משנה: בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים תִּינָּשֵׂא וְתִיטּוֹל כְּתוּבָתָהּ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים תִּינָּשֵׂא וְלֹא תִיטּוֹל כְּתוּבָתָהּ. אָֽמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּי הִיתַּרְתֶּם אֶת עֶרְוָה הַחֲמוּרָה וְלֹא תַתִּירוּ אֶת הַמָּמוֹן הַקַּל. אָֽמרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל מָצִינוּ שֶׁאֵין הָאַחִין נַכְנָסִין לַנַּחֲלָה עַל פִּיהָ. אָֽמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּי וַהֲלֹא מִסֵּפֶר כְּתוּבָתָהּ נִלְמוֹד שֶׁהוּא כוֹתֵב לָהּ שֶׁאִם תִּינָּֽשְׂאִי לְאַחֵר תִּיטְּלִי מַה שֶׁכָּתוּב לִיךְ. חָֽזְרוּ בֵית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּבֵית שַׁמַּי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מספר כתובתה. מנוסח הכתוב בשטר הכתובה כשתנשאי לאחר והרי היא נשאת:
מצינו שאין האחים נכנסים. לנחלת בעלה על פיה דרחמנא אמר על פי שנים עדים ולגבי נישואי דידה הוא דאקילו רבנן משום עיגונא:
מתני' ב''ש אומרים תנשא ותטול כתובתה. על פיה:
הלכה: בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים לֹא שָׁמַעְנוּ כול'. אָֽמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּי. וַהֲלֹא כַּל הַשָּׁנָה כוּלָּהּ קָצִיר. הָּא כְּאֵי זֶה צַד. יָצָא קְצִיר שְׂעוֹרִים וְנִכְנַס קְצִיר חִטִּים. יָצָא קָצִיר וְנִכְנַס בָּצִיר. יָצָא בָּצִיר וְנִכְנַס מָסִיק. נִמְצֵאת כָּל הַשָּׁנָה כוּלָּהּ קָצִיר. וְקִייְמוּ אֶת דִּבְרֵיהֶן. וְלָמָּה קָצִיר. אָמַר רִבִּי מָנָא. דְּאוֹנְסָא שָּׁכִיחַ. שֶׁאֵין הַחַמָּה קוֹפַחַת עָל רֹאשׁוֹ שֶׁלָּאָדָם אֶלָּא בִשְׁעַת הַקָּצִיר. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּצֵא אֶל אָבִיו אֶל הַקּוֹצְרִים. וַיֹֹּאמֵר אֶל אָבִיו רֹאשִׁי רֹאשִׁי וַיֹּאמֵר אֶל הַנַּעַר שָׂאֵהוּ אֶל אִמּוֹ. וַיִּשָּׂאֵהוּ וַיְּבִיאֵהוּ אֶל אִמּוֹ וַיֵּשֶׁב עַל בִּרְכֶּיהָ עַד הַצָּהֳרַיִם וְיָּמוֹת. וְרַבָּנָן אָֽמְרֵי. דְּרִיחְשָׁא שָׁכִיחַ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. סַכּוֹתָה לְרֹאשִׁי בְּיוֹם נָשֶׁק. 78a בְּיוֹם שֶׁהַקַּיִץ נוֹשֵׁק אֶת הַחוֹרֶף. דָּבָר אַחֵר. בְּיוֹם נָשֶׁק זֶה נִשְׁקוֹ שֶּׁלַּגּוֹג. דָּבָר אַחֵר. בְּיוֹם שֶׁשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת נוֹשְׁקִין זֶֶה אֶת זֶה הָעוֹלָם הַזֶּה יוֹצֵא וְהָעוֹלָם הַבָּא נְכְנַס.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מהו שיכנסו למזונות על פיה. מי אמרינן הואיל והיא שקלה כתובה תנאי כתובה ככתובה דמיא או דילמא שאני כתובה דמספר כתובתה נלמוד אבל מזונות הבנות דמיא לנחלת אחין שאין נכנסין על פיה. ולא איפשיטא:
