משנה: הַכּוֹנֵס צֹאן לַדִּיר וְנָעַל בְּפָנֶיהָ כָּרָאוּי וְיָֽצְתָה וְהִזִּיקָה חַייָב. נִפְרְצָה בַלַּיְלָה אוֹ שֶׁפְּרָצוּהָ לִסְטִים וְיָֽצְתָה וְהִזִּיקָה פָּטוּר. הוֹצִיאוּהָ לִיסְטִין הַלִּסְטִין חַייָבִין.
Pnei Moshe (non traduit)
הוציאוה ליסטים. אע''ג דלא הוציאוה ממש אלא שעמדו בפניה עד שיצאה הוי כאילו הוציאוהו בידים וחייבין:
או שפרצוה ליסטים. וקמ''ל דאפי' הליסטים פטורין שלא הוציאוה הן:
מתני' הכונס צאן לדיר. ויצאה והזיקה פטור. דהא נטרה ומאי הוה ליה למיעבד:
נפרצה בלילה. ואפילו נודע לו שנפרצה ויצאה אין לו לטרוח ולחזור אחריה בלילה:
וְכֵן חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בָהֶן. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֲוַוז יַם עִם אֲוַוז יִישׁוּב כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. 26b מַתְנִיתָא לֹא אָֽמְרָה כֵן. אֶלָּא שׁוֹר עִם שׁוֹר בָּר חֲמוֹר עִם חֲמוֹר בָּר כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. מִשְׁנָה שְׁלֵימָה שָׁנָה רִבִּי. וְכֵן חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בָהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וַאֲנָא דְאַייתִיתֵיהּ מִן דְּבֵית לֵוִי. תַּרְנְגוֹל עִם פַיסְיוֹנִי תַּרְנְגוֹל עִם הַטַּוֶּוסֶת אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לָזֶה כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
הדרן עלך שור שנגח את הפרה
ואנא דאייתיתיה. ואני למדתי מברייתא דתנא דבית לוי דמיני עופות של יישוב ושל מדבר אע''פ שדומין זה לזה כלאים זה בזה:
משנה שלמה שנה רבי וכן חיה ועוף כיוצא בהן. דקאי נמי על כלאים ומשנה שלימה קאמר בין שני מיני יבשה בין א' דים וא' דיבשה:
לא אמרה כן. אינו נשמע מהברייתא כן דקתני שור עם שור בר חמור עם חמור בר כלאים ואם איתא ליתני רבותא טפי דאפי' מין דים ומין דיבשה כלאים ומכ''ש ב' מיני יבשה:
אווז ים עם אווז יישוב אע''פ שהן דומין זה לזה כלאים זה בזה מתניתא. תוספתא דכלאים פ''א:
הלכה: הַכּוֹנֵס צֹאן לַדִּיר כול'. רִבִּי לָא בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. בְּמַחֲלוֹקֶת. רִבִּי לָֽעְזָר אָמַר. דִּבְרֵי הַכֹּל הוּא. אָמַר רִבִּי לָא. מִסְתַּבְּרָא הָדָא דְרִבִּי לָֽעְזָר. שֶׁהֲרֵי אֵין כְּתִיב שְׁמִירָה בְגוּפוֹ אָלָּא בְקֶרֶן. מַאי כְדוֹן. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. בְּמַחֲלוֹקֶת. רִבִּי לָֽעְזָר אוֹמֵר. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. וְאִית דְּאָֽמְרִין. דְּרִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא. דְּאָמַר. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ פָּטוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
