רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. שְׂכָרוֹ לָשַׁבֵּר חָבִיּוֹת שֶׁלְּיַיִן נֶסֶךְ. אֲפִילוּ כֵן שְׂכָרוֹ אָסוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אפילו כן שכרו אסור. משום שרוצה בקיומו הוא שלא ישתברו מאליהן עד שישברם הוא ויטול שכרו:
שכרו לשבר חביות של נסך. ולשפוך יינן מהו:
הָיָה עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֲצִי יוֹם בְּאִיסּוּר וַחֲצִי יוֹם בְּהֵיתֵר. 32a הָיָה מוֹכֵר חוּלִין וְשֵׁינִי בְּכֶרֶֶךְ אֶחָד אֵי זֶה שֶׁיִּרְצֶה חוּלִין יַעֲשֶׂה. וְשֵׁינִי יַעֲשֶׂה. וְהָכָא כֵן. נִשְׁמְּעִינָהּ מִן הָדָא. הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לְהָבִיא יַיִן לַחוֹלֶה. אִם הֵבִיא לוֹ חַייָב לִיתֵּן לוֹ. וְאִם לָאו אֵין חַייָב לִיתֵּן לוֹ. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ. יַיִן לַחוֹלֶה מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי וְתַפּוּחַ לַחוֹלֶה מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי. בֵּין הֵבִיא בֵין לֹא הֵבִיא חַייָב לִיתֵּן לוֹ. דְּמֵי רַגְלָיו נוֹתֵן לוֹ. וָכָא לֹא דְמֵי רַגְלָיו נוֹתֵן לוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
היה עושה עמו. מיהו הא קמיבעיא לן אם עשה עמו חצי היום במלאכת איסור וחצי היום במלאכת היתר מהו אם מותר הוא בשכר של מלאכת ההיתר או דילמא אמרינן דאי לאו מלאכת איסור שעשה עמו לא היו שוכרו לכל אותו היום ונמצא שכר האיסור גורם לכל שכרו ואסור כל שכר היום:
היה מוכר חולין ושני בכרך אחד. מסקנת הבעיא היא מי אמרינן דדמיא הא לדין דמוכר חולין ומעשר שני בבת אחת וגבי מעשר שני תנן אין מוכרין אותו והשתא דמכרן בכרך אחד ואינו ניכר איזה הוא חולין ואיזהו מעשר דאמרינן לאיזה שירצה יעשה חולין ולאיזה שירצה יעשה מעשר שני וכלומר דאע''ג דבכרך אחד הן אין קפידא בכך אלא החצי שירצה יעשה אותה חולין ומכירתו מכירה וחצי השני של מעשר שני הוא ואין במכירתו כלום ונשאר בקדושת מעשר:
והכא כן. וה''נ מי נימא דהדין כן דשכר חצי היום אסור הוא ושכר חצי היום של מלאכת ההיתר מותר הוא ואע''פ שנתן לו הנכרי שכרו בכרך אחד לאיזה חצי שירצה יעשנו אסור ולאיזה חצי שירצה יעשנו בעד שכר מלאכת ההיתר כמו בחולין ומעשר שני או לא:
נישמעינה מן הדא. ברייתא:
השוכר את הפועל וכו'. דאלמא אם אמר לו ממקום פלוני אע''פ שלא הביא לו כלום חייב ליתן לו שכרו דהשליח עשה שליחותו ודמי רגליו נתן לו ושמעת מינה דנהי דזה השליח לא הרויח השכר לפי מה שהתנה מ''מ דמי שכר טרחתו משלם לו והכא נמי כן וכי לא דמי רגליו הוא נותן לו מה שטרח במלאכת ההיתר ואע''פ שבשביל השכר מהמלאכה משלם לא היה רשאי ליהנות בו שמעורב עמו שכר מלאכת איסור מיהו כפי שכר טרחא שטרח בהיתר רשאי:
אַסִּי אָמַר. דְּמֵי יַיִן נֶסֶךְ בְּיַד גּוֹי אָסוּר. דְּמֵי עֲבוֹדָה זָרָה בְיַד גּוֹי. רִבִּי יוֹנָתָן אָמַר. מוּתָּר. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אָסוּר. מַתְנִיתָא מְסַייְעָה לְדֵין וּמַתְנִיתָא מְסַייְעָה לְדֵין. מַתְנִיתָא מְסַייְעָה לְרִבִּי יוֹחָנָן. גּוֹי שֶׁהָיָה חַייָב מָעוֹת לְיִשְׂרָאֵל. לֹא יֹאמַר לוֹ. הַמְתֵּן עַד שֶׁאֶמְכּוֹר יַיִן נֶסֶךְ עַד שֶׁאֶמְכּוֹר עֲבוֹדָה זָרָה וְאֶתֵּן לְךָ. אֲנֵי אוֹמֵר. שֶׁמָּא הֶחֱלִיף. מַתְנִיתָא מְסַייְעָה לְרִבִּי יוֹנָתָן. גּוֹי שֶׁהָיָה חַייָב מָעוֹת לְיִשְׂרָאֵל הֲרֵי זֶה מוֹכֵר יַיִן נֶסֶך וְנוֹתֵן לוֹ. עֲבוֹדָה זָרָה וְנוֹתֵן לוֹ. מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מפני מראית העין. כלומר ואין בו אלא מפני מראית העין בלבד אבל מדינא מותר לקבל ממנו:
ונותן לו. ואינו חושב הישראל דדמי ע''א ביד נכרי מותרין:
אני אומר שמא החליף. כלומר שעשה כמו שאמר והחליף ע''א בדמים הללו דסבירא ליה דדמי ע''א שמכרן הוי כחליפי ע''א ואסורין והיינו כר' יוחנן:
מתני' וכו'. תניא כוותיה דתרוייהו דפליגי בה תנאי:
דמי יין נסך. נכרי שמכר יין נסך דמיהן אסור בהנאה לישראל דסבירא ליה כהאי מאן דאמר לקמיה דדמי ע''א ביד הנכרי אסור כדאשכחן דפליגא בהא ר' יונתן ורבי יוחנן:
הַכֹּל מוֹדִין בַּחֲלִיפִּין שֶׁאֲסוּרוֹת. חֲלִיפֵּי חֲלִיפִּין מָהוּ. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. מַחֲלוֹקֶת רִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבָּנִן. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אָמַר. אָסוּר. וְרַבָּנִן אָֽמְרֵי. מוּתָּר. רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן הוֹשַׁעְיָה. טַּעֲמוֹן דְּרַבָּנִן וְהָיִ֥יתָ חֵרֶ֭ם כָּמוֹהוּ. כָּל שֶׁאַתְּ יָכוֹל לְקַייְמוֹ מִמֶּנּוּ הֲרֵי זֶה כָמוֹהוּ. מַאי כְדוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. כָּמוֹהוּ כָּמוֹהוּ ב' פְּעָמִם עַל שֵׁם וְלֹֽא יִדְבַּ֧ק בְּיָֽדְךָ֛ מְא֖וּמָה מִן הַחֵ֑רֶם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
על שם לא ידבק בידך מאומה מן החרם. דכתיב הכא והיית חרם כמוהו וכתיב ולא ידבק וגו' מן החרם ללמד שאפי' מאומה ממנו חרם כמוהו ולפיכך דריש לי' לכמוהו על שני פעמים:
כמוהו כמוהו שני פעמים. כלומר על שני פעמים מחליפיו אמרה תורה שהוא כמוהו ואסורין:
מאי כדון. ומ''ט דר' ישמעאל:
כמוהו. כתיב ודרשינן כל שאת יכול לקיימו ממנו עצמו דהיינו חליפיו הרי הוא כמוהו ולא חליפי חליפיו:
חליפי חליפין. שהחליף חליפי ע''א עוד בדבר אחר מהו:
הכל מודין בחליפי ע''א. שלא מכרה אלא החליפה בדבר אחר שאסור לא נחלקו אלא במוכרה דמר סבר כיון שמכרה לא חשיבא ליה ובטולי בטלה ומר סבר דהוי כחליפי ע''א:
משנה: הַשׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר לְהָבִיא עָלֶיהָ יֵין נֶסֶךְ שְׂכָרָהּ אָסוּר. שְׂכָרָהּ לֵישֵׁב עָלֶיהָ אַף עַל פִּי שֶׁהִנִּיחַ לָגִינוֹ עָלֶיהָ שְׂכָרָהּ מוּתָּר׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' השוכר את החמור. האי מתני' נקט לא משום סיפא וסיפא אתא לאשמועינן דאע''ג דהשוכר את החמור לרכוב עליו מסתמא שכרה נמי להניח לגינו של יין ומזונותיו עליה וס''ד אמינא דהוי כאלו שכרה מעיקרא להביא עליה יין נסך ושכרה אסור קמ''ל:
הלכה: הַשׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר כול'. עַד הֵיכָן. עַד כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא הַחֲמוֹר מַקְפִּיד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כדי שלא יהא החמור מקפיד. כלומר בהא הוא דאיצטריך דאע''ג דאינו נותן עליה אלא בכדי שאין החמור מקפיד עליו דדינא הוא למיתב עליה כל כך ומהו דתימא כיון שכן דרך החמרין לקבל עליהן שיהו מניחין על החמורין כזה א''כ הוי כאלו השכירו בתחילה להביא עליה יין ושכרה אסור קמ''ל. וכדפרישית במתני' לפי מסקנא דהתם:
גמ' עד היכן. כמה הוא דמניח לגינתו ומזונותיו עליו דאיצטריך מתני' לאשמועינן דמותר:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הָדָא דְאַתְּ אָמַר בְּרוֹתְחִין. אֲבָל בְּצוֹנִין אָסוּר. שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי צִיפּוֹרִין עוֹשִׂין כֵּן וְקוֹרִין אוֹתוֹ שָהֲלִייָא. הָיוּ רוֹתְחִין וְצִינְנָן. מֵעַתָּה אֲפִילוּ רוֹתְחִין יְהוּ אָסוּרִין מֵאַחַר שֶׁדַּרְכָּן לָצוּן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מעתה וכו'. ופשיט לה הש''ס דעל כרחך בצונן מעיקרא קאמר ומשום דדוקא בכה''ג משביח הוא אותן אבל ברותחין מעיקרא ואח''כ ציננן ונפל חומץ עליהן אינן משביחין דאי לא תימא הכי א''כ מעתה אפי' נפל עליהן ברותחין יהו אסורין דמאחר שסוף סוף דרכן ליצון אותו וא''כ סופו משביח הוא ואע''ג דפוגם מתחילתו הוא דפגם ולבסוף השביח ג''כ אסור הוא אלא ודאי בצוננין מעיקרא הוא דקאמר ר' יוחנן דאסור:
היו רותחין וציננן. בעיא היא וכלומר הא דקאמרת אבל בצונן אסור אם דוקא בנפל לצונן מעיקרא שעדיין לא הרתיחו אותן או דנימא אפי' היו רותחין אלא שאח''כ ציננן ונפל לתוכן חומץ נמי משביח הוא ואסור:
הדא דאת אמר. חומץ שנפל לגרוסין מותרות בגריסין רותחין שהחומץ פוגם בהן אבל בצוננין אסורין שהוא נותן טעם בהן ושכן דרך בני ציפורי עושין כן:
מָה אַתְּ עֲבַד לָהּ. כְּיַיִן בְּיַיִן אוֹ כְיַיִן לְתַבְשִׁיל. אִין תַּעַבְדִּינָּהּ כְּיַיִן לְתַבְשִׁיל דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר. וְאִין תַּעַבְדִּינָּהּ כְּיַיִן בְּיַיִן מַחֳלוֹקֶת רִבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ואין תעבדינה כיין ביין. א''כ תליא בפלוגתא דר''מ וחכמים דהא במתני' סתמא קאמר אסורות ואע''פ שאין אנו יודעין אם נותן היין טעם לשבח בענבים או לא ולחכמים דמתירין בנותן טעם לפגם מותרות הענבים אם היין פוגם בהן:
