Vayedaber

משנה: בֵּית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לָךְ מִדָּה בַחֶבֶל. פָּחַת כָּל שֶׁהוּא יְנַכֶּה. הוֹתִיר כָּל שֶׁהוּא יַחֲזִיר. אִם אָמַר הֵן חָסֵר הֵן יֶתֶר אֲפִילוּ פָחַת רוֹבַע לַסְּאָה אוֹ הוֹתִיר רוֹבַע לַסְּאָה הִגִּיעוֹ. יוֹתֵר מִכֵּן יַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן. וּמָהוּ מַחֲזִיר לוֹ מָעוֹת וְאִם רָצָה מַחֲזִיר לוֹ קַרקַע. וְלָמָּה אָֽמְרוּ מַחֲזִיר לוֹ מָעוֹת לְייַפּוֹת כּוֹחוֹ שֶׁל מוֹכֵר שֶׁאִם שִׁייֵר בַּשָּׂדֶה בֵּית תִשְׁעַת קַבִּין וּבַגִּינָּה בֵּית חֲצִי קַב. וּכְדִבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה בֵּית רוֹבַע. מַחֲזִיר לוֹ אֶת הַקַּרְקַע וְלֹא אֶת הָרוֹבַע בִּלְבַד הוּא מַחֲזִיר לוֹ אֶלָּא כָּל הַמּוֹתָר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ולא את הרובע בלבד וכו'. אכולה מתני' קאי כדמפרשינן בגמרא:

שאם שייר בשדה. אם היה המותר בית תשעה קבין דהשתא חזי ליה האי קרקע כדאמרינן בפ''ק דבית תשעה קבין חשוב להיות נקראת שדה אז אין מחזיר לו מעות אלא המוכר נוטל את הקרקע שלו:

לייפות כחו של מוכר. לא תקנו חכמים שיתן לו מעות כפי המותר אלא משום יפוי כח של מוכר שלא יפסיד אותו קרקע מועט דלא חזי ליה למידי:

ולמה אמרו מחזיר לו מעות. שהרי מן הדין אין לו להחזיר לו אלא קרקע שלא קנה הלוקח אלא הבית כור בלבד:

ומהו מחזיר לו מעות. אם הוא לטובתו של מוכר כדמפרש ואזיל:

יעשה חשבון. יחשוב עמו על כל הרבעין כולן שחסרו או הוסיפו וכל שפיחת מבית כור ינכה לו מן הדמים וכל שהוסיף על בית כור יחזיר לו:

יותר מכאן. אם הותיר יותר מרובע לכל סאה או שפיחת יותר מרובע:

אפי' אם פחת. או הותיר רובע הקב לכל סאה דהיינו שלשים רביעיות לבית כור הגיעו. והא דקאמר אפילו פחת רובע לסאה ולא קאמר אפי' פחת שבעה קבין ומחצה לכור לאשמועינן אתא דאפי' במכירה מועטת כגון בית סאה אני מוכר לך הן חסר הן יתר ואיכא חסר או יתר רובע הגיעו ומסקינן בגמרא התם דאם אמר בית כור עפר סתם ה''ז כמי שפירש הן חסר הן יתיר לענין פחת או הותיר:

אם חסיר או יתיר. אני מוכר לך בכך וכך ולא א''ל מדה בחבל:

הותיר כל שהוא. על הבית כור יחזיר למוכר הקרקע שהותיר או הדמים כדלקמן:

פחת כל שהוא. שלא היה הבית כור שלם ינכה לו כפי הפחת והמקח קיים:

מתני' מדה בחבל. כלומר בצימצום כמו שתמדוד במדת החבל בית כור לא פחות ולא יותר:

