לאחר וגירשה אם כנסה מעתה הנטען יקיים ואם נטען בעדי' אסורה עליו עולמית ואפי' מתחת ידי אחר שהפסיק האחר הקול ונשאה זה יוציא:
משנה: הֶחָכָם שֶׁאָסַר אֶת הָאִשָּׁה בְּנֶדֶר עַל בַּעֲלָהּ הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׂאֶנָּה. מֵיאֵינָה אוֹ שֶׁחָֽלְצָה בְּפָנָיו יִשָּׂאֶנָּה. מִפְּנֵי שֶׁהוּא בֵּית דִּין. וְכוּלָּן שֶׁהָיוּ לָהֶן נָשִׁים וָמֵתוּ מוּתָּרוֹת לְהִינָּשֵׂא לָהֶן וְכוּלָּן שֶׁנִּישְּׂאוּ לַאֲחֵרִים וְנִתְגָּֽרְשׁוּ אוּ שֶׁנִּתְאַלְמְנוּ מוּתָּרוֹת לְהִינָּשֵׂא לָהֶם. וְכוּלָּן מוּתָּרוֹת לִיבְנֵיהֶם וְלַאֲחֵיהֶם.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' בנדר. שנדרה הנאה מבעלה ולא הפר לה ובאת לחכם להתיר לה ולא מצא פתח לחרטה:
לא ישאנה. כדאמר בגמ':
מפני שהוא ב''ד. כלומר מיאון או חליצה לא עשה חכם זה ביחידי ולא חיישינן לחשדא כדמפרש בגמ' וקמ''ל האי תנא דמיאון נמי צריך בג' ולא קי''ל כן אלא דמיאון אפי' בפני שנים כדאמר בבלי בהדיא ריש פ' י''ב:
וכולן. החכם והמביא גט והמעיד על אשה להשיא' דתנן בהו לא יכנוס:
שהיו להם נשים. בשעת מעשה ומתו אח''כ מותרות להנשא להן דהשתא ליכא חשד שהרי היתה אשתו קיימת ולא לישא את זו נתכוין:
וכולן כו'. כדמפרש בגמ':
הָרַגְנוּהוּ. מֵעַתָּה קְטָלֵיהּ. תִּינָּשֵׂא לַאֲחֵרִים וְלֹא לוֹ. אָֽמְרוּ לִפְנֵי רִבִּי יוּדָה. מַעֲשֶׂה בְּלֵיסְטֵיס אֶחָד שֶׁנִּתְפַּס בְּקַיסָרִין שֶׁבְּקַפַּדוֹקִייָא. אִם כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא לִיהָרֵג אָמַר לָהֶן. צְאוּ וְאִמְּרוּ לְאִשְׁתּוֹ שֶׁלְּשִׁמְעוֹן בֶּן כָּהֲנָא שֶׁהָרַגְתִּיו בִּכְנִיסָתוֹ לְלוֹד. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְקִייְמוּ אֶת דְּבָרָיו. אָמַר לָהֶן רִבִּי יוּדָה. מִשָּׁם רְאָייָה. וַהֲלֹא לֹא אָמַר אֶלָּא הָרַגְנוּהוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
הרגנוהו מעתה קטליה. כלומר באמת היא דנהרג וכדמוקי בבלי כ''ה באומר הייתי עם הורגיו אבל לא נגעתי בו ולפיכך תינשא לאחרים ולא לו דעל דיבוריה סמכינן:
משם ראיה כו'. וכדמפרק לה שם שנתפס ע''י ליסטיות שהיה עמהן והוא לא נגע בו:
מַה נַפְשֵׁךְ. קְטָלֵיהּ. הֶחָשׁוּד עַל הַדָּבָר לֹא דָנוֹ וְלֹא מֵעִידוֹ. לֹא קְטָלֵיהּ. בַּחַיִים הוּא.