דברי הכל אסור. כלומר בין לר''מ ובין לרבנן דפליגי לקמן בנותן טעם לפגם דסברו רבנן מותר והכא לכ''ע אסור דכיון דמדמית לה ליין בתבשיל ודאי נותן טעם לשבח הוא:
אין תעבידנה כיין לתבשיל. אם אנו מדמין דין זה ליין שנפל לתוך התבשיל וזהו שמכשירו לאכילה כמו שיין שנפל לתוך התבשיל וכדאמרינן לקמן גבי יין נסך שנפל לבור דמודה רשב''ג ביין לתבשיל שהוא אסור וטעמא מפני שמכשרתו באכילה:
כיין ביין או כיין לתבשיל. אם טעם האיסור משום דהוי כנתערב יין איסור ביין היתר או דטעמא הוי משום דהוי כנתערב יין איסור לתוך תבשיל של היתר וכדמפרש ואזיל הנפקא מינה בין אלו שני הטעמים:
מה את עביד לה. ובעי הש''ס הא דתנן אם נפלו ע''ג ענבים מבוקעות אסורות היאך אתה קורא לזה ומפני מה הן אסורות:
הלכה: יַיִן נֶסֶךְ שֶׁנָּפַל עַל גַּבֵּי עֲנָבִים כול'. מַתְנִיתִין בְּשֶׁלֹּא נִידַּלְדֵּל חוֹתָמָן. אֲבָל נִידַּלְדֵּל חוֹתָמָן כִּמְבוּקָּעוֹת הֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אבל. ניטל העוקץ שלהן ונשאר הנקב בהן ומעתה יכולין לשאוב המשקין והרי הן כמבוקעות ואסורין:
בשלא נידלדל חותמן. שלא ניטל העוקץ שלהן. ודוגמתו בפ''י דטהרות נפל ממנו גרגר יחידי אם יש לו חותם טהור:
גמ' מתניתא. דמחלק בין מבוקעות לשאינן מבוקעות:
משנה: 32b יַיִן נֶסֶךְ שֶׁנָּפַל עַל גַּבֵּי עֲנָבִים יְדִיחֵם וְהֵן מוּתָּרוֹת וְאִם הָיוּ מְבוּקָּעוֹת אֲסוּרוֹת. מַעֲשֶׂה בְּבַיְתוֹס בֶּן זוֹנִין שֶׁהֵבִיא גְרוֹגְרוֹת בִּסְפִינָה וְנִשְׁתַּבְּרוּ חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן נֶסֶךְ עַל גַבֵּיהֶן וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְהִתִּירוּ. זֶה הַכְּלָל כֹּל שֶׁהוּא בַהֲנָייָתוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם אָסוּר וְכָל שֶׁאֵינוֹ בַהֲנָייָתוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם מוּתָּר כְּגוֹן הַחוֹמֶץ שֶׁנָּפַל לַגְּרִיסִים׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כגון החומץ שנפל לגריסין. והוא שיהיו הגריסין רותחין בשעה שנופל בהן החומץ שאז פוגם בהן מתחילה ועד סוף אבל אם לא היו רותחין בשעת נפילת החומץ אסורין שהחומץ בגריסין מקדיח ומשביח ואע''פ שכשמרתיחן אח''כ פוגם טעמן הוה ליה משביח ולבסוף פוגם וכל שהוא משביח ולבסוף פוגם או פוגם ולבסוף משביח אסור:
וכל שאין בהנייתו בנותן טעם. שאינו נהנה בטעמו של איסור:
כל שהוא בהנייתו בנותן טעם. שאדם נהנה בטעמו של איסור:
מעשה וכו' והתירו. מפני שהוא נותן טעם לפגם:
מתני' ידיחם. במים צוננין:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source