משנה: מִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ וּבָרַח וּבָא לִפְנֵי אוֹתוֹ בֵית דִּין אֵין סוֹתְרִין אֶת דִּינוֹ. כָּל מָקוֹם שֶׁיַּעַמְדוּ שְׁנַיִם וְיֹאמְרוּ מְעִידִין אָנוּ בְאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֵידָיו הֲרֵי זֶה יֵיהָרֵג. סַנְהֶדְרִין נוֹהֶגֶת בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ. סַנְהֶדְרִין הַהוֹרֶגֶת אֶחָד בַּשָּׁבוּעַ נִקְרֵאת חַבְלָנִית. רַבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר אֶחָד לְשִׁבְעִים שָׁנָה. רִבִּי טַרְפוֹן וְרִבִּי עֲקִיבָה אוֹמְרִים אִילּוּ הָיִינוּ בְסַנְהֶדְרִין לֹא נֶהֱרַג בָּהּ אָדָם מֵעוֹלָם. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אַף הֵן מַרְבִּין שׁוֹפְכֵי דָמִים בְּיִשְׂרָאֵל׃
Pnei Moshe (non traduit)
אף הן מרבים שופכי דמים בישראל. שמתוך כך אין מכלין הרשעים ומרבים לשפוך דם:
לא נהרג בה אדם מעולם. לפי שיבדקו העדים בדבר שלא ידעו להשיב אם רוצח הוא מה ראיתם טריפה הרג או שלם הרג ואת''ל שלם הרג שמא במקום סייף נקב היה ואם מגלה עריות הוא ראיתם כמכחול בשפופרת:
נקראת חבלנית. שצריך שיהו מתונים בדין ויחזרו בדיני נפשות לזכות:
אחד בשבוע. אחת לשבע שנים:
סנהדרין. הסמוכין בארץ יש להם לדון דיני נפשות ודיני קנסות בין בארץ בין בח''ל כל זמן שב''ד הגדול בלשכת הגזית שנאמר לבלתי שמוע אל הכהן ואל השופט בזמן שיש כהן מקריב על גבי המזבח יש שופט שדן דיני נפשות בזמן שאין כהן אין שופט:
מתני' אין סותרין את דינו. אין סותרין לחזור ולישא וליתן אולי יזכה:
תַּנֵּי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. מְחוּייְבֵי מִיתוֹת שֶׁבָּֽרְחוּ מִן הָאָרֶץ לְחוּצָה לָאָרֶץ מֵמִיתִין אוֹתָן מִיָּד. בָּֽרְחוּ מֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ אֵין מֵמִיתִין אוֹתוֹ מִיָּד אֶלָּא דָנִין אוֹתָן כַּתְּחִילָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
הדרן עלך כיצד העדים
אין ממיתין אותן מיד אלא דנין בתחילה. אם הוא בב''ד אחר דאפשר זכותא דארץ ישראל מהני להו למיהדר ולמצוא להן איזה זכות:
ומ''ד לא אמר ר' אלעזר יאות. דשאני הכא דהואיל והשטר לשני בני אדם הוא נעשית כשתי כתי עדים ולזה פסולין ולזה כשירין כלומר דלא מחשבינן להשטר כעדות אחת לשנאמר בו בטל כולו דשאני במתני' דעדות אחת הן כולן ולפיכך בטלה מקצתה בטלה כולה:
נעשית כעדות אחת ובהתרייה אחת. כלומר דחשבינן הכא לדין דכתב נכסיו כאלו הם עדות אחת הואיל ובשטר אחד כתב לשניהם והויא לה עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה כדינא דמתני':
מתני'. דפירקין מסייע לר' יוחנן דקתני אפי' מאה עדים ונמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטלה ואע''פ שיש הרבה כשירים וה''ה הכא אף על פי שהן כשרים לזה בטלה עדותן מפני שהן פסולין לזה:
רבי אבון מפרש. דר' יוחנן הוא הפוסל ור''ל הוא המכשיר:
ר' מנא לא מפרש. מי הוא הפוסל ומי הוא המכשיר אלא שנה סתם כדר' הילא חד אמר וחרנה אמר:
כתב כל נכסיו לשני בני אדם כאחת. בשטר אחד ולא פירש לכל אחד בפני עצמו:
יאות אמר ר' אלעזר. במה דמדמי האי דינא לדינא דמתני':
הלכה: סַנְהֶדְרִין נוֹהֶגֶת בָּאָרֶץ כול'. סַנְהֶדְרִין נוֹהֶגֶת בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ. דִּכְתִיב וְהָי֨וּ אֵ֧לֶּה לָכֶ֛ם לְחוּקַּת מִשְׁפָּ֖ט לְדֹרֹֽתֵיכֶ֑ם בְּכֹ֖ל מֽוֹשְׁבוֹתֵיכֶם׃ וּמַה תַלְמוּד לֹומַר שׁוֹפְטִים וְשֹֽׁטְרִ֗ים תִּֽתֶּן לְךָ֙ בְּכָל שְׁעָרֶ֔יךָ. בְּעָרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֶלָּא שֶׁבְּעָרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיבִין דַּייָנִים בְּכָל עִיר וָעִיר וּבְחוצָה לָאָרֶץ מוֹשִׁיבִין אוֹתָן פְּלָכִים פְּלָכִים. תַּנֵּי. רִבִּי דוֹסִתַי בֵּירִבִּי יַנַּאי אוֹמֵר. מִצְוָה לְכָל שֵׁבֶט שֶׁיְּהֵא דָן אֶת שִׁבְטוֹ. דִּכְתִיב שֹֽׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים תִּֽתֶּן לְךָ֙ בְּכָל שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֨ר יְי אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לִשְׁבָטֶ֑יךָ.
Pnei Moshe (non traduit)
לשבטיך. וכתיב בתריה ושפטו מצוה שיהו דיינים בכל שבט לדון את שבטו ואפי' שני שבטים בעיר אחת:
פלכים פלכים. בכל פלך אפרכיה אבל לא בכל עיר ועיר:
גמ' ומה תלמוד לומר שופטים וגו' בשעריך. דמשמע בערי ארץ ישראל דוקא:
מִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ כול'. כָּתַב כָּל נְכָסָיו לִשְׁנֵי בְנֵי אָדָם כְּאַחַת הָיוּ הָעֵדִים כְּשֵׁירִין לָזֶה וּפְסוּלִין לָזֶה. רִבִּי הִילָא אָמַר. אִתְפַּלְּגוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. חַד אָמַר. מֵאַחַר שֶׁהֵן פְּסוּלִין לָזֶה פְּסוּלִין לָזֶה. וְחָרָנָה אָמַר. כְּשֵׁירִין לָזֶה וּפְסוּלִין לָזֶה. רִבִּי מָנָא לֹא מְפָרֵשׁ. 4b רִבִּי אָבוּן מְפָרֵשׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מֵאַחַר שֶׁהֵן פְּסוּלִין לָזֶה פְּסוּלִין לָזֶה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. כְּשֵׁירִין לָזֶה וּפְסוּלִין לָזֶה. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. מַתְנִיתָא מְסַייְעָה לְרִבִּי יוֹחָנָן. מַה הַשְּׁנַיִם נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָסוּל עֵדוּתָן בְּטֵילָה אַף הַשְּׁלֹשָה נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָסוּל עֵדוּתָן בְּטֵילָה. מְנַיִין אֲפִילּוּ מֵאָה תַּלְמוּד לוֹמַר עֵדִים. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר. אִתְפַּלְּגוֹן רִבִּי חֲנִינָה חֲבֵרוֹן דְּרַבָּנִין וְרַבָּנִין. חַד אָמַר. יֵאוּת אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. וְחָרָנָה אָמַר. לֹא אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר יֵאוּת. מָאן דְּאָמַר. יֵאוּת אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. נַעֲשִׂית כְּעֵידות אַחַת וּכְהַתְרָייָה אַחַת. וְכָל עֵדוּת שֶׁבָּֽטְלָה מִקְצָתָהּ בָּֽטְלָה כוּלָּהּ. מָאן דְּאָמַר. לֹא אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר יֵאוּת. נַעֲשִׂית כִּשְׁתֵּי כִיתֵּי עֵדִים כְּשֵׁירִין לָזֶה וּפְסוּלִין לָזֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
הדרן עלך כיצד העדים
אין ממיתין אותן מיד אלא דנין בתחילה. אם הוא בב''ד אחר דאפשר זכותא דארץ ישראל מהני להו למיהדר ולמצוא להן איזה זכות:
ומ''ד לא אמר ר' אלעזר יאות. דשאני הכא דהואיל והשטר לשני בני אדם הוא נעשית כשתי כתי עדים ולזה פסולין ולזה כשירין כלומר דלא מחשבינן להשטר כעדות אחת לשנאמר בו בטל כולו דשאני במתני' דעדות אחת הן כולן ולפיכך בטלה מקצתה בטלה כולה:
נעשית כעדות אחת ובהתרייה אחת. כלומר דחשבינן הכא לדין דכתב נכסיו כאלו הם עדות אחת הואיל ובשטר אחד כתב לשניהם והויא לה עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה כדינא דמתני':
מתני'. דפירקין מסייע לר' יוחנן דקתני אפי' מאה עדים ונמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטלה ואע''פ שיש הרבה כשירים וה''ה הכא אף על פי שהן כשרים לזה בטלה עדותן מפני שהן פסולין לזה:
רבי אבון מפרש. דר' יוחנן הוא הפוסל ור''ל הוא המכשיר:
ר' מנא לא מפרש. מי הוא הפוסל ומי הוא המכשיר אלא שנה סתם כדר' הילא חד אמר וחרנה אמר:
כתב כל נכסיו לשני בני אדם כאחת. בשטר אחד ולא פירש לכל אחד בפני עצמו:
יאות אמר ר' אלעזר. במה דמדמי האי דינא לדינא דמתני':
משנה: 5a אֵילּו הֵן הַגּוֹלִין הַהוֹרֵג נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה. הָיָה מְעַגֵּל בַּמַּעְגֵּילָה וְנָֽפְלָה עָלָיו וַהֲרָגַתּוּ הָיָה מְשַׁלְשֵׁל בֶּחָבִית וְנָֽפְלָה עָלָיו וַהֲרָגַתּוּ הָיָה יוֹרֵד בַּסּוּלָּם וְנָפַל עָלָיו וַהֲרָגוֹ הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה. אֲבָל אִם הָיָה מוֹשֵׁךְ בַּמַּעְגֵּילָה וְנָֽפְלָה עָלָיו וַהֲרָגַתּוּ הָיָה דוֹלֶה בֶחָבִית וְנִפְסַק הַחֶבֶל וְנָֽפְלָה עָלָיו וַהֲרָגַתּוּ הָיָה עוֹלֶה בַסּוּלָּם וְנָפַל עָלָיו וַהֲרָגוֹ הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גוֹלֶה. זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁבְּדֶרֶךְ הוֹרָדָתוֹ גּוֹלֶה וְשֶׁלֹּא בְדֶרֶךְ הוֹרָדָתוֹ אֵינוֹ גוֹלֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' רבי אומר אינו גולה. רבי סבר ונשל הברזל מן העץ כתיב ונאמר עץ למעלה לכרות העץ מה העץ האמור למעלה מן העץ המתבקע אף עץ האמור למטה מן העץ המתבקע ולא עצו שהוא תקוע בו ורבנן סברי מן העץ מעצו שהוא תקוע בו והלכה כחכמים דעץ המתבקע כח כחו הוא ועל ידי כח כחו אינו גולה:
כל שבדרך ירידתו גולה. דכתיב ויפל עליו עד שיהא דרך נפילה:
אבל אם היה מושך במעגילה. מן צד השיפוע אליו מלמטה למעלה:
היה משלשל בחבית. מלמטלה למטה:
מתני' אילו הן הגולין. היה מעגל במעגילה. אבן חלקה עגולה שמעגלין אותה על גב הסיד או הטיט שבגג להשוות טוח הגג לפי שהגגין שלהן היו שוין ולא היו משופעין כמו שלכו אבל הטיט משפעין מעט כדי שיזובו המים ודוחפו לצד השיפוע וחוזר ומושכו אליו ובדחיפתו קוראו מעגל ובמשיכתו קוראו מושך:
הלכה: אֵילּו הֵן הַגּוֹלִין כול'. רִבִּי יְהוּדָה פוֹטֵר עַד שֶׁיַּפִּיל אֶת כָּל הַחֶבֶל. רִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר עַד שֶׁיַּתִּיר אֶת כָּל הַמַּחֲלָצוֹן. מַאי דָּמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בִּפְסִיקַת הַחֶבֶל. מַה דָּמַר רִבִּי יְהוּדָה בִּשְׁמִיטַּת הַמַּחֲלָצוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
ר' שמעון פוטר עד שיתיר כל המחלצון. מחלצון ג''כ כלי הוא שעשוי לטוח בו הטיט והוא כעין מעגילה כדתנן בפ''ק דמועד קטן עושין מעקה גג וכו' שפין את הסדקין ומעגילי' אותן במעגילה ביד וברגל אבל לא במחלציים והוא כלי עץ עשוי כעין רגל שדוחקו במעזיבה לסתום הסדקין ויש בו מעשה אומן יותר ממעגילה:
אף כאן מכה. בדבר שהוא מכה בעץ והיינו בגרזן ונשל הברזל מן העץ שהוא תקוע בו:
מה דאמר ר' שמעון בפסיקת החבל כלומר דר''ש סבר לה כרבנן דאמרי לקמן נשמט הברזל מקתו גולה והוא הדין במעגל במעגילה דאם נפסק החבל של המעגילה אע''פ שנשאר האגד בידו גולה ואין צריך עד שיתיר וישמט כל המחלוצין מידו וכן במשלשל בחבית ונפסק החבל גולה ואין צריך עד שישמט הכל מידו:
מה דאמר ר' יהודה בשמיטת המחלצון. ר' יהודה סבר לה כרבי. דאמר לקמן נשמט הברזל מקתו אינו גולה דבעינן שלא ישאר אוגדו בידו ונפסק החבל דומיא דנשמט הברזל מקתו הוא ואונו גולה עד שיפול כל החבל מידו והיינו בשמיטת המחלצון שצריך שישמט הכל מידו:
גמ' מה טעמא דרבי. דדריש מן העץ על עץ המתבקע:
מה נשילה שנאמר להלן נשירה. היא שהזית נושר מן העץ אף כאן נשירה שניתז קיסם מן העץ המתבקע והרגו:
גמ' ר' יהודה פוטר עד שיפיל את כל החבל. אמשלשל בחבית ומעגל במעגילה קאי כדמפרש לקמיה:
רִבִּי יִרְמְיָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. הָיָה מְעַגֵּל בַּמַּעְגֵּילָה כְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָהּ וְהוֹצִיא הֲלָהּ אֶת רֹאשׁוֹ וְהִטִּיחָה לוֹ. אָמַר לֵיהּ. הִיא עֲלִייָה הִיא יְרִידָה. רִבִּי יִרְמְיָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. הָיָה מְעַגֵּיל בַּמַּעְגֵּילָה כְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָהּ וְהוֹשִׁיט הַתְּינּוֹק אֶת יָדוֹ וּרְצָצָהּ. אָמַר לֵיהּ. אַטְרַחְתְּ בָּהּ. הִיא עֲלִייָה הִיא יְרִידָה.
