משנה: לֹא יַעֲמִיד אָדָם תַּנּוּר בְּתוֹךְ הַבַּיִת אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ עַל גַּבָּיו גּוֹבַהּ אַרְבַּע אַמּוֹת. הָיָה מַעֲמִידוֹ בָעֲלִייָה עַד שֶׁיְּהֵא תַחְתָּיו מַעֲזֵיבָה ג̇ טְפָחִים וּבְכִירָה טֶפַח. וְאִם הִזִּיק מְשַׁלֵּם מַה שֶׁהִזִּיק. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לֹא אָֽמְרוּ כָל הַשִׁיעוּרִים הָאֵילּוּ אֶלָּא שֶׁאִם הִזִּיק יְהֵא פָטוּר מִלְּשַׁלֵּם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ואם הזיק. אחר שהיו שם כל השיעורים הללו משלם מה שהזיק ואע''פ כן מעכבין עליו בכל שיעורים הללו שמא ידליק בתיהם ולא יהיה לו במה לשלם ואין הלכה כר''ש:
ובכירה. שהיא עשויה ששופתין קדירה על חללה ואין עושין בתוכה היסק גדול כמו שעושין לתנור בטפח סגי:
עד שיהא תחתיו מעזיבה. טיח של טיט ג' טפחים שלא תבער תקרה תחתונה של עלייה ועל גבה גובה ארבע אמות:
מתני' גובה ארבע אמות. חלל מפי התנור עד התקרה כדי שלא יאחוז האור בתקרה:
הָדָא דְתֵימַר. בְּרֵיחַיָּא דְתַמָּן. 4a בְּרַם בְּרֵיחַיָּא דִידָן שְׁלֹשָׁה מִן הָאִיצְטְרוֹבִיל שֶׁהֵן אַרְבָּעָה מִן הַקֶּלֶת. וְאֶת הַתַּנּוּר ג̇ מִן הַכִּלְייָא שֶׁהֵן ד̇ מַן הַשָּׂפָה. רִבִּי יוּדָן בֶּן פָּזִי אָמַר. מִן הַשָּׂפָה הַחִיצוֹנָה וְלִפְנִים. וְרַבָּנִן אָֽמְרֵי. מִן הַשָּׂפָה הַפְּנִימִית וְלַחוּץ. הָיָה עָשׂוּי כְּשׁוֹבָךְ מָהוּ. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. עַד שֶׁתְּהֵא תַחְתָּיו מַעֲזֵיבָה ג̇ טְפָחִים וּבְכִירָה טֶפַח. וְכִירָה לֹא כְמִין שׁוֹבַךְ הִיא עֲשׂוּיָה. וְתֵימַר. בֵּין מִלְּמַעֲלָן בֵּין מִלְּמַטָּן טֶפַח. וָכָא בֵּין מִלְּמַעֲלָן בֵּין מִלְּמַטָּן ג̇ טְפָחִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וכירה לא כמין שובך עשויה. שהרי שוה היא מלמעלה ולמטה ואפ''ה אמרי' בה דלעולם טפח סגי וה''נ שלשה טפחים ודקתני במתני' שהן ד' מן השפה לאו לענין הרחקה קאמר אלא לסימנא בעלמא קאמר לפי שהתנור עשוי כך ולעולם מהמעזיבה שלו הוא דחשבינן. א''נ כשובך שהוא עשוי כמין קדירה ופיה למעלה וכמו שהיו תנורים שלהם עשוין ובעי הש''ס אם בתנור כזה שמוציא חום הרבה צריך להרחיק מן הכלייא שהוא מעזיבה שלו יותר משלשה טפחים ופשיט ליה מן הכירה דג''כ כך עשויה היא ואפ''ה אין בה לעולם אלא כפי השיעור השנוי במשנה במעזיבה שלה וה''נ בתנור אע''פ שהוא עשוי כך בין מלמעלן בין מלמטן ג' טפחים כלומר בין אם נלך אחריו במה שהוא עשוי מלמעלן בין במלמטן לעולם שיער הרחקתו מן הכלייא שלשה טפחים:
נשמעינה מן הדא. דתנן במתני' דלקמן העמידו בעליה צריך שיהא מעזיבה תחתיו שלשה טפחים שלא יזיק חומו להבית ובכירה טפח. וגריס לה האי ש''ס דת''ק דהתם רבי יהודה הוא:
היה עשוי. התנור כמין שובך שהוא שוה מלמעלה ולמטה:
ורבנן אמרי מן השפה פנימית. ועובי הכותל מן החשבון דהא טעמא משום חום התנור הוא והשפה נחשבת כלחוץ:
מן השפה החיצונה ולפנים. צריך להרחיק שיעור המפורש במתני' ואין עובי הכותל מן המנין:
ברם בריחיא דידן. של א''י הוא כאותו ששנינו בתוספתא ושל חמור שלשה מן האצטרובל שהן ארבעה מן הקלת אצטרובל הוא מושב הריחיים הקלת אפרכסת שמשימין בו התבוא' לטחון וטעמא דהרחקה מהני ריחיים משו' קלא הוא כדאמר התם:
בריחיים דתמן. של בבל שכך הוא עשוי לפי מנהגם:
הדא דתימר. שיעור הרחקת הרחיים דקתני במתני':
מהו. אם בהרחקת שלשה טפחים סגי או דילמא לא אמרו שלשה טפחים מן הכלייא אלא דמשום דהיא רחבה טפח יותר מן התנור ואנן מהשפה חשבינן דהוא שוה לתנור וא''כ הרחקת ארבע טפחים בעינן:
הלכה: לֹא יַעֲמִיד אָדָם כול'. תַּנֵּי. וְלֹא שֶׁלְּנַפָּחִין. תַּנָּה רַב קַרְנָא. אִין הֲוָה כְגוֹן קֵינִי אוֹ כְנַפָּח מִתְּחִילָּה מוּתָּר. כְּנֶגֶד דִּירָתוֹ מָהוּ. אָמַר רִבִּי אָחָא. כָּל שֶׁכֵּן כְּנֶגֶד דִּירָתוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹנָתָן. 4b הַמַּזִּיק אֵין לוֹ חֲזָקָה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. מַמְחֵיי רַבָּנִין בְּעָשָׁן תָּדִיר. כְּהָדָא חָדָא אִיתָא הֲוָות מִדְלְקָה חוֹלִין תְּחוֹת רִבִּי אִילְפַיי. אִיבְּעָה מַמְחַייָא בְיָדָהּ. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי נָסָה. אָמַר. לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא בְעָשָׁן תָּדִיר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אזל ואמר בי דינא. לפני הב''ד ושם היה רבי אחא ראש ב''ד ורחמו עליו וצוה להכין צרכיו ולעשות לו תכריכין ובזה הראה שנתפייס לו:
איבאש. כלומר דנעשה מסוכן ביותר ועלה ר' יוסי אחיו לביתו לבקר אותו וראה שמסוכן הוא ואין אחד בא לבקרו ולהשגיח בתיקון צרכיו מפני שר' אחא היה לו כעס עליו ואמר ר' יוסי איזיל ואיבעי מיניה דרב אחא לפייסו בשבילך:
איבאש. חלה ר' אבדומי:
כעס עלוי רבי אחא. על שאמר לו כן:
שרי תחותיה. היה שכן ודר תחתיו ועבר רבי אחא ולא מיחה ביד החליטר ואמר רבי אבדומי ראה דרבנן עברין ורואין זה ואינם מוחין:
מן איסטיב. מן אצטווא של שכונתו לשכונה אחרת שלא יהיה תחת בית האוצר:
גמ' פני. צוה אותו לפנות לחד חליטר נחתום המוכר מיני חליטין ורקיקין:
כנגד דירתו מהו. אסיפא דמתני' קאי דקתני ואם הזיק משלם מה שהזיק ואם בדוקא קתני היה מעמידו בעלייה וכו' דמשמע משום היזק בעל עלייה הוא ואם מחמת זה הוזק הבית שכנגדו מהו שיהא חייב:
גמ' תני. בברייתא ולא תנור של נפחין וכלומר דאע''ג שזה באומנתו הוא עוסק וה''א דאינו יכול למחות בידו להעמיד תנורו קמ''ל דאפי' באומן צריך להרחיק כשיעור המפורש במתני':
אין היה כגון קיני. צורף ויתנהו לצורף תרגומו ויהביתיה לקנאה:
או כנפח מתחלה. כלומר שזה הצורף או הנפח העמיד כבר שם בתחילה תנורו מקודם שבא שכנו זה לדור שמה:
מותר. ואינו יכול למחות בידו:
כ''ש כנגד דירתו. שהוא חייב בהזיקו:
המזיק אין לו חזקה. דאע''פ שעמד כך הרבה שנים אינו יכול לטעון כבר נתרצית בכך דאין חזקה לנזקין:
ממחיי רבנן בעשן תדיר. בהא דוקא אמרו דאין חזקה לנזקין ובזה מוחין החכמים מלעשות כן דכיון שתדיר הוא אין הדעת סובלתו ואין זה יכול לטעון טענת חזקה:
כהדא. עובדא דשמעינן דבעשן שאינו תדיר אין מוחין:
חדא איתתא הוה מדלקת חולין. מלשון חולטית והמצולה בפ' המוכר את הבית. פחמין הנעשין מעפר הקרקע והיתה מדלקת בהן תחת ביתו של רבי אילפיי והיה רוצה למחות בידה וא''ל רבי נסא דלא אמרו אין חזקה לנזקין אלא בעשן תדיר כגון עשן הכבשן שהוא תדיר ומזיק ביותר:
משנה: לֹא יִפְתַּח אָדָם חֲנוּת שֶׁל נַחְתּוֹמִין וְשֶׁל צַבָּעִין תַּחַת אוֹצָרוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ וְלֹא רֶפֶת בָּקָר. בֶּאֱמֶת בַּיַּיִן הִתִּירוּ אֲבָל לֹא רֶפֶת בָּקָר. חֲנוּת שֶׁבֶּחָצֵר יָכוֹל הוּא לְמַחוֹת בְּיָדוֹ וְלוֹמַר לוֹ אֵינִי יָכוֹל לִישַׁן מִקּוֹל הַנִּכְנָסִין וּמִקּוֹל הַיּוֹצְאִם. עוֹשֶׂה כֵלִים יוֹצֵא וּמוֹכֵר בְּתוֹךְ הַשּׁוּק אֲבָל אֵינוֹ יָכוֹל לְמַחוֹת בְּיָדוֹ וְלוֹמַר לוֹ אֵינִי יָכוֹל לִישַׁן מִקּוֹל הַפַּטִּישׁ וְלֹא מִקּוֹל הָרֵחַיִּם וְלֹא מִקּוֹל הַתִּינּוֹקוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ולא מקול התינוקות. של בית רבן ואע''ג דקול הבא מחמת אחרים הוא לא מצי מחי משום יגדיל תורה ויאדיר ואם אינו מלמד התינוקות תורה אלא איזו אומנות או תשבורת וכיוצא באלו יכול הוא למחות ולומר לו איני יכול לישן מפני התינוקו' שנכנסים ויוצאים:
אבל אינו יכול למחות בידו וכו'. שהרי החזיק לעשות כן:
מתני' תחת אוצרו של חבירו. לפי שהחום מפסיד פירו' האוצר:
ביין התירו. ביין של ארץ ישראל התירו שהעשן היוצא מן החנות של נחתומין ושל צבעים אינו קשה לו אבל במקום שידוע שהחום מזיק ליין לא יפתח חנות של נחתומין וצבעין:
אבל לא רפת בקר. אפילו תחת יין של ארץ ישראל מפני שמפסיד ריח היין:
חנות שבחצר יכול. השכן שלו למחות בידו למכור שם שהוא אומר לו איני יכול לישן וכו' אלא עושה מלאכתו וכלים בחנותו ומוכר בשוק:
הלכה: לֹא יִפְתַּח אָדָם כול'. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא פָנִי חַד חֲלִיטָר מִן אִיסטֹיב לְאִיסטֹיב. רִבִּי אֶבְדּוּמִי אֲחִי רִבִּי יוֹסֵי הֲוָה חַד חֲלִיטָר שָׁרִי תַחְתּוֹהִי. עָבַר רִבִּי אָחָא וְלֹא מָחָה. אָמַר. רַבָּנִן עָֽבְרִין וְלָא מַחְוֵי. כָּעַס עֲלוֹי רִבִּי אָחָא. אִיבְאַשׁ רִבִּי אֶבְדּוּמִי אֲחִי רִבִּי יוֹסֵי אִיבְאַשׁ. סְלִיק רְבִּי יוֹסֵי מְבַקֵּרְתֵיהּ. אָמַר. אֵיזִיל וְאִיבְּעִי מִינֵּיהּ. אֲזַל וָמַר בֵּי דִינָא וְרַחֵם עֲלוֹי בֵי דִינָא וַעֲתַר לֵיהּ תַּכְרִיכִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אזל ואמר בי דינא. לפני הב''ד ושם היה רבי אחא ראש ב''ד ורחמו עליו וצוה להכין צרכיו ולעשות לו תכריכין ובזה הראה שנתפייס לו:
איבאש. כלומר דנעשה מסוכן ביותר ועלה ר' יוסי אחיו לביתו לבקר אותו וראה שמסוכן הוא ואין אחד בא לבקרו ולהשגיח בתיקון צרכיו מפני שר' אחא היה לו כעס עליו ואמר ר' יוסי איזיל ואיבעי מיניה דרב אחא לפייסו בשבילך:
איבאש. חלה ר' אבדומי:
כעס עלוי רבי אחא. על שאמר לו כן:
שרי תחותיה. היה שכן ודר תחתיו ועבר רבי אחא ולא מיחה ביד החליטר ואמר רבי אבדומי ראה דרבנן עברין ורואין זה ואינם מוחין:
מן איסטיב. מן אצטווא של שכונתו לשכונה אחרת שלא יהיה תחת בית האוצר:
גמ' פני. צוה אותו לפנות לחד חליטר נחתום המוכר מיני חליטין ורקיקין:
כנגד דירתו מהו. אסיפא דמתני' קאי דקתני ואם הזיק משלם מה שהזיק ואם בדוקא קתני היה מעמידו בעלייה וכו' דמשמע משום היזק בעל עלייה הוא ואם מחמת זה הוזק הבית שכנגדו מהו שיהא חייב:
גמ' תני. בברייתא ולא תנור של נפחין וכלומר דאע''ג שזה באומנתו הוא עוסק וה''א דאינו יכול למחות בידו להעמיד תנורו קמ''ל דאפי' באומן צריך להרחיק כשיעור המפורש במתני':
אין היה כגון קיני. צורף ויתנהו לצורף תרגומו ויהביתיה לקנאה:
או כנפח מתחלה. כלומר שזה הצורף או הנפח העמיד כבר שם בתחילה תנורו מקודם שבא שכנו זה לדור שמה:
מותר. ואינו יכול למחות בידו:
כ''ש כנגד דירתו. שהוא חייב בהזיקו:
המזיק אין לו חזקה. דאע''פ שעמד כך הרבה שנים אינו יכול לטעון כבר נתרצית בכך דאין חזקה לנזקין:
ממחיי רבנן בעשן תדיר. בהא דוקא אמרו דאין חזקה לנזקין ובזה מוחין החכמים מלעשות כן דכיון שתדיר הוא אין הדעת סובלתו ואין זה יכול לטעון טענת חזקה:
כהדא. עובדא דשמעינן דבעשן שאינו תדיר אין מוחין:
חדא איתתא הוה מדלקת חולין. מלשון חולטית והמצולה בפ' המוכר את הבית. פחמין הנעשין מעפר הקרקע והיתה מדלקת בהן תחת ביתו של רבי אילפיי והיה רוצה למחות בידה וא''ל רבי נסא דלא אמרו אין חזקה לנזקין אלא בעשן תדיר כגון עשן הכבשן שהוא תדיר ומזיק ביותר:
חַד בַּר נַשׁ זְבִין כָּל דִּרָתֵיהּ. שִׁייֵר בָּהּ חַד מִסְטוּבָא וַהֲוָה עֲלִיל וִיתִיב לֵיהּ עֲלֵיהּ. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה בירִבִּי יוֹסֵי. אָֽמְרִין. לָא כוֹלָא מִינָּךְ מֵיעַל וִיתִיב עֲלֵיהּ וַחֲמֵי מֵיעַל וּנְפִיק גַּו בֵּיתֵיהּ. חַד בַּר נַשׁ זְבִין פַּלְגָּא דִרָתֵיהּ שִׁייֵר בָּהּ חַד נַחְתּוֹמָר. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי. אָֽמְרִין. אַתְּ אֲתָת עֲלוֹי הוּא לָא אֲתַא עֲלָךְ. וְתַנֵּי כֵן. אִם קָֽדְמָה הָרֶפֶת אוֹ חֲנוּת לָאוֹצָר אֵין יָכוֹל לְמַחוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
זבין כל דרתיה. כל חצירו עם הבתים מכר לאחר ושייר בו לעצמו חד מסתובא עליית קיר קטנה והיה נכנס תמיד וישב לו שם:
אתא עובדא. לפני רבי יונה ורבי יוסי שזה היה טוען איני יכול להזהר ממנו ואיני רוצה שיהא תמיד נכנס ויוצא ורואה מה שעושים בתוך ביתי וכן פסקו לו רבי יונה ורבי יוסי דלא כל כמינך לעשות כן:
פלגא דרתיה. חצי חצירו ודירתו מכר ושייר בה חד נחתום שהיה דר באותו החצי ואתא עובדא שזה היה רוצה להוציאו:
אתת אתה עלוי. אתה הוא שבאת עליו שהרי הוא היה דר בו בתחלה וקדם אותך:
ותני כן. בתוספתא פ''ק:
תַּנֵּי. בֶּאֱמֶת בְּיַיִן הִתִּירוּ אַף עַל פִּי שֶׁמְמָעֵטוֹ. אֶלָּא שֶׁמַּשְׁבִּיחוֹ. רַב הוֹשַׁעְיָה כַּד שְׁמַע הָדֵין תַּנָּייָה יְהַב חַמְרֵיהּ גַּו אִגְרֵיהּ דְּבָנִי. אַסְרֵיהּ חַמְרֵיהּ. אָמַר. הַמִּשְׁנָה הִיטְעָתִי. לֹא שֶׁהִטְעָתֵי הַמִּשְׁנָה אֶלָּא דְרֵיחָה דְבָנִי מַסְרִי חַמְרֵיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לא שהטעיתי המשנה. הדר ביה ואמר המשנה ודאי לא הטעית אותי מפני שהדין אמת הוא אלא דריח המרחץ קשה ליין ומסריחו:
תני. שם:
באמת ביין התירו אע''פ שממעיטו אינו אלא שמשביחו. וכן הוא התם. וכלומר אף דהחום ממעט היין במקצת מ''מ משביחו הוא שנעשה חזק ביותר:
כד שמע הדין תנייה. כששמע הברייתא זו שהחום משביח את היין:
יהב חמריה גו אגריה דבני. הניח יינו על גגו של בית המרחץ:
אסריה חמריה. לבסוף הסריח יינו:
אמר המשנה. זו הטעיתי שסמכתי עליה לתת ייני במקום החום:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source