רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אָהֵן צִפְדּוֹנָה סַכַּנְתָּא. רִבִּי יוֹחָנָן הֲוָה לֵיהּ וַהֲוָה מִיתְסֵי קוֹמֵי דְתֵימִטִיָנִיס בְּטִיבְּרִיָּא. בָּעֲרוּבְתָא נְחַת לְגַבָּהּ. אֲמַר לָהּ. מִצְרוֹךְ אֲנָא לְמָחָר כְּלוּם. אָֽמְרָה לֵיהּ. לֹא. וְאִין צָֽרְכַת סַב גַּרְעְינִין דְּתוּמָרִין. וְאִית דְּאָֽמְרֵי. דְּנִיקֹלַבְסִין בְּפַלְגֵּיהוֹן יְקִידִין וְאוּר דִּשְׂעָרִין וְצוֹאַת קָטָן נְגִיבָה וּשְׁחוֹק וּטְפוֹל וְלָא תֵימַר קוֹמֵי בַּר נַשׁ. לְמָחָר אָעַל וּדְרָשָׁהּ בְּבֵי מִדְרָשָׁא. שְׁמָעָת וְחָֽנְקָה גַּרְמָהּ. וְאִית דְּאָֽמְרִין. אִיתְגַּיירֲת. אַתְּ שְׁמַע מִינָהּ תְּלַת. שְׁמַע מִינָהּ. אָהֵן צוּפְדָּנָה סַכַּנְתָּא. שְׁמַע מִינָהּ. כָּל שֶׁהוּא מִן הַשָּׂפָה וְלִפְנִים מְרַפִּין אוֹתוֹ בַּשַּׂבָּת. שְׁמַע מִינָהּ. כַּיי דָּמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אִם הָיָה רוֹפֵא אוּמָּן מוּתָּר.
Pnei Moshe (non traduit)
אם היה רופא אומן מותר. להתרפאות מן הנכרי:
אהן צפדונא. חולי השינים סכנתא לפי שמתחיל בפה וגו' בבני מעי' ומרפאין אותה בשבת:
והוה מיתסי קומי דתימטיניס. ובפ' שמנה שרצים קמי ברתיה דדמיטיניס. שהיה עוסק ברפואה מלפני בתו של הנכרי דימתינוס בטיברייא:
בערובתא. בערב שבת בא לפניה ושאל אותה אם יצטרך למחר לעשות הרפואה ואמרה ליה לא צריכת ואם תצטרך קח גרעיני תמרה וא''ד גרעינין של הפרי נקליבס ושרוף אותם לחציין וקליפת שעורין וצואת קטן נגובה ושחוק אותם ביחד ותטפול על המכה ולא תגלה רפואה זו לשום אדם:
וחנקת גרמה. על שגילה הרפואה וא''ד לא עלתה לה כך אלא נתגיירה היא:
ש''מ אהן צופדנא סכנה. מדעשה הרפואה בשבת:
חֲבֵרַייָא בְשֵׁם רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא. כָּל שֶׁהוּא מִן הַשָּׂפָה וְלִפְנִים מְרַפִּין אוֹתוֹ בַּשַּׂבָּת. הָתִיב רִבִּי זְעִירָא. הָא אֲנָן תְּנָן. הַחוֹשֵׁשׁ בְּשִׁינָּיו לֹא יְגַמַּא בָּהֶן חוֹמֶץ. לֹא מִן הַשָּׂפָה וְלִפְנִים הֵן. 10b רִבִּי זְעִירָא לֹא אָמַר כֵּן. אֶלָּא רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא. כָּל שֶׁהוּא מִן הֶחָלָל וְלִפְנִים מְרַפִּין אוֹתוֹ בַּשַּׂבָּת. רִבִּי זְעִירָא רִבִּי בָּא בַּר זוּטְרָא רִבִּי חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי. מַעֲלִין עֶצֶם שֶׁלְּרֹאשׁ בַּשַּׁבָּת. רִבִּי חִייָה בַּר מָדַייָא רִבִּי יוֹנָה רִבִּי זְעִירָא רִבִּי בָּא בַּר זוּטְרָא רִבִּי חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי. מַעֲלִין בְּנוֹת אָזְנַיִם בַּשַּׁבָּת. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. עַיִן שֶׁמָּרָדָה מְרַפִּין אוֹתוֹ בַּשַּׂבָּת. תַּמָּן אָֽמְרִין בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. גַּבּוֹת יָדַיִם וְרַגְלַיִם סַכָּנָה. