רַב אָמַר. כָּל שֶׁאֵיפְשַׁר לוֹ לַעֲמוֹד עַל וַודַּייוֹ אֵין חַייָבִין עַל סְפֵיקוֹ אָשָׁם תָּלוּי. הֵיךְ עֲבִידָא. הָיוּ לְפָנָיו שְׁנֵי זֵיתִים אֶחָד שֶׁלְּחֵלֶב וְאֶחָד שֶׁלְּשׁוּמָּן וְאָכַל אֶחָד מֵהֶן. וּבָא עוֹרֵב וְאָכַל אֶת הַשֵּׁינִי. מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמוֹד עַל וַודַּייוֹ אֵין חַייָבִין עַל סְפֵיקוֹ אָשָׁם תָּלוּי. אֲבָל אִם אָכַל עוֹרֵב תְּחִילָּה וְאַחַר כָּךְ אָכַל הוּא. מֵאַחַר שֶׁהוּא יָכוֹל לַעֲמוֹד עַל וַודַּייוֹ חַייָבִין עַל סְפֵיקוֹ אָשָׁם תָּלוּי. 24a לֹא כֵן אָמַר רַב. וְהוּא שֶׁיוֹכִיחַ לְפָנָיו חֵלֶב בָּרוּר. אַף עַל גַּב דְּרַב אָמַר. וְהוּא שֶׁיוֹכִיחַ לְפָנָיו חֵלֶב בָּרוּר. מוֹדֶה הוּא הָכָא. שֶׁיָּכוֹל לַעֲמוֹד עַל וַודָּאוֹ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב. כְּרִבִּי לָֽעְזָר אוֹמֵר. חַייָבִין עַל חֶלְבּוֹ אָשָׁם תָּלוּי. מַה עֲבַד רַב. פָּתַר לָהּ. חֲלוּקִין עַל דִּבְרֵי רִבִּי לָֽעְזָר. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב. חֲתִיכָה שֶׁלְּחוּלִין וַחֲתִיכָה שֶׁלְּקוֹדֶשׁ. אָכַל אֶת אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ אֶת אֵי זֶה מֵהֶן אָכַל מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. אָכַל אֶת הַשְּׁנִייָה מֵבִיא אָשָׁם וַודַּאי. אָכַל אֶת הָרִאשׁוֹנָה וּבָא אַחֵר וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִייָה זֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי וְזֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. נִיחָא רִאשׁוֹן מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. שֵׁינִי לָמָּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. תִּיפְתָּר שֶׁהָֽיְתָה חֲתִיכָה גְדוֹלָה וְאָכַל חֶצְייָהּ וְהִנִּיחַ חֶצְייָהּ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב. סָפֵק בֶּן תֵּשַׁע לָרִאשׁוֹן סָפֵק בֶּן שִׁבְעָה לָאַחֲרוֹן יוֹצִיא וְהַוְולָד כָּשֵׁר וְחַייָבִין אָשָׁם תָּלוּי. הֲרֵי אֵיפְשַׁר לָךְ לַעֲמוֹד עַל וַודָּייוֹ וְחַייָבִין עַל סְפֵיקוֹ אָשָׁם תָּלוּי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. קִייֶמָהּ רִבִי זְעִירָא קוֹמֵי רִבִּי חִייָא בַּר וָוא. רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי חִייָא בַּר בָּא. קִייְמָהּ רִבִּי זְעוּרָה קָמִינָן. מֵאַחַר שֶׁהוּא יָכוֹל לְהֶעָרוֹת וְלִפְרוֹשׁ וְלֵידַע אִם מִמֶּנּוּ הוּא אִם מֵאַחֵר הוּא. כְּמִי שֶׁהוּא יָכוֹל לַעֲמוֹד עַל וַודָּייוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
רב אמר כל שאיפשר לו לעמוד על ודאו חייבין כו' גרסינן. כלומר דבכה''ג דאפשר לברר האיסור אז הוא דחייב על ספק אשם תלוי להגן עליו מן היסורין עד שיתודע לו כדמפרש ואזיל:
דמאחר שהוא יכול להערות ולפרוש. כלומר דהרי בהעראה בלבד קונה ביבמה ולפרוש הימנה כו' א''כ במשהו יכול לעמוד על וודאו ויכול לברר איסורו קרינן ביה. אבל התם מוקמינן להאי מתני' נמי כרבי לעזר דלא בעי חתיכה מב' חתיכות:
קיימה. תירצה ר''ז לפני ר''ח בר בא. ורבי חזקי' קאמר איפכא דר''ח בר בא תירצה לפני ר''ז דמתני' קיימינן דה''ט:
הרי אפשר לך לעמוד על וודייו. בתמיה דודאי אין יכול לעמוד ואפ''ה קתני דחייבין:
ומשני רבי יוסה תיפתר שהיתה חתיכה גדולה ואכל השני חצי' כו'. דאפשר לברר האיסור:
ניחא דראשון מביא. דהיו לפניו ב' חתיכות אלא שני למה מביא לרב:
חתיכה של חולין. מתני' היא שם דף כ''ג ובסיפא גבי חתיכת חלב וחתיכת חולין תני שם הכי:
מה עבד רב. לההיא מתני':
כוי גרסינן דר''א אומר חייבין על חלבו וספק בהמה וספק חי' הוא וחתיכה א' היא:
מתני' פליגא על רב. דאמר דבחתיכה א' לא:
ומשני אע''ג כו' מודה הוא הכא. דחייב שיכול לעמוד על וודאו בשעת אכילה דהוה חתיכה משתי חתיכות:
ופריך לא כן אמר רב והוא שיוכיח לפניו חלב ברור. כלומר דבעינן חתיכה משתי חתיכות א' של חלב וא' של שומן דכשאכל א' מהן איפשר להוכיח ולברר אם הוא חלב ברור ולאפוקי חתיכה אחת ספק חלב וספק שומן והכא נמי אין יכול להוכיח שהרי העורב אכל השני:
היך עבידא. והגי' נשתבשה בכאן וה''ג ברישא אכל אחד מהן ובא עורב ואכל את השני מאחר שהוא יכול לעמוד על וודאו חייבין כו' אבל אם אכל עורב תחילה ואחר כך אכל הוא מאחר שאינו יכול לעמוד על וודאו אין חייבין כו'. כלומר דברישא בשעת אכילה היה אפשר לעמוד ולברר האיסור אבל בסיפא לא היה יכול לעמוד כבר בשעת אכילה וכן משמע בהדיא שם:
פתר לה דחלוקין כו'. וסבר לה כחכמים:
מַה אֲנָן קַייָמִין. אִם כְּשֶׁבָּא עָלֶיהָ לְאַחַר מִיתַת בַּעֲלָהּ מִיָּד הוּכָּר עוּבְּרָהּ לְאַחַר שְׁנֵי חֳדָשִׁים. נִיתְנֵי. בֶּן תִּשְׁעָה לַזֶּה וְלַזֶּה בֶּן שִׁבְעָה לַזֶּה וְלַזֶּה. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין בְּשֶׁבָּא עָלֶיהָ לְאַחַר שְׁנֵי חֳדָשִׁים וְהוּכָּר עוּבְּרָהּ לְאַחַר שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. נִיתְנֵי. הַיְּבָמָה לֹא תַחֲלוֹץ וְלֹא תִתְיַבֵּם עַד שֶׁיְּהוּ לָהּ חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין. כְּשֶׁבָּא עָלֶיהָ לְאַחַר אַרְבָּעִים יוֹם וְהוּכָּר עוּבְּרָהּ לְאַחַר חֲמִשִּׁים יוֹם. הֲרֵי יֵשׁ כָּאן שְׁלֵימִין לָרִאשׁוֹן וּמְקוּטָעִין לַשֵּׁינִי. שְׁמַע מִינָהּ שֶׁהָאִשָּׁה יוֹלֶדֶת לַחֳדָשִׁים שְׁלֵימִים. אַתְּ שְׁמַע מִינָהּ שֶׁהֵן שְׁתֵּי יְצִירוֹת. אַתְּ שְׁמַע מִינָהּ שֶׁהָאִשָּׁה יוֹלֶדֶת לַחֳדָשִׁים מְקוּטָעִין. אַתְּ שְׁמַע מִינָהּ 24b שֶׁהָאִִשָּׁה מְעוּבֶּרֶת