הלכה: אֵילּוּ דְבָרִים אֲסוּרִין. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּנוֹת שׁוּחַ בִּפְטוֹטְרוֹתֵיהֶן וְהָאִיצְטְרוֹבְלִין בִּמְטוּטָלוֹתֵיהֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' בפטוטרותיהן וכן איצטרובילין במטוטלותיהן בעוקצין שלהן:
משנה: 5b אֵילּוּ דְבָרִים אָסוּר לִמְכּוֹר לַגּוֹיִם אִיצְטְרִיבִּילִין וּבְנוֹת שׁוּחַ בִּפְטוֹטְרוֹתֵיהֶן וּלְבוֹנָה וְתַרְנְגוֹל הַלָּבָן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מוֹכֵר הוּא לוֹ תַּרְנְגוֹל לָבָן בֵּין הַתַּרְנְגוֹלִין. בִּזְמַן שֶׁהוּא בִפְנֵי עַצְמוֹ קוֹטֵעַ אֶצְבָּעוֹ וּמוֹכְרוֹ שֶׁאֵין מַקְרִיבִין חָסֵר לַעֲבוֹדָה זָרָה. וּשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים סְתָמָן מוּתָּר וּפֵירוּשָׁן אָסוּר. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אַף דֶּקֶל טָב וְחָצָד וְנִיקַלִבִים אָסוּר לִמְכּוֹר לַגּוֹיִם׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' איצטרובילן. פירא דארזא:
ובנות שוח. מין ממיני תאנים הגדולים ולבנים:
בפטוטרותיהן. בעוקצים שלו שהם נתלין בו דמסתמא הנכרי רוצה להקריבן תקרובת לע''ז:
מוכר הוא לו תרנגול לבן בין התרנגולין. לקח נכרי מישראל תרנגולים הרבה מותר למכור ביניהם תרנגול לבן דכיון דשקיל אחריני לאו לע''ז בעי להו:
דקל טב. פירות דקל משובח שרגילין להקריב מהן לעכו''ם:
ופירושן אסור. אם פירש דלע''ז בעי להו ומהו דתימא האי גברא לאו לע''ז בעי להו והא דקאמר הכי סבר כי היכי דהוא אביק בע''ז כ''ע אביקי ואימא הכי כי היכי דליתבו לי קמ''ל:
וניקלביס. מין עשב משובח מאד:
וחצד. ובנוסחת הבבלי חצב. קנים שעושין מהן הצוקר א''נ מין עשב שבו תיחם יהושע את הארץ:
וּלְבוֹנָה. תַּנֵּי. אִם הָֽיְתָה חֲבִילָה מוּתָּר. וְכַמָּה הִיא חֲבִילָה. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אָמַר. חֲבִילָה שֶׁל לְבוֹנָה אֵין פָּחוֹת מֵחֲמִשָּׁה מִינִין. אִם הָיָה כוֹמָר אָסוּר. רוֹפֵא מוּתָּר. תַּגָּר מוּתָּר. תַּגָּר חָשׁוּד אָסוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תגר אם היה תגר מותר למכור לו הרבה ואין חוששין שהוא ימכור לנכרים אחרים להקטיר לע''ז:
תגר חשוד. שהוא מוכר להקטיר לעכו''ם אסור:
רופא. אם היה רופא מותר דמסתמא לרפואה זבין:
אם היה כומר אסור. דלמיקטר לע''ז הוא וקונה הרבה לכמה פעמים:
אין פחות מחמשה מנין. ובתוספ' גריס שלשה מנין:
אם היתה חבילה. הרבה לבונה ביחד מותר לו למכור דמסתמא לסחורה קא מכוין:
תני. בתוספתא פ''ק:
אֲנָן תְּנָן. תַּרְנְגוֹל לָבָן. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. תַּרְנְגוֹל סְתָם. מַתְנִיתִין צְרִיכָה לְמַתְנִיתָה דְרִבִּי חִייָה. וּמַתְנִיתָה דְרִבִּי חִייָה צְרִיכָה לְמַתְנִיתִין. אִילּוּ תַנִּינָן וְלֹא תַנֵּי רִבִּי חִייָה הֲוִינָן אָֽמְרִין. לֹא אָֽמְרוֹן אֶלָּא תַּרְנְגוֹל לָבָן. אֲבָל תַּרְנְגוֹל סְתָם אֲפִילוּ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ מוּתָּר. הֲוֵי צוֹרְכָה לְמַתְנִיתָה דְּרִבִּי חִייָה. אוֹ אִילּוּ תַנָּא רִבִּי חִייָה וְלֹא תַנִּינָן אֲנָן הֲוִינָן אָֽמְרִין. לֹא אָֽמְרוֹן אֶלָּא תַּרְנְגוֹל סְתָם. הָא תַרְנְגוֹל לָבָן אֲפִילוּ בֵּינוֹ לְבֵין הַתַּרְנְגוֹלִין אָסוּר. הֲוֵי צוֹרְכָה לְמַתְנִיתִין וְצוֹרְכָה לְמַתְנִיתָה דְרִבִּי חִייָה. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה. תַּרְנְגוֹל לִמְכּוֹר. מוֹכֵר לוֹ תַרְנְגוֹל לָבָן. תַּרִנְגוֹל לָבָן לִמְכּוֹר. נֵימַר בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ אָסוּר. בֵּינוֹ לְבֵין הַתַּרְנְגוֹלִין מוּתָּר. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בָעֵי. רָאָה תַרְנְגוֹלִין רוֹעִין בָּאַשְׁפָּה וְתַרְנְגוֹל לָבָן בֵּינֵיהֶן וְאָמַר. שֶׁלְּמִי. כְּמִי שֶׁסִּייֵם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר ר' בון בר חייה וכו'. רבי בון פליג על הא דאמרן דר' חייה גילה בבריי' מה דסתים התנא במתני' וס''ל דפליגי ברייתא ומתני' ודייק לה ממתני':
אנן תנן. במתניתן תרנגול לבן אסור. דמשמע אם הוא מבקש ממנו תרנגול לבן הוא דאסור אבל אם ביקש ממנו תרנגול סתם מותר למכור לו אפי' תרנגול לבן דמסתמא לאו דעתיה לעכו''ם לפי שהן מקריבין תרנגול לבן והוא אמר תרנגול סתם:
תני ר' חייה תרנגול סתם. ור' חייה בתוספתא תני אפי' אומר לו תן לי תרנגול סתם אסור למכור לו תרנגול לבן דתני התם בסוף פ''ק מוכר לו תרנגול לבן בין התרנגולין א''ר יהודה בד''א בזמן שא''ל מכור לי תרנגול סתם אבל אם פירש לו מפני שהוא חולה או למשתה בנו ה''ז מותר אלמא דאפי' אומר לו תרנגול סתם אסור למכור לו מפני עצמו. ומפרש הש''ס דלא פליג ר' חייה אמתני' אלא מאי דסתים לה תנא דמתני' גילה לן ר''ח בבריי' ותרוייהו צריכי כדמסיק ואזיל:
אילו תנינן. במתני' ולא אשמועינן ר''ח בברייתא ה''א דלא אמרן הא דלא התירו למכור אלא בין התרנגולין דוקא אבל לא בפני עצמו:
אלא תרנגול לבן. כלומר בזמן שא''ל מכור לי תרנגול לבן:
אבל תרנגול סתם. אם א''ל מכור לי תרנגול סתם אפי' בינו לבין עצמו מותר לו למכור תרנגול לבן:
הוי צורכה למתניתא דר' חייה. הלכך איצטריך ר''ח להשמיענו בבריית' דאפי' א''ל מכור לי תרנגול סתם אינו מותר למכור לו תרנגול לבן כ''א בין התרנגולין דוקא:
או אילו. ואי אשמועינן ר''ח בבריית' ולא הוה תנינן במתני' דמוכר לו תרנגול לבן בין התרנגולין:
הוינן אמרין. דלא אמר ר' חייא דמותר למכור תרנגול לבן בין התרנגולין:
אלא תרנגול סתם. כלומר בזמן שא''ל מכור לי תרנגול סתם דהכי משמע מהאי בד''א דמפרש ר' יהודה בברייתא אבל אם אמר לו מכור לי תרנגול לבן מכיון שהזכיר בפירוש לבן אפי' בין התרנגולים אסור לו למכור דמסתמא דעתיה לע''ז קמ''ל במתני' דקתני תרנגול לבן אסור ומשמע דא''ל מכור לי תרנגול לבן כדאמרן ואפ''ה דוקא בינו לבין עצמו אסור אבל בין התרנגולין מותר כדמסיים ר' יהודה עלה דר' יהודה לא פליג את''ק אלא מפרש דבריו הוא:
הוי צורכה וכו'. הלכך איצטריך למיתני במתני' וברייתא ולא פליגי אהדדי:
תרנגול למכור. אם אומר הנכרי למי תרנגול למכור ולא הזכיר לבן מוכר לו תרנגול לבן דבמתני' דוקא קתני תרנגול לבן אסור והיינו בשא''ל מכור לי תרנגול לבן:
תרנגול לבן למכור נימר וכו'. והא נמי פשיטא לן כשאומר תרנגול לבן למכור למי דאם הוא בינו לבין עצמו אסור ואם בין התרנגולין מותר כדשמעינן ממתניתין:
בעי. מיהו הא קמיבעיא לן ראה תרנגולין רועין באשפה ולבן ביניהן ואמר אלו של מי ואם למכור הן מהו:
כמי שסיים. אי אמרינן דהואיל וראה הלבן עמהן הוי כמי שסיים הלבן למי ואינו מותר למכור אלא בין התרנגולין או לא מכיון דלא סיים בפירוש למי הלבן:
הָיָה חָסֵר. קִרְייָא אָמַר. שֶׁמַּקְרִיבִין חָסֵר לָעֲבוֹדָה זָרָה. וְכִֽי תַגִּישׁוּן עִוֵּ֤ר לִזְבּוֹחַ אֵ֣ין רָ֔ע. הָדָא אָֽמְרָה. שֶׁמַּקְרִיבִין חָסֵר לָעֲבוֹדָה זָרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
היה חסר. משום דקתני במתני' בזמן שהוא בפני עצמו קוטע אצבעו וכו' ובעי אם היה חסר מאליו מי אמרינן דחסר כה''ג שנולד כך מקריבין אותו לע''ז או לא:
קרייא אמר. ופשיט לה דמקרא יש ללמוד דחסר כי האי מקריבין לעכו''ם דכתיב וכי תגישון עור לזבוח. אתם אומרים אין רע לפי שמורגלים אתם לזבוח כאלה לעכו''ם הדא אמרה וכו':
רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. אַף דֶּקֶל טָב וְחָצָד וְנִקַלִבִיס אָסוּר לִמְכּוֹר לַגּוֹיִם׃ רִבִּי חָמָא בַּר עוקְבָּה אָמַר. קַרְיוֹטָה. רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי אָמַר. מִין הוּא וּשְׁמוֹ חַצְדָּא. עָבַר וּמָכַר. ייָבֹה כַּיי דָּמַר רִבִּי לָֽעְזָר. עָבַר וּבָנָה מוּתָּר. וָכָא עָבַר וּמָכַר מוּתָּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
קוריוטה. לפרש נקליבס וכך שמו:
מין הוא. חצד דקתני מין עשב הוא ושמו חצדא:
עבר ומכר. אלו דתנן במתני' אם מותר להנות בדמיהן:
בְּכָל מָקוֹם אֵין מוֹכְרִין לָהֶם בְּהֵמָה גַסָּה. לָמָּה. בְּהֵמָה גָסָּה יֵשׁ בָּהּ חִיּוּב חַטָּאת וּבְהֵמָה דַקָּה אֵין בָּהּ חִיּוּב חַטָּאת. וְאֵינוֹ חוֹלֵב וְאֵינוּ גוֹזֵז. אָמַר. תַּמָּן הִיא מִתְחַייֶבֶת. בְּרַם הָכָא הוּא מִתְחַייֵב. מִכֵּיוָן שֶׁהוּא מוֹכְרָהּ לוֹ לֹא כִבְהֶמְתּוֹ שֶׁלְּגוֹי הִיא. רִבִּי אִמִּי בַּבְלָייָא בְשֵׁם רַבָּנִין דְּתַמָּן. פְּעָמִים שֶׁמּוֹכְרָהּ לוֹ לְנִיסָּיוֹן וְהוּא מַחֲזִירָהּ לְאַחַר ג' יָמִים וְנִמְצָא עוֹבֵד עֲבוֹדָה בִבְהֶמְתּוֹ שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל. מֵעַתָּה לְנִיסָּיוֹן אָסוּר שֶׁלֹּא לְנִיסָּיוֹן מוּתָּר. זוֹ מִפְּנֵי זוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
