אָמַר רִבִּי זֵירָה. הָדָא אָֽמְרָה. גָּזַל שְׁמֵינָה וְהִכְחִישָׁה מַחֲזִיר לוֹ אֶת הַשּׁוּמָּן. אָמַר רַב חִסְדָּא. הָדָא אָֽמְרָה. גָּזַל כְּחוּשָׁה וְהִשְׁמִינָה מַחֲזִירָהּ בְּעֵיינָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדא אמרה גזל כחושה וכו'. רב חסדא דייק דיניה מסיפא דמתני' מדקתני גזל פרה ועיברה אצלו וילדה דמשלם דמי פרה ריקנית כשעת הגזלה מפני שילדה הוא דאמרינן כן דנמצא שמחזיר לו הפרה כמות שהיא בעינה וכשעת הגזילה הא לא ילדה מחזיר לו כמות שהיא אף על פי שנתעברה אצלו וא''כ בכחושה והשמינה אצלו מחזיר לו ג''כ כמות שהיא בעינה עכשיו:
הדא אמרה. על המתני' קאי דקתני גזל פרה מעוברת וילדה משלם דמי פרה מעוברת לילד ומפרש ר' זירא דה''ק דאע''פ שילדה אצל הגזלן לא אמרינן דקני הוא לדמי הולד ואינו משלם אלא דמי פרה ריקנית אלא דצריך לשלם דמי פרה מעוברת כמו שהיתה בשעת הגזילה והילכך קאמר דש''מ ממתני' דכמו כן הדין בגזל שמינה והכחישה אצלו מחזיר לו הגזלן דמי השומן דצריך לשלם לו כמו שהיתה שמינה בשעת הגזילה:
גָּזַל מָרִישׁ וּבְנָאוֹ בַבִּירָה. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. יְקַעְקֵעַ כָּל הַבִּירָה כוּלָּהּ וְיִתְּנֶינּוּ לוֹ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. יִתֵּן לוֹ דָמָיו מִפְּנֵי תַקָּנַת שָׁבִים. יָרַד לְחֻרְבָּה וּבְנָייָהּ שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת שָׁמִין לוֹ וְיָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה. בְּנָייָהּ בִּרְשׁוּת שָׁמִין לוֹ וְיָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה. בִּיקֵּשׁ לִיטּוֹל אֲבָנָיו וְעֵצָיו אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מִשּׁוֹם יִישׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק שָׁאַל. אִילּוּ מִי שֶׁנִּכְנַס לְחוֹרְבָתוֹ שֶׁלַּחֲבֵירוֹ וּפִירֵק חֲבִילָתוֹ לְשָׁעָה וּבִיקֵּשׁ לִיטְּלוֹ שֶׁמָּא אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. 38a כֵּיוָן דְּשָׁמַע דָּמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. מִשּׁוֹם יִישׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אָמַר. הָאֲמִירָה. אֶלָּא בָּנָה בְמָקוֹם שֶׁאֵין רָאוּי לִבְנוֹת וְנָטַע בְּמָקוֹם שֶׁאֵין רָאוּי לִיטַּע. רַב אָמַר. שָׁמִין לוֹ אֶלָּא שֶׁמַּעֲרִימִין עָלָיו לִיכָּנֵס לְשָׁם בִּימוֹת הַחַמָּה וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים. אָמַר לוֹ. הָא תַנִּיתָהּ. שָׁמִין לוֹ וְיָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הא תניתה. מאי מספקא לך בזה מי לא תנינן ביורד שלא ברשות שמין לו וידו לתחתונה והרי זה יורד שלא ברשות הוא ואם דין זה אמרו ביורד לתוך חרבתו של חבירו מכ''ש אם בנה במקום שאין ראוי לבנות ולנטוע כלל וידו על התחתונה הן לענין השומא הן לענין שנכנסין לשם בעת שהן צריכין לכך:
א''ל. זה ששאל לפניו רב נחמן בר יצחק:
אלא שמערים עליו. כלומר כמה שהוא עשה לבנות ולנטוע במקום שהוא מעבר לרבים מערימין עליו ג''כ ואין משגיחין על מה שבנה ונטע ונכנסין לשם בימות החמה מפני החמה ובימות הגשמים מפני הגשמים:
אלא בנה וכו'. רב נחמן בר יצחק חזר ושאל אלא בכה''ג אם בנה או נטע במקום שאין ראוי לכך לפי שהוא מעבר לרבים מהו הדין. שמין לו. כיורד שלא ברשות:
כיון דשמע רב נחמן טעמא דאמר ר' יעקב משום ישוב א''י נגעו בה:
אמר האמירה. חיבבה. מלשון את ה' האמרת היום א''נ הא אמירה הא ודאי יש לאומרה ודוגמתו בריש פ''ו דסנהדרין סוף הלכה א' וכלומר טעמא קאמר דמשום ישוב ארץ ישראל להיותה מיושבת ולא חריבה אין שומעין לו:
גזיל מריש. כל הני ברייתות בתוספתא שם. וסוגיא זו שנויה בגיטין פ''ה הלכה ו' ונשתנית בנוסחה:
יקעקע כל הבירה. יקלקל הכל וצריך להחזיר לו הקורה דלא קנאו בשינוי:
ירד לחורבה. של חבירו ובנאה שלא ברשותו:
וידו על התחתונה. אם ההוצאה יתירה על השבח נוטל את השבח ואם השבח יותר על הוצאה נוטל את הוצאה. שמין לו וידו על העליונה. ונוטל היותר שבשתיהן הוצאה או השבח:
אין שומעין לו. לקלקל וארישא וירד שלא ברשות קאי:
משום ישוב ארץ ישראל. שיהו הבתים בנוין ולא חריבין:
שמא אין שומעין לו. בתמיה. וה''נ דהוי כפורק משאו לפי שעה בחורבה של חבירו ואמאי יכופו אותו להיות ידו על התחתונה ולא יטול את שלו:
מפני תקנת השבים. מדינא מודו ב''ה דלא קני דשינוי החוזר לברייתו הוא דכשורא הוי כדמעיקרא אלא מפני תקנת השבים שלא יצטרך לסתור כל הבירה וימנע מהשבה אמרו חכמים שיתן לו את דמיו:
מִפְּנֵי שֶׁעִיבְּרָה אֶצְלוֹ וְיָֽלְדָה. מְשַׁלֵּם כְּשָׁעַת הַגְּזֵילָה. מָאן תַּנִּיתָהּ. רִבִּי יַעֲקֹב. דְּתַנֵּי. זֶה הַכְּלָל. שֶׁהָיָה רִבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר. כָּל גְּזֵילָה שֶׁהִיא קַייֶמֶת בְּעֵינֶיהָ וְלֹא נִשְׁתַּנֵּית מִבְּרִייָתָהּ אוֹמֵר לוֹ. הֲרֵי שֶׁלָּךְ לְפָנֶיךָ. וְהַגַּנָּב לְעוֹלָם מְשַׁלֵּם כְּשָׁעַת הַגְּנֵיבָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והגנב. בין נשתנית מברייתה בין לא נשתנית לעולם משלם כשעת הגניבה:
ר' יעקב הוא דתני וכו'. ולא נשתנית מברייתא. בגופה מכמות שהיתה אף על פי שבאת לידי שינוי בדבר שהוא חוץ לגופה כגון שנאסרה בהנאה כמו חמץ ועבר עליו הפסח כדתנן לקמן וכיוצא בזה אומר לו הרי שלך לפניך:
מאן תניתא. אזה הכלל דמתני' קאי מאן תנא להא דהדר קתני זה הכלל ולאתויי מאי:
משנה: גָּזַל בְּהֵמָה וְהִזְקִינָה עֲבָדִים וְהִזְקִינוּ מְשַׁלֵּם כְּשָׁעַת הַגְּזֵילָה. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר יֹאמַר לוֹ בָּעֲבָדִים הֲרֵי שֶׁלָּךְ לְפָנֶיךָ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' בעבדים אומר לו הרי שלך לפניך. דעבדא כקרקע דמי וברשותיה דמריה קיימא והלכה כר''מ:
הלכה: גָּזַל בְּהֵמָה וְהִזְקִינָה כול'. רַב הוּנָא אָמַר. בְּשֶׁגָּזַל עֵגֶל וְנַעֲשֶׂה שׁוֹר. אֲבָל גָּזַל שׁוֹר וְהִזְקִין אוֹמֵר לוֹ. הֲרֵי שֶׁלָּךְ לְפָנֶיךָ. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֲפִילוּ גָּזַל עֵגֶל וְנַעֲשֶׂה שׁוֹר אוֹמֵר לוֹ. הֲרֵי שֶׁלָּךְ לְפָנֶיךָ. תַּנֵּי רַב קַרְנָא. וַאֲפִילוּ גָּזַל עֵגֶל וְנַעֲשֶׂה שׁוֹר וְטָבַח וּמָכַר מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי ד̇ וְה̇ עֵגֶל. אָמַר אָבוֹי דִשְׁמוּאֵל בַּר אִמִּי בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. הֲלָכָה כְּרִבִּי מֵאִיר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הלכה כרבי מאיר. בעבדים והזקינו:
תני רב קרנא. כרב הונא בעגל ונעשה שור וטבח ומכר דאינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה אלא דמי עגל:
גמ' בשגזל עגל ונעשה שור. הוא דאמר במתני' בהמה והזקינה משלם דמי עגל כשעת הגזילה דנעשה שינוי בידו וקנאו אבל גזל שור והזקין אצלו לא אמרי' דמשלם כעין שהיה שוה בשעת הגזילה אלא אומר לו הרי שלך לפניך דס''ל לרב הונא דלא אמרינן משלם כשעת הגזלה להחמיר עליו אלא להקל עליו והיינו דפליג שמואל עליה וקאמר בתמיה דא''כ אפי' גזל עגל ונעשה שור אומר לו הרי שלך לפניך וכלומר דמאי חזית הכא לחלק כן ואפילו כשנשתנה בידו למעליותא נימא נמי דמחזיר לו כמות שהיא עכשיו אלא דתנא דמתני' סתמא קאמר משלם כשעת הגזילה בין להקל בין להחמיר:
הלכה: נָתַן לְאוּמָּנִין לְתַקֵּן וְקִילְקְלוּ כול'. רַב הוּנָא אָמַר. וְהוּא שֶׁקָּבַע בּוֹ מַסְמֵר הָאַחֲרוֹן כְּדֵי לְזַכּוֹת לְכֵלָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והן שהרקיבו מן הכנימה. הא דקתני פירות והרקיבו משלם כשעת הגזלה דוקא שהרקיבו מחמת הכנימה שרץ קטן שקורין מולבין שדרך הכנימה להתפשט וכהרקיבו כולן הוי אבל אם הרקיבו מתולעת הוי כהרקיבו מקצתן דהשאר כבריאין הן ואומר לו הרי שלך לפניך:
רב הונא אמר בשפסלתו מלכות. כלומר לרב הונא דמפרש מטבע ונסדק דרישא כשפסלתו מלכות אבל פסלתו מדינה אומר לו הרי שלך לפניך שהרי יכול הוא להוציאו במדינה אחרת ובהכי מיירי נפסל דסיפא:
ושמואל אומר אפי' פסלתו מלכות. סיפא דקתני אומר לו הרי שלך לפניך אפי' פסלתו מלכות נמי דהיזק דלא מינכר הויא והלכך קאמר לעיל דנסדק דרישא נסדק ממש הוא:
גמ' רב הונא אמר וכו'. רב הונא מפרש להמתני' דחדא קתני ופרושי קא מפרש לה נתן לאומנין לתקן וקילקלו חייבין לשלם כיצד כגון שנתן לחרש שידה תיבה ומגדל וכולה מתני' בכלי העשוי מיירי והלכך קאמר הא דקתני חייבים לשלם דמי הכלי והוא שקבע בו מסמר האחרון כדי לזכות בהן לכליו של זה וכלומר דס''ל לרב הונא דאומן קונה בשבח כלי והלכך לא מיתוקמא רישא דמתני' בשנתן לו עצים לעשות מהן כלי דא''כ היה פטור מדמי הכלי ולא היה משלם אלא דמי עצים בלבד שהרי הוא קנה בשבח הכלי וזכה בה עד שיתן לו שכרו אלא דס''ל דאינו מתחייב אפי' בשנתן לו כלי העשוי לתקן וקילקלה עד שיתכוין לזכות בה בעד שכרו והיינו דקאמר שקבע בו מסמר האחרן לתקנו וכיוון בה לזכות לכליו ובזה הוא דמתחייב בדמי הכלי:
בשנסדק ודאי. נסדק ממש הוא דמשלם כשעת הגזלה:
גמ' בשפסלתו מלכות. נסדק דקאמר בשפסלתו מלכות לגמרי שלא יצא בשום מדינה והוי כנסדק דהיזק הניכר הוא והלכך משלם כשעת הגזלה ונפסל דסיפא מפרש רב הונא בשפסלתו מדינה כדלקמן:
משנה: נָתַן לְאוּמָּנִין לְתַקֵּן וְקִילְקְלוּ חַייָבִין לְשַׁלֵּם. נָתַן לְחָרָשׁ שִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל לְתַקֵּן וְקִילְקֵל חַייָב לְשַׁלֵּם. וְהַבַּנַּאי שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו אֶת הַכּוֹתֶל לְסוֹתְרוֹ וְשִׁיבַּר אֶת הָאֲבָנִים אוֹ שֶׁהִזִּיק חַייָב לְשַׁלֵּם. הָיָה סוֹתֵר מִצַּד זֶה וְנָפַל מִצַּד אַחֵר פָּטוּר וְאִם מַחֲמַת הַמַּכָּה חַייָב.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' נתן לאומנין לתקן. לפי מסקנת הש''ס הבבלי הכי מתפרשא נתן להם עצים לעשות כלי ואחר שנעשה הכלי קילקלוה חייבין לשלם כל דמי הכלי ולא דמי עצים בלבד כדין הגזלן שמשלם כשעת הגזלה דשאני אומן דלא נתכוין מעולם לגזול ולא זכה בה לפי שאין אומן קונה בשבח כלי:
נתן לחרש. השתא קתני שאם נתן לאומן כלי העשוי כדי לתקנו וקלקלו חייבין לשלם דמי הכל. ואיצטריך האי סיפא לגלויי רישא דלא מיירי בכלי העשוי אלא שנתן עצים ואפ''ה משלמין דמי הכלי:
שידה. ארגז של עגלה העשויה למרכב נשים:
או שנפסלה מע''ג המזבח. במום שאינו ניכר כגון בדוקין שבעין:
ונעבדה בה עבירה. שנרבעת ונעבדה לע''ז והרי היא פסולה לקרבן אומר לו הרי שלך לפניך דכל הבהמות לאו למזבח קיימי:
תרומה ונטמאת דלא נשתנית בגופה וכחמץ ועבר עליו הפסח:
מטבע ונפסל. שאינו עובר באותה מדינה אבל עובר הוא במדינה אחרת אומר לו הרי שלך לפניך ולך והוציאו שם:
פירות והרקיבו. כשהרקיבו מקצתן אומר לו הרי שלך לפניך אבל הרקיבו כולן הוי כיין והחמיץ דהוי היזק הניכר משלם כשעת הגזלה:
מתני' מטבע ונסדק. שינוי הניכר הוא:
חִילְפַיי אָמַר. נִשְׁבַּע לוֹ קוֹדֶם הַפֶּסַח. אַחַר הַפֶּסַח מְשַׁלֵּם לוֹ חָמֵץ יָפֶה. אָמַר רִבִּי מָנָא. אָֽזְלִית לְקַיְסָרִין וְאַשְׁכְּחִית לְרִבִּי חִזְקִיָּה דְּדָרִיש לָהּ מִשּׁוֹם דְּרִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. אִין אִית בַּר נַשׁ פְּלִיג עַל חִילְפַיי שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם חָמֵץ יָפֶה. הַכֹּל מוֹדִין בְּחָמֵץ שֶׁמְשַׁלֵּם חָמֵץ יָפֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
