Vayedaber

משנה: כָּל חַייָבֵי כְרִיתוֹת שֶׁלָּקוּ נִפְטְרוּ יְדֵי כְרִיתָתָן שֶׁנֶאֱמַר וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ. מִשֶּׁלָּקָה הֲרֵי הוּא כְאָחִיךָ דִּבְרֵי רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל. וּמָה אִם הָעוֹבֵר עֲבֵירָה אַחַת נַפְשׁוֹ נִיטְלָה עָלֶיהָ. הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁתִּינָּתֶן לוֹ נַפְשׁוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מִמְּקוֹמוֹ הוּא לָמֵד שֶׁנֶאֱמַר וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעוֹשׂת מִקֶּרֶב עַמָּם. וְאוֹמֵר אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם. הָא כָּל הַיּוֹשֵׁב וְלֹא עָבַר עֲבֵירָה נוֹתְנִין לוֹ שָכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרִבִּי אוֹמֵר הֲרֵי הוּא אוֹמֵר רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ. וּמָה אִם הַדָּם שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם חָתָה מִמֶּנּוּ הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּו מְקַבֵּל שָׂכָר. גָּזֵל וַעֲרָיוֹת שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם מִתְאַוָּה לָהֶן וּמְחַמְּדָתָן הַפּוֹרֵשׁ מֵהֶן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּזְכֶּה לוֹ וּלְדוֹרוֹתָיו וּלְדוֹרוֹת דּוֹרוֹתָיו עַד סוֹף כָל הַדּוֹרוֹת׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' נפטרו ידי כריתתן. אם עשו תשובה:

מכה בידו אחת. אבל כשמגביה הרצוע' מגביה בשתי ידיו:

בכל כחו. דכתיב מכה רבה:

והקורא קורא. דכתיב בקורת תהיה בקריאה תהא שקורין עליו אם לא תשמור לעשות וגו' וגדול שבדיינים קורא והסמוך לו מונה והשלישי אומר הכה על כל הכאה והכאה ומצוה על הקורא לצמצם להשלים המקראות בסוף המלקות ואם לא צמצמם חוזר וקורא פעם שניה וממהר לקרות ולהשלים כשישלים המלקה להלקות:

ואם מת תחת ידו פטור. מפני שמכהו ברשות:

הוסיף לו. כגון דטעה במניינא:

נתקלקל. מחמת ההכאה והוציא רעי או מי רגלים:

פטור. דכתיב ונקלה אחיך לעיניך והרי נקלה שנתלכלך:

והאשה. אף במים דבשתה מרובה ואין הלכה כר' יהודה:

מלפניו. על לבו ומאחוריו שליש על כתף זו ושליש על כתף זו:

העושה מצוה אחת. אית דמפרשי דעל חייבי כריתות שלקו קאמר מי שקיבל עליו הדין ועשה מצוה כשלקה:

על אחת כמה וכמה שתנתן לו נפשך. ויפטר מידי כרת שמדה טובה מרובה על מדת פורענות ואית דמפרשי דמילתא באנפי נפשה היא להודיע מתן שכרן של מצות ק''ו מענשו של עבירות:

ממקומו הוא למד. מחייבי כריתות דאיירי בהו אנו למידין שהיושב ולא עבר עבירה מעלה עליו שכר כעושה מצוה דכתיב בעריות ונכרתו הנפשות העושות ואומר אשר יעשה אותם האדם וחי בהם וסמוך ליה לא תקרבו לגלות ערוה הרי שמי שיושב ואינו מגלה ערוה הכתוב קורא אותו עושה מצוה וכתיב ביה וחי בהם כדרך שהעניש כרת במי שעושה עבירה וזה דוקא במי שבאה עבירה לידו וכבש יצרו ולא עשאה כיוסף הצדיק וכיוצא בו:

הפורש ממנו מקבל שכר. דכתיב למען ייטב לך ולבניך אחריך:

מתני' לפיכך הרבה להם תורה ומצות. כגון פרשת שקצים ורמשים כדי להרבות שכר כשהם בדילים מהן אע''פ שבלאו הכי לא היו אוכלין אותן שנפשו של אדם קצה מהן:

למען צדקו. להצדיק את ישראל ולזכות אותן:

הדרן עלך אלו הן הגולין סליקא לה מסכת מכות

והאבן נתונה מאחריו. של הלוקה:

מתני' על העמוד. שהיה נעוץ בקרקע וזקוף וגבוה כדי להשען עליו:

וחזן הכנסת. שמש ושליח בית דין:

ורצועה של עגל בידו. שנא' ארבעים יכנו וסמיך ליה לא תחסום שור בדישו:

כפולה. אחת לשתים ועוד רציעה אחרת כפולה לשתים היינו שתים רצועות שהן ארבעה:

ושתי רצועות. דקות של חמור עולות ויורדת בה כמין קלקלי של אוכף וטעמא משום דכתיב ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו יבא מי שמכיר אבוס בעליו ויפרע ממי שאינו מכיר אבוס בעליו:

ידה טפח. בית יד שהרצועה תלוי בה ארכו טפח:

ורחבה. של הרצועה של עגל טפח:

ומגעת ע''פ כריסו. ראשה של הרצועה ולפיכך היה צריך שיהא בבית יד של הרצוע' נקב שהחזן המלקה יכול להאריך ולקצר הרצועה כרצונו שאין מלקין לאדם אלא ברצועה שראשה מגעת על פי כריסו שהוא טיבורו:

שליש מלפניו. דכתיב והכהו לפניו כדי רשעתו לפניו כדי רשעה אחת ולאחריו כדי שתים:

משנה: רִבִּי חֲנִינָה בֶּן עֲקַשְׁיָה אוֹמֵר רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת יִשְׂרָאֵל לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' נפטרו ידי כריתתן. אם עשו תשובה:

מכה בידו אחת. אבל כשמגביה הרצוע' מגביה בשתי ידיו:

בכל כחו. דכתיב מכה רבה:

ואם מת תחת ידו פטור. מפני שמכהו ברשות:

הוסיף לו. כגון דטעה במניינא:

נתקלקל. מחמת ההכאה והוציא רעי או מי רגלים:

פטור. דכתיב ונקלה אחיך לעיניך והרי נקלה שנתלכלך:

והאשה. אף במים דבשתה מרובה ואין הלכה כר' יהודה:

מלפניו. על לבו ומאחוריו שליש על כתף זו ושליש על כתף זו:

העושה מצוה אחת. אית דמפרשי דעל חייבי כריתות שלקו קאמר מי שקיבל עליו הדין ועשה מצוה כשלקה:

הפורש ממנו מקבל שכר. דכתיב למען ייטב לך ולבניך אחריך:

למען צדקו. להצדיק את ישראל ולזכות אותן:

הדרן עלך אלו הן הגולין סליקא לה מסכת מכות

והאבן נתונה מאחריו. של הלוקה:

מתני' על העמוד. שהיה נעוץ בקרקע וזקוף וגבוה כדי להשען עליו:

וחזן הכנסת. שמש ושליח בית דין:

ורצועה של עגל בידו. שנא' ארבעים יכנו וסמיך ליה לא תחסום שור בדישו:

כפולה. אחת לשתים ועוד רציעה אחרת כפולה לשתים היינו שתים רצועות שהן ארבעה:

ידה טפח. בית יד שהרצועה תלוי בה ארכו טפח:

ורחבה. של הרצועה של עגל טפח:

שליש מלפניו. דכתיב והכהו לפניו כדי רשעתו לפניו כדי רשעה אחת ולאחריו כדי שתים:

הלכה: [רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן עֲקַשְׁיָה אוֹמֵר רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וג'. מִפְּנֵי מַה מְכַנִּים שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְקוֹרִין אוֹתוֹ מָקוֹם לוֹמַר שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָמוֹ וְאֵין עוֹלָמוֹ מְקוֹמוֹ. רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רִבִּי אִימִּי כָּתוּב מְעוֹנָה אֱלֹ֣הֵי קֶ֔דֶם לוֹמַר שֶׁהוּא מְעוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָמוֹ וְאֵין עוֹלָמוֹ מְעוֹנוֹ. רִבִּי יוֹסֵה בֶּן חֲלַפְתָּה אָמַר כּתוּב וַיֹּ֣אמֶר יְי הִנֵּ֥ה מָק֖וֹם אִתִּ֑י לוֹמַר שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָמוֹ וְאֵין עוֹלָמוֹ מְקוֹמוֹ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק כְּתִיב יי בָ֗֝ם סִ֘ינַ֥י בַּקֹּֽדֶשׁ׃ לָא מִסְתַּבְּרָה אֶלָּא קוֹדֶשׁ בְּסִינַי. לוֹמַר שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָמוֹ וְאֵין עוֹלָמוֹ מְקוֹמוֹ. אָמַר רִבִּי יוּדָן לְגִיבּוֹר שֶׁהוּא רוֹכֵב עַל הַסּוּס וְכֵילָיו מְשׁוֹפָּעִים הֵלַךְ הֵלַךְ לֹא שֶׁהַסּוּס סוֹבֵל אֶת הַגִּיבּוֹר אֶלָּא שֶׁהַגִּיבּוֹר הוּא סוֹבֵל אֶת הַסּוּס.