גמ' בנות. שהן ניזונות מתנאי כתובה ואין ניזונות אלא לאחר מיתה:
זה נשקו של גוג. ונשק לשון כלי זיין וכלי קרב:
ביום ששני עולמות נושקין זא''ז. והוא יום המיתה והיה מתפלל שהקב''ה יצילו להגן עליו וכהאי דאמרינן על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא זו יום המיתה:
וקיימו ב''ה את דבריהן. דב''ש ומש''ה חזרו:
ולמה קציר. ולמה תלו ב''ה במתני' בקציר דוקא:
דאונסא שכיח. שאז שכיח חולי ואונס לאדם מחמת שהחמה קופחת כו' כדמצינו בבן השונמית:
דריחשא שכיח. דהנחשי' שכיחים בעת הזאת:
סכותה וגו'. איידי דקאמר הכא דאונסא שכיח מביא להדרש הזה שדוד המלך עליו השלום היה מתפלל שהקב''ה יצילו מעת שהחולי ואונס שכיחין:
ביום שהקיץ נושק החורף. שנושקין ומתחברין שהקיץ עובר והחורף בא דאז שכיחי כמה מקריי' וחולי ר''ל מחמת שינוי העתים:
גמ' אמרו להן ב''ש והלא כל השנה כולה קציר. כלומר לדבריכם מ''מ אתם אומרים דוקא בקציר בלבד והלא כל השנה כולה יש לה דין קציר וכדמפרש ואזיל הא כיצד כו' ובבבלי קאמרי לדבריכם דוקא קציר חטים וכמעשה שהיה ומנין אף קציר שעורים כו':
הלכה: בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים תִּינָּשֵׂא כול'. בָּנוֹת מַהוּ שֶּׁיִּיכָּֽנְסוּ לִמְזוֹנוֹת עַל פִּיהָ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מהו שיכנסו למזונות על פיה. מי אמרינן הואיל והיא שקלה כתובה תנאי כתובה ככתובה דמיא או דילמא שאני כתובה דמספר כתובתה נלמוד אבל מזונות הבנות דמיא לנחלת אחין שאין נכנסין על פיה. ולא איפשיטא:
גמ' בנות. שהן ניזונות מתנאי כתובה ואין ניזונות אלא לאחר מיתה:
זה נשקו של גוג. ונשק לשון כלי זיין וכלי קרב:
ביום ששני עולמות נושקין זא''ז. והוא יום המיתה והיה מתפלל שהקב''ה יצילו להגן עליו וכהאי דאמרינן על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא זו יום המיתה:
וקיימו ב''ה את דבריהן. דב''ש ומש''ה חזרו:
ולמה קציר. ולמה תלו ב''ה במתני' בקציר דוקא:
דאונסא שכיח. שאז שכיח חולי ואונס לאדם מחמת שהחמה קופחת כו' כדמצינו בבן השונמית:
דריחשא שכיח. דהנחשי' שכיחים בעת הזאת:
סכותה וגו'. איידי דקאמר הכא דאונסא שכיח מביא להדרש הזה שדוד המלך עליו השלום היה מתפלל שהקב''ה יצילו מעת שהחולי ואונס שכיחין:
ביום שהקיץ נושק החורף. שנושקין ומתחברין שהקיץ עובר והחורף בא דאז שכיחי כמה מקריי' וחולי ר''ל מחמת שינוי העתים:
גמ' אמרו להן ב''ש והלא כל השנה כולה קציר. כלומר לדבריכם מ''מ אתם אומרים דוקא בקציר בלבד והלא כל השנה כולה יש לה דין קציר וכדמפרש ואזיל הא כיצד כו' ובבבלי קאמרי לדבריכם דוקא קציר חטים וכמעשה שהיה ומנין אף קציר שעורים כו':
