משנה: חָֽלְצָה בְסַנְדָּל שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ בְסַנְדָּל שֶׁלְּעֵץ אוֹ בְשֶׁלַּשְּׂמֹאל בָּיָּמִין חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה. חָֽלְצָה בְגָדוֹל שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַלֵּךְ בּוֹ אוֹ בְקָטָן שֶׁהוּא חוֹפֶה רוֹב רַגְלוֹ חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה. חָֽלְצָה בַלַּיְלָה חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה. רִבִּי לִיעֶזֶר פּוֹסֵל. בַּשְּׂמֹאל חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה וְרִבִּי לִיעֶזֶר מַכְשִׁיר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ככה יעשה. ורקיקה מעשה היא:
מעשה באיש. חליצה שהאשה עושה מעשה בגופו של איש לאפוקי רקיקה דלאו מעשה בגופו של איש הוא:
ור''א פוסל. והלכה כר''א דחליצה בלילה פסולה ואין הלכה כמותו במה דמכשיר חליצה בשמאל:
מתני' חלצה ורקקה אבל לא קראה חליצתה כשירה. דכי כתב רחמנא ככה דמשמע עיכובא אמעשה הוא דכתיב וקריאה דיבורא בעלמא הוא:
מתני' חלצה בסנדל שאינו שלו. כדיליף בגמ' חלוץ הנעל מכל מקום:
בסנדל של עץ. בגמ' פליגי בה:
חלצה בגדול. סנדל שגדול ממדת רגלו אבל יכול להלך בו:
בקטן. ממדת רגלו אבל חופה הוא את רוב הרגל כשרה:
בלילה. בגמ' מפרש פלוגתייהו:
כֵּינִי מַתְנִיתָא. בְּקוֹשֵׁר מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַטָּן כְּשֵׁירָה. מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַעֲלַן פְּסוּלָה. כְּתִיב וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מִמֶּנּוּ אֶת יְדֵיהֶם וְאֶת רַגְלֵיהֶם. וְתַנֵּי עֲלָהּ. בְּיָד עַד הַפֶּרֶק וּבְרֶגֶל עַד הַסּוֹבָךְ. 67a וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. שַׁנְייָא הִיא דִכְתִיב מֵעַל רַגְלוֹ. מֵעַתָּה אֲפִילוּ מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַעֲלַן תְּהֵא כְשֵׁירָה. שַׁנְייָא הִיא דִכְתִיב מֵעַל רַגְלוֹ. מֵעַל רַגְלוֹ וְלֹא מִמַּעַל דִּמְעַל רַגְלוֹ. הָתִיב כַּהֲנָא. וְהָא כְתִיב וּבְשִׁלְייָתָהּ הַיּוֹצֵאת מִבֵּין רַגְלֶיהָ. וְכִי מִבֵּין רַגְלֶיהָ הִיא יוֹצֵאת. אֶלָּא נִרְאֵית כְּמִבֵּין רַגְלֶיהָ. כְּהַהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. כִּיוֹר הוּא בֵין הָאוּלָּם וְלַמִּזְבֵּחַ וּמָשׁוּךְ כְּלַפֵּי דָרוֹם. וְכִי מִבֵּין הָאוּלָּם וְלַמִּזְבֵּחַ הָיָה נָתוּן. אֶלָּא נִרְאֶה כְּבֵין הָאוּלָּם וְלַמִּזְבֵּחַ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כיני מתני'. הא דקתני מן הארכובה ולמטה חליצתה כשרה כן אנו מפרשים בקושר הרצועות מן הארכובה למטה כשרה ולמעלן פסולה וכדפרישית במתני' ולא בנקטעה רגלו למטה מארכובה מיירי דקוטע לא חליץ כלל וכן פירשו בתוס' דף ק''ג ד''ה מאן דמסגי וכן דעת הרי''ף והרמב''ם ז''ל:
ותני עלה. שיעור קידוש ביד עד הפרק:
סובך. פי' הרמב''ם ז''ל בפי' המשנה סוף פ' הזרוע שכבת הרגל ר''ל ענפי המיתרים והם הקורסלים אלמא דלא מיקרי רגל למעלה מקורסלים:
והכא את אמר הכין. בתמיה דעד ארכובה והוא השוק מיקרי רגל:
שנייא הכא דכתיב מעל רגלו. משמע מדבר שהוא על רגלו מדלא כתיב מרגלו:
היוצאת מבין רגלי'. אלמא דירכים נמי מיקרו רגל:
דתנינן תמן. פ''ג דמדות:
וכי מבין כו'. דמשוך כלפי דרום כו':
אלא נראה. שהיה מכוון כבין האולם ולמזבח. ובבבלי שם משני על הא דקאמר בהני רגליה דלישנא מעליא היא:
ומשני וכי מבין רגליה אלא נראית כמבין רגליה. כעין שאמרו בכיור:
הלכה: חָֽלְצָה בְסַנְדָּל שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ כול'. שׁוֹפָר שֶׁלָּעֲבוֹדָה זָרָה וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת. רִבִּי לָֽעְזָר אוֹמֵר. כָּשֵׁר. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. כָּשֵׁר. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. פָּסוּל. הַכֹּל מוֹדִין בְּלוּלָב שֶׁהוּא פָסוּל. מַה בֵּין שׁוֹפָר מַה בֵּין לוּלָב. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בְּלוּלָב כְּתִיב וּלְקַחְתֶּם לָכֶם מִשֶׁלָּכֶם. לֹא מִשֶּׁלְּאִיסּוּרֵי הֲנָייָה. בְּרַם הָכָא יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם מִכָּל מַקוֹם. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. תַּמָּן בְּגוּפוֹ הוּא יוֹצֵא. בְּרַם הָכָא בְקוֹלוֹ הוּא יוֹצֵא. וְיֵשׁ קוֹל אָסוּר בַּהֲנָאָה. הַכֹּל מוֹדִין בְּסַנְדָּל שֶׁלָּעִיר הַנִּדַּחַת שֶׁהוּא כָשֵׁר. דִּכְתִיב חֲלוּץ הַנָּעַל. מִכָּל מַקוֹם. אָמַר רִבִּי מָנָא. כְּמָא דְאַתְּ אָמַר תַּמָּן יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם. מִכָּל מָקוֹם. כֵּן אַתְּ אוֹמֵר הָכָא חֲלוּץ הַנָּעַל. מִכָּל מַקוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הכל מודים בסנדל. של חליצה של עיר הנדחת דכשר דמרבינן מחלוץ הנעל:
גמ' שופר של עכומ''ז. שנשתמשו בו לעכומ''ז. וגרסינן לה לעיל פ' לולב הגזול:
כשר. וכן תני ר' חייא דכשר:
לכם משלכם. ואיסורי הנאה לאו משלכם הוא:
יהיה לכם. ויהיה ריבויא הוא דמ''מ:
א''ר לעזר. טעם אחר דבלולב בגופו הוא יוצא ושייך בו איסור הנאה:
ברם הכא. בשופר בקול הוא יוצא:
ויש קול אסור בהנאה. בתמיה דלא שייך איסור הנאה בקול:
ור' מנא פליג דלאו הכל מודים בה אלא כמה דאת אמר תמן כו'. כלומר למ''ד דס''ל בשופר כשר דמרבינן מיהיה וכן הכא ס''ל דחלוץ הנעל ריבויא הוא אבל למ''ד דפסול דיהיה לאו ריבויא הוא ס''ל דהכא נמי לאו ריבויא הוא. ובבבלי בר''ה מסיק דכולן של עכומ''ז יצא דמצות לאו ליהנות ניתנו ושל עיר הנדחת פסול דכתותי מיכתת שיעורא הוא הואיל ולשרפה עומד וכן הכא בפירקין דף ק''ד בסנדל של חליצה של עיר הנדחת פסול:
גמ' שמואל כו' ואתיא כר' ליעזר. כלומר דשמואל מפרש דלר''א רקיקה הוא דמעכבא נמי סבירא ליה אבל ברישא אם לא קראה רבי אלעזר נמי מודי דכשרה דקריי' לא מעכבא:
סַנְדָּל שֶׁלָּעֵץ. חֲבֵרַייָא בְשֵׁם רַב. וְהֵן שֶׁיְּהוּא חוֹבְטִין שֶׁלְּעֵץ. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב. וְהֵן שֶׁיְּהוּ מַעֲמִידִין שֶׁלְּעֵץ. תַּמָּן אָֽמְרִין בְּשֵׁם רַב. וְהֵן שֶׁיְּהוּא תֻרְסִיּוֹתָיו שֶׁלְּעֵץ. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֲפִילוּ כוּלּוֹ שֶׁלְּעֵץ כָּשֵׁר. מַתְנִיתִין מְסַייְעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן. סַנְדָּל שֶׁל קַשׁ טָמֵא מִדְרָס וְהַאִשָּׁה חוֹלֶצֶת בּוֹ. דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. אֲבָל חֲכָמִים לא הוֹדוּ לְמִדְרָס.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
סנדל של עץ כו' והן. ודוקא שיהיו חובטין. גביו שהן חובטין ע''ג הרגל:
של עץ. אבל השאר של עור:
והן שיהיו מעמידין של עץ. תחתיתו של סנדל שהן מעמידיו אבל גביו צריך שיהיה של עור וכדמוקי בבבלי במחופה עור:
תמן. בבבל אומרים בשם רב:
תרסיותיו. מקום קביעות הרצועות:
מתניתא. תוספתא דכלים מסייע לר''י דאפי' כולו עץ כשר:
ורבי הילא כו'. פליג דקאמר בשם ר''א דקריי' נמי מעכבא ורישא דמתני' לאו ר''א היא:
תַּנֵּי. אֲבָל מְטַייֵל הוּא בּוֹ עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְפֶתַח חֲצֵירוֹ. רִבִּי אָחָא וְרִבִּי זְעִירָא הֲווֹן מְטַייְלִין בְּאִיסְרָטִן. אַפִּיק סַנְדְּלָא דְּרִבִּי אָחָא. מִן דְּמָטוּן פִּילֵי אָמַר לֵיהּ רִבִּי זְעִירָא. הַהֵן פֶּתַח חֲצֵירָךְ. רִבִּי אָחָא כָּרַךְ סִבְנָה. רִבִּי אַבָּהוּ כָּרַךְ אַגִּיד מלבניקי. סָבַר רִבִּי אַבָּהוֹ. אִגּוּד מלבניקי מִן הַמּוּכָן הוּא. רִבִּי יוֹנָה טָֽלְקָא לַחֲנוּתָא דַחֲלִיטְרָא. וִיקָר אַף צִיבְחָר הֲוָה. סֻדְדָה יָקָר שֶּׁלְּרִבִי לָֽעְזָר מְסַלֵּק לָהּ. רִבִּי יִרְמְיָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. מַהוּ לְהַחֲלִיף. אֲמַר לֵיהּ שָׁרֵי. אֲפִילוּ כָּךְ אֲמַר לֵיהּ. פּוּק חֲמֵי חַד סָב וּסְמַךְ עֲלוֹי. נְפַק וְאַשְׁכַּךְ רִבִּי בָּא בַּר מָמָל וּשְׁאַל לֵיהּ וְשָׁרָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה שֶׁהִיא מִן מַלְבּוּשׁ. דְּתַנִּינָן אוֹ בְשֶׁלַּשְּׂמֹאל בָּיָּמִין חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה. הָדָא דְּתֵימַר לְרוֹחָב. אֲבָל לְאוֹרֶךְ צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא חוֹפֶה אֶת רוֹב הָרֶגֶל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אפיק סנדלא. נפסקה סנדל שלו ולא הרגיש כלום:
מן דמטון פילי. כשהגיעו לשער חצרו:
ההן פתח חצרך. זה פתח חצר שלך וצריך אתה להניחו כאן וכלומר דמתחילה לא רצה להגיד לו שנפסקה סנדלו שמותר לטייל בו עד פתח החצר:
כרך סבנה. סיב של דקל היה כורך על הסנדל כשנפסק בהילוכו:
אגוד מלבניקי. אגודה של גמי לח. הערוך:
מן המוכן הוא. הואיל וחזי למאכל בהמה מותר לטלטלו לכרוך בו וכעין דאמר בבבלי שם ר' ירמיה הוי קאזיל בתריה דר' אבהו בכרמלית איפסיק רצועה דסנדלי' א''ל מאי נעביד א''ל שקול גמי לח דחזי למאכל בהמה וכרוך עילוי' וכן שמעינן משם דבחצר אסור לטייל בו גבי אביי דהוי קאי קמי דרב יוסף איפסיק רצועה דסנדליה אמר מאי אעביד וא''ל שבקי' ומ''ש מדר' ירמיה התם לא מינטר הכא מינטר:
טלקיה. השליכו וישליכה אל ארץ אחרת ת''י וטלקינון לארע אוחרן:
לחנותא דחליטר'. חנות שמוכרין בו מיני חליטין ורקיקין הערוך. ורבים מצוין שם וככרמלית היא דאע''ג דחנות בעלמא רה''י היא הכא הואיל ושכיחי בה רבים דמיא לבקעה בימות החמה דהויא נמי כרמלית משום דשכיחי בה רבים וראיה לזה מדאמרי' בהאי תלמודא בריש שבת איזו היא כרמלית ר' יסא בשם ר' יוחנן כגון חנותי' דבר יוסטיני אלמא דזמנין משכחת לה לחנות לדונה ככרמלית והתם נמי משום דשכיחי שם רבים:
ויקר אף ציבחר הוה. כלו' דאשמעינן הכא חשיבותן דהני אמוראי ר' יונה ור' לעזר דאע''ג דמדינא מותר לטייל בו עד פתח החצר א''נ ע''י כריכת גמי לח כדלעיל מ''מ הן החמירו על עצמן ור' יונה נהג כשנפסק' לו סנדלו השליכו מעליו לכרמלית ואע''ג דעדיין לא מינטר ליה שפיר דשכיחי בה רבים מ''מ לא רצה לטייל בו משם לפתח חצירו כיון דמינטר ליה קצת והיינו דקאמר ויקר אף ציבחר הוה כלומר דחשיבות הוא ואעפ''י שלא היה אלא חשיבות מעט נגד חשיבות דר' לעזר לקמיה מ''מ חשיבות וחומרא יתירא היא:
סדרה יקר של ר' לעזר מסלק לה. כלומר אבל סדר ומנהג חשיבות של ר' לעזר היה שהיה מסלק ממנו לגמרי במקום שנפסקה ולא רצה לטייל בו כלל משום חומרא ואזהרה יתירא ביותר:
דדין הות פירושא דהאי מלתא:
מהו להחליף. אם נפסקה החיצונה אם מותר להחליף של שמאל בימין ולצאת בו בשבת ואליבא דר' יודה קא מיבעיא ליה דאמר אם נפסקה החיצונה תו לא הוי מנא ואם מחליף לה מי נימא דאכתי חזיא ליה:
אפי' כך אמר ליה פוק חמי כו'. אפ''ה אמר לי' צא וראה אם יש עוד איזה זקן וחכם אחד שיורה כן ואז תוכל לסמוך להלכה למעשה:
מתני' אמרה שהוא מין מלבוש. ממשנתינו שמעינן דחזי להפוכי ומין מלבוש הוא דקתני בשל שמאל בימין חליצתה כשירה והואיל בעלמא סנדל הוא משום דחזי להפוכי הכא נמי חזי להפוכי:
הדא דתימר לרוחב. הא דאמרינן לעיל או שפירש רוב כפיו טמא דעדיין מנא הויא דוקא שנפרש לרוחב דמתיישב עדיין על הרגל אבל אם פירש לאורך צריך שיהא בצד השלם שלא נפרש שיעור כדי שיהא חופה את רוב הרגל:
באיסרטן. ברה''ר:
עד שמגיע לפתח חצירו. דאז צריך להניחו שם דמינטר ליה ואסור ליתן בידו להצניעו וכדלקמן:
אבל מטייל הוא. אם נפסקה לו ברה''ר או בכרמלית מטייל בו משום דלא מינטר ליה:
סַנְדָּל שֶׁנִּפְסְקוּ אָזְנָיו נִפְסְקוּ חֹבְטָיו נִפְסְקוּ תֻרְסִיּוֹתָיו אוֹ שֶׁפֵּירְשָּׁה אַחַת מִכַּפָּיו טָהוֹר. נִפְסְקָה אַחַת מֵאָזְנָיו אַחַת מֵחֹבְטָיו אַחַת מִתֻּרְסִיּוֹתָיו אוֹ שֶׁפֵּירְשָׁה רוֹב כַּפָּיו 67b טָמֵא. רִבִּי יוּדָה אָמַר. הַפְּנִימִית טְמֵיאָה וְהַחִיצוֹנָה טְהוֹרָה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי טֶבֶלַיי חָנִין בַּר בָּא בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְּרִיּבִי יוּדָה לְעִנְייָן שַׁבָּת. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא. שָׁלַח שָׁאַל לְרִבִּי יִעֲקֹב בַּר אָחָא לְגַבֵּי רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. אָמַר לֵיהּ. כְּשֵׁם שֶׁהֵן חוֹלְקִין בְטוּמְאָה כָּךְ הֵן חוֹלְקִין בְּשַׁבָּת. וְהוֹרֵי לֵיהּ כְּרַבָּנִן. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בָּעֵי וּשְׁמַע מֵימַר. (אֵין) הֲלָכָה כְּרִיּבִי יוּדָה. וְהוּא מוֹרֵי לֵיהּ כְּרַבָּנִן. רִבִּי אָחָא בַר יִצְחָק הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא. שָׁלַח שָׁאַל לְרִבִּי זְעִירָה. וְשָׁאַל רִבִּי זְעִירָה לְרִבִי אִימִּי. אָמַר לֵיהּ. אִם כְּדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא מְטַמֵּא מוּתָּר לָצֵאת בּוֹ. וְאִם כְּדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא מְטָהֵר אָסוּר לָצֵאת בּוֹ. וְלָא אַפַּק גַּבָּהּ כְּלוּם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ולא אפיק גבי' כלום. שלא הוציא ממנו דבר ברור לומר הלכה כדברי מי:
אם כדברי שהוא מטמא כו'. דכחלוקין לענין טומאה כך לענין שבת:
ושמע מימר הל' כר' יודה גרסי'. בתמיה הלא שמע לרב דאמר לעיל הל' כר''י לענין שבת ואמאי הורה לו כרבנן:
והורי ליה כרבנן. דמנא הוא ומותר לצאת בו בשבת:
הוה ליה עובדא. שנפסקה לו החיצונה:
הלכה כר' יודה לענין שבת. כדלקמן דחלוקין נמי בשבת ואם נפסקה החיצונה אסור לצאת בו ברה''ר:
טמא. לא פרחה טומאתו מעליו דאכתי מנא הוא ואפילו נפסקה החיצונה דאי בעי מפיך ליה מימין לשמאל ונמצאת חיצונה נעשית פנימית:
טהור. דתו לא מתקני ליה וא''נ מתקני ליה חידוש הוא והשתא מיהא בטל ליה:
אחת מכפיו. שניטל כל הכף שלו וזהו מה שתחת פרסות הרגל זול''א בלע''ז:
סנדל שנפסקו אזניו. ברייתא בבבלי פ' ואלו קשרים דף קי''ב וגרסי' נמי להאי סוגיא הכא פ' במה אשה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source