Pnei Moshe (non traduit)
היה מעגל במעגילה בדרך הליכתה. כלומר בשעה שמוליכה ומושכה אליו ולא בדרך דחיפתו דזהו תנן במתני' דחייב כדפרישית שם אלא בשעת ההולכה אליו היה מעגל ג''כ מעט מעט והוציא הלה את ראשו והטיחה לו והרגו מהו אם דרך ירידה מיקריא הואיל והוא מעגל בה או דילמא כיון דבדרך הליכה היא כשמושכה אליו דרך עלייה היא ופטור:
היא עלייה היא ירידה. כלומר עלייה דהכא היינו ירידה שאע''פ שהוא בדרך הליכתה מ''מ מעגל הוא וכל שמעגל דרך ירידה הויא וגולה:
אטרחת בה. מה אתה מטריח עצמך וחוזר ושואל כבר אמרתי לך היא עלייה ומ''מ היא נקראת ירידה:
משנה: נִשְׁמַט הַבַּרְזֶל מִקַּתּוֹ וְהָרַג רִבִּי אוֹמֵר אֵינוֹ גוֹלֶה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים גּוֹלֶה. מִן הָעֵץ הַמִּתְבַּקֵּעַ רִבִּי אוֹמֵר גּוֹלֶה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ גוֹלֶה׃
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' רבי אומר אינו גולה. רבי סבר ונשל הברזל מן העץ כתיב ונאמר עץ למעלה לכרות העץ מה העץ האמור למעלה מן העץ המתבקע אף עץ האמור למטה מן העץ המתבקע ולא עצו שהוא תקוע בו ורבנן סברי מן העץ מעצו שהוא תקוע בו והלכה כחכמים דעץ המתבקע כח כחו הוא ועל ידי כח כחו אינו גולה:
כל שבדרך ירידתו גולה. דכתיב ויפל עליו עד שיהא דרך נפילה:
אבל אם היה מושך במעגילה. מן צד השיפוע אליו מלמטה למעלה:
היה משלשל בחבית. מלמטלה למטה:
מתני' אילו הן הגולין. היה מעגל במעגילה. אבן חלקה עגולה שמעגלין אותה על גב הסיד או הטיט שבגג להשוות טוח הגג לפי שהגגין שלהן היו שוין ולא היו משופעין כמו שלכו אבל הטיט משפעין מעט כדי שיזובו המים ודוחפו לצד השיפוע וחוזר ומושכו אליו ובדחיפתו קוראו מעגל ובמשיכתו קוראו מושך:
הלכה: נִשְׁמַט הַבַּרְזֶל מִקַּתּוֹ כול'. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי נֶאֱמַר כָּאן נְשִׁילָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן כִּ֥י יִשַּׁ֖ל זֵיתֶֽךָ. מַה נְשִׁילָה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְהַלָּן נְשִׁירָה אַף כָאן נְשִׁירָה. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין. נֶאֱמַר כָּאן נְשִׁילָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְנָשַׁל֩ יְי אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֛ל מִפָּנֶי֖ךָ וגו'. מַה נְשִׁילָה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְהַלָּן מַכָּה אַף כָאן מַכָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
ר' שמעון פוטר עד שיתיר כל המחלצון. מחלצון ג''כ כלי הוא שעשוי לטוח בו הטיט והוא כעין מעגילה כדתנן בפ''ק דמועד קטן עושין מעקה גג וכו' שפין את הסדקין ומעגילי' אותן במעגילה ביד וברגל אבל לא במחלציים והוא כלי עץ עשוי כעין רגל שדוחקו במעזיבה לסתום הסדקין ויש בו מעשה אומן יותר ממעגילה:
אף כאן מכה. בדבר שהוא מכה בעץ והיינו בגרזן ונשל הברזל מן העץ שהוא תקוע בו:
מה דאמר ר' שמעון בפסיקת החבל כלומר דר''ש סבר לה כרבנן דאמרי לקמן נשמט הברזל מקתו גולה והוא הדין במעגל במעגילה דאם נפסק החבל של המעגילה אע''פ שנשאר האגד בידו גולה ואין צריך עד שיתיר וישמט כל המחלוצין מידו וכן במשלשל בחבית ונפסק החבל גולה ואין צריך עד שישמט הכל מידו:
מה דאמר ר' יהודה בשמיטת המחלצון. ר' יהודה סבר לה כרבי. דאמר לקמן נשמט הברזל מקתו אינו גולה דבעינן שלא ישאר אוגדו בידו ונפסק החבל דומיא דנשמט הברזל מקתו הוא ואונו גולה עד שיפול כל החבל מידו והיינו בשמיטת המחלצון שצריך שישמט הכל מידו:
גמ' מה טעמא דרבי. דדריש מן העץ על עץ המתבקע:
מה נשילה שנאמר להלן נשירה. היא שהזית נושר מן העץ אף כאן נשירה שניתז קיסם מן העץ המתבקע והרגו:
גמ' ר' יהודה פוטר עד שיפיל את כל החבל. אמשלשל בחבית ומעגל במעגילה קאי כדמפרש לקמיה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source