וְחוֹזֶרֶת וּמִתְעַבֶּרֶת. אַתְּ שְׁמַע מִינָהּ שֶׁהָאִשָּׁה אֵינָהּ מְעֻבֶּרֶת מִשְּׁנֵי בְנֵי אָדָם כְּאַחַת. וּפְלִיגָא עַל דְּרַבָּנִן דַאֲגַדְתָּא. דְּרַבָּנִן דַאֲגַדְתָּא אוֹמְרִים. וַיֵּצֵא אִישׁ הַבֵּינַיִים. מִמַּעַרְכוֹת פְּלִשְּׁתִּים. מִמֵּאָה עָרְלוֹת פְּלִשְׁתִּים. שֶׁהֶעֲרוּ בָהּ מֵאָה עָרְלוֹת פְּלִשְׁתִּים. אָמַר רִבִּי מַתַּנְייָה. וְלָא פְלִיגִין. עַד שֶׁלֹּא נִסְרַח הַזֶּרַע הָאִשָּׁה מְעוּבֶּרֶת מִשְּׁנֵי בְנֵי אָדָם כְּאַחַת. מִשֶּׁנִּסְרַח הַזֶּרַע אֵין הָאִשָּׁה מְעוּבֶּרֶת מִשְּׁנֵי בְנֵי אָדָם כְּאַחַת.
Pnei Moshe (non traduit)
את ש''מ כו'. לאו אמתני' קאי דיצירות לימים הן כדלקמן אלא מילתא באפי נפשה היא וכלומר צריך אתה לידע זה:
מה אנן קיימין. במאי עסקינן המתני' דקתני הספק אם בן ט' לראשון או בן ז' לאחרון:
אם כשבא עלי'. היבם מיד לאחר מיתת בעלה והוכר עוברה לאחר ב' חדשים דהיינו בחודש הג' א''כ הרי הוא בספק שוה מן הראשון או מן האחרון וניתני או בן ט' לזה ולזה או בן ז' כו':
אלא כו'. ואם דמיירי שלא בא עלי' אלא לאחר ב' חדשים:
והוכר כו'. כלומר ואימתי הוכר עוברה דהרי אם הוכר אחר חודש אחד ודאי מן הראשון הוא ואם דהוכר לאחר ג' חדשים מן האחרון ואפ''ה חוששין שמא מן הראשון הוא א''כ ניתני לקמן היבמה כו' חמשה חדשים בתמיה כלומר הא ודאי ליכא למיחש לזה דאם מן הראשון הוא כבר הי' העובר ניכר לאחר ג' חדשים:
אלא ע''כ כן אנן קיימין כשבא עלי' לאחר מ' יום והוכר עוברה לאחר חמשים יום. מן האחרון שהן ג' חדשים מן הראשון:
הרי כו'. כלומר אם ילדה לט' יש כאן ספק זה או שהן ט' שלימים לראשון או שהן ז' מקוטעין לשני והוכר עוברה לשליש ימיה שהן לאחר חמשים יום:
ש''מ שהאשה יולדת לחדשים מקוטעים גרסי':
ב' יצירות. יצירת הולד אחר קליטת הזרע שהוא נקלט בתוך ג' ימים כדאמר בבלי פ' ר''ע מ''מ אין הצורה מתחלת להצטייר עד ז' ימים או ט' לקליטה והגמר של צורת הולד לאחר מ' יום כדאמר פ' המפלת:
שהאשה מעוברת כו'. ובבלי פ' המפלת דף כ''ז גריס אין האשה מתעברת וחוזרת:
ממאה ערלות. כדאמר בבלי פ' משוח מלחמה דף מ''ב בר מאה פאפי וכפי' התו' שם:
מְנַיִין שְׁתֵּי יְצִירוֹת. רִבִי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי הוּנָא. וַיִיצֶר. יְצִירָה לְשִׁבְעָה וִיצִירָה לְתִשְׁעָה. נוֹצָר לְשִׁבְעָה וְנוֹלָד לִשְׁמוֹנָה חַיי. כָּל שֶׁכֵּן לְתִשְׁעָה. נוֹצָר לְתִשְׁעָה וְנוֹלָד לִשְׁמוֹנָה אֵינוֹ חַייָה. נוֹצָר לְתִשְׁעָה וְנוֹלָד לְשִׁבְעָה. אִיתָא חֲמִי. אִם לִשְׁמוֹנָה אֵינוֹ חַייָה לֹא כָּל שֶׁכֵּן לְשִׁבְעָה. בָּעוּן קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. מְנַיִין לְבֶן שִׁבְעָה שֶׁהוּא חַייָה. אָמַר לוֹן מִדִּידְכוֹן אֲנָא יְהִיב לְכוֹן. זוטא אבטא זוטא אבטא.
