תַּמָּן תַּנִּינָן. אֵצֶל הַנָּכְרִי כְּפֵירוֹתָיו. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. דְּמַאי. רִבִּי חֲנַנְיָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנִי. מַה. כְּפֵרוֹתָיו מַמָּשׁ טַעֲמוֹ פוֹטֵר טֵבֵל בָּרוּר מִמָּקוֹם אַחֵר. אָמַר לֵיהּ. וּלְכֹל דְּבָהּ. וְלֹא עַל יְעוּת רִבִּי חֲנִינָה מַתְּרִס לְקִיבְּלֵיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
ולא על יאות ר' חנינה מתריס לקיבליה. כלומר לאו שפיר עבד ובחנם הי' מתריס לנגדו להקשות לו קושיא זו דודאי לא אמרינן כפירותיו שהן פטורין אלא בהפקיד חולין מתוקנין:
א''ל ולכל דבה. וכן הוא בדמאי כלומר ולכל שיש לך לומר בה אם טבל הוא נשאר טבל ואם חולין מתוקנים הפקיד הרי הן פטורין כפירותיו:
טעמו פוטר. כלומר ופירושו הוא דפטורין ממעשרות כמו פירות של נכרי ממש וקשיא טבל ברור במקום אחר בתמיה וכי אם הפקיד אצלו טבל ברור נימא נמי דפטורין ממעשרות ואמאי הא איכא נמי למימר שמא לא החליף אותן בפירותיו והרי הן טבל ברור מונחין במקום אחר ולמה יפטור ממעשרות והתם בדמאי לא גריס תיבת טעמו אלא ה''ג מה כפירותיו ממש פטור טבל ברור במקום אחר וכדפרישית ובעל הבעיא דגריס שם ר' ירמיה קומי ר''ז בזה נראה כגי' זו ר' חנינא ובעא קומי ר' אחא כדמשמע שם בתר כן:
תמן תנינן. בפ''ג דדמאי המוליך חטים לטוחן כותי וכו' לטוחן נכרי דמאי המפקיד פירותיו אצל הכותי וכו' אצל הנכרי כפירותיו ופריך התם בהאי תלמודא הכא את אמר לטוחן הנכרי דמאי והכא את אמר כפירותיו. דמשמע שהן פטורין לגמרי ומשני כאן בקופה בקופות וכאן פירות בפירות כלומר ברישא שדרך להוליך להטוחן בקופה ובמידה חיישינן שמא נתחלפה קופתו עם של קופת ע''ה שהניח ג''כ שם כמידה זו לטחון אבל בסיפא שהפקיד אצלו פירות שלא במידה וליכא למיחש כ''א שהחליף אותן בפירות שלו והלכך דינן כפירותיו ועלה גריס האי בעיא והתם גריס ר' ירמיה בעא קומי ר' זעירא:
מה כפירותיו ממש. כלומר אם האי דקאמר כפירותיו היינו דכפירותיו של נכרי ממש הן:
רִבִּי אַסִּי רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם בֶּן בַּתִירָה. יַיִן נֶסֶךְ שֶׁנָּפַל לַבּוֹר יִמָּכֵר כּוּלּוֹ לְגוֹי חוּץ מִדְּמֵי יַיִן נֶסֶךְ שֶׁבּוֹ. רִבִּי אַסִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. 12b סְתָם יֵינָם שֶׁלְּגוֹי אָסוּר וְאֵינוֹ מְטַמֵּא. הִפְקִידוֹ אֶצְלוֹ אָסוּר בִּשְׁתִייָה וּמוּתָּר בַּהֲנָאָה. רִבִּי זְעִירָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. מַה. בִּמְיַיחֵד. אָמַר לֵיהּ. בְּמַפְקִיד. אָתָא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שָׁלֹשׁ יֵינוֹת הֵן. שֶׁרָאָה גוֹי מְנַסְּכוֹ ווַדַּאי דַעֲבוֹדָה זָרָה מְטַמֵּא טוּמְאָה חֲמוּרָה כְשֶׁרֶץ. סְתָם יֵינָם שֶׁלְּגוֹי אָסוּר וְאֵינוֹ מְטַמֵּא. הִפְקִידוֹ אֶצְלוֹ בְחוֹתָם אֶחָד אָסוּר בִּשְׁתִייָה וּמוּתָּר בַהֲנָאָה. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָה. חֲמִי מָה מַר. לֹא מַר אֶלָּא בְחוֹתָם. הָא בְלֹא חוֹתָם אָסוּר בִּשְׁתִייָה וּבַהֲנָייָה. הוֹרֵי רִבִּי לָֽעְזָר בִּמְיַיחֵד. וַהֲוָה רִבִּי זְעִירָה חֲדִי בָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