אַמַר רִבִּי אָחָא כְּתִיב יְי חָפֵץ֭ לְמַ֣עַן צִדְק֑וֹ לְמַעַן צִדְקוֹ לְמַעַן צַדֶּקְךָ בִּשְׁבִיל לְזַכּוֹתָךְ אָמַרְתִּיהָ לָךְ.

זכינו להשלים בשלום נזכה ונחיה להשלים ללמד וללמד את כל ש' סדרי משנה בשלום אמן

ברוך יי לעולם אמן ואמן ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד]

משנה: 9b כֵּיצַד מַלְקִין אוֹתוֹ כּוֹפֵת שְׁתֵּי יָדָיו עַל הָעַמּוּד הֵילָךְ וְהֵילָךְ וְחַזַּן הַכְּנֶסֶת אוֹחֵז בִּבְגָדָיו אִם נִקְרְעוּ נִקְרְעוּ וְאִם נִפְרְמוּ נִפְרְמוּ. עַד שֶׁהוּא מְגַלֶּה אֶת לִבִּוֹ וְהָאֶבֶן נְתוּנָה מֵאַחוֹרָיו. חַזַּן הַכְּנֶסֶת עוֹמֵד עָלֶיהָ וּרְצוּעָה שֶׁל עֵגֶל בְּיָדוֹ כְּפוּלָה אֶחָד לִשְׁנַיִם וּשְׁנַיִם לְאַרְבָּעָה וּשְׁתֵּי רְצוּעוֹת עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת בָּהּ׃ יָדָהּ טֶפַח וְרָחְבָּהּ טֶפַח וּמַגַּעַת עַל פִּי כְרֵיסוֹ. וּמַכֶּה שְׁלִישׁ מִלְּפָנָיו וּשְׁתֵּי יָדוֹת מֵאַחוֹרָיו. וְאֵינוֹ מַכֶּה אוֹתוֹ לֹא עוֹמֵד וְלֹא יוֹשֵׁב אֶלָּא מוּטֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר וְהִפִּילוֹ הַשּׁוֹפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו וגו'. וְהַמַּכֶּה מַכֶּה בְיָדוֹ אַחַת בְּכָל כֹּחוֹ׃ וְהַקּוֹרֵא קוֹרֵא אִם לֹ֨א תִשְׁמֹ֜ר לַעֲשׂ֗וֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי֙ הַתּוֹרָ֣ה וגומ'. וְהִפְלָא֚ יְי אֶת מַכּוֹתְךָ וְגוֹ', וְחוֹזֵר לִתְחִלַּת הַמִּקְרָא. וְאִם מֵת תַּחַת יָדוֹ פָּטוּר. הוֹסִיף לוֹ רְצוּעָה אַחַת וָמֵת הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה עַל יָדוֹ. נִתְקַלְקַל בֵּין בָּרֵיעִי בֵּין בַּמַּיִם פָּטוּר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הָאִישׁ בָּרֵיעִי וְהָאִשָּׁה בַּמָּיִם׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' נפטרו ידי כריתתן. אם עשו תשובה:

מכה בידו אחת. אבל כשמגביה הרצוע' מגביה בשתי ידיו:

בכל כחו. דכתיב מכה רבה:

ואם מת תחת ידו פטור. מפני שמכהו ברשות:

הוסיף לו. כגון דטעה במניינא:

נתקלקל. מחמת ההכאה והוציא רעי או מי רגלים:

פטור. דכתיב ונקלה אחיך לעיניך והרי נקלה שנתלכלך:

והאשה. אף במים דבשתה מרובה ואין הלכה כר' יהודה:

מלפניו. על לבו ומאחוריו שליש על כתף זו ושליש על כתף זו:

העושה מצוה אחת. אית דמפרשי דעל חייבי כריתות שלקו קאמר מי שקיבל עליו הדין ועשה מצוה כשלקה:

הפורש ממנו מקבל שכר. דכתיב למען ייטב לך ולבניך אחריך:

למען צדקו. להצדיק את ישראל ולזכות אותן:

הדרן עלך אלו הן הגולין סליקא לה מסכת מכות

והאבן נתונה מאחריו. של הלוקה:

מתני' על העמוד. שהיה נעוץ בקרקע וזקוף וגבוה כדי להשען עליו:

וחזן הכנסת. שמש ושליח בית דין:

ורצועה של עגל בידו. שנא' ארבעים יכנו וסמיך ליה לא תחסום שור בדישו:

כפולה. אחת לשתים ועוד רציעה אחרת כפולה לשתים היינו שתים רצועות שהן ארבעה:

ידה טפח. בית יד שהרצועה תלוי בה ארכו טפח:

ורחבה. של הרצועה של עגל טפח:

שליש מלפניו. דכתיב והכהו לפניו כדי רשעתו לפניו כדי רשעה אחת ולאחריו כדי שתים:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source