תַּמָּן תַּנִּינָן. מִי שֶׁהָיוּ שְׁתֵּי כִתֵּי עֵדִים מְעִידִין. אֵילּוּ מְעִידִין שֶׁנָּזַר שְׁתַּיִם 25a וְאֵילּוּ מְעִידִין שֶׁנָּזַר חָמֵשׁ. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים. נֶחְלְקָה עֵדוּתָן. אֵין כָּאן נְזִירוּת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. יֵשׁ בִּכְלָל חָמֵשׁ שְׁתַּיִם. וִיהֵא נָזִיר שְׁתַּיִם׃ רַב אָמַר. בִּכְלָל נֶחְלְקוּ. אֲבָל בִּפְרָט כָּל עַמָּא מוֹדוּ נֶחְלְקָה הָעֵדוּתָ. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בְּמוֹנֶה נֶחְלְקוּ. אֲבָל בְּכוֹלֵל כָּל עַמָּא מוֹדוּ שֶׁיֵּשׁ בִּכְלָל חָמֵשׁ שְׁתַּיִם. הֵידֵינוֹ כוֹלֵל וְהֵידֵינוּ מוֹנֶה. כּוֹלֵל. אָהֵן אוֹמֵר תַּרְתֵּי וְאָהֵן אָמַר חָמֵשׁ. מוֹנֶה. אָהֵן אָמַר חָדָא תַרְתֵּי. וְאָהֵן אָמַר תְּלַת אַרְבָּעֵי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תמן תנינן. בפ''ג דנזיר הלכה ז' ואיתא להאי סוגיא התם וביבמות פ' בתרא הלכה ה':
ואלו מעידין שנזר חמש. באותה שעה שאתם אומרים שנזר שתים והוא שותק או שאמר איני יודע:
יש בכלל חמש שתים. ויהא נזיר שתים:
בכלל נחלקו. כדמפרש לקמן כלל קרי ליה היכא דאחת אומר' שתים ואחת אומרת חמש ששתיהן תפסו כלל הדבר ופרט או מונה קרי היכא דא' אומרת א' ב' וא' אומרת עוד ג' וד' וה':
אבל בפרט כל עמא מודו נחלקה העדות. דהוי הכחשה וביבמות ובנזיר איפכא הוא דגרסי' התם אבל בפרט כ''ע מודים שיש בכלל חמש שתים. דמודו ב''ש דלא הוי הכחשה דכי אמר אידך ג' ד' וה' לא מיעט שלא נדר א' וב' אלא דמוסיפין על הראשונה ואומרים שעוד נזר ג' ד' וה':
ור' יוחנן אומר במונה. והיינו פרט מחלוקת אבל בכלל וכו' וביבמות ובנזיר גריס אבל בכלל כל עמא מודו נחלקה העדות אין כאן נזירות:
והידינו. ואיזה הוא כלל ואיזהו מונה ופרט:
כלל. זה אומר שתים וזה אומר שלש ומונה נקרא שמונין בפרטות זה אומר א' וב' וזה אומר עוד ג' וד' וה':
רַב אָמַר. הִכְחִישׁ עֵדוּת בְּתוֹךְ עֵדוּת לֹא בָֽטְלָה הָעֵדוּת. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הִכְחִישׁ עֵדוּת בְּתוֹךְ עֵדוּת בָּֽטְלָה הָעֵדוּת. דִּבְרֵי הַכֹּל הִכְחִישׁ עֵדוּת לְאַחַר עֵדוּת לֹא בָֽטְלָה הָעֵדוּת. חֵילֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן מֵהָדָא. דָּמַר רִבִּי בָּא בַּר חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הוּחְזַק הַמּוֹנֶה. זֶה אוֹמֵר. מִן הַכִּיס מָנָה. וְזֶה אוֹמֵר. מִן הַצְּרוֹר מָנָה. הִכְחִישׁ עֵדוּת בְּתוֹךְ עֵדוּת אוֹף רַב מוֹדֶה שֶׁבָּֽטְלָה הָעֵדוּת. מַה פְלִיגִין. בְּשֶׁהָיוּ שְׁתֵּי כִיתֵּי עֵדִים. אַחַת אוֹמֶרֶת. מִן הַכִּיס מָנָה. וְאַחַת אוֹמֶרֶת. מִצְּרוֹר מָנָה. הִכְחִישׁ עֵדוּת בְּתוֹךְ עֵדוּת בָּֽטְלָה עֵדוּת. וּכְרַב לֹא בָֽטְלָה עֵדוּת. אַחַת