יין נסך שנפל לבור וכו'. רבי יוחנן קמ''ל דבן בתירא כרשב''ג ס''ל במתני' לקמן פ' השוכר את הפועל:
סתם יינו של נכרי אסור. בהנאה אבל אינו מטמא כיין נסך שהוא מטמא טומאה חמורה כדלקמן:
הפקידו אצלו. יין שלו:
מה במייחד. אם דוקא במייחד לו קרן זוית בביתו של נכרי בזה התירו בהנאה:
אמר ליה. לא במפקיד קאמרי לך ואף ע''פ שלא ייחד לו קרן זוית:
שראה נכרי. יין נסך ודאי שראה נכרי מנסכו דין ע''א יש לו ומטמא טומאה חמורה כשרץ:
חמי מה אמר. ראה ותדקדק בדברי ר' אבהו בשם ר' יוחנן דלא אמר דמותר בהנאה אלא כשהוא בחותם ומפני שאינו חותם בתוך חותם אסור בשתייה אבל בלא חותם כלל אפי' בהנייה אסור וזה דלא כדבעי ר' יסא מימר מעיקרא דגם במפקיד לחוד מותר בהנייה:
הורו ר' לעזר במייחד. לו קרן זוית דוקא מותר בהנייה ולא במפקיד בלא חותם כלל והוה ר' זעירא חדי בה דודאי כך קיבל מר' יוחנן ואיפשיטא ליה בעייה:
הִפְקִידוֹ אֶצְלוֹ בְחוֹתָם. רִבִּי חֲנַנְיָה וְרִבִּי מָנָא. חַד אָמַר אָסוּר. וְחַד אָמַר מוּתָּר. מַה פְלִיגִין. בָּהֲנָאָה. אֲבָל בִּשְׁתִייָה אָסוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
מה פליגין בהנאה. דמר סבר חיישינן לאיחלופי ביין שלו והלכך אסור בהנאה ומר סבר לאחלופי לא חיישינן אבל בשתיה אסור לד''ה דלזיופא מיהת חיישינן שמא זייף הנכרי ונגע בו ושתה מיניה ויין של ישראל שנגע בו עכו''ם מותר בהנאה ואסור בשתיה:
הפקידו אצלו דחותם. כשהוא חתום בחותם אחד ולא ייחדו בקרן זוית:
רַב אָמַר. חבי''ת אָסוּר. חמפ''ג מוּתָּר. חֲתִיכַת דָּג שֶׁאֵין בּוֹ סֵימָן. בָּשָׂר. יַיִן. תְּכֵלֶת. אָסוּר בְּחוֹתָם אֶחָד. חִילְתִּית. מוּרִייֵס. פַּת. גְּבִינָה. מוּתָּר בְּחוֹתָם אֶחָד. אָמַר רִבִּי יוּדָן. טַעֲמָא דְרַב. כָּל שֶׁאִיסּוּרוֹ מִגּוּפוֹ אָסוּר בְּחוֹתָם אֶחָד. עַל יְדֵי תַעֲרוֹבֶת מוּתָּר בְּחוֹתָם אֶחָד. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּרַ בָּא רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה רִבִּי בָּא רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הַכֹּל מוּתָּר בְּחוֹתָם אֶחָד חוּץ מִן הַיַּיִן.
Pnei Moshe (non traduit)
גבינה. משום עירוב חלב טמא וכל הני משום איסור תערובות הן אם הן של נכרים לפיכך לא החמירו בהן ובחותם אחד מותר:
פת. ואם הוא נמשח בשומן נאסר משום בישולי עכו''ם ונבלע בפת:
מוריס. שדרכן לתת לתוכו יין:
חמפ''ג. חלתית קורט של חלתית דתנן במתני' לקמן דשל עכו''ם אסור מפני שחותכין בסכין שלהם וחורפיה מחליא לשמנוניתא לשבח:
חתיכת דג שאין בה סימן. להכיר אם הוא ממין טהור או לא וכן בשר יין תכלת כל אלו אסור בחותם א' לשלחן ביד הנכרי לפי שדמיהן יקרין וחיישינן לאחלופי:
חבי''ת. סימן הוא כדמפרש לקמיה:
הלכה: נוֹדוֹת הַגּוֹיִם וְקַנְקַנֵּיהֶם כול'. נוֹדוֹת הַגּוֹיִם גְּרוּדוֹת הֲרֵי אֵילּוּ מוּתָּרוֹת. זְפוּתוֹת הֲרֵי אֵילּוּ אֲסוּרוֹת. גּוֹי עוֹבְדָן וְדוֹבְבָן וְיִשְׂרָאֵל עוֹמֵד עַל גַּבָּיו כּוֹנֵס לְתוֹכָן יַיִן וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. וְחָשׁ לוֹמַר. שֶׁמָּא נִיסֵּךְ הוּא. אָמַר רִבִּי בָּא. אֵינוֹ מָצוּי לְנַסֵּךְ עַל גַּבֵּי דָּבַר מָאוּס. מֵעַתָּה אֲפִילוּ אֵין יִשְׂרָאֵל עוֹמֵד עַל גַּבָּיו. אֲנִי אוֹמֵר. שֶׁמָּא הֶחֱלִיף.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' נודות הנכרים גרודות. שאין בהן זפת והן חדשות הרי אלו מותרות להשים בהן יין ותוספתא היא בפ''ה:
זפותות. אע''פ שחדשות הן וכן הוא בהדיא שם חדשיס זפותים אסורין מפני שדרכן לתת לתוכן יין בעוד שהזפת חם ליטול טעם של הזפת:
נכרי עובדן ודבבן. שמתיך לתוכן הזפת וישראל עומד על גביו מותר לתת לתוכן יין ואינו חושש:
וחש לומר שמא ניסך הוא. ומאי מהני שהישראל עומד ע''ג ניחוש שבשעה שזופתן ומשים לתוכן מעט יין מנסך הוא:
אינו מצוי לנסך ע''ג דבר מאוס. באותו יין שזורקין לשם בשעה שזופתין אין דרכן לנסך שזה הולך לאיבוד ודבר מאוס הוא:
מעתה אפי' אין ישראל עומד ע''ג. לישרי ומשני מפני שאני אומר שמא החליף ואין אלו שזיפתן מחדש ודילמא בתר הכי נתן לתוכן יין וניסך:
משנה: נוֹדוֹת הַגּוֹיִם וְקַנְקַנֵּיהֶם וְיֵין יִשְׂרָאֵל כָּנוּס בָּהֶן אֲסוּרִין וְאִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָאָה דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין אִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָאָה.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' נודות. של עור:
וקנקנים. של חרס:
אין איסורן איסור הנאה. והלכה כחכמים ודינייהו הכי הוא אם חדשים הן מותר לתת לתוכו יין מיד ואם הכניס בהן הנכרי יין לקיום והיינו לשלשה ימים צריכין עירוי ג' ימים מעת לעת שממלא אותן מים ולאחר כל מעת לעת מערה המים ומשים מים אחרים תחתיהם ואח''כ מותר להשים יין בתוכן ואם יישנו י''ב חדש שלא היה בהן יין של נכרים מותר אח''כ מיד בלי עירוי:
וְהַבָּאִין מוּתָּרִין. רִבִּי אַבִּינָּא בְּשֵׁם רַב יִרְמְיָה. בְּשֶׁאֵין חֲזִירָתָן כַּהֲלִיכָתָן. אֲבָל אִם הָֽיְתָה חֲזִירָתָן כַּהֲלִיכָתָן אַף הַבָּאִין אֲסוּרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
בשאין חזירתן כהליכתן. שאין נראין ודומין כמו שהיו מהליכתן שהלכו חבורות חבורות ועכשיו חוזרין ביחידות אבל אם אם היתה חזירתן כמו שהן בהליכתן קשורין חבורות חבורות זו בזו אף הבאין אסורין דנראין כדעתן לחזור:
הַהוֹלְכִים בַּתַּרְפּוּת. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. תוֹרִיבֹס. מוֹלִיכִין עֲבוֹדָה זָרָה גְדוֹלָה אֶצֶל עֲבוֹדָה זָרָה קְטַנָּה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי תַּרְפּוּת. מָּאן דְּאָמַר תַּרְפּוּת. תְּרָפִים. וּמָאן דָּמַר תַּרְבּוּת. תוֹרִיבוֹס.
Pnei Moshe (non traduit)
תוריבס. גריס במתני' תרבוס במקום תרפות וכדמפרש ואזיל שהוא מלשון תוריבס שמוליכין ע''ז גדולה אצל ע''ז קטנה ומעמידין הגדולה על הקטנה תוריבס הר על בסיס:
מ''ד תרפות. כדגרסי' במתני' מלשון תרפים הוא ומ''ד תרבוס מלשון תורי בס:
וְהַיּוֹצֵא אָסוּר. רִבִּי אַבִּינָּא בְּשֵׁם רַב יִרְמְיָה. בְּשֶׁהִכְנִיסוֹ לִפְנִים מִן הַקִּנְקֶלִּין. אֲבָל אִם לֹא הִכְנִיסוֹ לִפְנִים מִן הַקִּינְקֶלִּין אַף הַיּוֹצֵא מוּתָּר. בָּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ קִינְקֶלִּין. אֲבָל בָּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁאֵין לָהּ קִינְקֶלִּין כָּל הַבַּיִת יִדּוֹן לְשֵׁם קִינְקֶלִּין.