למה. משום דבהמה גסה יש בה חיוב חטאת דראויה למלאכה ונכרי עושה בה מלאכה בשבת כדלקמן ומצווה הוא על שביתת בהמתו:
ואינו חולב ואינו גוזז. בשבת וא''כ אף בבהמה דקה שייכא בה חיוב חטאת:
אמרי תמן. בבהמה גסה הוא מתחייבת כלומר ע''י מלאכה דהבהמה עצמה עושה בא החיוב חטאת:
ברם הכא. בבהמה דקה הבהמה עצמה אינה עושה כלום:
הוא מתחייב. כלומר הוא שהעושה המלאכה שחולב וגוזז ולא שייך בזה שביתת בהמתו:
מכיון שהוא מוכרה לו לא כבהמתו של נכרי היא. ומה יש בה חיוב חטאת דקאמרת:
פעמים שמוכרה לו לניסיון. על כמה ימים אם תיטב בעיניו ואם לאו יחזירנה לו וכשהוא מחזירה לאחר ימים והנכרי עשה בה מלאכתו בשבת נמצא עבד עבודה בבהמתו של ישראל ומתחייב בה הישראל:
מעתה. נימא אם מוכר לניסיון אסור ואם לחלוטין יהא מותר:
זו מפני זו. גזרו במכירה לחלוטין מפני מכירה לניסיון:
מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִמְכּוֹר אֵין מוֹכְרִין. לָמָּה. מִפְּנֵי שֶׁמּוֹצִיאָהּ מִידֵי גִיזָה. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָֽיְתָה עֵז. מִפְּנֵי שֶׁמּוֹצִיאָהּ מִידֵי בְכוֹרָה. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיָה זָכָר. מִפְּנֵי שֶׁמּוֹצִיאוֹ מִידֵי מַתָּנוֹת. מֵעַתָּה חִיטִּין אַל יִמְכּוֹר לוֹ מִפְּנֵי שֶׁמּוֹצִיאוֹ מִן הַחַלָּה. יַיִן וְשֶׁמֶן אַל יִמְכּוֹר לוֹ מִפְּנֵי שֶׁמּוֹצִיאָן מִן הַבְּרָכָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
למה. מה טעמא דמקום שלא נהגו למכור:
מפני שמוציאה מידי גיזה. מוציא אותה ממצות ראשית הגז:
הגע עצמך שהיתה עז. ואין כאן גיזה:
מפני שמוציאה מידי בכורה. שהוולדות יהיו פטורין מן הבכורה אע''פ שחוזר ולוקחן מיד הנררי אח''כ:
מפני שמוציאו מידי מתנות. בזכר מוציאו עכ''פ מידי המתנו' הזרוע והלחיים והקיבה:
מעתה. אי חיישינן מה שמפקיען מן המצות שהיה יכול להתחייב בהן אח''כ א''כ חיטין אל ימכור לו מפני שמוציאן ממצות חלה שהיה מתחייב בקמח שלהן יין ושמן אל ימכור להן מפני שמוציאן מן הברכה אם הוא הי' שותה ונהנה מהן בתמיה:
הלכה: מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִמְכּוֹר בְּהֵמָה דַקָּה כול'. מַה וּמוּתָּר לְגַדֵּל. אָמַר רִבִּי בָּא. כְּגוֹן מָהִיר שֶׁהוּא שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל עַל שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל. הֲווֹן בָּעֵיי מֵמַר. מָאן דָּמַר. מוּתָּר לִמְכּוֹר מוּתָּר לְגַדֵּל. וּמָאן דָּמַר. אָסוּר לִמְכּוֹר אָסוּר לְיַיחֵד. רִבִּי יוֹנָה רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רַב. וַאֲפִילוּ כְּמָאן דָּמַר. מוּתָּר לִמְכּוֹר אָסוּר לְיַיחֵד. מַּה בֵין לִמְכּוֹר מַה בֵין לְיַיחֵד. בְּשָׁעָה שֶׁמְכוּרָה לוֹ כִּבְהֶמְתּוֹ שֶׁלְּגוּי הִיא. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְיַיחֲדָהּ לוֹ כִבְהֶמְתּוּ שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל הִיא וְהוּא חָשׁוּד עָלֶיהָ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בשעה שמוכרה לו כבהמתו של נכרי היא. והלכך לא חיישינן לרביעה דחס על בהמתו שלא תיעקר לפי שברביעה נעשית עקרה אבל כשהוא מייחדה אצלו בבהמות של ישראל חשוד הוא על הרביעה הלכך אסור לייחד:
מה בין למכור מה בין לייחד. הואיל דחייש לרביעה א''כ אף למכור אסור דקעבר אלפני עור לא תתן מכשול דב''נ מצווין על הרביעה הן:
ר' יונה ר' לעזר בשם רב. דליתא כהוון בעיי מימר אלא אפי' מ''ד מותר למכור אסור לייחד ודכ''ע אית להו דאין מעמידין:
ומ''ד אסור למכור אסור לייחד. בהמה אצלם כהאי תנא דאין מעמידין:
מאן דאמר מותר למכור מותר לייחד. צ''ל וכן הוא בפסחים דהאי מ''ד לא חייש לרביעה ולא ס''ל כתנא דריש פ''ב אין מעמידין בהמה בפונדקאות של נכרים:
כגון מהיר. במדבר הנקרא מהיר ששם מגדלין כדתנן בפרק מרובה אבל מגדלין במדברות שבא''י וכגון מהיר שהוא ראוי לכך שהוא י''ו מיל על י''ו מיל. והכי קאמר סוף פ' מרובה. וכל הסוגיא גרסינן לה בפרק מקום שנהגו הלכה ג':
גמ' מה ומותר לגדל. בתמיה והא תנא בא''י קאי ומה האי דקתני מקום שנהגו למכור בהמה דקה וכי מגדלין בהמה דקה בא''י:
משנה: 6a מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִמְכּוֹר בְּהֵמָה דַקָּה לַגּוֹיִם מוֹכְרִין. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִמְכּוֹר אֵין מוֹכְרִין וְאַל יְשַׁנֶּה אָדָם מִפְּנֵי הָמַּחֲלוֹקֶת. וּבְכָל מָקוֹם אֵין מוֹכְרִין לָהֶם בְּהֵמָה גַסָּה עֲגָלִים וּסְייָחִים שְׁלֵמִין וּשְׁבוּרִין. רִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בַּשְּׁבוּרָה בֶּן בְּתֵירָא מַתִּיר בַּסּוּס׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בן בתירה מתיר בסוס. בסוס העומד לרכיבה דכ''ע לא פליגי דשרי כי פליגי בסוס המיוחד לעופות שהציידים מביאין עליו העופות שצדין בהם דבן בתירה סבר החי נושא את עצמו ורבנן סברי דוקא אדם הוא נושא את עצמו אמרינן ואין הלכה כבן בתירה:
ר' יהודה מתיר בשבורה. ואין הלכה כר' יהודה:
עגלים וכו' ושבורין. ואפי' שבורים שאינן ראוין למלאכה גזרו בהו רבנן דילמא אתו לאחלופי בשלימין וגדולים הראוין למלאכה ועוד שאף השבורין חזו למלאכה שטוחנין בהם:
ובכל מקום אין מוכרין להם בהמ' גסה. דגזרינן מכירה אטו שאלה ושכירות ובהמה גסה מיוחד' למלאכה היא ויעשה הנכרי מלאכה בשבת בבהמת ישראל. וע''י סרסור דליכא לאחלופי בשכירות שאין הסרסור משכיר שרי למוכרה:
ואל ישנה וכו'. ולא שייכא הכא ול''ג להא ואגב שטפא דריש פ' מקום שנהגו נכתב כאן:
מתני' מקום שנהגו למכור בהמה דקה לנכרים. כגון מקום שלא נחשד על הרביעה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source