משנה: בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּישֵּׂאת לְכֹהֵן וְהִכְנִיסָה לוֹ בֵין עַבְדֵי מְלוֹג בֶּין עַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל הֲרֵי אֵילּוּ יֹאכְלוּ בַתְּרוּמָה וּבַת כֹּהֵן שֶׁנִּשֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל וְהִכְנִיסָה לוֹ בֵין עַבְדֵי מְלוֹג בֶּין עַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל הֲרֵי אֵילּוּ לֹא יֹאכֵלוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' העובר. פוסל בת כהן שניסת לישראל ומת והניחה מעוברת כדמפרש טעמא בגמ' ואינו מאכיל בבת ישראל לכהן דשאינו ילוד אינו מאכיל:
אף בת כהן לכהן. כלומר דרבנן הוו סברי דטעמיה דר' יוסי הוא משום דסבר הילוד מאכיל ושאינו ילוד אינו מאכיל וא''כ אפילו בת כהן לכהן אין העבדים אוכלין בתרומה מפני חלקו של העובר שהרי עבדיו הן ואין אוכלין אלא בשבילו והוא אין בו כח להאכיל:
ואינו מאכיל. שאם היתה בת ישראל לכהן והניחה מעוברת אין בו כח להאכילה והוא הדין לעבדיו:
שהעובר פוסל. אם בת כהן לישראל היא והניחה מעוברת ואין לה בן אחר פוסלה מלשוב אל בית אביה:
לא יאכלו עבדי'. עבדי צ''ב ודקתני עבדי' מפרש הכא בגמ' וטעמא לפי שהן של יורשין ויש לעובר חלק בהן וקסבר ר' יוסי דעובר במעי זרה זר הוא כדמסיק טעמי' בבבלי:
מתני' בת ישראל שנישאת לכהן ומת והניחה מעוברת.אעפ''י שיש לה בנים ממנו והיא אוכלת בתרומה:
מתני' בת ישראל שנישאת לכהן. אפי' עבדי מלוג יאכלו דהוי קנינו שקנה קנין וכדילפינן לעיל מקנין כספו:
משנה: בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּישֵּׂאת לְכֹהֵן וּמֶת וְהִנִּיחָהּ מְעוּבֶּרֶת לֹא יֹאכְלוּ עֲבָדֶיהָ בַּתְּרוּמָה מִפְּנֵי חֶלְקוֹ שֶׁלָּעוּבָּר. הָעוּבָּר פּוֹסֶל וְאֵינוֹ מַאֲכִיל דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי. אָֽמְרוּ לוֹ מֵאַחַר שֶׁהֵיעַדְתָּ בָנוּ עַל בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן וְאַף בַּת כֹּהֵן לְכֹהֵן וּמֵת וְהִנִּיחָהּ מְעוּבֶּרֶת לֹא יֹאכְלוּ עֲבָדֶיהָ בַּתְּרוּמָה מִפְּנֵי חֶלְקוֹ שֶׁלָּעוּבָּר.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' העובר. פוסל בת כהן שניסת לישראל ומת והניחה מעוברת כדמפרש טעמא בגמ' ואינו מאכיל בבת ישראל לכהן דשאינו ילוד אינו מאכיל:
אף בת כהן לכהן. כלומר דרבנן הוו סברי דטעמיה דר' יוסי הוא משום דסבר הילוד מאכיל ושאינו ילוד אינו מאכיל וא''כ אפילו בת כהן לכהן אין העבדים אוכלין בתרומה מפני חלקו של העובר שהרי עבדיו הן ואין אוכלין אלא בשבילו והוא אין בו כח להאכיל:
ואינו מאכיל. שאם היתה בת ישראל לכהן והניחה מעוברת אין בו כח להאכילה והוא הדין לעבדיו:
שהעובר פוסל. אם בת כהן לישראל היא והניחה מעוברת ואין לה בן אחר פוסלה מלשוב אל בית אביה:
לא יאכלו עבדי'. עבדי צ''ב ודקתני עבדי' מפרש הכא בגמ' וטעמא לפי שהן של יורשין ויש לעובר חלק בהן וקסבר ר' יוסי דעובר במעי זרה זר הוא כדמסיק טעמי' בבבלי:
מתני' בת ישראל שנישאת לכהן ומת והניחה מעוברת.אעפ''י שיש לה בנים ממנו והיא אוכלת בתרומה:
מתני' בת ישראל שנישאת לכהן. אפי' עבדי מלוג יאכלו דהוי קנינו שקנה קנין וכדילפינן לעיל מקנין כספו:
תַּמָּן תַּנִּינָן הַמְּקַבֵּל צֹאן בַּרְזֶל מִן הַגּוֹי. הַוְולָדוֹת 40a פְּטוּרִין. וְולָדֵי וְולָדוֹת חַייָבִין. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי. תַּמָּן אַתְּ אָמַר. הַוְולָדוֹת לָרִאשׁוֹן. וְהָכָא אַתְּ אָמַר. הַוְולָדוֹת לַשֵּׁינִי. אָמַר רִבִּי יוֹסָה. תַּמָּן עַל יְדֵי שֶׁעִיקָּרוֹ לָרִאשׁוֹן הַוְולָדוֹת לָרִאשׁוֹן. בְּרָם הָכָא עַל יְדֵי שֶׁעִיקָּרוֹ לַשֵּׁינִי הַוְולָדוֹת לַשֵּׁינִי.