אוֹמֶרֶת. לְתוֹךְ חֵיקוֹ מָנָה. וְאַחַת אוֹמֶרֶת. לְתוֹךְ פּוּנְדָּתוֹ מָנָה. דִּבְרֵי הַכֹּל הִכְחִישׁ עֵדוּת בְּתוֹךְ עֵדוּת לֹא בָֽטְלָה הָעֵדוּת. אֶחָד אוֹמֵר. בַּסַּייִף הֲרָגוֹ. וְאֶחָד אוֹמֵר. בַּמַּקֵּל הֲרָגוֹ. הַכְחֵשׁ עֵדוּת בְּתוֹךְ עֵדוּת אוֹף רַב מוֹדֶה שֶׁבָּֽטְלָה הָעֵדוּת. מַה פְלִיגִין. בְּשֶׁהָיוּ שְׁתֵּי כִיתֵּי עֵדִים. אַחַת אוֹמֶרֶת. בַּסַּייִף. וְאַחַת אוֹמֶרֶת. בַּמַּקֵּל. הַכְחֵשׁ עֵדוּת בְּתוֹךְ עֵדוּת בָּֽטְלָה עֵדוּת. וּכְרַב לֹא בָֽטְלָה עֵדוּת. אַחַת אוֹמֶרֶת. לַצָּפוֹן נָטָה. וְאַחַת אוֹמֶרֶת. לַדָּרוֹם פָּנָה. דִּבְרֵי הַכֹּל הִכְחִישׁ עֵדוּת לְאַחַר עֵדוּת לֹא בָֽטְלָה הָעֵדוּת. חֵיילֵיהּ דְּרַב מֵהָדָא דְתַנִּינָן תַּמָּן. רִבִּי יוּדָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִין. הוֹאִיל וְזוֹ וָזוֹ מוֹדוֹת שֶׁאֵינוֹ קַייָם יִנָּשֵׂאוּ. וְלֹא שְׁמִיעַ דָּמַר רִבִּי לָֽעְזָר. מוֹדֶה רִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּעֵדִים. מַה בֵין עֵדִים וּמַה בֵין צָרָה. לֹא עָשׂוּ דִּבְרֵי צָרָה בַחֲבֵירָתָהּ כְּלוּם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אִין אָֽמְרָהּ רִבִּי לָֽעְזָר מִינִּי שְׁמָעָהּ וַאֲמָרָהּ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב. אֶחָד חֲקִירוֹת וְאֶחָד בְּדִיקוֹת בִּזְמַן שֶׁהֵן מַכְחִישִׁין זֶה אֶת זֶה עֵדוּתָן בְּטֵילָה. מָה עֲבַד לָהּ רַב. אָמַר רִבִּי מָנָא. פָּתַר לָהּ רָב עֵד בְּעֵד. אָמַר רִבִּי אָבִין. 25b אֲפִילוּ יִפְתָּר כַּת בְּכַת שַׁנְייָא הִיא לְדִינֵי נְפָשׁוֹת. דִּכְתִיב צֶ֥דֶק צֶדֶ֭ק תִּרְדּוֹף.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וכרב. ולדעתיה דרב לא בטלה העדות דכיון דב' כתי עדים הן אמרינן דכת א' אמת הן אומרין ועל כל פנים יש כאן עדות שלם שזה לוה מזה:
רב אמר הכחיש עדות בתוך עדות. הכחשת העדים שהן בגופה של עדות לא בטלה העדות וכדמסיק לקמן דבב' כתי עדים קאמר:
ד''ה הכחיש עדות לאחר עדות. הכחשה דלאחר שנעשה הדבר ולאו בגופה של עדות הוא כ''ע מודים דלא בטלה העדות כדמפרש ואזיל:
חיילי' דר' יוחנן מהדא. וביבמות ובנזיר גרסי' ר' יוחנן כדעתיה לטעמיה הוא דאזיל:
דאמר ר' בא בשם ר' יוחנן הוחזק המונה. אם מעידין שהוחזק המונה בפניהם כלומר שראו המלוה מונה מעות ליד הלוה:
זה אומר וכו'. כלומר ואם בכת אחת וזה אומר מן הכיס מנה ואחד אומר מן הצרור מקישורי מעות שלו מנה דהוי הכחשה בגופה של עדות בזה אף רב מודה שבטלה העדות דכיון דכת אחת הן ואחד מהן ודאי שקרן הוא שוב אין כאן עדות:
מה פליגין. לא נחלקו אלא בב' כיתי עדים אחת אומרת וכו' והכחשה דבגופה של עדות היא סבירא ליה לר' יוחנן דאף בב' כיתות בטלה העדות:
אפי' יפתר. לא היא דאפי' יפרש רב למתני' כת בכת בשתי כתות עדות מכחישות זו את זו נמי ל''ק דשנייא היא בדיני נפשות דמהדרינן אזכותא ומבטלינן לעדות בהכחשה כל דהו דכתיב צדק צדק תרדוף מצוה על הב''ד שיהפכו בזכות:
אחת אומרת לתוך חיקו מנה וכו' דברי הכל הכחיש עדות לאחר עדות לא בטלה העדות. כצ''ל וכן הוא ביבמות. דהכחשה לא הוי אלא לאיזו כלי מנה הלוה אח''כ להמעות והוי הכחשה לאחר גופה של עדות וד''ה לא בטלה העדות:
אחד אומר בסייף הרגו וכו'. כלומר וכי היכי דפליגי בדיני ממונות כן נמי פליגי בדיני נפשות דבכת אחת כ''ע מודים דבטלה העדות בהכחשה בגופה של עדות ובב' כיתי עדים הוא דפליגי:
אחת אומרת לצפון נטה. הרוצח אחר שהרגו ואחת אומרת לדרום הוי הכחשה לאחר גופה של עדות וד''ה לא בטלה העדות:
חייליה דרב. סייעתי' דרב דסבירא ליה דאפילו בגופה של עדות לא הוי הכחשה בב' כתי עדים:
מהדא דתנינן תמן. ביבמות אחת אומרת מת ואחת אומרת נהרג ר''מ אומר הואיל והן מכחישות זו את זו לא ינשאו ר' יודה ור''ש אומרים הואיל וזו וזו מודות שאינו קיים הרי אלו ינשאו וס''ל לרב הלכה כר' יודה ור' שמעון דאמרי דלא הוי הכחשה הואיל ומודות שאינו קיים והא נמי כב' כיתי עדים דמי שהרי האמינה התורה בעדות זו אפי' עד אחד ואפי' אשה וא''כ הה''ד נמי בב' כתי עדים אחת אומרת במקל הרגו ואחת אומרת בסייף הרגו הואיל ואלו ואלו אומרים שהרגו לא הוי הכחשה דבענין שהרגו לא איכפת לן ועדותן קיימת:
ולא שמיע ליה. ודחי לה הש''ס דליכא סייעתא מהתם לרב דכי לא שמיעא ליה הא דאמר ר' אלעזר התם לעיל על האי מתני' דר' יהודה ורבי שמעון גופייהו מודו בעדים דבכה''ג הוי הכחשה כדמפרש ואזיל מה בין עדים ובין צרה:
לא עשו דברי צרה בחבירתה כלום. שאני צרה דאין דבריה לגבי חבירתה כלום לאוסרה וברישא דהתם נמי באחת אומרת מת ואחת אומרת לא מת זו שאומרת מת תנשא ותנטל כתובתה דאין דברי הצרה שאומרת לא מת לגבה כלום ולא האמינו חכמים לדבריה לאסור חבירתה ואלו בעדים בכה''ג אחת אומרת מת ואחת אומרת לא מת הוו תרי לגבי תרי והוי הכחשה והלכך לא גמרינן עדים מצרה:
אין אמרה. אם רבי אלעזר הוא דאמרה ממני קיבל לזה:
מתני'. דהכא פליגא על רב דקתני אפילו בבדיקות בזמן שמכחישין זה את זה עדותן בטילה:
פתר לה רב. דמתני' בעד בעד מיירי ובכת אחת הא אמרינן דמודה רב. דעדותן בטילה:
משנה: אֶחָד אוֹמֵר בִּשְׁנַיִם בַּחֹדֶשׁ וְאֶחָד אוֹמֵר בִּשְׁלשָׁה בַחֹדֶשׁ עֵדוּתָן קַיֶּמֶת שֶׁזֶּה יוֹדֵעַ בְּעִבּוּרוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ וְזֶה לֹא יָדַע. אֶחָד אוֹמֵר בִּשְׁלשָׁה וְאֶחָד אוֹמֵר בַּחֲמִשָּׁה עֵדוּתָן בְּטֵילָה. אֶחָד אוֹמֵר בִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת וְאֶחָד אוֹמֵר בְּשָׁלשׁ שָׁעוֹת עֵדוּתָן קַיֶּמֶת. אֶחָד אוֹמֵר בְּשָׁלשׁ וְאֶחָד אוֹמֵר בְּחָמֵשׁ עֵדוּתָן בְּטֵילָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר קַייֶמֶת. אֶחָד אוֹמֵר בְּחָמֵשׁ וְאֶחָד אוֹמֵר בְּשֶׁבַע עֵדוּתָן בְּטֵילָה שֶׁבְּחָמֵשׁ חַמָּה בַמִּזְרָח וּבְשֶׁבַע בַּמַּעֲרָב׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' שזה ידע בעיבורו של חדש. זה שאמר בשנים ידע שהחדש שעבר מלא היה ויום ראשון דר''ח שהוא יום שלשים מחדש שעבר היה ודוקא עד חצות החדש אבל מכאן ואילך כגון שאחד אומר בי''ו בחדש ואחד אומר בי''ז בחדש עדותן בטילה שחזקה אין עובר חצי החדש עד שכל העולם יודעין אימתי היה ראש החדש:
שבחמש חמה במזרח. ממקום זריחת החמה עד אמצע הרקיע קרוי מזרח ומאמצע הרקיע עד מקום השקיעה קרוי מערב:
ר' יהודה אומר קיימת. דעביד אינש דטעה כולי האי ואין הלכה כר' יהודה:
עדותן קיימת. דטעו אינשי בהכי:
עדותן בטילה. דבתרי עיבורי לא טעו אינשי:
הלכה: אֶחָד אוֹמֵר בִּשְׁנַיִם בַּחֹדֶשׁ כול'. עַד הֵיכָא. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. עַד רוֹב הַחדֶשׁ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כְּגוֹן הָעִירוֹנִין הַלָּלוּ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אֵינָן כְּלוּם. וְאָמַר רִבִּי יָסָא. כְּגוּן אֲנָא דְמִן יוֹמוֹי לָא צְלִית מוּסָפָא מִן דְלָא יְדַע אֵימַת יַרְחָא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כגון אנא. כלומר אני מדקדק לידע אפילו בתחלת החדש ומימי לא התפללתי מוסף של ר''ח אם לא הייתי יודע יום האחד של החדש על נכון:
אינן כלום. כלומר לאו דוקא עירנין אלא בין בני עיירות ובין בני כרכין תולין בהן שטעו ואין תולין אלא עד רובו של חדש א''נ אינן כלום על מנהג אותן עירנין קאמר שאין מנהגן יפה במה שאין מדקדקין לידע בעיבור חדש עד רובו של חדש והשתא שייך שפיר כגון אנא דבתריה:
כגון העירנין הללו. בני עירוניות והכפרים שאינן יודעין בעיבורו של חדש תולין בהן שטעו בזה:
עד רוב החדש. ולא עד בכלל כדפרישית במתני':
גמ' עד היכא. תלינן בטעות שלא ידע בעיבורו של חדש:
רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעֲלָן מִדִּבְרֵיהֶן. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעֲלָה מִדִּבְרֵי תוֹרָה. מַאי טַעֲמָא דְרִבִּי מֵאִיר. אַ֚ךְ בַּיּ֣וֹם הָֽרִאשׁ֔וֹן. זֶה חֲמִשָּׁה עָשָׂר. יָכוֹל מִשֶּׁתֶּחְשָׁךְ. תַּלְמוּד לוֹמַר אַךְ חִלֵּק. הָא כֵיצַד. תֶּן לוֹ שָׁעָה אַחַת קוֹדֶם שְׁקִיעַת הַחַמָּה. מַאי טַעֲמָא דְרִבִּי יְהוּדָה. אַ֚ךְ בַּיּ֣וֹם הָֽרִאשׁ֔וֹן. זֶה אַרְבָּעָה עָשָׂר. יָכוֹל כָּל הַיּוֹם. תַּלְמוּד לוֹמַר אַךְ חִלֵּק. חֶצְיוֹ לְחָמֵץ וְחֶצְיוֹ לְמַצָּה. מִחְלֶפֶת שִׁיטַּת רִבִּי מֵאִיר. תַּמָּן אָמַר. אַךְ לְרַבּוֹת. וָכָא אָמַר. אַךְ לָמָעֵט. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבְדַּוּמֵי. מִיעֲטוֹ שֶׁאֵינוֹ מֵחָמֵץ. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. לֹֽא תֹאכַ֤ל עָלָיו֙ חָמֵ֔ץ. עַל אֲכִילָתוֹ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. לֹֽא תֹאכַ֤ל עָלָיו֙ חָמֵ֔ץ. עַל עֲשִׂייָתוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