הלכה: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ בֵּית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לָךְ כול'. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וּבִלְבַד בִּמְעוּטֵי שָׂדֵהוּ בְּמוּבְלָעִים בָּהּ. וּבְסֶלַע שֶׁשִּׁילֻּחוֹ בֵּית רוֹבַע אֵין נִמְדָּד עִמָּהּ. שֶׁבְּאֶמְצָע נִמְדָּד. שֶׁבְּצַד אֵין נִמְדָּד. אֵי זֶהוּ צַד וְאֵי זֶהוּ אֶמְצָע. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרֵי. כָּל שֶׁמַּחֲרֵישָׁה סוֹבַבְתּוּ זֶהוּ אֶמְצָע. אֵין הַמַּחֲרֵישָׁה סוֹבַבְתּוּ זֶהוּ הַצַּד. אָתָא רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הָיָה רוּבָּהּ מִצַּד אֶחָד שֶׁאִם תְּפַזְּרֶנָּה וְיֵשׁ לָהּ מִיעוּט נִמְדָּד עִמָּהּ. 20b רְחָבִין כַּמָּה. רִבִּי חַגַּי אָמַר. עַד אַרְבַּע אַמּוֹת. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. עַד י̇ טְפָחִים. הָיָה שָׁם נֶקַע אֶחָד עָמוֹק י̇ טְפָחִים וְאֵין בּוֹ ד̇ מָהוּ. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. דָּמַר רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וּבִלְבַד בְּמִיעוּט הַשָּׂדֶה וּבְמוּבְלָעִין בָּהּ. וּבְסֶלַע שֶׁשִּׁילֻּחוֹ בֵּית רוֹבַע אֵין נִמְדָּד עִמָּהּ. הָיָה חָלוּק נִמְדָּד עִמָּהּ. הָדָא אָֽמְרָה. הָיָה רוּבָּהּ מִצַּד אֶחָד שֶׁאִם תְּפַזְּרֶנָּה וְיֵשׁ בָּהּ מִיעוּט אֵין נִמְדָּד עִמָּהּ. הָיָה שָׁם נֶקַע אֶחָד אָרוֹךְ וְהוּא מִסְתַּלֵּק לְבֵית רוֹבַע. רִבִּי חִייָה בַּר וָוא שָׁאַל. הָיָה עָשׂוּי כְּמִין מַקְלוֹת נִמְדָּד עִמָּהּ אִי לֹא. רִבִּי יוּדָן בַּר יִשְׁמָעֵאל שָׁאַל. הָיָה עָשׂוּי כְּמִין טַבֶּלִּיּוֹת שֶׁל שַׁיִישׁ נִמְדָּד עִמָּהּ אִי לֹא. רִבִּי יִצְחָק בַּר טֶבֶלַיי שָׁאַל. הָיָה עָשׂוּי כְּמִין קַתֶדְרִיּוֹת מִמְּקוֹם דּוֹפָנוֹ הוּא מוֹדֵד אוֹ מִמָּקוֹם שִׁיפּוּעוֹ מוֹדֵד. רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב [רִבִּי] חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וְהוּא שֶׁיְּהֵא שָׁם בֵּית ד̇ כּוֹר עָפָר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

והוא שיהא שם בית ארבע קב עפר כצ''ל. אבל אם היו יתירין על ד' קבין לעולם אין נמדדין עמה:

כמין טבליות של שיש. שהוא כמשולש:

כמין קתדריות. עגול כמין קתדרא מאיזה מקום הוא מודד מלמעלה או ממקום שיפועו:

גמ' ובלבד במעוטי שדהו. הא דקתני פחות מכאן נמדדין עמה ובלבד שיהו מיעוט של שדהו ולא יותר מד' קבין כדאמר לקמן בסוף ההלכה:

במובלעין בה. שלא יהיו במקום אחד:

ובסלע. יחידי:

ששילחו. גדלו הוא בית רובע אין נמדד עמה דיש לו שם בפני עצמו ולא בטיל לגבי שדה:

שבאמצע. הפחות מעשרה טפחים שהיא באמצע השדה הוא שנמדד עמה אבל אם הוא מן הצד כדמפרש ואזיל שאין המחרישה סובבתו שהוא עומד סמוך למיצר כל כך שאין יכול לסבבו במחרישה זהו מן הצד ואין נמדד עמה:

אתא ר' יוסי בשם ר' יוחנן. ופירש הא דקאמר לעיל במובלעים בה ומשמע שיהו מפוזרים ומובלעים בתוך כל השדה או ברובה ככולה והשתא קאמר שאם היה רובן מצד אחד במיעוט השדה שאם תפזרנה ויש לה מיעוט כלומר שיתמעטו ויהיו מובלעין ברוב של השדה נמדד עמה ועל סלע יחידי קאי וכן משמע מדלקמן וחסר כאן היה חלוק וכו' וגרסינן הכא היה חלוק נמדד עמה כמו לקמן שאם היה הסלע חלוק לשנים בטל ונמדד הדא אמרה היה רובה מצד אחד וכו' וכדפרישית:

רחבין כמה. עמקן וגבהן קתני עשרה טפחים רחבן כמה:

ואין בו ארבעה מהו. כלומר דהבעיא היא אם הא דקתני פחות מכאן נמדדין עמה אתרוייהו קאי אעמקן ורחבן שאם היו פחותין מעשרה עומק או גובה ופחותין מרחב ארבעה נמדד אבל אם היו עמוקין או גבוהין עשרה אע''פ שאין ברחבן ד' אין נמדד ומש''ה נמי לא קתני במתני' בהדיא שיעור רחבן או דילמא מכיון דקאמר דבעינן שיעור רחבן ארבעה אם הן פחותין מרחבן אע''פ שיש בהן שיעורי עומק או גובה נמדד ופשיט ליה מדקאמר לעיל גבי סלע יחידי דוקא אם הוא בית רובע ושלם הוא דאין נמדד אבל אם היה חלוק לשנים אע''פ שהוא במקום אחד נמדד הוא ש''מ שיעורין אלו בדוקא קאמרינן:

הדא אמרה וכו'. אגב דלעיל נקט לה:

היה שם נקע א' ארוך. וקצר אבל מסתלק הוא לבית רובע אם תצטרף אותו לארכו יהיה בו שיעור בית רובע במקום אחד מהו שיהא נמדד עמה:

כמין מקלות. כלומר שאינו שוה אלא דרך עקלתון כמין מקלות:

הלכה: תַּנֵּי. הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ חֲצִי שָׂדֶה אֲנִי מוֹכֵר לָךְ וּפְלוֹנִי מַקִּיפָךְ וּפְלוֹנִי מַקִּיפָךְ וַחֲצִי פְלוֹנִי מַקִּיפָךְ. רַב הוּנָא וְרַב יְהוּדָה וְרִבִּי יִרְמְיָה. חַד אָמַר. נוֹתֵן לוֹ כְמִין פַּנְדּוּר. וְחַד אָמַר. נוֹתֵן לוֹ כְמִין מַטְלֵית. וְחַד אָמַר. נוֹתֵן לוֹ כְמִין פְּסִיקִיָּא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ליסטים. מזוין הורג נפשות וסופו ליהרג:

מוכתב למלכות. למלאכתו והמלך תופשו בכל עת שירצה לא הגיעו דהוי מקח טעות:

גמ' תני האומר לחבירו חצי שדה אני מוכר לך. ומצר לו מצרים לסמן לו חצי השדה וא''ל פלוני מקיפך זה הצד מזרח שפלוני מקיפו הוא סמוך לו מלשון תורמין מן המוקף וזה צד דרום שפלוני מקיפו וזה חצי צד מערב שהוא החצי שפלוני מקיפו ופליגי בה כיצד הוא נותן לו אותה חצי השדה:

כמין פנדור. מלשון פנדא והוא אזור רחב וחלול וכלומר שנותן רצועה אחת רחבה כנגד מזרח וכנגד דרום וכנגד חצי מערב שיהא לערך חצי השדה:

כמין מטלית. ארוך כלומר דלכך אמר ליה רוח השלישית וחצי פלוני מקיפך לומר שמשם הוא חצי חלקו ומשם הוא מודד לו חצייה באורך על פני השדה כולה:

כמין פסיקייא. חתיכות חתיכות ובהא פליגי עם המ''ד כמין פנדור דלדידיה נותן לו רצועה א' על פני כל המצרים כדלעיל והאי מ''ד סבר דלהכי א''ל וחצי פלוני שיהא נוטל אלו החתוכות עד כנגד אותו החצי וכמו שני משולשין כזה ובלבד שיהא חצי השדה:

הדרן עלך פרק האומר לחבירו

מכיון שאת מוציאו לפחות מחבל. כלומר מכיון שאתה מוציא מדין הזה לדין פחות מחבל וכלו' שאין כאן דינו כפחות מחבל דפחות מחבל היינו היכא דאמר ליה הן חסר הן יתיר ונקרא פחות מחבל לפי שאינו בצימצום. ובהן חסר הן יתיר הוא דאמרינן דעד רובע הגיעו ומכיון שכאן הוא יותר מרובע שוב אין דינו כהן חסר או יתיר דלא אמרו אלא רובע דוקא וא''כ מחזירו אתה לדין יותר מרבע לדין מדה בחבל דכמו מדה בחבל דינו יותר כל שהוא יחזיר ה''נ יעשה חשבון דקאמר שצריך לחזור לו את הכל ואף הרבעין כולן והשתא לא את הרובע וכו' דסיפא אכולה מתני' קאי:

אמר. ומשני אמרי. לא כדקס''ד אלא דרישא ה''נ קאמר יותר מכאן על כדי רובע לסאה יעשה עמו חשבון על הכל וכדפרישית במתני' דהא דקאמר לא את הרובע וכו' אכולה מתני' קאי וטעמא כדמסיק:

גמ' הכא את אמר הגיעו והכא את אמר וכו'. כלומר דפריך הא ברישא קתני אם אמר הן חסר הן יתיר עד רובע הגיעו יותר מכאן יעשה חשבון וקס''ד דלעולם הרובע הגיעו ואפי' המותר יותר מהרובע ויותר מכאן יעשה חשבון דקאמר מה שהוא בתוספת יתר על כדי רובע לסאה על זה יעשה חשבון להחזיר לו הקרקע או המעות כמו דמפרש לקמיה ומה הוא מחזיר לו וכו' אבל הרובע לעולם אין צריך להחזיר לו וא''כ קשיא הא דקתני בסיפא לא את הרובע וכו' ומשמע דה''ק לא את המותר בלבד הוא מחזיר אלא אף כל הרבעין כלן דכשיש תוספת יתר על כדי רובע לסאה שוב אין כאן מחילה וצריך להחזיר לו את הכל או בקרקע או במעו' והא רישא הגיעו על הרובע קתני:

משנה: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ חֲצִי שָׂדֶה אֲנִי מוֹכֵר לָךְ מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶן וְנוֹטֵל חֲצִי שָׂדֵהוּ. חֶצְיָהּ בַּדָּרוֹם אֲנִי מוֹכֵר לָךְ מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶן וְנוֹטֵל חֶצְיָהּ בַּדָּרוֹם. וְהוּא מְקַבֵּל עָלָיו מְקוֹם הַגָּדֵר חֲרִיץ וּבֶן חֲרִיץ. וְכַמָּה הוּא חֲרִיץ. שִׁשָּׁה טְפָחִים. וּבֶן חֲרִיך שְׁלֹשָׁה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' תני רבי חייא. בתוספתא פ''ד ואגב דתני הכא דיני דהגיעו וצריך לקיים מקחו מייתי לה נמי להא:

קוביוסטוס. גונב נפשות:

הגיעו. דכל העבדים בחזקת שיש בהן אלו המדות הרעות:

מתני' משמנין ביניהן. כלומר השומן יהא ביניהן ששמין כמה שוה כל השדה ומשוין שני החלקין בשווי הדמים ונותן ללוקח חלק הכחוש שבה מה ששוה חצי הדמים של כל השדה כגון שמכר לו שדה בת מאה במאה דינרין ויש בה שלשים אמה מקום שמן ששוה חמשים דינרין נוטלו המוכר ונותן ללוקח שבעים אמה החלק הכחוש בחמשים דינרין ונפקא מינה שרוצה המוכר בקב עידית משני קבין זיבורית ואף על פי שדמי שניהן שוין:

חצייה בדרום אני מוכר לך משמנין ביניהן. שמין מה ששוה כל השדה כולה ונותן לו חצייה בדרומה בחצי דמי השדה:

והוא מקבל עליו. הלוקח לתת מקום בחלקו שקנה לעשות גדר וחריץ ובן חריץ ותרוייהו אחורי הגדר מבחוץ כדי שלא תקפוץ הנמיה ותכנס בשדה דאי עביד חריץ ולא עביד בן חריץ איידי דחריץ רווח נכנסת בתוכו וקופצת למעלה על שפת השני ואי עביד בן חריץ ולא עביד חריץ איידי דקטין קיימא אשפתיה וקפצא אבל כשהן שנים אינה יכולה להכנס בקטן למיעוט רחבו ולא תקפוץ לרוחב שני החריצין ובין חריץ לבין בן חריץ צריך שיהא רחב טפח:

פחות משתות הגיעו עד שתות ינכה. מה שהוא יותר על שתות מן הבית כור ועד שתות ולא שתות בכלל ינכה ושתות עצמו כפחות משתות הוא והגיעו:

בסימניו ובמצריו. אמר לו בית כור עפר אני מוכר לך בתוך הסימנים והמצרים האלה:

כדברי בן נסס. דס''ל תפוס לשון אחרון אבל חכמים פליגי עליה ואמרי הלך אחר פחות שבלשונות דמספקא לן אי תפוס לשון ראשון או לשון אחרון ולעולם נוטל הלוקח הפחות שבהן והלכה כחכמים:

ביטל. לשון אחרון שהוא אם חסר או יתר את לשון הראשון שהוא מדה בחבל ואפי' פיחת או הותיר רובע לסאה הגיעו:

מתני' מדה בחבל אם חסר אם יתר. האומר לחבירו שתי לשונות הללו הסותרים זה את זה:

הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ. חֲצִי שָׂדֶה אֲנִי מוֹכֵר לָךְ כול'. רִבִּי הוּנָא אָמַר. הַשְּׁתוּת עַצְמוֹ מְנַכֶּה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

השתות עצמה מנכה. הא דקתני עד שתות ינכה עד ועד בכלל הוא:

הלכה: וּמָהוּ מַחֲזִיר לוֹ. מָעוֹת כול'. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. הַמּוֹכֵר עֶבֶד לַחֲבֵירוֹ וְנִמְצָא גַּנָּב אוֹ קוּבְיָסְטוֹס הִגִּיעוֹ. נִמְצָא לֵיסְטֵיס אוֹ מוּכְתָּב לַמַּלְכוּת לֹא הִגִּיעוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ליסטים. מזוין הורג נפשות וסופו ליהרג:

מוכתב למלכות. למלאכתו והמלך תופשו בכל עת שירצה לא הגיעו דהוי מקח טעות:

הדרן עלך פרק האומר לחבירו

משנה: מִדָּה בַחֶבֶל אֲנִי מוֹכֵר לָךְ הֵן חָסֵר הֵן יֶתֶר בִּיטֵּל הֵן חָסֵר הֵן יֶתֶר מִדָּה בַחֶבֶל. הֵן חָסֵר הֵן יֶתֶר מִדָּה בַחֶבֶל בִּיטֵּל מִדָּה בַחֶבֶל הֵן חָסֵר הֵן יֶתֶר דִּבְרֵי בֶן נַנָּס. בְּסִימָנָיו וּבְמֵיצָרָיו פָּחוּת מִשְּׁתוּת הִגִּיעוֹ עַד שְׁתוּת יְנַכֶּה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' תני רבי חייא. בתוספתא פ''ד ואגב דתני הכא דיני דהגיעו וצריך לקיים מקחו מייתי לה נמי להא:

קוביוסטוס. גונב נפשות:

הגיעו. דכל העבדים בחזקת שיש בהן אלו המדות הרעות:

חצייה בדרום אני מוכר לך משמנין ביניהן. שמין מה ששוה כל השדה כולה ונותן לו חצייה בדרומה בחצי דמי השדה:

בסימניו ובמצריו. אמר לו בית כור עפר אני מוכר לך בתוך הסימנים והמצרים האלה:

ביטל. לשון אחרון שהוא אם חסר או יתר את לשון הראשון שהוא מדה בחבל ואפי' פיחת או הותיר רובע לסאה הגיעו:

מתני' מדה בחבל אם חסר אם יתר. האומר לחבירו שתי לשונות הללו הסותרים זה את זה:

הלכה: בֵּית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לָךְ כול'. הָכָא אַתָּ מַר. הִגִּיעוֹ. וְהָכָא אַתָּ מַר. לֹא אֶת הָרוֹבַע בִּלְבַד מַחֲזִיר לוֹ אֶלָּא כָּל הַמּוֹתָר. אָֽמְרֵי. מִכֵּיוָן שֶׁאַתְּ מוֹצִיאוֹ 21a לִפְחוֹת מֵחֶבֶל מַחֲזִירוֹ אַתּ לְמִידָּה בַחֶבֶל.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ליסטים. מזוין הורג נפשות וסופו ליהרג:

מוכתב למלכות. למלאכתו והמלך תופשו בכל עת שירצה לא הגיעו דהוי מקח טעות:

הדרן עלך פרק האומר לחבירו

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source