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אָהֵן סוּמְקָא סַכָּנָה. אָמַר רִבִּי אַבִּין. לוֹקְטִין לוֹ עוֹקֶץ עַקְרָב בַּשַּׁבָּת. רַב אָמַר. חַמְרָא לְבַר מֵעַיְנָא שָׁרֵי. לְגֵיו מִן עַיְנָא אֲסִיר. שְׁמוּאֵל אָמַר. וְאָהֵן רוֹק תָּפֵל אָסוּר לָעַיִן בַּשַּׁבָּת. מִינֵּיהּ אַתְּ יְלִיף לַחֲזָזִיתָא. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִי אָֽמְרֵי. הָדָא עוּרְדְּעָנָא סַכָּנָה. רִבִּי חִזְקִיָּה אָמַר בְּשֵׁם רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין. הָדָא עַכְשְׁבוּנִיתָא סַכָּנָה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. הָדָא גוּמַרְתָּא סַכָּנָה. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. נוֹתְנִין עָלֶיהָ חָמֵץ בַּפֶּסַח. אָהֵן בְּלָעָה שָׁרֵי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. מַחַט שֶׁל יָד לִטּוֹל בָּהּ אֶת הַקּוֹץ. דִּלֹא כֵן מַה בֵין קוֹץ מַה בֵין בָּלַע. אָהֵן עַייָמָא דְעַייְנָא. שְׁאָלוּן לְרִבִּי יִרְמְיָה. אֲמַר לוֹן. הָא רִבִּי בָּא קֳדָמֵיכוֹן. שְׁאָלוּן לְרִבִּי בָּא וְשָׁרָא לוֹן. אֲמַר לוֹן. אוּף אֲנָא שָׁרֵי.
Pnei Moshe (non traduit)
מתניתא אמרה כן. ממתני' שמענו דמותר לכתחילה הוא דתנינן בפ' כל הכלים מחט של יד ניטלת בשבת ליטול בה את הקוץ שנכנס בבשרו וה''ה שמותר להפיס את המורסא:
דלא כן. דאם לא כן אלא דלהפיס את הבלע והיא המורסא אסור אם כן מה בין קוץ שהתירו לכתחילה ומה בין בלע שאסרו אלא ודאי בשתיהן מותר לכתחילה:
אהן עיימא דעינא. עין שהוכהה. והנה כהה הנגע תרגומו והא עמיא מכתשא:
ושרא לון. לעשות לו רפואה בשבת:
אוף אנא שרי. אם ר' בא מתיר אף אנא כוותיה סבירא ליה:
אהן בלעא. מורסא הזה ועל שם שהליחה מכונסת ובלועה בתוכה:
שרי. לכתחילה להוציא הליחה ממנה בשבת:
כל שהוא מן השפה ולפנים. כל מכה שהיא לפנים מן השפה יש בה סכנה ומרפאין אותה בשבת. וגרסינן לכל הסוגיא בפ' שמנה שרצים הל' ד':
לא מן השפה ולפנים הן. ואמאי לא התירו:
ר' זעירא לא אמר כן. כדאמרי חברייא כל שהוא מן השפה ולפנים וכדקשיא ליה ממתני' אלא הכי אמר בשם ר' אבא בר זבדא דוקא כל מכה שהוא מחלל הגוף ולפנים מרפאין אותה בשבת:
עצם של ראש. כשהוא נחלש וגורם לכאב הראש מעלין אותו לקשרו ולחזקו:
בנות אזנים. גידי אזנים לפעמים נופלין מחמת פיסוק שפותח האדם פיו בכח ומעלין אותן אפי' בשבת מפני שהוא סכנה:
נבות ידים ורגלים סכנה. מכה שעל גב היד והרגל. הרי הן כמכה של חלל ומרפאין אותה בשבת:
עין שמרדה. שרוצה לצאת כאדם המורד ויוצא:
נותנין עליה חמץ בפסח. מרטיה שעושין עליה ואפי' חמץ בפסח הוא ואסור בהנאה מותר מפני הסכנה:
עכשבוניתא. עכביש וזהו ג''כ מכה כצורת עכביש וכן גומרתא כצורת הגחלת והיא בועה אדומה וכולן סכנה ומותר לרפאותן בשבת:
הדא עורדענא. צפרדעים תרגומו עורדעוניה ולפעמים עולה מכה בגופו של אדם כצורת צפרדע וסכנה היא ומרפאין אותה בשבת:
מיניה את יליף לחזיזתיה. לחזזית שבתוך העין ומכאן אתה למד מה שהוא מותר בשבת ברפואתו ומה שהוא אסור ובבלי גיטין דף ס''ט לחזיזתא משמע מתרגום גרב או ילפת בהרן וחזיזן ואינו ענין לכאן:
ואהן רוק תפל. דמרפא אסור למשוח בו לעין בשבת:
חמרא. יין שמשימין לרפואת העין מותר לתת אותו מחוץ לעין בשבת והוא נכנס מאליו לתוכו אבל להשים בתוך העין אסור:
לוקטין לו עוקץ עקרב. אם עוקצו עקרב לוקטין לו העשבים לרפואה בשבת מפני שסכנה הוא:
ר' אבהו. אמר דהכי אמר ר' יוחנן אהן סומקה סכנה אם נתאדם המכה שעל גב היד והרגל אז היא סכנה:
רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הֲוָה לֵיהּ קוֹלוֹס וְהוֹרוּן לֵיהּ רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי יוֹנָתָן מִישְׁחוֹק תַּחְלוּסִין וּמִיתַּן גַּו חַמְרָא עֲתִיקָא וּמִישְׁתֵּי וְלָא יִסְכָּן.
Pnei Moshe (non traduit)
הוה ליה קולוס. חולי בני מעיים שקורין קוליקוס בלע''ז:
מישחוק תחלוסין. לשחוק שחליים בשבת. במדרש איכה יעיב ולמה קורין אותה כפר שחליים דהוו מרבין בניהון כאילין תחלסייא:
בַּר בְּרֵיהּ הֲוָה לֵיהּ בָּלַע. אֲתַא חַד וּלְחַשׁ לֵיהּ בִּשְׁמֵיהּ דְּיֵשׁוּ בֶּן פָּנְדֵרָא וְאִינְשָׁם. מִי נְפַק אֲמַר לֵיהּ. מַאיי אֲמָרַת עֲלֵיי. אֲמַר לֵיהּ. מִילַּת פַּלָּן. אֲמַר. מָה הֲוָה לֵיהּ אִילּוּ מִית וְלָא שְׁמַע הָדָא מִילְּתָא. וַהֲווָת לֵיהּ כֵּן כִּשְׁגָגָה שֶׁיָּצָא לִפְנֵי הַשַּׁלִּיט.
Pnei Moshe (non traduit)
בר בריה. דריב''ל הוה ליה בלע מורסא בתוך גרונו א''נ שבלע נימא ושרץ:
ולחש ליה. ונתרפא:
מי נפק. כשהיה רוצה זה לצאת שאלו מה הלחש הזה אשר אמרת וא''ל ממלה פלוני ופלוני אמר מה עשית מוטב היה לו שימות ולא ישמע הדבר הזה:
רִבִּי יַעֲקֹב בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בַּכֹּל מִתְרַפִּין חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה וְגִילּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. רִבִּי פִינְחָס בָּעֵי. עַד כְּדוֹן. כְּשֶׁאָמַר לוֹ. הֲבֵא לִי עָלִים מֵעֲבוֹדָה זָרָה. וְהֵבִיא לוֹ. אָמַר לוֹ. הֲבֵא לִי עָלִים סְתָם. וְהֵבִיא לוֹ מֵעֲבוֹדָה זָרָה. נִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. רִבִּי אָחָה הֲוָה לֵיהּ צְמַרְמוֹרִין. אַייתוֹן לֵיהּ מִן זִכְרוּתֵיהּ דְּדוֹהִי וְלֹא אִישְׁתָּה. אַייתוֹן לְרִבִּי יוֹנָה וְאִישׁתִּי. אָמַר רִבִּי מָנָא. אִילּוּ הֲוָה רִבִּי יוֹנָה אַבָּא יְדַע מֵאָן הֲוווֹן לָא הֲוָה שָׁתֵי.