רבי מאיר אומר לא תאכל עליו חמץ על אכילתו. השתא מפרש לה דקרא דלא תאכל עליו חמץ מיתרצא לתרווייהו דמר דריש להאי קרא כטעמיה ומר כטעמיה דלר''מ דסבירא ליה דאחר חצות אינו אסור מן התורה דריש להאי דכתיב גבי פסח לא תאכל עליו חמץ בשעת אכילתו הוא דהקפידה התורה דאלו בשעת עשיית הפסח לא נאסר חמץ ור' יהודה סבר בשעת עשייתו קאמר קרא לא תאכל עליו חמץ שהוא אחר חצות שהוא זמן להכשר שחיטת הפסח:
ר''מ אומר. בפסחים קאי וסוגיא זו כתובה התם בפ''ק אפלוגתא דר''מ ור' יהודה דמתני' שם ר''מ אומר אוכלין כל חמש ושורפין בתחילת שש ר' יהודה אומר אוכלין כל ארבע ותולין כל חמש ומפרש לה במאי פליגי ר''מ סבר משש שעות ולמעלה מדבריהן הוא שאסור לאכול חמץ וכדדריש לקמן דלא מרבינן מקרא אלא שעה אחת קודם שקיעת החמה והלכך לא עבדי רבנן הרחקה כולי האי הואיל ועיקר איסור אכילת חמץ אחר חצות מדבריהן הוא דאסור:
דברי תורה. והואיל ומן התורה אסור הוא עבדו ביה רבנן הרחקה דאין אוכלין כל חמש ולקמן פריך עלה:
אך ביום הראשון. תשביתו שאור מבתיכם כי כל אוכל חמץ וגו' זה חמשה עשר כדכתיב שבעת ימים שאור לא ימצא וגו':
יכול משתחשך. דאין ביעורו אלא משתחשך בארבעה עשר ויהא אוכל חמץ עד הלילה:
ת''ל אך חלק. הא כיצד ליתן שעה אחת קודם שקיעת החמה שיבערנו ומכאן ואילך קאי באיסור אכילת חמץ והיינו ביום הראשון כלומר סמוך ליום הראשון תשביתו:
אך ביום הראשון זה ארבעה עשר. ר' יהודה ס''ל הראשון דמעיקרא משמע כד''א הראשון אדם תולד:
ת''ל אך חלק. חוציהו חציו לחמץ וחציו למצה אך חץ הוא בגימטריא דאח''ס בט''ע גי''ף דכ''ץ הח' במקום האל''ף והצ' במקום הכ':
מחלפת שיטת ר''מ תמן אמר אך לרבות. כלומר בפסחים דדריש אך לרבות לאסור חמץ בי''ד שעה אחת קודם שקיעת החמה:
וכא אמר אך למעט. בפ''ק דביצה דפליגי ר' יהודה ור''מ במכשירי אוכל נפש בי''ט דר' יהודה מתיר ולר''מ אסור כסתם מתני' דפ''ה דביצה ופ''ק דמגילה אין בין י''ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד ומפרש בהאי תלמודא בפ''ק דביצה דלר' יהודה דמתיר אף מכשירי אוכל נפש מרקידין בי''ט ולמאן דאסר מפרש התם דכתיב אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם אך הוא לבדו הרי אילו מיעוטין שלא יקצור ולא יטחון ולא ירקיד בי''ט אלמא דאך למעט היא:
מיעוטו שאינו בחמץ. צ''ל וכן הוא בפסחים. כלומר ה''נ מיעוט הוא דממעטינן כוליה יום ארבעה עשר מאיסור חמץ דלא תימא יום הראשון ארבעה עשר הוא לכך כתיב אך דאינו אסור אלא מקצתו ובשעה אחת קודם שקיעת החמה סגי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source