בֵּית שַׁמַּי עָֽבְדִין כְּתוּבָּה מִדְרָשׁ. דְּבֵית שַׁמַּי דָֽרְשִׁין מִסֵּפֶר כְּתוּבָתָהּ נִלְמוֹד. שֶׁהוּא כוֹתֵב לָהּ. שֶׁאִם תִּינָּֽשְׂאִי לְאַחֵר תִּיטְּלִי מַה שֶׁכָּתוּב לִיך. חָֽזְרוּ בֵית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּבֵית שַׁמַּי. בֵּית הִלֵּל עָֽבְדִין כְּתוּבָּה מִדְרָשׁ. דָּרַשׁ הִלֵּל הַזָּקֵן לְשׁוֹן הֶדְיוֹט. הָיוּ כוֹתְבִין בְּאַלֶכְסַנְדְּרִיאָה שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן מְקַדֵּשׁ אִשָּׁה וַחֲבֵירוֹ חוֹטְפָהּ מִן הַשּׁוּק. וּכְשֶׁבָּא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים בִּקְּשׁוּ לַעֲשׂוֹתָן מַמְזֵירִים. אָמַר לָהֶן הִלֵּל הַזָּקֵן. הוֹצִיאוּ כְּתוּבַת אִימּוֹתֵיהֶן. וְהוֹצִיאוּ כְּתוּבַת אִימּוֹתֵיהֶן וּמָֽצְאוּ כָתוּב בָּהֶן. לִכְשֶׁתִּיכָּֽנְסִי לְבֵיתִי תְּהַוְייָן לִי לְאִינְתּוּ כְדַת מֹשֶׁה וִיהוּדָאֵי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לכשתיכנסי לביתי. וקידושיהן על מנת כן היו ולא חלו הקידושין עד כניסתן לחופה:
היו כותבין כו'. ולאחר קידושין היה חבירו חוטפה:
דרש הלל הזקן. היה ג''כ דורש לשון הדיוט שהנהיגו לכתוב בשטרות וכן אמר בבבלי ב''מ פ' המקבל דף ק''ד:
ב''ה. לאחר שחזרו:
ב''ש עבדין כתובה מדרש. שדורשין מלשון הכתוב בכתובה כדאמרי במתני':
רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה עֲבַד כְּתוּבָּה מִדְרָשׁ. דָּרַשׁ רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה הַבָּנִים יִירְשׁוּ וְהַבָּנוֹת יַזוֹנוּ. מַה הַבָּנִים אֵינָן יוֹרְשִׁין אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן. אַף הַבָּנוֹת אֵינָן נִיזּוֹנוֹת אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מה הבני' כו'. ואין האב חייב במזונות בתו בחייו:
רִבִּי מֵאִיר עֲבַד כְּתוּבָּה מִדְרָשׁ. דְּאָמַר רִבִּי מֵאִיר הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ שָׁמִין אוֹתָהּ כַּמָּה הִיא רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת וְנוֹתְנִין לוֹ. שֶׁהוּא כוֹתֵב לוֹ. אִם אוֹבִיר וְלֹא אַעֲבִיד אֲשַׁלֵּם בְּמֵיטְבָא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שמין אותה. כשהובירה שלא חרשה ולא זרעה וכגון בקבלנות שקיבלו ממנו למחצה ולשליש ולרביע:
ר''מ עביד כתובה מדרש. לשון הדיוט הכתוב בשטר:
רִבִּי יוּדָה עֲבַד כְּתוּבָּה מִדְרָשׁ. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. מֵבִיא הוּא אָדָם עַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ כָּל קָרְבָּן שֶׁהִיא חַייֶבֶת. אֲפִילוּ אָֽכְלָה חֵלֶב אֲפִילוּ חִילְלָה אֶת הַשַּׁבָּת. וְכֵן הָיָה רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. פּוֹטְרָהּ אֵינוֹ חַייָב בָּהּ. שֶׁכֵּן הִיא כוֹתֶבֶת לוֹ. וְאוֹחְרָן דִּי אַתְייָן לָךְ מִן קַדְמַת דְּנָא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