Pnei Moshe (non traduit)
עד כדון כשאמר לו. בפירוש הבא לי עלים מע''א להתרפאות:
סתם והביא לו מע''א. מהו:
נישמעינה מן הדא. דאפי' באמר לו סתם והביא מע''א אסור כדאמר ר' מנא אילו הוה ידע וכו':
צמרמורין. חמימות. בפ''ט דנידה כמין צמרמורות אוחזין אותה:
מן זכרותיה דדוהי. מן המעיין המקלח דרך ע''ז ששמה דוהי. א''נ דוהי כינוי לגנאי כדלקמן בהל' ד' דוהין של מימי רגלים זכרותיה הוא מקור המעיין של המים כדאמרינן בבכורות דף נ''ה זכרותיה דירדנא ממערת פמייס והביאו לו מים מהמקלחין דרך ע''ז זו שהיו מחזיקין אותה לרפואה ולא שתה:
אָמַר רִבִּי הוּנָא. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין מִתְרַפִּין מִגִּילּוּי עֲרָיוֹת. דְּתַנֵּי. שַׁבָּת הוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ. נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה לֹא הוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ. 11a שַׁבָּת שֶׁהוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ לֹא לְהִתְרַפּוֹת. וְדִכְווָתָהּ נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה לֹא הוּתְּרָה וַאֲפִילוּ לְהִתְרַפּוֹת. וְלֹא סוֹף דָּבָר שֶׁאָמַר לוֹ. הֲבֵא לִי אֵשֶׁת אִישׁ. אֶלָּא אֲפִילוּ לִשְׁמוֹעַ אֶת קוֹלָהּ. כְּהָדָא חַד בַּר נַשׁ רְחַם אִיתָא בְּיוֹמוֹי דְרִבִּי לָֽעְזָר וְסִכֵּן. אֲתוֹן שְׁאֲלוּן לְרִבִּי לָֽעְזָר. מָהוּ דְתֵיעֲבוֹר קוֹמוֹי וִייחִי. אֲמַר לוֹן. יָמוּת וְלֹא כֵן. מָהוּ דְִישְׁמַע קוֹלָהּ וִייחִי. אֲמַר לוֹן. יָמוּת וְלֹא כֵן. וּמַה הֲווָת. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי וְרִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן. חַד אָמַר. אֵשֶׁת אִישׁ הֲווַיי. וְחַד אָמַר. פְּנוּיָה. מָאן דָּמַר אֵשֶׁת אִישׁ נִיחָא. וּמָאן דָּמַר פְּנוּיָה. וְהָא בַּר כּוֹחָא נַגָּרָא רְחַם אִיתְּתָא בְּיוֹמוֹי דְרִבִּי לָֽעְזָר וְסִכֵּן. כָּאן בְּאֵשֶׁת אִישׁ כָּאן בִּפְנוּיָה. וַאֲפִילוּ תֵימָא. כַּאן וְכָאן בִּפְנוּיָה וְכָאן וְכָאן בְּאֵשֶׁת אִישׁ. תִּיפְתָּר שֶׁנָּתַן עֵינָיו בָּהּ עַד שֶׁהִיא אֵשֶׁת אִישׁ. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. אִיתָה רוֹבָה הֲווָת וְלָא הֲווָת מַשְׁמַע לֵיהּ. וְכָל מַה דַהֲוָה עֲבַד בְּאִיסּוּר הֲוַה מֵעֲבֲד. בְּגִין כֵּן לָא שָׁרָא לֵיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
תיפתר. הא דאסר שנתן עיניו בה עד שהיא אשת איש ומש''ה לא רצה ר''א להתיר אע''פ שמת בעלה אח''כ ונעשית פנויה:
ואית דבעי מימר. דהיינו טעמא שאשה גדולה וחשובה היתה ולא היתה נשמעת לו שישאנה בהיתר וכל מה שיעשה עמה יהיה באיסור ולפיכך לא רצה להתירה לו:
רחם איתא. אהב אשה אחת:
א''ר הונא זאת אומרת. אברייתא דלקמיה קאי ובפ' שמנה שרצים גריס הכי בהדיא אמר רב הונא מתניתא אמרה כן שאין מתרפאין מגילוי עריות כלומר דמייתי סייעתא מברייתא לדברי ר' יוחנן דלעיל וכן לקמן גבי שפיכות דמים:
שבת שהותרה מכללה. לענין מאי לאו להתרפאות קאמר דפיקוח נפש דוחה את השבת ודכוותיה הא דקאמר נערה המאורסה לא הותרה מכללה ואפי' להתרפאות קאמר ש''מ שאין מתרפאין בגילוי עריות:
הבא לי אשת איש. ויתרפא מחולי אהבה אשר לו אלא אפי' אינו רוצה כ''א לדבר עמה ולשמוע את קולה בלבד אין שומעין לו:
ואפי' תימא כאן וכאן בפנויה גרסינן וכן הוא שם :
וסכן. נסתכן מחמת חולי אהבתה:
ימות ולא כן. אפי' ימות ולא יעשה כן בישראל ואפי' להעביר אותה לפניו בלבד:
מהו דישמע קולה וייחי. ואם הוא מתרצה לשמוע קולה בלבד ואף שלא יראנה ומחמת זה יחיה מחליו:
ומה הוות. אותה האשה שהחמיר ר''א כל כך:
ומ''ד פנויה. מאי כולי האי היה לו לישא אותה:
והא בר כוחא נגרא. כך שמו:
וסכן ושרא ליה ר' אליעזר. וכן הוא בשבת שם:
כאן בפנויה. מי נימא הא דהתיר בפנויה והא דאסר באשת איש:
אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין מִתְרַפִּין מִשְּׁפִיכוּת דָּמִים. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. יָצָא רוּבִּוֹ אֵין נוֹגְעִין בּוֹ כול'. חַיישִׁינָן שֶׁלֹּא יָמוּת. וְאֵין דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נֶפֶשׁ. לֹא סוֹף דָּבָר שֶׁאָמַר לוֹ. הֲרוֹג אֶת אִישׁ פְּלוֹנִי. אֶלָּא אָמַר לוֹ. חֲמוֹס אֶת אִישׁ פְּלוֹנִי. גּוֹי בְגוֹי גּוֹי בְיִשְׂרָאֵל חַייָב. יִשְׂרָאֵל בְּגוֹי פָטוּר. רַב חִסְדָּא בָעֵי. מָהוּ לְהַצִּיל אֶת הַגָּדוֹל בְּנַפְשׁוֹ שֶׁלְּקָטוֹן. הָתִיב רִבִּי יִרְמָיָה. וְהָֽתְנָן. יָצָא רוּבּוֹ אֵין נוֹגְעִין בּוֹ שֶׁאֵין דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נֶפֶשׁ. רִבִּי יוּסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי לֵוִי. שַׁנְייָא הִיא תַּמָּן דְּלֹא נוֹדַע מִי הוֹרֵג אֶת מִי.
Pnei Moshe (non traduit)
זאת אומרת. אמתני' דמייתי לקמיה קאי והכי הוא בהדיא בשבת שם כלומר ומהאי מתני' שמעינן כר' יוחנן דאין מתרפאין משפיכות דמים:
דתנינן תמן. פ''ז דאהלות האשה המקשה לילד מחתכין את הולד במעיה ומוציאין אותו איברים מפני שחייה קודם לחייו יצא רובו אין נוגעים בו שאין דוחין נפש מפני נפש:
בנפשו של קטן. אם היה קטן רודף אחר הגדול להורגו מהו שמצילין את הגדול בנפשו של קטן כדין רודף או דילמא הואיל ולאו בר עונשין הוא לא וגרסינן להא לעיל סוף פ' בן סורר ומורה:
התיב ר' ירמיה. ומאי קמיבעיא ליה והתנינן וכו' אלמא דאע''פ שקטן זה רודף הוא אין מצילין אותו בנפשו:
שנייא היא תמן. דלא קרינן ליה רודף שהרי אין אתה יודע מי הוא ההורג והרודף את מי דאיכא למימר נמי שהיא רודפת אחריו דכמו שהיא מסוכנת למות כך הולד מסוכן למות הלכך מניחין הדבר כמות שהוא ואין נוגעין בו כי קא מיבעיא לן כגון שהקטן רודף אחר הגדול ואינו נרדף ממנו ולא איפשיטא:
מַעֲשֶׂה בְּאֶלְעָזָר בֶּן דָּמָא שֶׁנְּשָׁכוֹ נָחָשׁ וּבָא יַעֲקֹב אִישׁ כְּפַר סָמָא לְרַפּוֹתוֹ. אָמַר לוֹ. נֵימָא לָךְ בְּשֵׁם יֵשׁוּ בֶּן פַנְדֵּרָא. אָמַר לוֹ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. אֵי אַתָּה רַשַּׁאי בֶּן דָּמָא. אָמַר לוֹ. אֲנִי אָבִיא רְאַייָה שֶׁיְּרַפְּאֵינִי. לֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא רְאָייָה עַד שֶׁמֵּת. אָמַר לוֹ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. אַשְׁרֶיךָ בֶּן דָּמָה. שֶׁיָּצָאתָ בְשָׁלוֹם מִן הָעוֹלָם וְלֹא פָרַצְתָּ גְדֵירָן שֶׁלַּחֲכָמִים. לְקַייֵם מַה שֶׁנֶּאֱמַר וּפוֹרֵץ גָּדֵ֖ר יִשְּׁכֶ֥נּוּ נָחָֽשׁ. וְלֹא נָחָשׁ נְשָׁכוֹ. אֶלָּא שֶׁלֹּא יִשְׁכֶּנּוּ לְעָתִד לָבוֹא. וּמַה הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר. אֲשֶׁ֨ר יַֽעֲשֶׂ֥ה אוֹתָם הָֽאָדָ֖ם וָחַ֣י בָּהֶ֑ם
Pnei Moshe (non traduit)
ולא נחש נשכו. בתמיה הא מת עכ''פ מנשיכת נחש:
ומה הוה ליה למימר. הראיה שרצה להביא שמותר:
הַמְסַפֵּר לְגוֹי מְסַפֵּר עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַבְּלוּרִית. וְכֵיוָן שֶׁמַּגִּיעַ לַבְּלוּרִית הֲרֵי זֶה מוֹשֵׁךְ אֶת יָדָיו. הַמִּסְתַּפֵּר מִן הַגּוֹי הֲרֵי זֶה רוֹאֶה בַמַּרְאֶה. מִן הַכּוּתִי אֵינוֹ רוֹאֶה בַמַּרְאֶה. הִתִּירוּ לְבֵית רִבִּי שֶׁיְּהוּ רוֹאִין. שֶׁהָיוּ זְקוּקִין לַמַּלְכוּת. שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הִתִּירוּ לְבֵית רִבִּי. שֶׁיְּהוּ רוֹאִין בַּמַרְאֶה וְשֶׁיְּהוּ מְסַפְּרִין קוֹמֵי וְשֶׁיְּלַמְּדוּ אֶת בְּנֵיהֶן יְווָנִית. שֶׁהָיוּ זְקוּקִין לַמַּלְכוּת.
Pnei Moshe (non traduit)
עד שמגיע לבלורית. שער אחוריו שמגדלין אותו לשם ע''ז:
הרי זה רואה במראה. כדי שיתראה כאדם חשוב ויהא הנכרי מתיירא להורגו:
מן הכותי. שאינו חשוד על שפיכות דמים לא התירו לראות במראה ולהסתפר ממנו:
התירו לבית רבי שיהו רואין. במראה מפני שהיו זקוקין למלכות והיו צריכין להתראות ביופי והידור:
ושיהו מספרין קומי. כדרך שמסתפרין הם להשערות מלפניו:
חַד גִּיּוּר הֲוָה סַפָּר וַהֲוָה אִיצְטְרוֹלוֹגוֹס וַהֲוָה חֲמִי בְּאִיצְטְרוֹלוֹגִיָּא דִידֵיהּ דִּיהוּדָאֵי שָֽׁפְכִין אַדְמֵיהּ וְלָא הֲווֹן אֶלָא אַמְגִיַירְתֵּיהּ. וַהֲוָה יוּדָאֵי אֲזַל בָּעֵי מִיסְפָּרָה גַבֵּיהּ קְטִיל לֵיהּ. כַּמָּן קְטַל. רִבִּי לָ‍ֽעָזָר בַּר יוֹסֵי אָמַר. שְׁמוֹנִים. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. שְׁלֹשׁ מֵאוֹת. וּבְסוֹף נִתְפַּלְלוּ עָלָיו וְחָזַר לְסִיאוּרוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
חד גיור. הוה ספר בעודו בגיותו והיה חוזה כוכבים וראה באיצטרוגליא שלו שהיהודים יהיו שופכין את דמו וכסבור היה שיהרגו אותו ובאמת לא הוה אלא אמגיירתיה שהראו לו שעתיד להתגייר ויהו שופכין את דמו והוא לפי טעותו היה הורג כל היהודים הבאים להסתפר ממנו:
כמן. כמה מהן קטל:
ובסוף. לאחר שנתגייר אחר זה ונודע להם שהרג יהודי' כל כך התפללו עליו שיחזור לסורו ואל יתערב זר הרוצח הזה עמהן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source