דר' אליעזר בן יעקב היא. מתני' דאמר בתוספתא פרק ה' זה וזה פטורין והיינו נמי בין כך ובין כך בין שהוא תם בין שהוא מועד פטור בשמירה פחותה:
מאי כדון. מאי הוי עלה השתא וקאמר הש''ס דשמענו דר''ל נמי פליג עם ר' לעזר וכר' ינאי ס''ל דקסבר במחלוקת שנויה:
שהרי אין כתיב שמירה בגופו. ולא ישמרנו בעליו אלא בקרן הוא דכתיבא וא''כ לא הקפידה התורה אלא במועד דקרן אבל בשן ורגל מיעטה התורה בשמירתן ואפילו ר''מ מודה דבשמירה פחותה סגי:
אמר ר' אילא מסתברא הדא דר' אלעזר. ולא כר' ינאי דאמרה ר' אילא משמיה:
דברי הכל היא. ואפי' כרבי מאיר אתיא כדמסיק טעמי' לקמיה:
גמ' ר' אילא בשם ר' ינאי במחלוקת. מתני' דקתני נעל בפני' כראוי והיינו בדלת שאינה יכולה לעמוד אלא ברוח מצויה דהוי שמיר' פחותה וקתני פטור במחלוקת היא שנויה דלא אתיא אלא כר' יהודה לעיל בשלהי שור שנגח ארבעה וחמשה דס''ל לר' יהודה מועד בשמירה פחותה סגי ליה ומתני' נמי במועד מיירי דהא צאן קתני והזיקה בשן ורגל דמועד מתחלתו הוי וס''ל להאי מ''ד דמועד דשן ורגל דינו כמועד דקרן ולר''מ דאמר התם דלמועד גם כן שמירה מעולה בעינן לא אתיא מתני' דידן כוותיה:
מְסָרָהּ לָרוֹעֶה וְנִכְנָס הָרוֹעֶה תַחְתָּיו. וְנָֽפְלָה לַגִּינָּה וְהִזִּיקָה מְשַׁלֵּם מַה שֶׁנֶּהֱנֵית. רַב הוּנָא אָמַר. כְּשֶׁנֶּחְבְּטָה עַל גַּבֵּי עֲשָׂבִים. אֲבָל עָֽמְדָה וְרָעָת מְשַׁלֵּם מַה שֶׁהִזִּיקָה.
Pnei Moshe (non traduit)
בשנחבטה על גבי עשבים. והפסידה אותן מחמת נפילתה עליהן בהא משלם מה שנהנית היא בנפילה ע''ג עשבים ולא נחבטה בקרקע:
אבל עמדה ורעת. לאחר שנפלה עמדה והיתה רועה ואוכלת משלם מה שהזיקה:
בשנפלו שם שלשה כתלים בריאים ממנה. כלומר כשנפל זה הכותל שהזיק היו שם שלשה כתלים בריאים ממנה שנפלו ג''כ עמו שנפל כל הבית וזה הכותל היה רעוע וה''ק אם היו כל הכתלים בנוין כדרכן ונפלו מחמת אונס הזועות וקול הרעמים הוא דפטור ואם לאו אלא שאחד מהן רעוע חייב אע''פ שאנו רואין שמחמת הזועות והרעמים נפל שהרי גם הכתלים בריאים נפלו עמו אפ''ה כיון דכותל הרעוע בלאו הכי עומד ליפול הוא מיחייב אלמא דתתילתו בפשיעה וסופו באונס חייב:
כלום צריכה. כלומר וקשיא לן במאי עסקינן אילימא כדקתני פשיטא שאם היו בנוי כדרכה דפטור שהרי מחמת אונס נפל אלא לאו דבהכי מיירי:
נשמעינה מן הדא נפל וכו'. תוספתא פי''א דב''מ דקתני התם נפל כותלו מחמת הזועות ומחמת הרוח ומחמת הגשמים אם בנאו כדרכו פטור ואם לאו חייב ובשנפל והזיק אחר זמן בית דין מיירי כדקתני התם. וה''נ אם עמד ובנאו דקאמר שבתחלה עמד ובנאו כדרכו וכצורכו:
מהו. מי אמרינן כיון דתחילתו בפשיעה שהרי כותל רעוע הוא אע''פ שסופו באונס הוא שלא נפל אלא שהבהמה פרצה אותו חייב או דילמא תחילתו בפשיעה וסופו באונס פטור:
ויצאת ממקום הפרצה מהו. כלומר ולא נפל הכותל רעוע אלא שהבהמה פרצה ויצאת משם וממקום הפרוצה דקאמר כלומר ממקום שבלאו הכי עומד לפרוץ הוא:
היתה גדורה וכו'. אלא דאם היו כאן שלשה כתלים בריאים ופרוצה מרוח אחת כלומר רוח אחת היא חריבה ורעוע ועומד הכותל לפרוץ וליפול מעצמו:
עד כדון וכו'. מתני' דקתני נפרצה בלילה פטור עד כאן לא שמענו אלא כשהיתה גדורה מארבע רוחותיו וכלומר דהשתא לא שמעינן ממתני' אלא דאם נפל הכותל מאליה כגון שהיה הכותל רעוע ונפל ויצאת הבהמה משם דבהא חייב דהוה ליה לאסוקי אדעתיה. ומתני' בשהיתה גדורה מארבע רוחותיה מיירי וכלומר שהיו כל הכתלים בריאים וחזקים והילכך הכי דייקינן דוקא בכה''ג שנפרצה מהבהמה שלא היו הכתלים עומדין ליפול אבל אם מחמת נפילת הכותל יצאת וכגון בכותל רעוע חייב:
הלכה: הִנִּיחָהּ בַּחַמָּה כול'. תַּנֵּי. רוֹעֶה שֶׁמָּסַר צֹאנוֹ לָרוֹעֶה. הָרִאשׁוֹן חַייָב וְהַשֵּׁינִי פָטוּר. רַב וְרֵישׁ לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. מִכֵּיוָן שֶׁמְּסָרָהּ לְבֶן דַּעַת פָּטוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' תני. בתוספתא פ''ו:
הראשון חייב. באונסין דלא ה''ל למסור לאחר דהבעלי' אומרים לו את מהימנת לי איהו לא מהימן לי:
מכיון שמסרה לבן דעת פטור מסרה לרועה כו'. כלומר דלא ס''ל כהאי ברייתא אלא שומר שמסר לשומר בן דעת פטור כדקתני במתני' מסרה לרועה דמשמע שהרועה מסרה לאחר נכנס הרועה אחר תחתיו והשני חייב:
משנה: הִנִּיחָהּ בַּחַמָּה אוֹ שֶׁמְּסָרָהּ בְּיָד חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן וְיָֽצְתָה וְהִזִּיקָה חַייָב. מְסָרָהּ לָרוֹעֶה נִכְנָס הָרוֹעֶה תַחְתָּיו. נָֽפְלָה לַגִּינָּה וְהִזִּיקָה מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶׁנֶּהֱנֵית. יָֽרְדָה כְדַרְכָּהּ וְהִזִּיקָה מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶׁהִזִּיקָה. כֵּיצַד מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶׁהִזִּיקָה. שָׁמִין בֵּית סְאָה בְּאוֹתָהּ שָׂדֶה כַּמָּה הָֽיְתָה יָפָה וְכַמָּה הִיא יָפָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אָֽכְלָה פֵירוֹת גְּמוּרִין מְשַׁלֶּמֶת פֵּירוֹת גְּמוּרִין אִם סְאָה סְאָה אִם סָאתַיִם סָאתַיִם.