Pnei Moshe (non traduit)
מה נפשך כו'. על מתניתין קאי וטעמא דרבי יהודה מפרש דהרגתיו לא תנשא דמ''נ אם קטלי' רשע הוא והחשוד כו' ואם לא קטליה בחיים עדיין הוא:
הלכה: הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם וְאָמַר. בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נֶחְתַּם כול'. מַהוּ נֶאֱמָן. שְׁמוּאֵל אָמַר. נֶאֳמָן לִיתֵּן גֵּט. אַסִּי אָמַר נֶאֱמָן לִכְנוֹס. רַב הוּנָא אָמַר בְּשֵׁם רַב. נֶאֱמָן לִכְנוֹס. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר נֶאֱמָן לִכְנוֹס וְאֵין לְמֵידִין הִימֶּינּוּ דָבָר אַחֵר. מַהוּ אֵין לְמֵידִין הִימֶּינּוּ דָבָר אַחֵר. אַחַת מִשָּׂדוֹתַיי מָכַרְתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְמִי מָכַרְתִּיהָ. וּבָא אֶחָד וְאָמַר. אֲנִי הוּא שֶׁלְּקַחְתִּיהָ. לֹא כָל הֵימֵינוֹ. אַף בְּקִידּוּשִׁין כֵּן. אַחַת מִבְּנוֹתַיי קִידַּשְׁתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְמִי קִידַּשְׁתִּיהָ. וּבָא אֶחָד וְאָמַר. אֲנִי קִידַּשְתִּיהָ. לֹא כָל הֵימֵינוֹ. 15a מַתְנִיתִין פְלִיגָא עַל רַב. הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם וְאָמַר. בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נֶחְתַּם. לֹא יִשָּׂא אֶת אִשְׁתּוֹ. תַּמָּן הוּחְזְקָה אֵשֶׁת אִישׁ בִּפְנֵי הַכֹּל. בְּרַם הָכָא לֹא הוּחְזְקָה אֵשֶׁת אִישׁ אֶלָּא בִּפְנֵי שְׁנַיִם. לִכְשֶׁיָּבוֹאוּ שְׁנַיִם וְיֹאמְרוּ. זֶה הוּא שֶׁקִּידֵּשׁ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. זֶה אוֹמֵר. אֲנִי קִידַּשְׁתִּיהָ. וְזֶה אוֹמֵר. אֲנִי קִידַּשְׁתִּיהָ. שְׁנֵיהֶן נוֹתְנִין גֵּט. וְאִם רָצוּ אֶחָד נוֹתֵן גֵּט וְאֶחָד כּוֹנֵס. פָּתַר לָהּ בְּאוֹמֵר. לְאֶחָד מִשְּׁנֵי אֵילּוּ קִידַּשְׁתִּיהָ וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵי זֶה הוּא. רִבִּי זְעִירָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. קָדַם אֶחָד מֵהֶן וְכָנַס (אֵין) מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. בְּשֶׁזֶּה אוֹמֵר. אֲנִי קִידַּשְׁתִּיהָ. וְזֶה אוֹמֵר. אֲנִי קִידַּשְׁתִּיהָ. וְקָדַם אֶחָד מֵהֶן וְכָנַס. אֲבָל אִם אָמַר אֲנִי קִידַּשְׁתִּיהָ. וּכְנָסָהּ. וּבָא אַחֵר וְאָמַר. אֲנִי קִידַּשְׁתִּיהָ. לֹא כָל הֵימֵינוֹ. וְתַנֵּי כֵן. אִם מִשֶּׁכְּנָסָהּ בָּא אַחֵר וְאָמַר. אֲנִי קִידַּשְׁתִּיהָ. לֹא כָל הֵימֵינוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' פליגא על שמואל גרסי'. וכן הוא שם דתנינן התם בסיפא דמתני' זה אומר כו' שניהם נותנין גט להתירה ואם רצו כו' דאלמא דנאמן אף לכנוס:
ומשני פתר לה. שמואל באומר האב לא' משני אלו כו' והילכך האי דכנס בודאי קושטא הוא שקידשה דהרי אין כאן ספק יותר אלא אם זה האחר קידשה ומירתת שמא יכיר האב שחבירו קידשה ולא הוא אלא ודאי דשכנגדו הוא כיחש וירא לכונסה ונותן גט. וכה''ג מפרק לה התם בבבלי אליבא דרב דאמר התם כשמואל דהכא. ומצינו כזה הרבה בש''ס הזה שנחלפו השמועות עם ש''ס הבבלי:
קדם א' מהן כו'. כדמפרש ואזיל:
הדא דאת אמר. דוקא בזה אומר אני כו' וקדם הא' וכנס קודם שנתן האחר הגט הוא דמוציאין מידו דאמרינן שמא הוא משקר ואין כאן ראיה דשכנגדו מכחש:
אבל. ברישא אם אמר אני קדשתיה וכנסה וכרב אסי דאמר נאמן לכנוס:
לא כל הימנו. לאוסרה על בעלה:
ותני כן כו'. ברייתא הובאה ג''כ בבלי שם:
לכשיבואו כו'. כלומר דכשיבואו העדים ויאמרו זהו שקידש ולא זה ויכחישו אותו אבל כל זמן שאין מכחישין אותו נאמן:
ברם הכא. בקידושין דאכתי בחזקת פנוי' היתה ולא הוחזקה א''א אלא בפני שנים שאומר אבי' שקידשה בפניהן ואינו יודע למי:
הוחזקה א''א בפני הכל. דהרי היא כחזקת א''א והוא בא להוציאה ולהתירה ולעצמו אינו נאמן:
ומשני תמן. כלומר במתני' דהכא ואיידי דאמר בקידושין תמן גריס נמי הכא כן וכן דרך הש''ס הזה:
מתני' דהכא פליגא על רב. דקתני לא ישא אשתו אלמא בדבר שאנו סומכין על דיבורו אינו נאמן לעצמו:
וקאמר הש''ס אף בקידושין כן. דבכה''ג גם בקידושין אינו נאמן באומר א' מבנותיי כו' כלומר שהוא מסופק ג''כ בזה איזו מהבנות קידש ולמי קידשה דבזה אינו נאמן לומר קידשתיה לזו ולהוציא את כולן מספק אשת איש:
א' משדותי כו' לא כל הימנו. ואינו נאמן בזה וטעמא דבשלמא בקידושין מירתת לשקר שמא לאחר זמן יבא זה שקידשה באמת ויכירו אותו ונמצא שבא על א''א אבל גבי שדה מאי מפסיד אם יבא האחר שלקחה באמת יחזיר לו השדה ועם הפירות שאכל ולא הפסיד כלום הילכך אינו נאמן דחיישינן שמא בתוך כך יקלקל השדה וישמיט הפירות ולא ימצא מה לגבות ממנו. ובבבלי אינו מבואר זה הדין כ''א האי דאמרו קידושין ע''ג נאמן בעל המקח כו' וזהו אם הוא יודע. ובהגהת מיימוני פ''ט מאישות ומביאו הרמ''א בח''מ סוף סי' רכ''ב דהלוקח נאמן ולא ידעתי מאין למד זה דהרי הכא מבואר בהדיא דאינו נאמן והש''ך שם ג''כ מביא בשם הה''מ כן וע''ש:
וכן ר''י אמר נאמן לכנוס ואין למידין מכאן. שיהיה אדם נאמן לדבר אחר כשהבעל דבר בעצמו מסופק כדמפרש ואזיל:
וכן רב הונא בשם רב גריס הכא. כרב אסי:
אסי אמר. נאמן אף לכנוס וכדאמר נמי שם דלא חציף אינש לשקר בזה דמירתת דילמא מכחיש ליה ואמר ידענ' דלאו את יהבת לי קידושין:
שמואל אמר נאמן ליתן גט. דסמכינן עליו שהוא קידשה וגיטו גט דאין אדם חוטא ולא לו בדבר שאינו נהנה ממנו ולהתיר אשת איש בחנם אבל לכנוס אינו נאמן דאימר יצרו תוקפו. ובבבלי שם דף ס''ג גריס אליבא דרב דאמר הכי:
גמ' מהו נאמן כו'. סוגי' זו כתובה לקמן בקידושין פ' האומר הל' ז' ושם הגי' עיקר ועל מתני' דשם קאי ואגב דמקשי לקמן ממתני' מייתי לה הכא. דתנינן שם קדשתי את בתי ואיני יודע למי קדשתיה ובא אחד ואמר אני קדשתיה נאמן. ומפרש הש''ס מהו נאמן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source