Pnei Moshe (non traduit)
מנין לשתי יצירות. לימים רמז מן התורה:
וייצר כו'. כיון דיצירת האדם עתידה להיות כן רמז לה השתא ואע''ג דביצירת אדה''ר לא שייכא:
נוצר לז' ימים ונולד לשמנה חדשים חיי. וכ''ש לתשעה חדשים:
ה''ג נוצר לתשעה ונולד לשבעה איתא חמי כו'. בתמיה כלומר משום דקאמר כשנולד לשמנה אינו חיי ושואל אם נולד לשבעה מאי והשיבו בלשון תמי' אתה רואה אם לשמנה כו' וס''ל דהא שאמרו בן שמנה אינו חיי היינו אם נוצר לט':
מנין לבן שבעה. הנולד לז' חדשים:
מדידכון. מלשוניכם:
זוטא. ובב''ר גריס לה זיטא איפטא אוטא אופטו ופי' בערוך זיטא ז' איפטא חי כלומר בן הז' יחי' אוטא ח' אופטו מת:
בָּא הַסָּפֵק לִיטּוֹל אֶת חֶלְקוֹ שֶׁלְּאָבִיו. אָֽמְרִין לֵיהּ. הַנֵּי אָבִיךָ. בָּא הַיָּבָם לִיטוֹל חֶלְקוֹ שֶׁלְּאָחִיו. אוֹמְרִים לֵיהּ. הַנֵּי בְּרֵיהּ. הָא כֵיצַד. עוֹשִׂין שִׁיפִיּוּת בֵּינֵיהֶן וּמְחַלְּקִין נִיכְסֵי הַמֵּת. נִמְצֵאת אוֹמֵר. שִׁיפִיּוּת לְאָחִיו הֶפְסֵד לָאַחִין. תַּחֲרוּת בָּאַחִין שֶׁבֶר בָּאַחִין. מֵת הַזָּקֵן הֲרֵי יֵשׁ בָּאִים בָּנִים בְּוַודַּאי וּבֶ(י)ן בֵּן בְּסָפֵק. מֵת הַסָּפֵק הֲרֵי יֵשׁ אֲחִי אָב בְּוַודַּאי וְאֵם בְּסָפֵק. מֵת אֶחָד מַן הָאַחִין הֲרֵי יֵשׁ בֶּן בְּוַדַּאי וּבֵ(י)ן אָח בְּסָפֵק. מֵתָה אִמּוֹ שֶׁלְּסָפֵק הֲרֵי יֵשׁ כָּאן בֵּן בְּוַדַּאי וּבַעַל בְּסָפֵק. מֵת הַסָּפֵק וְאַחַר כָּךְ מֵתָה אִמּוֹ הֲרֵי יֵשׁ בֶּן אֲחִי אֵם בְּוַדַּאי וּבַעַל בְּסָפֵק. מֵת הַיָּבָם וּבָא הַסָּפֵק לִיטּוֹל חֶלְקוֹ שֶׁלְּאָבִיו. אִי הֲוָה קַדְמַייָא מִיסְכֵּן אָֽמְרִין לֵיהּ. הַנֵּי אָבוּךְ. אִין הֲוֵי עָתִיר אָֽמְרִין לֵיהּ. כּוּלָּן אַחִין בְּנֵי אַחִין. בּוֹאוּ וְנִירַשׁ חֶלְקוֹ שֶׁלְּאָבִיבוּ וְחֶלְקוֹ שֶׁלַּאֲחִי אָבִינוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
ואם בספק. יורשיו מן האם הן ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי:
הרי יש בן אחי אב בוודאי. כלומר בני היבם דהן ממ''נ יורשין אותו אם בן היבם הרי אחיהם הוא ואם בן המת בן אחי אביהם הוא:
מת הספק. ובאין יורשיו מן האב ויורשיו מן האם לחלוק דהואיל ולא נודע מי אביו באין יורשיו מן האם לדחותן:
הרי יש בין בנים בודאי כו' גרסינן. כלומר דיש כאן טענה בין הבן וודאי הוא היבם ובין הבן הספק ואין ספק מוציא מידי וודאי וכדאמר שם:
מת הזקן. וספק ויבם שבאו לחלוק בנכסי סבא ההוא:
תחרות באחין שכר באחין. דכל זמן שהן מריבין זע''ז האחין נשכרין דיכולין לכל אחד לדחותו:
שיפיות לאחין. הפסד לאחין. דכשאלו עושין פשר' ביניהן הפסד הוא לשאר האחין:
עושין שיפיו'. מלשון פשר' שיתפשרו לחלוק דממון המוטל בספק הוא וכן הוא בבלי ל''ז:
בא היבם ליטול בחל' אחיו המת אומרים לו הני ברי'. זה הספק הוא בנו של מת ואין לך כלום:
באו ונירש כו'. וחולקין הכל בשוה. אבל בבבלי משמע כרב דאמר שם קם דינא אחר שחלקו בנכסי המת אין יכולין לערער וכדפסק הרי''ף והרמב''ם ז''ל:
אומרין לו הני אביך. היבם הוא אביך:
מת א' מן האחין. ובאין היבם והספק לחלוק. וה''ג הרי יש כאן אח בוודאי ובן אח בספק דהיבם הוא ודאי והספק ספק שמא בן היבם הוא:
מתה אמו של ספק. ובא היבם לירשה מכח ירושת הבעל:
הרי יש כאן בן בודאי. הספק:
ובעל בספק. דשמא הספק בן המת הוא ואשת אח שיש לה בנים היא ולאו בעלה מיקרי:
מת הספק. דכל זמן שהוא קיים הוא יורש את אמו דודאי הוא כדאמרן ואם מת ואח''כ מתה אמו ובא הבעל ליטול ירושה מאשתו ולדחות יורשיה:
הרי יש כאן אחי אם בודאי גרסינן ובעל בספק. וקמ''ל דיורשי האם נמי דוחין להיבם דשמא זה בן המת הי' וא''כ היבם לאו בעלה הוא כדלעיל. וכל אלו הדינים אינם מבוארים בבבלי ולמד דבר מדבר הוא:
מת היבם כו'. זהו דין המוזכר ג''כ שם ספק ובני היבם שבאו לחלוק בנכסי היבם ולבתר דפלגו בנכסי המת כדלעיל בריש המימרא:
אי הוי קדמייא מיסכן. אם הי' הראשון המת עני ונכסיו מועטין:
אומרים לו הני אביך. את הוא בן המת דס''ל להאי תלמודא כרבי ירמיה שם דאמר הדר דינא אלא דהכא אמר שידם על העליונ' ולפיכך אם נכסי המת מועטין דוחין אותו אצל נכסי המת דהוא אביך הי' ואין לך אצלנו מחלק אבינו כלום:
ואין. אם היה עשיר הראשון אומרין לו כלנו אחין שאת ג''כ בן היבם ובני אחין של הראשון:
בא הספק ליטול את חלקו של אביו. לחלוק בנכסי המת:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source