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' הניחה בחמה. מצערה לה שמשא ולא סגי לה בנעילה כראוי שהיא בדלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה בלבד דמחמת צערא כל טצדקא דאית לה למיעבד עבדה ונפקה:
נכנס הרועה תחתיו. בבבלי מסיק לה אפי' למאי דקי''ל שומר שמסר לשומר חייב הכא מיירי שמסרו לרועה ברזיליה לתלמידו שתחתיו שדרך הרועה הגדול למסור לרועה שתחתיו ולפיכך הרועה שתחתיו חייב:
נפלה לגינה והזיקה. דוקא שנפלה באונס כגון שהיתה רשות הרבים גבוה מגינת חבירו ונפלה או שהוחלקה ונפלה אינה משלמת אלא מה שנהנית ולא לפי הזיקה אבל דחו אותה חברותיה והפילוה הוא פשע דהוה ליה לאעבורינהו חדא חדא ודינו כמו שירדה כדרכה ומשלם מה שהזיקה:
שמין בית סאה באותה שדה. אין שמין הערוגה שהזיקה לבדה מפני שמפסיד המזיק ששמין אותה בכל שוייה ורחמנא אמר ובער בשדה אחר ודרשינן מלמד ששמין אותה ע''ג שדה אחרת אלא שמין בית סאה באותה שדה כמה היתה יפה קודם שנאכלה ממנה הערוג' הזאת וכמה היא שוה עכשיו והשתא לא משלם כולהו דמים דמי שלוקח בית סאה כשהיא בתבואתה אינו מזלזל בה בשביל הפסד ערוגה א' כ''א דבר מועט:
אכלה פירות גמורין. שכבר בשלו כל צרכן משלמ' כל ההיזק והיכא שיימינן אגב שדה היכא דעדיין לא נגמרו והלכה כר''ש:
הוֹצִיאוּהָ לִיסְטִין הַלִּסְטִין חַייָבִין. אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָה. בְּשֶׁהוֹצִיאוּהָ לְגוֹזְלָהּ. אֲבָל אִם הוֹצִיאוּהָ לְאַבְּדָהּ הַלִּיסְטִין פְּטוּרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
בשהוציאו לגוזלה. דקנאוה וקמה לה ברשותייהו ומתחייבין בנזקה אבל הוציאוה לאבדה ואח''כ הזיקה פטורין:
תַּנֵּי. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. אַרְבָּעָה אֵין חַייָבִין לְשַׁלֵּם מִן הַדִּין וְאֵין הַשָּׁמַיִם מוֹחֲלִין לָהֶן עַד שֶׁיְּשַׁלְּמוּ. הַיּוֹדֵעַ עֵדוּת לַחֲבֵירוֹ וְאֵינוֹ מֵעִידוֹ אֵין חַייָב לְשַׁלֵּם מִן הַדִּין וְאֵין הַשָּׁמַיִם מוֹחֲלִין לוֹ עַד שֶׁיְּשַׁלֵּם. הַשּׂוֹכֵר עֵידֵי שֶׁקֶר וְגָבַה אֵין חַייָב לְשַׁלֵּם מִן הַדִּין וְאֵין הַשָּׁמַיִם מוֹחֲלִין לוֹ עַד שֶׁיְּשַׁלֵּם. הַכּוֹבֵשׁ קָמָה לִפְנֵי הָאוֹר וְהַפּוֹרֵץ גָּדֵר לִפְנֵי בְהֵמָה אֵין חַייָב לְשַׁלֵּם מִן הַדִּין וְאֵין הַשָּׁמַיִם מוֹחֲלִין לוֹ עַד שֶׁיְּשַׁלֵּם.