נשבע לו קודם הפסח. אחמץ ועבר עליו הפסח קאי דקתני במתני' אומר לו הרי שלך לפניך ואע''פ שעכשיו אסור בהנאה הוא וקאמר חילפיי דמשכחת לה שלפעמים אפילו עבר עליו הפסח צריך לשלם לו חמץ יפה שהוא מותר וראוי לאכול וכגון שתבעו הנגזל קודם הפסח ונשבע לו וחזר והודה לו אחר הפסח צריך לשלם חמץ היפה וראוי לו הואיל ובשעה שנשבע לו קודם הפסח הוה ובעי למיעבד השבה על שעת השבועה וכמו שהיה יפה באותו שעה דאי לאו הכי לאו השבה מעלייתא היא:
דדריש לה משום דר' יעקב בר אחא. להאי מילתא דחילפיי. ומתמה עלה במילתא דפשיטותא וקאמר הש''ס אין אית וכו' האם יש אדם חולק על הא דחילפיי בזה דמילתא דפשיטא היא דבכה''ג הכל מודים בחמץ כזה שנשבע עליו קודם הפסח שמשלם לו חמץ יפה:
רִבִּי יוּדָן לָא נְחִית לְבֵית וַועֲדָא. קָם עִם רִבִּי מָנָא. אֲמַר לֵיהּ. מַה חִידּוּת הֲוָה לְכוֹן בְּבֵי מִדְרָשָׁא יוֹמָא דֵין. אֲמַר לֵיהּ. מִילָּה פַלָּן. אָמַר לֵיהּ. וְלֹא מַתְנִיתָא הִיא. תְּרוּמָה וְנִטְמֵאת. אָמַר לֵיהּ. תִּיפְתָּר בְּשֶׁנִּטְמֵאת מֵאֵילֶיהָ וְלֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' יודן לא נחית לבית וועדא. לא נכנס לבית המדרש ופגע בר' מנא וא''ל מה חידוש היה לכם בבית המדרש היום וגרסי' לה להאי לעיל בפ' הנזקין הלכה ה':
א''ל מילא פלן. הש''ס סמיך אהא דקאמר התם וכמציין למאי דאמר שם שהשיב לו ר' מנא כן א''ר יוסי המטמא אינו כעושה מעשה טימא טהרותיו של חבירו פטור שאינו כעושה מעשה דהיזק שאינו ניכר הוא:
ולאו מתניתא היא תרומה ונטמאת. וקתני אומר לו הרי שלך לפניך ואינו משלם היזיקו וקס''ד דאפילו טימא בידים:
א''ל תיפתר בשנטמאת מאליה. שלא שמרה מלהטמא ולית ש''מ כלום למטמא במזיד בידו שיהא פטור דזה עושה מעשה הוא. והתם גריס לה דר' מנא גופיה הביא ראיה מהאי מתני' דממנה למד ר' יוסי למילתיה והשיב לו ר' יודן תיפתר וכו' ולית ש''מ כלום:
הלכה: גָּזַל מַטְבֵּעַ וְנִסְדַּק כול'. רַב הוּנָא אָמַר. בְּשֶׁפְּסָלַתּוּ מַלְכוּת. שְׁמוּאֵל אָמַר בְּשֶׁנִּסְדַּק וַדַּאי. רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. וְהֵן שֶׁהִרְכִּיבוּ מִן הַכְּנִימָה. אֲבָל אִם הִרְקִיבוּ מִתּוֹלַעַת כִּבְרִיאִין הֵן. רַב הוּנָא אָמַר. בְּשֶׁפְּסָלַתּוּ מַלְכוּת. אֲבָל פְּסָלַתּוּ מְדִינָה אוֹמֵר לוֹ הֲרֵי שֶׁלָּךְ לְפָנֶיךָ. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֲפִלוּ פְּסָלַתּוּ מַלְכוּת אוֹמֵר לוֹ. הֲרֵי שֶׁלָּךְ לְפָנֶיךָ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והן שהרקיבו מן הכנימה. הא דקתני פירות והרקיבו משלם כשעת הגזלה דוקא שהרקיבו מחמת הכנימה שרץ קטן שקורין מולבין שדרך הכנימה להתפשט וכהרקיבו כולן הוי אבל אם הרקיבו מתולעת הוי כהרקיבו מקצתן דהשאר כבריאין הן ואומר לו הרי שלך לפניך:
רב הונא אמר בשפסלתו מלכות. כלומר לרב הונא דמפרש מטבע ונסדק דרישא כשפסלתו מלכות אבל פסלתו מדינה אומר לו הרי שלך לפניך שהרי יכול הוא להוציאו במדינה אחרת ובהכי מיירי נפסל דסיפא:
ושמואל אומר אפי' פסלתו מלכות. סיפא דקתני אומר לו הרי שלך לפניך אפי' פסלתו מלכות נמי דהיזק דלא מינכר הויא והלכך קאמר לעיל דנסדק דרישא נסדק ממש הוא:
גמ' רב הונא אמר וכו'. רב הונא מפרש להמתני' דחדא קתני ופרושי קא מפרש לה נתן לאומנין לתקן וקילקלו חייבין לשלם כיצד כגון שנתן לחרש שידה תיבה ומגדל וכולה מתני' בכלי העשוי מיירי והלכך קאמר הא דקתני חייבים לשלם דמי הכלי והוא שקבע בו מסמר האחרון כדי לזכות בהן לכליו של זה וכלומר דס''ל לרב הונא דאומן קונה בשבח כלי והלכך לא מיתוקמא רישא דמתני' בשנתן לו עצים לעשות מהן כלי דא''כ היה פטור מדמי הכלי ולא היה משלם אלא דמי עצים בלבד שהרי הוא קנה בשבח הכלי וזכה בה עד שיתן לו שכרו אלא דס''ל דאינו מתחייב אפי' בשנתן לו כלי העשוי לתקן וקילקלה עד שיתכוין לזכות בה בעד שכרו והיינו דקאמר שקבע בו מסמר האחרן לתקנו וכיוון בה לזכות לכליו ובזה הוא דמתחייב בדמי הכלי:
בשנסדק ודאי. נסדק ממש הוא דמשלם כשעת הגזלה:
גמ' בשפסלתו מלכות. נסדק דקאמר בשפסלתו מלכות לגמרי שלא יצא בשום מדינה והוי כנסדק דהיזק הניכר הוא והלכך משלם כשעת הגזלה ונפסל דסיפא מפרש רב הונא בשפסלתו מדינה כדלקמן:
משנה: 38b גָּזַל מַטְבֵּעַ וְנִסְדַּק פֵּירוֹת וְהִרְכִּיבוּ יַיִן וְהֶחֱמִיץ מְשַׁלֵּם כְּשָׁעַת הַגְּזֵילָה. מַטְבֵּעַ וְנִפְסַל תְּרוּמָה וְנִטְמֵאת חָמֵץ וְעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח בְּהֵמָה וְנֶעֶבְדָה בָהּ עֲבֵירֵה אוֹ שֶׁנִּפְסְלָה מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ אוֹ שֶׁהָֽיְתָה יוֹצֵאת לִיסָּקֵל אוֹמֵר לוֹ הֲרֵי שֶׁלָּךְ לְפָנֶיךָ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' נתן לאומנין לתקן. לפי מסקנת הש''ס הבבלי הכי מתפרשא נתן להם עצים לעשות כלי ואחר שנעשה הכלי קילקלוה חייבין לשלם כל דמי הכלי ולא דמי עצים בלבד כדין הגזלן שמשלם כשעת הגזלה דשאני אומן דלא נתכוין מעולם לגזול ולא זכה בה לפי שאין אומן קונה בשבח כלי:
נתן לחרש. השתא קתני שאם נתן לאומן כלי העשוי כדי לתקנו וקלקלו חייבין לשלם דמי הכל. ואיצטריך האי סיפא לגלויי רישא דלא מיירי בכלי העשוי אלא שנתן עצים ואפ''ה משלמין דמי הכלי:
שידה. ארגז של עגלה העשויה למרכב נשים:
או שנפסלה מע''ג המזבח. במום שאינו ניכר כגון בדוקין שבעין:
ונעבדה בה עבירה. שנרבעת ונעבדה לע''ז והרי היא פסולה לקרבן אומר לו הרי שלך לפניך דכל הבהמות לאו למזבח קיימי:
תרומה ונטמאת דלא נשתנית בגופה וכחמץ ועבר עליו הפסח:
מטבע ונפסל. שאינו עובר באותה מדינה אבל עובר הוא במדינה אחרת אומר לו הרי שלך לפניך ולך והוציאו שם:
פירות והרקיבו. כשהרקיבו מקצתן אומר לו הרי שלך לפניך אבל הרקיבו כולן הוי כיין והחמיץ דהוי היזק הניכר משלם כשעת הגזלה:
מתני' מטבע ונסדק. שינוי הניכר הוא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source