משנה: אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט הִכְנִיסָה לוֹ עַבְדֵי מְלוֹג וְעַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל. עַבְדֵי מְלוֹג לא יֹאכְלוּ בַתְּרוּמָה עַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל יֹאכְלוּ בַתְּרוּמָה. וְאֵילּוּ הֵן עַבְדֵי מְלוֹג אִם מֵתוּ מֵתוּ לָהּ וְאִם הוֹתִירוּ הוֹתִירוּ לָהּ. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חַייָב בִּמְזוֹנוֹתָן הֲרֵי אֵילּוּ לא יֹאכְלוּ בַתְּרוּמָה. וְאֵילּוּ הֵן עַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל אִם מֵתוּ מֵתוּ לוֹ וְאִם הוֹתִירוּ הוֹתִירוּ לוֹ. הוֹאִיל וְהוּא חַייָב בָּאַחֵרָיוֹתָן אֵילּוּ יֹאכְלוּ בַתְּרוּמָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
עבדי מלוג לא יאכלו. לפי שהן שלה והיא חללה:
מתני' עבדי מלוג. מה שאשה משיירת לעצמה ואינה כותב' בכתובת' נקראים נכסי מלוג שהבעל מולג הנכסים כמליגת תרנגולים מפני שהוא אוכל פירות אותן נכסים ואם פחתו פחתו לה ואם הותירו הותירו לה ונכסי צאן ברזל הם הנכסים שהכניסה לו ומה שהוסיף הוא לה וכתבו בכתובה סך הכל קבל עליו פלוני כך וכך ונקראים צאן ברזל שהקרן קיים כברזל שאם מתו כלן חייב הבעל לשלם ולפי שהיו רגילין ליתן להרועה צאן והוא מקבל אחריותן כפי השומא אפילו אם מתו כל הצאן לכך נקראו הנכסים שהבעל מקבל עליו אחריותן נכסי צאן ברזל:
הלכה: אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל כול'. מְנַיִין לְכֹהֵן שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה וְקָנָה לוֹ עֲבָדִים שֶׁיֹּאכְלוּ בַתְּרוּמָה. תַּלְמוּד לוֹמַר וְכֹהֵן כִּי יִקְנֶה נֶפֶשׁ קִנְייַן כַּסְפּוֹ וגו'. מְנַיִין לְאִשְׁתּוֹ שֶׁקָּֽנְתָה עֲבָדִים וַעֲבָדֶיהָ עֲבָדִים שֶׁיֹּאכְלוּ בַתְּרוּמָה. תַּלְמוּד לוֹמַר וְכֹהֵן כִּי יִקְנֶה נֶפֶשׁ קִנְייַן כַּסְפּוֹ. אַף קִנְייָנוֹ שֶׁקָּנָה קִנְייָן אוֹכֵל. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. הֵם יֹאכְלוּ וְהֵם יַאֲכִילוּ. בְּעֶבֶד שֶׁקָּנָה עֲבָדִים עַל מְנָת שֶׁיִּהְיֶה לְרַבּוֹ רְשׁוּת בָּהֶן הִיא מַתְנִיתָא. אֲבָל בְּעֶבֶד שֶׁקָּנָה עֲבָדִים עַל מְנָת [שֶׁלֹּא יְהֵא] לְרַבּוֹ רְשׁוּת בָּהֶן קִנְייָנוֹ הוּא. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. עֶבֶד שֶׁקָּנָה עֲבָדִים עַל מְנָת שֶׁלֹּא יְהֵא לְרַבּוֹ רְשׁוּת בָּהֶן וּמֵת. כָּל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה. וְהָכָא לֹא קִנְייָן קִנְייָנוֹ הוּא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והכא. במתני' לא קנין קנינו הוא בתמיה ואמאי עבדי מלוג לא יאכלו:
כל הקודם בהן זכה. דכהפקר הן:
קנינו הוא. כלו' קנינו של עבד בלחוד הוא ולית ליה לכהן קנין כלל בגווייהו והילכך לא אכלי:
אבל בעבד שקנה ע''מ שלא יהי' לרבו כו' גרסינן. לפי הגי' של הרשב''א ז''ל וטעמא דכיון שאין לרבו רשות בהן כלל לא אכלי דכלהו כי אכלי מכחו של כהן קא אכלי:
בעבד שקנה עבדי' ע''מ שיהיה לרבו כו'. וכן גריס נמי הרשב''א ז''ל ופיר' דמיירי דיהיב להו אחר מנה לקנות ע''מ שישמשו להן והם קנו אותן ע''מ שישמשו האדון והוא כעין נכסי מלוג שהגוף לאשה והפירות לבעל:
ור' יעקב דריש מהם יאכלו. קרי בהם נמי והם יאכילו:
קנין כספו. קרא יתירא הוא ודריש הכי כי יקנה קנין כספו נפש שעבדו קנה עבד הוא יאכל בו:
ועבדיה עבדים. לקמיה מפרש:
גמ' מניין לכהן כו'. בבבלי ריש פירקין:
רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן זִימְרָה. טַעֲמָא דְהֵן תַּנָּייָא. פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשׁוּהָ. וּכְבָשָׁהּ כְתִיב. מִי דַרְכּוֹ לִכְבּוֹשׁ. הָאִישׁ. לֹא הָאִשָּׁה. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי אַבָּהוּ רִבִּי יִצְחָק בַּר מַרְיוֹן בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. הֲלָכָה כְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא וְרִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי רִבִּי יִצְחָק בַּר חֲקוּלָה בְשֵׁם רִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא. אִם תּוֹבַעַת לְהִינָּשֵׂא הַדִּין עִמָּהּ. רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. הֲלָכָה כְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא. עִמָּךְ הָיִיתִי. לֹא אִיתְאֲמָרַת אֶלָּא אִם הָֽיְתָה תוֹבַעַת לְהִינָּשֵׂא הַדִּין עִמָּהּ. הָדָא הוּא דְתַנִּינָן תַּמָּן. שַׁבָּת שֶׁחָלָה תִשְׁעָה בְאַב לִהְיוֹת בְתוֹכָהּ אֲסוּרִין מִלְּסַפֵּר וּמִלְּכַבֵּס. וּבַחֲמִישִׁי מוּתָּרִין מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. בִּיקֵּשׁ רִבִּי לַעֲקוֹר תִּשְׁעָה בְאַב וְלֹא הִנִּיחוּ לוֹ. אָמַר לוֹ רִבִּי לָֽעְזָר. עִמָּךְ הָיִיתִי. לֹא אִיתְאֲמָרַת אֶלָּא בִּיקֵּשׁ רִבִּי לַעֲקוֹר תִּשְׁעָה בְאַב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת וְלֹא הִנִּיחוּ לוֹ. אָמַר. הוֹאִיל וְנִדְחֶה יִדָּחֶה. אָֽמְרוּ לוֹ יִדְחֶה לְמָחָר. וְקָרָא עֲלֵיהֶם 38b טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
סליק פירקא בס''ד
טובים השנים שהייתי טועה בדבר עכשיו טוב לי שלמדתוני האמת:
ולא איתאמרת הכי. לא ביקש לעקור ט' באב אלא אותה שנה בלבד:
ביקש ר' לעקור ט' באב. ולא לגמרי דהרי אין ב''ד יכול לבטל דברי ב''ד חבירו אלא שרצה לעוקרו מחומרא שיש בו יותר משאר תעניות. תו' מגילה דף ה':
הדא הוא דתנינן תמן. סוף מס' תענית ואיתא נמי התם להא וכלומר דכה''ג נמי אשכחן התם דחד אמר בשם ר' חנינא הכי וחבירו מזכירו דלא כך נאמר:
ולא איתאמרת. ולא כך אמר דהלכה כריב''ב אלא דוקא אם היתה תובעת כו' כדלעיל:
עמך הייתי. כשאמר ר' חנינא:
ר' יעקב בר אחא כו'. דפליג אר' ירמיה דאין הלכה כריב''ב אלא אם תובעת לינשא לאחר דבאה מחמת טענה בעינא חוטרא לידא ומרא לקבורה דאז הדין עמה וכן מסיק בבבלי דבכה''ג כייפינן ליה להוציאה וליתן כתובתה משלם:
טעמא. דהך תנא דאמר האיש מצוה כו' וכבשה כתיב לשון יחיד מי דרכו כו' וכרב נחמן בר יצחק בבלי שם:
רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. הֵם יֹאכְלוּ וְהֵם יַאֲכִילוּ. הָרָאוּי לוֹכַל מַאֲכִיל וְשֶׁאֵינוֹ רָאוּי לוֹכַל אֵינוֹ מַאֲכִיל. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מִשּׁוּם קְנָס. מַה נְפַק מִן בֵּינֵיהוֹן. 39a עֶבֶד עָרֵל שֶׁקָּנָה לוֹ עֲבָדִים. אִין תֵּימַר קְנָס. אֵין כָּאן קְנָס. אִין תֵּימַר הָרָאוּי לֶאֱכוֹל מַאֲכִיל. וְזֶה הוֹאִיל וְאֵינוֹ רָאוּי לֶאֱכוֹל אֵינוֹ מַאֲכִיל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ומשני ר' הילא הראוי כו'. והרי היא חללה ואינה ראוי' לאכול:
משום קנס. וכדרבא שם דרבנן גזרו בהו כדי שתאמר אני ועבדיי אינם אוכלין וכזונה היא אצלו ותצא ממנו:
מה נפיק. מאי בינייהו בין הני ב' טעמים:
עבד ערל כו'. דלא שייכא בי' קנס:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source