Pnei Moshe (non traduit)
אין חייבין לשלם מן הדין. בב''ד אבל חייבין בדיני שמים:
ואינו מעידו. ומחייב בדיני שמים דאי הוה מעיד הוה מחייבו שבועה ושמא לא היה נשבע על שקר והיה משלם:
השוכר עידי שקר וגבה. כלומר לא בשוכר עדי שקר והוציא ממנו לעצמו דזה אפי' בדיני אדם מיחייב אלא שגבה לאחרים מחמת עידי השקר והוציא מראובן לשמעון:
תני. בתוספתא דשבועות פ''ג:
עַד כְּדוֹן בְּשֶׁהָֽיְתָה גְדוּרָה מֵד̇ רוּחוֹת. הָֽיְתָה גְדוּרָה מִשָּׁלֹשׁ רוּחוֹתָיו וּפְרוּצָה מֵרוּחַ אַחַת וְיָצָאת מִמְּקוֹם הַפִּרְצָה מָהוּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. נָפַל כּוֹתְלוֹ מִקּוֹל הַזּוּעוֹת מִקּוֹל הָֽרְעָמִים. אִם עָמַד וּבְנָאוֹ כְצוֹרְכוֹ פָּטוּר. וְאִם לָאו חַייָב. כְּלוּם צְרִיכָה לֹא 27a בְשֶׁנָּֽפְלוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה כְתָלִים בְּרִיאִים מִמֶּנָּהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
בשנחבטה על גבי עשבים. והפסידה אותן מחמת נפילתה עליהן בהא משלם מה שנהנית היא בנפילה ע''ג עשבים ולא נחבטה בקרקע:
אבל עמדה ורעת. לאחר שנפלה עמדה והיתה רועה ואוכלת משלם מה שהזיקה:
בשנפלו שם שלשה כתלים בריאים ממנה. כלומר כשנפל זה הכותל שהזיק היו שם שלשה כתלים בריאים ממנה שנפלו ג''כ עמו שנפל כל הבית וזה הכותל היה רעוע וה''ק אם היו כל הכתלים בנוין כדרכן ונפלו מחמת אונס הזועות וקול הרעמים הוא דפטור ואם לאו אלא שאחד מהן רעוע חייב אע''פ שאנו רואין שמחמת הזועות והרעמים נפל שהרי גם הכתלים בריאים נפלו עמו אפ''ה כיון דכותל הרעוע בלאו הכי עומד ליפול הוא מיחייב אלמא דתתילתו בפשיעה וסופו באונס חייב:
כלום צריכה. כלומר וקשיא לן במאי עסקינן אילימא כדקתני פשיטא שאם היו בנוי כדרכה דפטור שהרי מחמת אונס נפל אלא לאו דבהכי מיירי:
נשמעינה מן הדא נפל וכו'. תוספתא פי''א דב''מ דקתני התם נפל כותלו מחמת הזועות ומחמת הרוח ומחמת הגשמים אם בנאו כדרכו פטור ואם לאו חייב ובשנפל והזיק אחר זמן בית דין מיירי כדקתני התם. וה''נ אם עמד ובנאו דקאמר שבתחלה עמד ובנאו כדרכו וכצורכו:
מהו. מי אמרינן כיון דתחילתו בפשיעה שהרי כותל רעוע הוא אע''פ שסופו באונס הוא שלא נפל אלא שהבהמה פרצה אותו חייב או דילמא תחילתו בפשיעה וסופו באונס פטור:
ויצאת ממקום הפרצה מהו. כלומר ולא נפל הכותל רעוע אלא שהבהמה פרצה ויצאת משם וממקום הפרוצה דקאמר כלומר ממקום שבלאו הכי עומד לפרוץ הוא:
היתה גדורה וכו'. אלא דאם היו כאן שלשה כתלים בריאים ופרוצה מרוח אחת כלומר רוח אחת היא חריבה ורעוע ועומד הכותל לפרוץ וליפול מעצמו:
עד כדון וכו'. מתני' דקתני נפרצה בלילה פטור עד כאן לא שמענו אלא כשהיתה גדורה מארבע רוחותיו וכלומר דהשתא לא שמעינן ממתני' אלא דאם נפל הכותל מאליה כגון שהיה הכותל רעוע ונפל ויצאת הבהמה משם דבהא חייב דהוה ליה לאסוקי אדעתיה. ומתני' בשהיתה גדורה מארבע רוחותיה מיירי וכלומר שהיו כל הכתלים בריאים וחזקים והילכך הכי דייקינן דוקא בכה''ג שנפרצה מהבהמה שלא היו הכתלים עומדין ליפול אבל אם מחמת נפילת הכותל יצאת וכגון בכותל רעוע חייב:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source