מַהוּ שֶׁתְּקַבֵּל הָעֲדָאָה בְּדָבָר שֶׁהוּא חוּץ לְגוּפָהּ. רִבִּי זְעִירָא אָמַר. מְקַבֶּלֶת. רִבִּי אִילָּא אָמַר. אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עֲלוֹי. שׁוֹר שֶׁמִּתְחַכֵּךְ בַּכּוֹתֶל וְנָפַל עַל הָאָדָם וַהֲרָגוֹ חַייָב בַּכּוֹפֶר וּפָטוּר מִמִּיתָה. וְכִי יֵשׁ כּוֹפֶר בְּתָם. וַאֲפִילוּ כְרִבִּי אִילָּא לֵית הִיא פְלִיגָא. וְלָמָּה פָטוּר מִמִּיתָה. בְּשֶׁהוּעֲדָה לִהְיוֹת מַפֶּלֶת אֶת הַכְּתָלִים. כְּשֶׁהִפִּילָה אֶת הַכּוֹתֶל לֹא הָיָה אָדָם שָׁם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כשהועדה וכו'. ומהדר לעולם בשהועדה איירי ודלא כר' אילא דאמר אין העדאה לצרורות ודקשיא לך אמאי פטור ממיתה הב''ע בשהועדה להיות מפלת את הכתלים ע''י חיכוך וכשהפילה את הכותל בכל פעם לא היה אדם שם אלא להנאתה נתחככה והפילה ועכשיו בפעם הזה ג''כ להנאתה נתכוונה והפילה על האדם שלא במתכוין ולפיכך פטור מן המיתה:
ואפי' כר' אילא וכו'. אפי' תימא כר' אילא נמי לא קשיא ולמה פטור ממיתה בתמיה וכלומר דהש''ס מתמה דמה חזית לדייק מרישא דחייב בכופר ותיקשי לר' אילא אדרבה דוק מסיפא דקתני פטור ממיתה ואי בשהועדה לכך למה פטור ממיתה אלא כשלא הועדה איירי וא''כ לא פליגא על ר' אילא:
שור שמתחכך בכותל. בתוספתא קחשיב יש שחייבים בכופר ופטורין מן המיתה שור שהיה מתחכך וכו' דכופר מיחייב אפי' שלא בכוונה וקס''ד דהועד לכך דאל''כ. וכי יש כופר בתם והא הכא דחוץ לגופה הוא וכצרורות הויא וש''מ דיש העדאה לצרורות וקשיא לר' אילא:
מתניתא פליגא עלוי. דר' אילא:
מהו שתקבל העדאה וכו'. אם יש העדאה לצרורות או לא מי אמרי' כיון דח''נ הוא דמשלם לקרן מדמינן לה דבזימנא קמייתא ח''נ וכי אייעד שלשה פעמים נ''ש א''ד כיון דאורחיה הוא ומזימנא קמייתא אייעד ליה ואפ''ה אינו משלם אלא ח''נ אינה מקבלת העדאה:
אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. הִטִּילָה גְלָלִים מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. דִּלֹ כֵן מָה אֲנָן אָֽמְרִין. צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא הַמִּקְלוֹט בְּיָדוֹ הָדָא דְתֵימָא. בְּשֶׁאֵין דַּרְכָּהּ לְכֵן. אֲבָל בְּשֶׁדַּרְכָּהּ לָכֵן צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא הַמִּקְלוֹט בְּיָדוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אבל בשדרכה לכן. תמיד להטיל בעת אשר הולכת א''כ שינוי הוא וצריך שיהא המקלוט בידו לקבל וכדין כל מידי דלאו אורחה בכך שצריכין הבעלים לשומרו דהויא תולדה דקרן ובין בר''ה ובין ברשות הניזק ח''נ הוא דמשלם:
הדא דתימא בשאין דרכה לכן. כלו' שאין דרכה תדיר בכך להיות מטלת יותר מן הרגילות בהא הוא דאמרי' דאורחה הוא:
דלא כן מה אנן אמרין. כלומר ודאי אורחה הוא בכך דאל''כ אלא כשינוי משוית לה וכי אנו אומרים אם היא מהלכת ברשות הרבים צריך שיהיה המקלוט כמו המלקוט אם צריך לילך אחריה ולקבל הגללים במלקוט שבידו בתמיה אלא ודאי אורחה הוא וברשות הרבים פטור ולפיכך ברשות הניזק משלם נזק שלם כדין כל מידי דאורחה:
הטילה גללים. והזיק' משלם נ''ש אם הוא ברשות הניזק:
הלכה: כֵּיצַד הָרֶגֶל מוּעֶדֶת כול'. וְאֵין דַּרְכָּהּ לְהַתִּיז צְרוֹרוֹת. אָמַר רִבִּי אִמִּי. בְּשֶׁהָיָה כֵּלִי נָתוּן בִּידֵי אָדָם. אֲבָל אִם הָיָה מוּנַח בִּרְשׁוּת הָרַבִּים הוֹאִיל וְזֶה מוּנַח בִּרְשׁוּת וְזוֹ מְהַלֶּכֶת בִּרְשׁוּת פָּטוּר. רַבָּה בַּר מָמָל אָמַר. בָּהּ שְׁתֵּי דְרָכִים. אַחַת יֵשׁ בָּהּ עֲשָׂבִים וּצְרוֹרוֹת וְאַחַת אֵין בָּהּ עֲשָׂבִים וּצְרוֹרוֹת. הִנִּיחָה אֶת שֶׁאֵין בָּהּ עֲשָׂבִים וּצְרוֹרוֹת וְהִילְּכָה בְזוֹ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשָׂבִים וּצְרוֹרוֹת אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מוּנַח בִּרְשׁוּת הָרַבִּים פָּטוּר. רִבִּי לָֽעְזָר אוֹמֵר. כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מִחוּץ לְגוּפָהּ לֹא חִלְּקוּ בוֹ חֲכָמִים בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים 7b לַחֲצִי כּוֹפֶר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לחצי כופר. כלומר דמשלם ג''כ חצי כופר בכ''מ כמו דמשלם חצי נזק בכ''מ וכמ''ד דתם משלם חצי כופר וצרורות הואיל והלכתא גמירא לה דחצי נזק הוא דמשלם כמו כן משלם חצי כופר אם המיתה אדם:
לא חילקו וכו'. ר' לעזר פליג אהני אמוראי דלעיל וס''ל דצרורות לא הוי תולדה דרגל לענין לפוטרה ברה''ר אלא לענין לשלם מן העליה:
כל דבר שהוא חוץ לגופה. כצרורות שהן היזק שבא מחוץ לגופה:
רבה בר ממל אמר בה וכו'. נראה דבדברי רבה בר ממל גרסינן אע''פ שהוא מונח ברשות היחיד פטור ופליג אר' אמי וס''ל דלא אזלינן בתר תבר מנא שנעשה ברשות הניזק אלא בתר מקום התחלת הנזק אזלינן ולא עוד אלא אפי' היו לפניה שתי דרכים אחת שאין בה עשבים וצרורות והניחה הבהמה זו הדרך והלכה באחרת שיש בה צרורות ומחמת כן התיזה והזיקתה אפי' הכלי ברשות היחיד פטורה שלעולם ובכ''מ שיש לה רשות להלך לא שייכא חיובא בצרורות ומתני' בשהלכה והתיזה ברה''י מיירי. ולגי' הספר אע''פ שהוא מונח ברה''ר יש לפרש דה''ק אע''פ שהוא מונח ברה''ר זו שיש בה עשבים וצרורות לא אמרי' דכשינוי הוא הואיל ודחקה הבהמה עצמה להלך בדרך זה ולחייב קמ''ל דאפ''ה פטור דכל צרורות תולדה דרגל הוא ובכל מקום שיש לה רשות להלך פטור והיינו נמי טעמא דקתני במתני' לצרורות בבבא דהיתה מבעטת לאשמועינן דאע''ג דמיחזי כשינוי לעולם כצרורות דאורחייהו דיינינן להו וברה''י הוא דחייב בח''נ:
א''ר אמי. לעולם ברה''ר מיתוקמא וכגון שהכלי הנשבר מחמת הצרורות נתון בידי אדם דהוי כחצר הניזק:
גמ' ואין דרכה להתיז צרורות. בתמיה הלא צרורות נמי אורחה הוא כמו דאורחה היא להלך ולשבר וה''פ דבשלמא רישא דקתני הבהמה מועדת להלך כדרכה ולשבר ודאי בחצר הניזק איירי דשם הוא חייב הרגל אבל ברה''ר הואיל ויש לה רשות להלך פטור אלא דבסיפא בדין דצרורות קס''ד דמדקתני לה בתר ביעוט ולא קתני להני דאורחי' הוו בהדדי ללמדינו דבמקום אחד מיירי ובחדא מחתא מחתינהו דכמו היתה מבעטת דמיירי אף ברה''ר דהא שינוי הוא ותולדה דקרן הויא ואין חילוק בין חצר הניזק לרה''ר ה''נ בצרורות דאפי' ברה''ר משלם ח''נ ולפיכך מתמה ואין דרכה להתיז צרורות והויא תולדה דרגל ופטור בה ברה''ר והשתא שייכא שפיר הא דר' אמי עלה:
משנה: הַתַּרְנוֹגַלִּין מוּעָדִין לְהַלֵּךְ כְּדַרְכָּן וּלְשַׁבֵּר. הָיָה דְלִיל קָשׁוּר בְּרַגְלוֹ אוֹ שֶׁהָיָה מְהַדֵּס וְשִׁיבֵּר אֶת הַכֵּלִים מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
משלם חצי נזק. דהיינו צרורות ומפרש בבבלי כגון דאדייה אדויי שזרק התרנגול הדליל ושיבר את הכלים דהוו צרורות והידוס נמי כגון שהתיז ואותן צרורות שיברו הכלים:
מהדס. מרקד או חופר בארץ כדרך התרנגולים:
היה דליל. כל דבר הנקשר ברגל התרנגול קרוי דליל:
מתני' התרנגולי' מועדין וכו'. דעופות נמי מועדין מתחלתן הן בין לענין שן בין לענין רגל:
פִּיסְקָא. דָּֽרְסָה עַל הַכֵּלִי וּשְׁבָרַתּוּ רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי. דָּֽרְסָה עַל נוֹד מָלֵא שֶׁמֶן. עַל הַנּוֹד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם וְעַל הַשֶּׁמֶן מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. הָֽיְתָה טַבֶּלָּה מוּנַחַת וּזְכוּכִית עָלֶיהָ. דָּֽרְסָה עַל גַּבֵּי הַטַּבֶּלָּה וְנִשְׁתַּבְּרוּ הַזְּכוּכִית. עַל הַטַּבֶּלָּה מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם וְעַל הַזְּכוּכִית מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. הָיוּ שְׁתֵּי טַבֶּלִּיּוֹת זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ. דָּֽרְסָה עַל הָעֶלְיוֹנָה וְנִשְׁתַּבְּרָה הַשְּׁנִייָה. עַל הָעֶלְיוֹנָה מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם וְעַל הַתַּחְתּוֹנָה חֲצִי נֶזֶק הָֽיְתָה טַבֶּלָּה מוּנַחַת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים דָּֽרְסָה עָלֶיהָ וְהִתִּיזָה וְהָֽלְכָה וְנִשְׁתַּבְּרָה בִרְשׁוּת הַיָּחִיד. אַחַר מִי אַתְּ מְהַלֵּךְ אַחַר דְּרִיסָתָהּ אוֹ אַחַר שְׁבִירָתָהּ אִין תֵּימַר. אַדְּרִיסָתָהּ פָּטוּר. אַשְּׁבִירָתָהּ חַייָב.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אחר מי אתה מהלך. בדין זה אי אזלינן בתר מקום דריסתה דברשות הרבים הויא ופטורה א''ד אחר מקום היזק שנעשה ברה''י וחייבת ח''נ כדין צרורות ולא איפשיטא:
ר' ירמיה בעי דרסה וכו'. כלומר הא פשיטא לי שאם דרסה ברשות הניזק על נוד מלא שמן ונשבר הנוד ונשתפך השמן על הנוד משלם נ''ש כדין רגל ברשות הניזק ועל השמן ח''נ כדין צרורות וכן בטבלא וזכוכית עליה וכן בשתי טבליות בהאי כולהו פשיטא לי דהראשונה הוי רגל ושניה צרורות כי קא מיבעי לי היתה טבלה מונחת ברשות הרבים וכו':
רִבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה וְרִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא הֲווֹן יָֽתְבִין. עָאַל רִבִּי בָּא בַּר מָמָל וְשָׁאַל. כִּישְׁכְּשָׁה בִּזְנָבָהּ. כְּגוֹן אִילֵּין פֵּירְדָתָא. מָהוּ. וְלָא אָֽמְרִין לֵיהּ כְּלוּם. בָּתַר כֵּן אָמַר לֵיהּ רִבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה. דִּלֹ כֵן מָה נָן אָֽמְרִין. צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא תוֹפֵשׂ בִּזְנָבָהּ. הָדָא דְתֵימַר. בְּשֶׁאֵין דַּרְכָּהּ לָכֵן אֲבָל בְּשֶׁדַּרְכָּהּ לָכֵן צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא תוֹפֵשׂ בִּזְנָבָהּ. 8a וּמַה פְשִׁיטָא לוֹן. בְּנֶזֶק שָׁלֵם. וּמַה צְרִיכָה לוֹן. בַּחֲצִי נֶזֶק.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ומה צריכא לון. כי קמיבעיא להו בחצי נזק אם שינוי הוא ומשלם חצי נזק או אפי' כשכוש יתירה אמרי' אורחה הוא ופטור ברשות הרבים ולא איפשיטא:
ומה פשיטא לון בנזק שלם. כלומר בנ''ש ודאי לא קמיבעיא להו דאינה משלמת דהא אם אורחה הוא פטורה לגמרי ברשות הרבים ואם שינוי הוא חצי נזק הוא כקרן:
בשאין דרכה לכן. להיות תדיר מכשכת יותר מן הרגילות אבל בשדרכה לכן תמיד בכשכוש יתירה בזה צריך הוא לשמור אותה דהויא שינוי:
בתר כן א''ל ר' הושעיה רבה. מאי קמיבעיא לך פשיטא אורחה הוא דאל''כ אלא שינוי הוא וכי אנו אומרים שצריך לילך אחריה ויהא תופש בזנבה שלא תזיק אלא ודאי אורחה הוא כרגל ובר''ה פטור:
ולא אמרין. לא חששו מתחלה להשיב לר' בא כלום:
כישכשה בזנבה. והזיקה כגון אלו הפרדות שנוהגין בכך מהו שינוי הוא ותולדה דקרן הוי או אורחיה הוי ופטור ברשות הרבים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source