Pnei Moshe (non traduit)
לפנים מן הקנקלין. חדר הפנימי שעושין בו תקרובות לע''ז:
בע''ז שיש לה קנקלין. הוא דאמרו דוקא שהכניס הבשר לפנים אבל באין לה חדר פנימי מיוחד לזה כל הבית נחשב כקנקילון ואסור:
וּבָשָׂר הַנִּכְנָס לַעֲבוֹדָה זָרָה מוּתָּר. רִבִּי בָּא רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לְהוֹצִיא מִדִּבְרֵי רִבִּי לִיעֶזֶר. שֶׁרִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. מַחֲשֶׁבֶת נָכְרִי לַעֲבוֹדָה זָרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
להוציא מדברי ר' אליעזר. דאמר בפ''ב דחולין סתם מחשבת נכרי לע''ז והכא קתני בשר של שחיטת נכרי מותר בהנאה דלא כר''א:
כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. קוֹרְעָהּ עַד שֶׁהִיא בַחַיִּים וּמוֹצִיא לִבָּהּ לָעֲבוֹדָה זָרָה. כֵּיצַד הוּא יוֹדֵעַ. רִבִּי הוּנָא אָמַר. בְּשָׁעָה שֶׁקּוֹרְעָהּ עַד שֶׁהִיא בַחַיִּים הוּא נִסְלָל וְנֶעֱגָל. לְאַחַר שְׁחִיטָה הוּא נִמְשָׁךְ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְתִשְׁמַע מִינָּהּ. שָׁחַט בָּהּ סֵימָן אֶחָד. אַף עַל גַּו דְּתֵימַר. אֵין דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים נֶאֱסָר. וָכָא נֶאֱסָר.
Pnei Moshe (non traduit)
שחט בה סימן אחד. לע''ז אסרה דאע''ג דאת אמר אין דבר שיש בו רוח חיים נאסר משום ע''ז והכא דעשה בה מעשה נאסר:
ואת שמע מינה. מדקתני דעשה בה מעשה לע''ז אסרה:
הוא נסלל. נכוץ שפתו ונשאר נעגל ואם לאחר שחיטה הוא נמשך:
כיצד הוא יודע. אם מחיים נעשה הנקב ולע''ז הוא או לא:
וְעוֹרוֹת לְבוּבִין. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.
וְחֶרֶס אַדְרִייָנִי. רִבִּי זְעִירָה בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. הֲלָכָה כְרִבִּי מֵאִיר. הָא דְתַנֵּי. חֶרֶס אַדְרִייָנִי אָסוּר וְאִיסּוּרוֹ אִיסּוּר הֲנָייָה. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אֵין אִיסּוּרוֹ אִיסּוּר הֲנָייָה. רִבִּי יִרְמְיָה בָעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. אָהֵן בֶּגֶד דְּתַנִּינָן הָכָא מָהוּ. 13a וְאִקְפִּיד לְקוּבְלֵיהּ. אָמַר לֵיהּ. אֲפִילוּ לְמָאן דָּמַר תַּמָּן מוּתָּר וָכָא אָסוּר. תַּמָּן אֵין אִיסּוּרוֹ נִיכָּר. בְּרַם הָכָא אִיסּוּרוֹ נִיכָּר. וּמַהוּ לִסְמוֹךְ בּוֹ אֶת הַמִּיטָּה. רִבִּי לָֽעְזָר אָמַר. מוּתָּר. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אָסוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
ואיקפד לקיבליה. ר' זעירא נגד ר' ירמיה על שרצה לדמות בגד לחרס אדרייני דאפי' מ''ד תמן מותר שאין איסורו ניכר שהרי היין נבלע בחרס אבל הכא בבגד שצבעו בקליפי ערלה שאיסורו ניכר אסור לדברי הכל:
אהן בגד דתנינן הכא מהו. בערלה קאי ובפ''ג שם גרסי' לה אמתני' בגד שצבעו בקליפי ערלה ידלק ואיפכא איתא שם להסוגיא דמעיקרא גרסינן להפלוגתא דלקמן בחרס אדרייני הא דקאמר ומהו לסמוך בו את המטה שזהו רוצה בקיומו של דבר איסור על ידי דבר אחר שבשביל החרס רוצה הוא בקיומו של יין נסך ופליגי בה רבי לעזר ורבי יוחנן ובעי השתא אהן בגד שצבעו בקליפי ערלה מהו לסמוך בו כרעי המטה ואי פליגי בו כדרך שחולקין בחרס אדרייני:
והלכה כר''מ. דסתים לן תנא במתני' כוותיה דאיהו הוא דסבירא ליה דאסיר בהנאה כהא דתני בברייתא בתוספתא פ''ה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source