משנה: וְכֵן הַבָּא עַל אַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה אוֹ פְסוּלוֹת אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל וּבַת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין פָּסַל וְלֹא חָלַק בֵּין בִּיאָה לְבִיאָה.
Pnei Moshe (non traduit)
ממזרת כו'. לאו אפסולה לכהונה קאי אלא למילקי עלי' האי ישראל בהעריי' ובביאה שלא כדרכה איירי:
או פסולות לכהונה. כגון אלמנה לכ''ג כו' פסלה לכהונה משום זונה ואע''פ שאשת ישראל שנאנסה מותרת לבעלה פסולה הוא לכהונה כדאמרינן לעיל סוף פ''ג:
מתני' וכן הבא על אחד מכל העריות. באחת מכל ביאות הללו:
וגרושה. נמי אם היא בת כהן מיפסלא בהך ביאה מתרומה דבי נשא:
מַהוּ שֶׁתֹּאכַל בִּתְרוּמָה. רִבִּי בָּא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. נִרְאִין הַדְּבָרִים. אִם הָֽיְתָה אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה בְחַיֵּי בַעֲלָהּ אוֹכֶלֶת. וְאִם לָאו אֵינָהּ אוֹכֶלֶת. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֲפִילוּ לֹא אָֽכְלָה אוֹכֶלֶת. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. 35b אֲפִילוּ נִרְאֵית לֶאֱכוֹל. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְדֵין מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְדֵין. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לִשְׁמוּאֵל. בַּת יִשְׂרָאֵל פִּיקַּחַת שֶׁנִּישֵּׂאת לְכֹהֵן חֵרֵשׁ אֵינָהּ אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה. מֵת וְנָֽפְלָה לִפְנֵי הַיָּבָם. אִם הָיָה פִּיקֵחַ אוֹכֶלֶת. חֵרֵשׁ אֵינָהּ אוֹכֶלֶת. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן. בַּת יִשְׂרָאֵל פִּיקַּחַת שֶׁנִּתְאָֽרְסָה לְכֹהֵן פִּיקֵּחַ. לֹא הִסְפִּיק לְכוֹנְסָהּ לְחוּפָּה שֶׁלְּנִישּׂוּאִין עַד שֶׁיֶּחֱרַשׁ הוּא אוֹ עַד שֶׁנִּתְחָֽרְשָׁה הִיא אֵינָהּ אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה. מֵת וְנָֽפְלָה לִפְנֵי הַיָּבָם אֲפִילוּ חֵרֵֵשׁ אוֹכֶלֶת. בְּזֶה יִיפֶּה כוֹחַ הַיָּבָם מִכּוֹחַ הַבַּעַל. שֶׁהַיָּבָם חֵרֵשׁ מַאֲכִיל וְהַבַּעַל חֵרֵשׁ אֵינוֹ מַאֲכִיל.
Pnei Moshe (non traduit)
מהו שתאכל בתרומה. בביאה גרועה ומשום דלעיל סתמא קאמר ר' יוחנן קנה בכל הדברים ויש לומר דלענין ליורשה ולהטמא לה ולהפר נדריה קאמר אבל לא לתרומה הילכך מפרש פלוגתייהו הכא בהדי' לענין תרומה וכ''כ התוס' שם ד''ה מן הנשואין דזימנן שהיא כאשתו לכל דבר ולא אכלה בתרומה:
בחיי בעלה. ומשמת בטל קנינו ופסקה מלאכול אוכלת עכשיו דקניה בביאה זו הועיל ובחיי בעל אכלה:
ואם לאו. כגון שמת מן האירוסין דלא אכלה עדיין אינה אוכלת בביאה גרועה. וכן אמר בבבלי דמן האירוסין פליגי:
אפי' נראית לאכול. כגון שהגיע זמן שנותנין לבתולה כו' כדאמרינן בכתובות ומת דאוכלת עכשיו בביאה גרועה:
מתני' כו'. דתני' כוותי' דשמואל וכוותי' דר' יוחנן כדמפרש ואזיל:
מת ונפלה לפני היבם. אפילו הוא חרש אלא שנפלה מן הפיקח כדמסיק:
אם היתה פיקחת. כלומר אשת פיקח מעיקרא ואכלה בחיי בעלה אוכלת ואע''ג דביאת יבם החרש ביאה גרועה היא הואיל ובחיי הבעל אכלה:
חרשת. אשת חרש:
בת ישראל פיקחת כו'. וכן מייתי לה ברייתא זו שם לסיוע לרב דקאמר כר''י:
בזו יפה כח היבם. דמאכיל ואפי' לא אכלה מעיקרא וטעמא דלא גרע ביאת חרש מביאת שוגג ורחמנא רביי' ליבם. ובבבלי מתרץ לה ללישנא קמא אפילו לשמואל:
הלכה: וְכֵן הַבָּא עַל אַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת כול'. אַלְמָנָה לֹא יִקָּח. יָכוֹל אֲפִילוּ אוֹנֶס. תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו. יָכוֹל אֲפִילוּ הֶעֱרָה. תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא יָחִיל וְלֹא יְחַלֵּל. אֲפִילוּ בְאוֹנְסִין. לֹא יָחִיל וְלֹא יְחַלֵּל. אֲפִילוּ בְהֶעֱרָייָה. עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. נֶאֱמַר כָּאן לְקִיחָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן לְקִיחָה בִּשְׁאָר כָּל הַעֲרָיוֹת. מַה לְקִיחָה שֶׁנֶּאֶמְרָה בִשְׁאָר כָּל הַעֲרָיוֹת עָשָׂה בָהֶן אֶת הַמְּעָרֶה כְגוֹמֵר. אַף לְקִיחָה שֶׁנֶּאֶמְרָה כָאן נַעֲשֶׂה בָהּ אֶת הַמְּעָרֶה כְגוֹמֵר. רִבִּי חַגַּיי בָּעֵי. אִי מַה לְקִיחָה שֶׁנֶּאֶמְרָה בִשְׁאָר כָּל הַעֲרָיוֹת עָשָׂה בָהֶן אֶת הַמְּעָרֶה כְגוֹמֵר וְהַוְולָד מַמְזֵר. אַף לְקִיחָה שֶׁנֶּאֶמְרָה כָאן נַעֲשֶׂה בָהּ אֶת הַמְּעָרֶה כְגוֹמֵר וְהַוְולָד יְהֵא מַמְזֵר. אָמַר רִבִּי יוֹסָה. לֵיידֶה מִילָּה אִתְמַר חָלָל. לֹא דְמַמְזֵר רוֹב מִן הֶחָלָל. אָתָא רִבִּי בּוּן בַּר בִּיסְנָה בְשֵׁם רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. נֶאֱמַר כָּאן לְקִיחָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן לְקִיחָה בְּשׁוֹמרֶת יָבָם. מַה לְקִיחָה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְשׁוֹמֶרֶת יָבָם עָשָׂה בָהֶן אֶת הַמְּעָרֶה כְגוֹמֵר וְהַוְולָד כָּשֵּׁר. אַף לְקִיחָה שֶׁנֶּאֶמְרָה כָאן נַעֲשֶׂה בָהּ אֶת הַמְּעָרֶה כְגוֹמֵר וְהַוְולָד כָּשֵּׁר. דְּאָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. הֶעֱרָה בָהּ חַייָב מִשּׁוּם חֲלָלָה. נִכְנְסָה הָעֲטָרָה חַייָב מִשּׁוּם בִּיאָה. גָּמַר אֶת הַבִּיאָה חַייָב מִשּׁוּם מְחַלֵּל.
Pnei Moshe (non traduit)
דא''ר בא בר ממל כו'. כלומר וכדר' אבא דאמר לעיל באלמנה לכ''ג הערה בה כו' חייב משום מחלל זרעו דאלמא דחלל הוא עושה ולא ממזר:
לקיחה בשומרת יבם. יבמה יבא עליה ולקח' דרשינן ולקחה לו ולא לאיש אחר. א''נ איבמה ליבם קאי דמה לקיחה שנאמר בשומרת יבם דהמערה כגומר וקנאה כדיליף בבבלי ביאה ביאה מחייבי לאוין דקהל לא יבא ממזר ומה התם הולד כשר אף חייבי לאוין דכהונה המערה כגומר והולד כשר. וללישנא קמא דמפרשינן אתי' הא כרבנן בפ''ק דאין ממזר מיבמה:
אתא ר' בון. ואמר דמהכא ילפינן ג''ש ושמעינן דאין הולד ממזר:
לא דממזר רוב. גדול איסורו מן החלל בתמי' והא אפילו ממזר הוא אלא מדכתיב לא יחלל ללמד דחללין הוא עושה ולא ממזרות:
ומשני ר' יוסי ליידא מילה כו'. כלומר דא''כ לאיזה דבר איצטריך הכתוב לומר ולא יחלל אם הילד ממזר:
אי מה לקיחה שנאמר. בחייבי כריתות הולד ממזר ונימא נמי בח''ל דכהונה דהולד ממזר:
מה לקיחה כו'. כדיליף בבבלי נ''ד דהוקשו כל העריות לנדה בהערא' אף לקיחה כו' וכן אמרי' בבבלי כר''י חייבי לאוין דכהונ' אתי' קיחה קיחה:
ונא' להלן לקיחה.בשאר כל העריות. בחייבי כריתות ואשה אל אחותה לא תקח:
כר' ישמעאל. אבל לר''י נפקא לי' מדרשא אחרינא כדתני ר''י כו':
עד כדון כר''ע. זו דברי ר''ע דיליף העראה נמי מריבויא דלא יחלל:
ת''ל לא יחול. ה''ל למיכתב וכתיב ולא יחלל לרבות אפי' באונסין ואפי' בהעריי' דעובר בלאו ופוסלה:
יכול אפילו הערה. דמיעט' הכתוב דלאו קיחה מיקרי:
ת''ל לא יחלל. מדלא כתיב לא יחול כדמסיק:
גמ' אלמנה לא יקח כתיב יכול אפי' אנס. האי אפי' אמיעוטא קאי כלומר יכול מדכתיב לא יקח לשון אישות דלא הקפידה התורה אלא שלא ישאנה אבל אנס לא דלא פסלה בביאת אונס:
משנה: 36a אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט מִן הָאֵירוּסִין לֹא יֹאכְלוּ בַתְּרוּמָה. רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁירִין. נִתְאַלְמְנוּ אוֹ נִתְגָּֽרְשׁוּ מִן הַנִּישּׂוּאִין פְּסוּלוֹת מִן הָאֵרוּסִין כְּשֵׁירוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' מן האירוסין. מפני שנתקדשה קדושי עביר' נפסלה מתרומה דבי נשא אם בת כהן היא:
ר''א ור''ש מכשירין. ד שתבעל לו ותעשה חללה כדכתיב ולא יחלל שני חילולין א' לה וא' לזרעה:
נתאלמנו או נתגרשו. מן הכהני' הללו:
מן הנישואין פסולות. דשויוה חללה בביאתו:
מן האירוסין כשרות. דאפי' ת''ק לא פסל מן האירוסין אלא בחייהן שהיא משתמרת לביאה פסולה אבל מתו לא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source