Pnei Moshe (non traduit)
ברם הכא. לא שייכא יד האשה כלל בעיקר כ''ז שלא גירש' לפיכך הולדות ג''כ לבעל:
הוולדות לשני. לבעל המקבל ממנה דהא אפילו וולד בהמת מלוג אמרינן לעיל לבעל:
הוולדות לראשון. לעכומ''ז הנותן:
פטורין. וולדות של אותו צאן ברזל כשיגדלו ויבכרו פטורין מן הבכורה:
המקבל צאן ברזל מעכומ''ז. ששם אותן בדמים קצובין והישראל מקבל אחריות עליו עד לזמן ובאותו זמן מה שיוולדו יחלקו ביניהן:
תמן תנינן. בבכורות פ''ב דף י''ו:
ומשני ר' יוסה דהתם ע''י שעיקרה. האם נמי שייכה לעכומ''ז כדמפרש התם דאלו עכומ''ז בעי זוזי ולא יהב לי' תפיס לבהמה ואי לא משכח בהמה תפיס לולדות והוי יד עכומ''ז באמצע ופטורה מן הבכורה:
הלכה: אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. כֵּינִי מַתְנִיתָא. עֲבָדֶיהָ יֹאכֵלוּ. עֲבָדָיו לֹא יֹאכֵלוּ. דִּלֹ כֵן הִיא אוֹכֶלֶת וַעֲבָדֶיהָ אֵינָן אוֹכְלִין. רִבִּי יֹאשִׁיָּה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אִם מִזּוֹ אֲפִילוּ הִיא לֹא תֹאכֵל. אָמַר רִבִּי חַגַּיי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. לֹא דְרִבִּי יוֹחָנָן פְּלִיג. לֹא אָמַר אֶלָּא מִזּוֹ אֲפִילוּ הִיא לֹא תֹאכֵל. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אָמַר. צֵא וּרְאֵה הֵיאַךְ הַצִּיבּוּר נוֹהֵג. רִבִּי אָבוּן בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. וְלֹא דְבַר הֲלָכָה זוֹ..אֶלָּא כָּל הֲלָכָה שֶׁהִיא רוֹפֶפֶת בְּבֵית דִּין וְאֵין אַתְּ יוֹדֵעַ מַה טִיבָהּ צֵא וּרְאֵה מַה הַצִּיבּוּר נוֹהֵג וּנְהוֹג. וַאֲנָן חָמֵיי צִיבּוּרָא דְּלָא מֵיכְלוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. 40b הָדָא אָֽמְרָה אֵין העבד פּוֹסֵל אֶת מִי שֶׁהוּא רָאוּי לֶאֱכוֹל וְלֹא מַאֲכִיל אֶת מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לֵאֱכוֹל.
Pnei Moshe (non traduit)
את מי שאינו ראוי לאכול. אם היא בת ישראל לכהן ואין לה בנים שאין ראוי' לאכול כשמת אפילו היא מעוברת אין בו כח להאכילה וכן העבדים:
את מי שהוא ראוי לאכול. דכיון שיש לה בנים ראוי' לאכול היא:
אין העובר פוסל גרסי':
הדא אמרה. מדהיא אוכלת:
ואנן. רואין דהציבור נוהגין שאין מאכילין עבדים בכה''ג. א''נ דהשאלה היתה על עבדיה ואמר אעפ''י שאין הלכה כן הלך אחר המנהג דאפילו עבדיה נוהגין שלא להאכילן. ובבבלי קתני ברייתא בהדיא דעבדי מלוג יאכלו לר' יוסי:
אתא עובדא. ששאלו לפניו אם הלכה כר' יוסי או לא:
לא דר' יוחנן פליג. דלדידי' אפי' היא אינה אוכלת ואעפ''י שיש לה בנים דבזה ודאי אף ר''י מודה אלא לא אמר דאם מזו כלומר מהוכחה דר' אלעזר לא מוכחא מידי דמנא לך לומר לר' יוסי דאין העובר פוסל אפילו אמו:
אפילו היא לא תאכל. כלומר דאפשר דאין ה''נ דהיא אינה אוכלת שהעובר פוסלה:
אם מזו. אתה בא להשיב:
ועבדיה אינן אוכלין. בתמי' הא קי''ל כל שהיא אוכלת מאכלת:
דל כן. דאם לא כן אלא אפילו עבדיו לא יאכלו קשיא דהרי היא אוכל' בשביל הבנים שיש לה:
עבדיו. עבדי צאן ברזל הן הוא דלא יאכלו:
גמ' כיני מתני'. כן צריך לפרש המתני' דהא דקתני עבדי' לאו דוקא דעבדי' והן עבדי מלוג יאכלו שהם שלה ואין לעובר חלק בהן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source