פוטרה. ה''ג לה בת''כ פ' מצורע פרשה ד' לפיכך אם פטרה אינו חייב בה שכן היא כותבת לו כו' כלומר אם גירשה ונתן לה כתובתה ועדיין קרבנותיה עליה אינו חייב בהן שכך כותבת לו בשובר שנתנה לו על קבלת הכתובה התקבלתי כתובתי ואחראין די אית לי עלך מן קדמת דנא כל אחריות שהיה לי עליך מלפני היום הזה. וכן גי' רש''י ז''ל שם ובגמ' שם ובנדרים ובנזיר גי' אחרת והיא גי' התוספתא בכתובות:
כל קרבן שהיא חייב'. שהוא חייב בקרבן לידתה ומביא עליה קרבן עשיר אם הוא עשיר ואע''פ שאין לה כלום וכדאמרינן בנגעים פי''ד ואפילו קרבן חובה הבאה לה ממקום אחר שאכלה חלב וחיללה שבת:
רַב חוּנָא עֲבַד כְּתוּבָּה מִדְרָשׁ. דָּרַשּׁ רַב חוּנָא. הַבָּנִים יִירְשׁוּ וְהַבָּנוֹת יִיזוֹנוּ. מַה הַבָּנִים יוֹרְשִׁין מִן הַמְטַלְטְלִין אַף הַבָּנוֹת נִיזּוֹנוֹת מִן הַמְטַלְטְלִין. שְׁמוּאֵל אָמַר אֵין הַבָּנוֹת נִיזּוֹנוֹת מִן הַמְטַלְטְלִין. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לִשְׁמוּאֵל. בְּנָן נוּקְבָּו דִיחֲווֹן לֵיכִי מִינַּאי יְהַוְייָן יָֽתְבָן בְּבֵיתִי וּמִיתְזְנָן מִנִּיכְסַיי. וְתַנֵּי עֲלָהּ. מִמְקַרְקְעֵי וְלֹא מִמְטַלְטְלֵי. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָא. אַתְיָא דְּרַב הוּנָא כְרִבִּי וְרִבִּי שְּׁמוּאֵל כְּרִבִּי שִּׁמְעוֹן בֶּן לָֽעְזָר. דְּתַנֵּי. אֶחָד נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אֲחֵרָיוּת וְאֶחָד נְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶן אֲחֵרָיוּת נִפְרָעִין מֵהֶן לְמָזוֹן הָאִשָּׁה וְהָבָּנוֹת. דִּבְרֵי רִבִּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָֽעְזָר אוֹמֵר. נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אֲחֵרָיוּת הַבָּנִים מוֹצִיאִין מִן הַבָּנִים וְהָבָּנוֹת מִן הַבָּנוֹת וְהָבָּנִים מִן הַבָּנוֹת וְהָבָּנוֹת מִן הַבָּנִים. וְשֶׁאֵין לָהֶן אֲחֵרָיוּת הַבָּנִים מוֹצִיאִין מִן הַבָּנוֹת וְאֵין הַבָּנוֹת מוֹצִיאִין מִן הַבָּנִים. אָֽמְרִין. חָזַר בָּהּ רַב חוּנָא. אָֽמְרִין. יֵאוּת. כְּתוּבָּה דְּבַר תּוֹרָה וּמָזוֹן הַבָּנוֹת מִדִּבְרֵיהֶן. וְדִבְרֵיהֶן עוֹקְרִין דְּבַר תּוֹרָה. אֶלָּא בְּכֶסֶף כְּתוּבַּת אִימָּן פְּלִיגִין. וְכֶסֶף כְּתוּבַּת אִימָּן לֹא קַרְקַע הוּא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הבנים מוציאים מהבנים. כגון שהחזיקו הגדולים בנכסי' הקטנים מוציאין מהן לחלוק בשוה:
והבנות. שאין שם אלא בנות מוציאות הקטנות מן הגדולות שהחזיקו בנכסים:
והבנים מן הבנות. בנכסים מרובין והחזיקו הבנות בנכסים:
והבנות מן הבנים. למזונות ולפרנסה:
ושאין כו' ואין הבנות מוציאין מן הבנים. למזונות והיינו כשמואל:
אמרין. אמרו שחזר בו רב הונא והודה לשמואל וכן מסיק בבבלי שם דהלכתא ממקרקעי ולא ממטלטלי:
אמרין. שהקשו בני הישיבה על הא דקאמר דמוציאין למזון הבנות מן היורשין ואפי' ממטלטלי:
יאות כתובה דבר תורה. בשלמא כתובת אשה שפיר דמוציאין מהיורשים דמן התורה היא וכמ''ד כתובה מדאורייתא:
ומזון הבנות. אלא דמזון הבנות מדבריהן הוא:
ומדבריהן עוקרין ד''ת. בתמיה וכי היאך מצו לעקור ולהוציא מירושה שהיא ד''ת:
אלא בכסף כתובת אימן פליגין. פלוגתייהו דר' ורשב''א אם מוציאין מיורשי כתובת בנין דכרין שהיא נמי מדבריהן:
וה''ג ואפי' תימר בכסף כתובת אימן פליגין וכסף כתובת אימן לאו קרקע היא וכן הוא בכתובות. כלו' דדחי לה הש''ס דאפי' תימא בכסף כתובת בנין דכרין הוא דפליגי אם מוציאין מהן לא אתיא שפיר דכסף כתובת אמן לאו קרקע היא בתמיה דהרי קי''ל דכתובת בנין דכרין אינה נגבית אלא ממקרקעי וא''כ מאי האי דקאמר רבי אחד נכסין שאין להן אחריות מוציאין למזון הבנות. ולא משני מידי:
נפרעין מהן. מן היתומים:
דתני. ברייתא זו הובאה בבבלי כתובות דף נ''א:
מתני'. ברייתא דלקמיה דדוקא מקרקע ולא ממטלטלי:
אף הבנות. שניזונות מתנאי כתובה גובין אפי' מן המטלטלין:
מה הבנים יורשים מן המטלטלים. אף מן המטלטלים:
רִבִּי יוֹסֵי עֲבַד כְּתוּבָּה מִדְרָשׁ. דָּרַשׁ רִבִּי יוֹסֵי. מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׂוֹת כְּתוּבָּה מִלְוֶה גּוֹבָה אֶת הַכֹּל. לִכְפּוֹל אֵינָהּ גּוֹבָה אֶלָּא מֶחֱצָה. רִבִּי לָֽעְזָר [הַקַּפָּר] אָמַר. אֵין אָדָם רַשַּׁאי לִיקַּח לוֹ בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף אֶלָּא אִם כֵּן הִתְקִין לָהֶן מְזוֹנוֹת. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה עֲבַד כְּתוּבָּה מִדְרָשׁ. דְּאָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה. הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ לֹא יְמַשְׁכְּנֶנּוֹ יוֹתֵר עַל חוֹבוֹ. 78b שֶׁהוּא כוֹתֵב לוֹ. תִּשְׁלַמְּתָהּ מִן נִכְסַיי דִיאַתְייָן לְייָדִי דְאַקְנָה לִקְבֵּל דְּנָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שהוא כותב לו תשלמתה. שכמשיב לו העבוט לזמן מרובה שמין את המשכון וכותב לו בשטר יהיה לך כל תשלומין עלי ליפרע ממני דמי משכון זה שבא לידי ושנקנה לי מזה ואם משכנו יותר על חובו נמצא גובה שלא כדין:
ה''ג ר' לעזר הקפר עביד כתובה מדרש דר' לעזר אמר כו'. וכן הוא בכתובות שם דדורש נמי לשון המקרא ונתתי עשב בשדך לבהמתך:
אינו גובה. החתן מחמיו ג''כ אלא המחצה:
לכפול. מקום שנהגו לשום מה שמכנסת לו כפליי' בדמיו מפני הכבוד וכותבים כפליי' בכתובה וכשיוצאת אינה נפרעת אלא החצי:
גובה את הכל. הבעל כשגובה מאבי הבת כל מה שכתוב בכתובה כאלו הלוהו:
מקום שנהגו לעשות כתובה מלוה. שכל מה שכתוב בכתובה ודן נדוניא דהנעלת ליה כו' נפרעת ממנו כשנתאלמנה או נתגרשה הכל כדרך ב''ח שנפרע בכל הכתוב בשטר מלוה וכמו שאנו כותבין אחריות דנא קבלת עלי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source