אֵי זֶהוּ הַחִילֵק. רַב אָמַר. סוֹלְתָנִיתָא. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הוּא חִילֵק הוּא טָרִית טְרוּפָה. רִבִּי זְעִירָא כַּהֲנָא בַּר תַחְלִיפָה חָנָן בַּרַ בָּא בְשֵׁם רַב. לִחְלוּחָתָא אֲסוּרָה מִשּׁוּם תַּעֲרוֹבֶת דָּגִים טְמֵאִים. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. הָדָא דְתֵימַר. בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַמַּיִם מְהַלְּכִין. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁהַמַּיִם מְהַלְּכִין אֵין דָּג טָמֵא מְהַלֵּךְ עִם דָּג טָהוֹר. וְהָא יַמָּא דְטִיבֵּרִיָּה כְּגוֹן הַמַּיִם מְהַלְּכִין הֵן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. וּבִלְבַד בְּשָׁעָה שֶׁהַדָּג טוֹרֵף. שְׁמוּאֵל אָמַר. הָדָא חֲפִיתָה יְהַבֵיהּ גַּו קְלִיפָּתָהּ. אִין עָֽבְדַת לַחְלוּחִי שָׁרְייָא. וְאִילֹא אֲסִירָא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
חפיתה. כמו חפישא ויש דוגמתו ג''כ מין שרץ ודג טמא כדתנן החפושית בפ''ט דפרה וזהו הסימן להכיר נותנן אותה בתוך קליפתה הנמצא עמה אם עושה לחלוחית ונידבק בה ודאי יש לה קשקשת ומותרת ואם לאו אסירא:
ובלבד. הא דקתני טרית טרופה דוקא שגופי הדגים טרופין הן ואינן ניכרין:
הא יימא דטבריא. דין מים מהלכין לה:
אבל במקום שהמים מהלכין. כמו מי נהר וחזקה אין דג טהור מהלך עם דג טמא ואין חוששין לתערובתן:
במקום שאין המים מהלכין. אלא עומדין כמו מי אגמים ומים המכונסין ומתגדלים שם דגים:
לחלתותא. הוא צחנתא ופעמים מתערבים בהם מיני דג טמא:
הוא חילק הוא טרית טרופה. כלומר חילק ג''כ לא אסרו אלא אם הוא טרוף כדין הטרית שאז אינו ניכר בו תערובת דג טמא:
סולתניתא. מין דגים קטנים שנתערב בהן ממיני דג טמא:
איזהו החילק. דתנן לעיל שאסור באכילה משלהן:
הלכה: אֵילּו מוּתָּרִין בַּהֲנָייָה כול'. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. בְּתַבְשִׁיל שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לָתֵת לְתוֹכוֹ 17a יַיִן וָחוֹמֶץ. הָא דָבָר בָּרִיא שֶׁנָּתַן אָסוּר אֲפִילוּ בַהֲנָאָה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. יִשְׂרָאֵל וְגוֹי שֶׁהֵן שׁוֹפְתִין בִּקְדֵירָה. יִשְׂרָאֵל שׁוֹפֵת וְהַגּוֹי מְנָעֵר. מִי מַחֲזִיר. סָֽבְרִין מֵימַר. יִשְׂרָאֵל מַחֲזִיר. אָמַר רִבִּי בִנְיָמִין בַּר לִיוַאי. וְהוּא שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל כְּמַאֲכָל בֶּן דְּרוֹסַאי. רִבִּי יוֹסֵי בָעֵי. אִם בְּשֶׁנִּתְבַּשֵּׁל כְּמַאֲכָל בֶּן דְּרוֹסַאי לָמָּה לֵיהּ יִשְׂרָאֵל מַחֲזִיר. אֲפִילוּ הַגּוֹי מַחֲזִיר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' יוסי בעי. על זה אם בשנתבשל כמאכל בן דרוסאי בשפיתת ישראל למה לי שיחזיר הישראל אפי' הנכרי מותר להחזיר:
והוא שנתבשל. כלומר אפי' שהוא כבר נתבשל כמאכל בן דרוסאי שהוא שליש הבישול לעולם הישראל הוא שיחזיר:
סברין מימר. מן הסברא אמרו שהישראל הוא שמחזיר:
מי מחזיר. מי מגיס הקדירה ומחזיר המאכל בתוכו כדי שיתבשל:
והנכרי מנער. בזה לא איכפת לן אפי' הנכרי מנער:
ישראל שופת. הקדירה על הכירה ושוב אין בו משום בישולי נכרים כדלקמן:
גמ' הדא דאת אמר. הא דקתני וכבשים שאין דרכן לתת לתוכו וכו' בסתמא מיירי וכן ברישא דמתני' אם דרכן לתת לתוכו יין וחומץ אסורין באכילה בסתמא הוא ולפיכך הדבר תלוי אם דרך לתת לתוכו או לא הא אם דבר ברי שנתן לתוכו יין או חומץ אסור אפי' בהנאה:
וּמֶלַח סַלוֹקָנְרִית. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שְׁחוֹרָה אֲסוּרָה וּלְבָנָה מוּתֶּרֶת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. לְבָנָה אֲסוּרָה וּשְׁחוֹרָה מוּתֶּרֶת. מָאן דָּמַר. שְׁחוֹרָה אֲסוּרָה. שֶׁנּוֹתֵן לְתוֹכָהּ שֶׁרֶץ שָׁחוֹר. וּמָאן דָּמַר. לְבָנָה אֲסוּרָה. שֶׁנּוֹתֵן לְתוֹכָהּ שֶׁרֶץ לָבָן. רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל אָמַר מִשּׁוּם רִבִּי יְהוּדָה בֶּן גַּמְלִיאֵל. זוֹ וְזוֹ אֲסוּרָה. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. שָׁכֵן חַד הֲוָה לָנָא וְהָיָה נוֹתֵן לְתוֹכָהּ שׁוּמָּן שֶׁלְּחַזִּיר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ומלח סלוקנרית. דתנינן במתני' לעיל אית תניי תני וכו' ומפרש דחד טעמא אית להו דלהאי מ''ד מחשש שמושחין אותו בשומן של שרץ שחור הוא ואין חוששין לשל לבן ששם אינו מצוי ולהאי מ''ד בשל לבן ואין חוששין לשחור:
זו וזו אסורה. דאיכא חששא לשומן של חזיר ואינו ניכר כדא''ר חנינא שראה מהשכן שלו עושה כן:
רִבִּי אָחָא רִבִּי תַּנְחוּם בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. שִׁילַּח לוֹ חִילְתִּית נֶאֱמָן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. שִׁילַּח לוֹ תְּכֵלֶת נֶאֱמָן. טַלְייָא דְּלֵוִי צַנְבָּרַייָא הֲוָה מַזְבִּן פֵּירִין. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. עַבְדּוֹ שֶׁלְּנֶאֱמָן נֶאֱמָן. גֶּרְמָנָא עַבְדֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא הֲוָה לֵיהּ תּוֹכְלָא. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. עַבְדּוֹ שֶׁל מוּמְחֶה כְּמוּמְחֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שלח לו חלתית נאמן. לומר שאינה חתוכה בסכין של נכרים:
שילח לו תכלת נאמן. לומר זה מן התכלת כשר הוא:
טלייא. בניו קטנים של לוי צנברייא היו מוכרין פירות בחזקת מעושרין וסמכו עליהן מכיון שאביהם בחזקת נאמן היה:
עבדו של נאמן. על המעשרות כנאמן עצמו ויכולין ליקח ממנו:
גרמנא. שם העבד של רבי יודן נשיאה היה לו תכלת למכור סמכו עליו כר' יסא בשם ר' יוחנן:
תַּנֵּי. אֵין לוֹקְחִין מֵעֵי דָגִים וְקִירְבֵי דָגִים אֶלָּא עַל פִּי מוּמְחֶה. אֵין לוֹקְחִין תְּכֵלֶת אֶלָּא עַל פִּי מוּמְחֶה. אֵין לוֹקְחִין גְּבִינָה ותינייקי אֶלָּא עַל פִּי מוּמְחֶה. אֵין לוֹקָחִין יָיִן בְּסוּרִיָּא אֶלָּא עַל פִּי מוּמְחֶה. אֵין לוֹקְחִין בָּשָׂר שֶׁאֵין בּוֹ סֵימָן אֶלָּא עַל פִּי מוּמְחֶה. וְכוּלָּן נֶאֱכָלִין אֶצֶל מִי שֶׁאֵינוֹ מוּמְחֶה וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תני. בתוספתא ספ''ה:
אין לוקחין גבינה מבית ויתינייקי אלא מן המומחה וכו' :
ואינו חושש. דכיון שהוא אוכל בעצמו אינו חושש דספי ליה איסורא:
תַּנֵּי עולָּא שַׁכָּפָא קוֹמֵי רִבִּי דוֹסָא. דָּג טָמֵא מַשְׁרִיץ. דָּג טָהוֹר מַטִּיל בֵּיצִים. חָזַר וְתַנָּא קוֹמוֹי. מֵעֵי דָגִים וְקִירְבֵי דָגִים אֵינָן נֶאֱכָלִין אֶלָּא עַל פִּי מוּמְחֶה. אָמַר לֵיהּ. חֲזוֹר בָּךְ. הָדָא תְנִי אוֹ הָדָא. הֲוָה בָּעֵי מִיחְזוֹר בֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי זְעִירָא. לֹא תַחֲזוֹר בָּךְ. בִּיצִיאָתָן הֵן נִגְמָרוֹת. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. אִם אָמַר לָךְ. מְלַחְתִּים. נֶאֱמָן. נָתָן בַּר בָּא אָמַר קוֹמֵי שְׁמוּאֵל. יְדַע אֲנָא מִפְרְשָׁה בֵין עוּבָּרֵי דָגִים טְמֵאִין לְעוּבָּרֵי דָגִים טְהוֹרִין. עוּבָּרֵי דָגִים טְמֵאִין עֲגוֹלִין. עוּבָּרֵי דָגִים טְהוֹרִין אֲרוֹכִין. אַחֲוֵי לֵיהּ חָדָא סַלְפִּיתָא. אָמַר לֵהּ. כָּזֶה מָהוּ. אָמַר לֵיהּ. טָמֵא. אָמַר לֵיהּ. לֹא בִּישׁ לִי דְּאָמַרְתָּ עַל טָהוֹר טָמֵא. אֶלָּא סוֹפָךְ דְאָמַר עַל טָמֵא טָהוֹר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
חזור בך. מזו הברייתא או מזו הראשונה דתרתי דסתרן אהדדי נינהו דמברייתא האחרונה ש''מ דגם דג טמא מטיל בצים הוא:
לא תחזור בך. דהא דקתני דג טמא משריץ לעולם הוא ג''כ יש לו בצים אלא שמשריץ מבפנים לאחר שנגמרו הבצים במעיו וביציאתן הן נגמרות הדגים ויוצאין נגמרין אבל דג טהור לאחר שהוטלה ביצתו משרצת מבחוץ מאיליה כשהיא בחול:
אם אמר לך. המוכר מלחתים אני והן מן הטהורים נאמן:
עגולים. השלחופית שלהן ושבטהורין הן נראין כארוכין מעט:
הדא סלפיתא. שלחופית אחת הראה לו ושל דג טהור היה:
לא ביש לי דאמרת על הטהור טמא. אלא שמתוך שאין אתה בקי וסומך על עצמך סופך דאמרת על טמא טהור:
חזר ותנא. ברייתא אחריתא לפניו מעי דגים אלו הן הבצים שלהן וקרביהן אינן נאכלין אלא על פי מומחה הבקי להכיר בהן אם הן מן הטהורין:
משריץ. דג עצמו ואינו מטיל בצים:
עולא שכפא. כך שמו:
אֵי זוֹ הַטָּרִית שֶׁאֵינָהּ טְרוּפָה. כָּל שֶׁהָרָאשִׁים וְהַשִּׁיזְרוֹת שֶׁלָּהּ קַייָמִין. רִבִּי לָֽעְזָר בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. מַעֲשֶׂה בִּסְפִינָּה אַחַת מִשֶׁלְּבֵית רִבִּי שֶׁהָיוּ בָהּ יוֹתֵר מִשְּׁלשׁ מֵאוֹת חָבַיּוֹת. וּבָדַק רִבִּי אֶת כּוּלְּהוֹן וְלֹא מָצָא אֶלָּא אַחַת שֶׁהָרָאשִׁים וְהַשִּׁיזְרוֹת שֶׁלָּהּ קַייָמִין. וְהִתִּיר אֶת כּוּלְּהֹן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר. רִבִּי אַסִּי מַקְשֵׁי. לֹה מִסְתַּבְּרָה דְלֹא אֹתָהּ חָבִית תְּהֵא מוּתֶּרֶת וּשְׁאָר כָּל חָבִיּוֹת יְהוּ אֲסוּרוֹת. אֶלָּא עַל יְדֵי עִילָּא. זִבִינְתָא אִיתְקַלְקְלָת. שָׁאָל רִבִּי חַגַּיי לְרִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא. אָמַר