הָיָה הוּא תְּחִילָּה לַקוֹצְרִין פּוֹסֵק עִמּוֹ עַל הַגָּדִישׁ כול'. רַב אָמַר. מְחוּסָּר מַעֲשֶׂה אֶחָד פּוֹסֵק. מְחוּסָּר כַּמָּה מַעֲשִׂים אֵינוֹ פוֹסֵק. רִבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. אֲפִילוּ מְחוּסָּר כַּמָּה מַעֲשִׂים פּוֹסֵק. וְהָא מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב. הָיָה הוּא תְּחִילָּה לַקוֹצְרִין כול'.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והא מתניתא פליגא על רב. דקתני היה הוא תחלה לקוצרים פוסק עמו על הגדיש והרי היא מחוסרת כל המלאכות הללו:
רב אמר מחוסר מעשה אחד. אם אין הפירות מחוסרין אלא מעשה א' שלא נגמרה מלאכתן כגון שעדיין אינה זרויה ברוח פוסק דהוי כמי שיש לו מחוסר כמה מעשים. שצריכה לייבש ולדוש ולזרות אינו פוסק דכיון שמחוסר כמה מלאכות הוי כמי שאין לו:
הלכה: אֵין פּוֹסְקִין עַל הַפֵּירוֹת כול'. מָהוּ לִפְסוֹק בְּשַׁעַר שֶׁלַּסִּירְקִי. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. פּוֹסְקִין. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. אֵין פּוֹסְקִין. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי זֵירָא. לֹא מִסְתַּבְּרָה דְּיוֹדֵי רֵישׁ לָקִישׁ לְרִבִּי יוֹחָנָן בְּשַׁעַר סִירְקִי שֶׁלְּצִיפּוֹרִין שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא. 23b וְתַמָּה אֲנָא אֵיךְ רַבָּנִן פְלִיגֵי. בֵּין פּוֹסֵק לַפֵּירוֹת בֵּין פּוֹסֵק לַמָּעוֹת בֵּין מִלְוָה לַפֵּירוֹת. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. בְּמִלְוָה אִיתְפְּלִיגוּ. אֲבָל (בְּפוּנדָק) [בְּפִיסּוּק] כָּל עַמָּא מוֹדוּ שֶׁאָסוּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. בְּפִיסּוּק אִיתְפַּלְּגוֹן. אֲבָל בְּמִלְוָה כָּל עַמָּא מוֹדוּ שֶׁמּוּתָּר. דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרֵי. פּוֹסְקִין עַל הַשַּׁחַת. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אוֹמֵר. אַף עַל חַלּוֹת דְּבַשׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר. כָּל הָעֲייָרוֹת הַסְּמוּכוֹת לְטִיבֵּרִיָּא כֵּיוָן שֶׁיָּצָא שַׁעַר שֶׁלְּטִיבֵּרִיָּא פּוֹסְקִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כיון שיצא שער של טבריא. כל העיירות הסמוכין לה נגררות אחריה:
אף על חלות דבש. אע''פ שלא רדה אותן מן הכורת:
פוסקין על השחת. אם יש למוכר שחת בתוך שדהו פוסק עמו שהרי היא גדילה מאיליה והוי כמי שיש לו:
א''ר יוסה בפיסוק הוא דאיתפלגון. אבל במלוה פירות בפירות אפי' ר''ל מודי לר' יוחנן דמותר:
אבל בפוסק צ''ל כדלקמיה כ''ע מודו שאסור. דכיון דמעות הוא נותן לו אע''ג דדרך מקח וממכר הוא כיון שהשער הזה אינו קבוע ושמא נתייקרו הפירות לזמן פלוני ומיחזי כשכר מעות:
בין מלוה לפירות. ומי נימא דדוקא במלוה פירות על הפירות הוא דפליגי דהוי דרך מקח וממכר אבל בהלואת מעות על הפירות שיעמיד לו לזמן פלוני כפי השער שיצא בשוק כיון דדרך הלואה אסור הוא וכ''ע מודים דעל שער שאינו קבוע אין מלוין מעות או דילמא בהלואת מעות נמי פליגי כיון שעכ''פ מצוי הוא כפי זה השער יכול הוא עכשיו לקנות בדמים הללו:
בין פוסק לפירות וכו'. מי נימא דבכל גווני פליגי בין שהוא פוסק עמו על הפירות שיתן לו פירות לזמן כך וכך לפי השער הזה ובין שמתנה עמו שישלם לו לאותו זמן במעות כפי השער של פירות בזמן פלוני או דילמא דבמעות כ''ע מחמירין דמיחזי כרבית:
איך רבנן פליגי. במאי פליגי ר''י ור''ל ובאיזה ענין ואופן:
ותימה אנא. כאדם התוהא ומשתומם כלומר מסתפק אני ומחשב לידע:
בעא. שאל לר' זירא אם לא מסתבר לומר דעד כאן לא פליגי אלא בשאר עיירות אבל בשער סירקי של ציפורי שהיו נוהגין לקבוע כשהשער הזה שעושין הסוחרים והואיל וקבוע הוא והשער אינו פוסק גם ר''ל יודה לר' יוחנן דפוסקין על השער כיוצא בו:
גמ' מהו לפסוק בשער של סירקי. שוקי דטייעי הם הסוחרים הבאים באקראי ואינו שער הקבוע שכשהולכין פוסק השער ואם אפי' כשיצא השער של הסוחרים האלו מותר לפסוק על הפירות:
במלוה איתפליגו. האי במלוה ע''כ לאו במלוה מעות הוא דמהיכי תיתי תהא הלואה קילא מדרך מקח וממכר אלא בהלואת סאה בסאה הוא שזה מלוה לו פירות לשלם לו פירות לזמן פלוני כפי השער וקאמר רבי ירמיה דבמלוה פירות בפירות הוא דפליגי דכיון דפירות נותן לו ופירות הוא מחזיר לו בהא ס''ל לר' יוחנן דמותר מכיון שיצא השער של עיירות דהוי כמי שיש לו סאה דמותר להלות סאה בסאה אם יש לו ללוה וה''נ הרי הוא יכול לקנות עכשיו כפי השער הזה:
רִבִּי יוֹסֵה וְרִבִּי לָ‍ֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה שְׁנֵיהֶן אָֽ‍מְרוּ דָבָר אֶחָד. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הָיָה לוֹ דָבָר מוּעָט מוֹסִיף עָלָיו וְהוֹלֵךְ. וְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹסֵר עַד שֶׁיַּעֲמִיק שְׁלֹשָׁה [אוֹ עַד שֶׁיַּגְבִּיהַּ שְׁלֹשָׁה] אוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן עַל הַסֶּלַע.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' יוסי. במתניתין דקאמר אין פוסקין על הזבל אא''כ היה לו זבל באשפה דגזר שמא לא יהי' לו זבל ור''א בן עזריה דלקמן שניהן אמרו דבר אחד דס''ל נמי הכי:
דתנינן תמן. בפ''ג דשביעית הלכה ב' גבי עושה אדם את שדהו שלש שלש אשפתות לבית סאה דלא מיחזי כמזבל שדהו בשביעית הואיל ואינו מפזרו היה לו דבר מועט שאין בו כשיעור האשפתות מוציא אותו ומוסיף עליו והולך. ר''א בן עזריה אוסר כדמפרש התם טעמא בהאי תלמודא שמא לא ימצא לו זבל ונמצא מזבל אותו מקום דכשלא יהיה לו יותר נראה כמזבל שדהו עד שיעמיד ג' או עד שיגביה ג' שיהא אותו מקום ניכר ומשונה משאר השדה ולא מיחזי כמזבל או עד שיתן על הסלע שאינו ראוי לזריעה וחכמים לא חיישי להא דזבל שכיח הוא וכן הכא:
בִּיקֵּשׁ רִבִּי לְהַתִּיר קְלִיטוֹ שֶׁלְּיַם וְלֹא הִנִּיחוֹ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. וְאִית דָּֽמְרִין. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי בִּיקֵּשׁ לְהַתִּיר וְלֹא הִנִּיחוֹ רִבִּי. מַאי קְלִיטוֹ שֶׁלְּיַם. בַּר נַשׁ דִּיהַב לְחַבְרֵיהּ ק̇ דֵּינָרִין. [אֲמַר לֵיהּ. יְבֻלִי עֶשְׂרִין דֵּינָרִין. אִין פּוֹחֲתִין דִּידָךְ וְאִין אוֹתְרוֹן דִּידָךְ. אָֽבְדוּ מִשֶּׁל שְׁנֵיהֶם. אָמַר רִבִּי חוּנָה.] כְּגוֹן אִילֵּין דִּיהָבִין עִיבִידְתָא לְאִילֵּין דְּמַפְרִשִׂין לָרִיסִים מִתַּרְתֵּין קְסוֹסְטְבָן אוֹ מִג̇ קְסוֹסְטְבָן. אֵין זוֹ רִבִּית אֶלָּא הַטַּרְשָׁא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
קליטו שלים. כדמפרש לקמיה:
בר נש דיהיב לחבריה מהו דינרין. איזה סך מעות להעמיד לו הסחור' בזול לאחר זמן כדמפרש ואזיל:
דיהבין עבידתא. שעושין משא ומתן עם אלו שמפרשין בספינה למקום ריסים להביא להן סחורה:
מתרתין קסוסטבן. משתי מדות או משלשה ומוזלין לגבייהו בשביל הקדמת המעות:
אין זה רבית אלא הטרשא. כלומר ודאי רבית גמורה לא הוי דלאו דרך הלואה היא ומ''מ אבק רבית הוי כטרשא דדרך מכר הוא ואסור משום אבק רבית:
רִבִּי לָֽעְזָר יְהַב דֵּינָר לְחַד בַּר נַשׁ. אֲמַר לֵיהּ. מַה דְהִינּוּן עָֽבְדִין מִיכָּן וְעַד חֲנוּכָּה דִידִי [וְדִידָךְ]. מִתַּמָּן וּלְהַלָּן לֵית לִי עִמָּךְ עֲסוֹק אִין פָּֽחְתִין וְאִין יְתֵירִין דִּידָךְ. בְּעָה מִיתֵּן לֵיהּ בָּתָר חֲנוּכָּה וְלָא קַבֵּיל. רִבִּי לָֽעְזָר חָשַׁשׁ עַל קָרוֹב לְשָׂכָר וְרָחוֹק לְהֶפְסֵד. וְתַנֵּי כֵן. קִירוּב שָׂכָר וְרִיחוּק הֶפְסֵד זוֹ מִידַּת רְשָׁעִים. קִירוּב הֶפְסֵד וְרִיחוּק שָׂכָר זוֹ מִידַּת צַדִּיקִים. קִרוּב לָזֶה וְלָזֶה רִחוּק לָזֶה וְלָזֶה זוֹ מִידַּת כָּל אָדָם. רִבִּי יִצְחָק יְהַב דֵּינָרִין לְבַר נַשׁ. בְּעָא מֵיעֲבַד לֵיהּ כְּהָדָא דְרִבִּי לָֽעְזָר וְלָא קַבֵּיל עִילַוֵוי. כַּהֲנָא יְהַב מ̇ דֵּינָרִין לְבַר נַשׁ מִיזְבַּן לֵיהּ כִּיתְּנָא. יָֽקְרָא כִיתָּן. אֲתַא שְׁאַל לְרַב. אֲמַר לֵיהּ. אֵיזִיל סַב מִינֵּיהּ מ̇ כּוֹרִין רַבְרְבִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מה דהינון עבדין. מה שיעלה הריוח מכאן ועד חנוכה יהיה שלי ולאחר מכאן אין לי עסק עמך ויהי' הכל על חשבון שלך בין לריוח ובין להפסד:
בעא מיתן ליה. כשבא זה ורצה ליתן לו הריוח של קודם חנוכה חזר בו ר' לעזר ולא קבל כדמסיים הש''ס דהיה חושש שהוא קרוב לשכר ורחוק להפסד:
ותני כן. בתוספתא פ''ד:
כהדא דר' לעזר. ליתן לו הריוח של איזה זמן ואח''כ יהיה הכל עליו ולא קיבל עליה ר' יצחק:
יקרא כיתנא. ומכרו אותו לאחרים:
אתא שאל לרב. היאך להתנהג וא''ל איזיל וכו' תקח ממנו ארבעים מדות גדולות וכלומר שחייב להעמיד לך הפשתן או אם מכר אותו על שמך יתן לך הדמים כפי אשר מכר:
אַבָּא בַּר זְמִינָא יְהַב חַד דֵּינָר לַקַּפֵּילָא וּנְסַב מִינֵּיהּ בְּשָׁעָה זְלִילָה דְכָל שַׁתָּא. וְלֹא מוֹדֵי רַב. רִבִּי חִייָה רוֹבָה הֲוָה לֵיהּ כִּיתָּן. אֲתוּ חֲמָרַייָא מִיזְבְּנָהּ מִינֵּיהּ. אֲמַר לוֹן. לֵית בְּדַעְתִּי מְזַבְּנָתָהּ כְּדוֹן אֶלָּא בְפוּרְיָא. אָֽמְרוּ לֵיהּ. זַבְּנָהּ לָן כְּדוֹן מַה דְאַתְּ עָתִיד מִיזַבְּנָתָהּ בְּפוּרְיָא. אֲתַא שְׁאַל לְרִבִּי. אֲמַר לֵיהּ. אָסוּר. נְפַק קְבָעָהּ בְּמַתְנִיתָא וְתַנֵּי כֵן. הָיָה חַייָב לוֹ מָעוֹת וּבָא לִיטּוֹל מִמֶּנּוּ בַּגּוֹרֶן וְאָמַר לוֹ. עֲשֵׂם עָלַי כְּשַׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק וַאֲנִי אַעֲלֶה לָךְ כָּל י̇ב̇ חֹדֶשׁ. 24a אָסוּר. דְּלֹא כְאִיסָּרוֹ הַבָּא בְיָדוֹ. אָמַר רַב. מוֹדֵי רִבִּי חִייָה חֲבִיבִי דִּי לָן יְהָבִין לֵיהּ וְקָנָה מִכְּבָר שָׁרֵי. אַגְרָא מִן כְּבָר וְקָנָה בָּתָר כֵּן שָׁרֵי. קָנָה מִן כְּבָר וְאַגְרָא בָּתָר כֵּן אָסוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
קנה מכבר אגרא בתר כן אסור. כלומר דלא אסר ר' חייה אלא כגוונא דהאי עובדא דכיתנא וכדתני בסיפא דתוספתא שהמקח נעשה עכשיו כפי השער שיתייקר אחר זמן ואז ישלמו לו שכר הפירות זהו דאסור שהרי הן מוסיפין במקח בשביל המתנת המעות:
אגרא מן כבר וקנה בתר כן שרי. וכן אם מקדימין שכר הפירות שנותנין לו מעות לאחר שיצא השער על מנת שיתן להם הפירות לאחר זמן כפי אותו השער שיהיה יותר בזול ג''כ שרי דהיינו מתני' פוסק עמו כשער הגבוה:
דאילון יהבין ליה וקנה מן כבר שרי. שהפירות הן כבר ברשות המוכר והוא מוזיל גבייהו השתא שנותנין לו המעות עכשיו מותר:
מודי ר' חייא חביבי. אע''פ שזה אסר ר' חייא להקדים ולעשות המקח עכשיו כפי השער שלאחר הזמן התם טעמא כדמפרש לקמן אבל מודה הוא בהא:
דלא כאיסרו הבא לידו. שאין זה דומה לנותן לו איסר או איזה מעות בשעת הפיסוק דנוכל לומר שזה יקנה עכשיו בשוק במעות שקיבל ממנו. וחסר כאן העתקת התוספתא דהאי דינא לא שייכא כלל לעובדא דכיתנא דלעיל והכי מסיים התם בסיפא דתוספתא. אמר לו הלויני כור אחד של חטין ואני נותן לך כשער שאתה מוכר בו אסור. והתם גריס מותר וט''ס הוא. והשתא על הסיפא קאי דקבעה ר' חייא במתניתא כמו שלמד הדין מרבי:
ובא ליטל ממנו בגורן. חטים בעד חוב שלו וא''ל עשה עלי החטים כשער של עכשיו היוצא בשוק ואני אעלה לך כפי אותו השער עד לאחר י''ב חדש ואפי' יתייקרו אתן לך בדמים הללו אסור:
נפיק. ר' חייא וקבעה במתניתא ותני כן בתוספתא סוף פ''ד:
אסור. דהוי כמרבה על המכר בשכר המתנת מעות:
רבי חייה רובה. הוה ליה כיתנא ואתו החמרין ליקח ממנו וא''ל אין דעתי למכרן עכשיו אלא להמתין עד זמן פורייא שבעת ההיא מתייקר ואמרו לו תמכר לנו עכשיו בזה השער שלאחר זמן ואנו משלמין לך לזמן היוקר:
לקפילה. לנחתום ולקח ממנו בשער הזול כל השנה ולא הודה לו רב דמיחזי כשכר המתנת טעות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source