לֵיהּ. אֵין דָּבָר שֶׁלְּרַבִּים נֶאֱסָר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי אָמַר. רִבִּי יִצְחָק 17b מַקְשֵׁי. וְאִילֵּין אִיגַּרְתָּא לֹא גַּיוּם לוּקִין כְּתִיב בָּהֶן. וְאַתְּ אָמַר. עַל יְדֵי עִילָּא. וְהָכָא עַל יְדֵי עִילָּא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לא נכרים לוקין כתיב בהן. בפ''ק דגיטין בהלכה א' אמרינן בהאי תלמודא בעו קומי ר' יוחנן צריך שיהא מכיר שמותן של עדים בשעת חתימתן אמר לון נכרים לוקין חתומין עליו ואתם אמרין אכין. כלומר דבעי מיניה אם אנו רואין לפנינו שמות העדים כשמות הנכרים אי חיישינן דילמא נכרים נינהו וצריך שיכירו ולהעיד בפנינו דישראל הן שחתמו או לא חיישינן לזה והשיב להם רבי יוחנן נכרים לוקין כולם שמות נכרים הפסולין אנו רואים חתומין כאן ואתם אומרים אכין בתמיה שאתם מסופקים בזה ורוצים להכשיר אע''פ שאינם מכירן ומאי קא מיבעיא לכו. והשתא מקשי ר' יצחק מאי שנא האי דינא מדינא דהכא דאת אמר ע''י עילא בעלמא סומכין להתיר ספק תערובת מיני טמאים ואמאי לא נימא הכא גבי ספק אם שמות הנכרים הן לעדים או נכרים חתמו עליו נמי כן דע''י עילא בעלמא נתיר דמסתמא לא היה אותו הב''ד מניחין לנכרים לחתום ואמאי אמרינן דצריך שיעיד בפנינו שמכיר אותן העדים בשעת חתימתן:
ואלין איגרתא. אלו השטרות:
מקשי. לדידך דאמרת דע''י עילא אנו תולין ההיתר בדבר הספק א''כ נתלה נמי בהא דלקמיה:
גבינתא איתקלקלת. גבינתא. חבית שמכונסין בתוכה מיני חגבים הרבה ומלשון הגובאי הוא ונתקלקלה ולא היו יכולין להכיר אם אין בה תערובת מיני חגבים טמאים והורה ר' בא אין דבר של רבים כלומר דבר המרובה אינו אסור מספק שאין מחמירין בהפסד מרובה:
זבינתא. בפ''י דתרומות גרסינן להא וגריס התם גבינתא איתקלקלת ועל המתני' דתנינן התם קאמר לה דתנן דג טמא שכבשו עם דג טהור כל גרב שהוא מחזיק סאתים אם יש בו משקל עשרה זוז וכו' דג טמא צירו אסור ר' יהודה אומר רביעית בסאתים וגריס בגמרא שם רובע ציר בסאתים דגים וציר אתא עובדא קומי ר' יאשיה והורי כן ותני כן בד''א בזמן ששולה ראשון ראשון ומניח לפניו שמותר לעשות כסדר הזה כלו' אם שולה ראשון ראשון ומניח הכל לפניו אז מותר לעשות כסדר הזה דוקא כמו ששנינו במתני'. אבל אם היה שולה ראשון ראשון ומניח לאחריו אפי' יותר מכסדר הזה מותר ע''י עילה כלומר אבל אם לא היה שולה הכל ומניח לפניו אלא שולה ראשון ראשון לאכול ומניח השאר לאחר זמן אפי' יותר מסדר השנוי במתני' מותר לפי שהוא דבר מרובה ואין אוסרין מספק ומתירין ע''י עילה כל דהוא שנוכל לתלות ההיתר כההוא עובדא דלקמיה:
אלא על ידי עילא. כלומר אלא דבלאו הכי אין לאסור המרובה כל כך מספק כדלקמן ועילא בלבד ביקש רבי ולתלות ההיתר באותה החבית:
מסתברא דלא אותה חבית תהא מותרת. ואמאי התיר את כלן הא מן הסברא אינה מותרת אלא אותה החבית שנמצאו בה ראש ושדרה שלהן ניכר:
והתיר את כולהון. על ידי אחת שראש ושדרה שלהן שבתוכה ניכר שהיא ממין טהור:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source