הלכה: אֵילּוּ שֶׁאֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא כול'. הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן הַפּוֹרֵק עוֹל וְהַמֵּיפֵר בְּרִית וְהַמְגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה אֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. הַפּוֹרֵק עוֹל. זֶה שֶׁהוּא אוֹמֵר. יֵשׁ תּוֹרָה וְאֵינִי סוֹפְנָהּ. הַמֵּיפֵר בְּרִית. זֶה שֶׁהוּא מוֹשֵׁךְ לוֹ עָרְלָה. הַמְגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה. זֶה שֶׁהוּא אוֹמֵר. לֹא נִיתְּנָה תוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם. וְלֹא כְבָר תַּנִּיתָהּ. הָאוֹמֵר אֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם. תַּנֵּי רִבִּי חֲנִינָה עֵנְתּוֹנָיָה קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. זֶה שֶׁהוּא עוֹבֵר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה בְּפַרְהֶסִּיָּא כְּגוֹן יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וַחֲבֵירָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ואיני סופנה. איני חושבה ובפאה גריס ואיני סובלה:
גמ' הוסיפו עליהן. בתוספתא פרק י''ב גרסי' לה ואיתא להאי סוגיא פ''ק דפאה ומקצתה בסוף פ''ק דקידושין:
משנה: כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְאֵילּוּ שֶׁאֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא הָאוֹמֵר אֵין תְּחִיַית הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה וְאֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם וְאֶפִּיקוּרוֹס. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר 49a אַף הַקּוֹרֵא בִסְפָרִים הַחִיצוֹנִים וְהַלּוֹחֵשׁ עַל הַמַּכָּה וְאוֹמֵר כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יי רֹפְאֶךָ. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר אַף הַהוֹגֶה אֶת הַשֵּׁם בְּאוֹתִיּוֹתָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אף ההוגה את השם. של ד' אותיות כמו שהוא נכתב:
לעולם ירשו ארץ. ארץ החיים והוא העולם הבא:
האומר אין תחיית המתים מן התורה. שכופר במדרשים דדרשינן מנין לתחית המתים מן התורה ואפי' יהא מודה ומאמין שיחיו המתים אלא שאומר דלא רמיזא באורייתא כופר הוא:
ואפיקורוס. שמבזה ת''ח וכ''ש המבזה התורה עצמה:
אף הקורא בספרים החיצונים. ספרי מינים כגון ספרי אריסטו וחביריו ודברי הימים שלהם שאין בהם תועלת ודברי חשק ושיר של עגבים שאין בהן חכמה אלא אבוד הזמן בלבד:
והלוחש על המכה. וברוקק הוא דאי' לו חלק לעולם הבא לפי שאין מזכירין שם שמים על הרקיקה:
מתני' כל ישראל יש להן חלק לעולם הבא. אפי' אלו שנתחייבו מיתת ב''ד מפני רשעתן יש להן חלק לעולם הבא ועולם הבא האמור כאן הוא עולם הבא לאחר תחיית המתים שעתידים לחיות ולעמוד בגופם ובנפשם חיים נצחיים כחמה וכלבנה וכוכבים כדאמר התם בגמרא מתים שעתידין לחיות אין חוזרין לעפרם והעולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה ואע''פ שיש בו גוף וגויה אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנין מזיו השכינה ומפני שאין כל ישראל שוין בו אלא הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו משום הכי קתני יש להם חלק:
עֲבוֹדָה זָרָה וְגִילּוּי עֲרָיוֹת. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵה. חַד אָמַר. כְּקַלּוֹת. וְחַד אָמַר. כַּחֲמוּרוֹת. מַה נָן קַייָמִין. אִם בְּאוֹתוֹ שֶׁעָשָׂה תְשׁוּבָה. אֵין כָּל דָּבָר עוֹמֵד בִּפְנֵי כָל בַּעֲלֵי תְשׁוֹבָה. אֶלָּא כֵּן אֲנָן קַייָמִין בְּאוֹתוֹ שֶׁלֹּא עָשָׂה תְשׁוּבָה וּמֵת בְּהִיכָּרֵת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ע''ז וכו' חד אמר בקלות וכו' גרסי' לה אחר רובו זכיות וכו' דלקמן וכן הוא בפיאה וכלומר דפליגי אם אלו עבירות הן מאותו מיעוט עבירות דמר אמר שנפרעין ממנו בעה''ז כמו בשאר עבירות קלות ומר אמר אלו עבירות חמורות כמו רובו עבירות דיינינן ליה:
רוּבּוֹ זְכִיּוֹת וּמִיעוּטוֹ עֲבֵירוֹת נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ מִיעוּט עֲבֵירוֹת קַלּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי לִיתֵּן לוֹ שְׂכָרוֹ מֻשְׁלָם לְעָתִיד לָבוֹא. רוּבּוֹ עֲבֵירוֹת וּמִיעוּטוֹ זְכִיּוֹת נוֹתְנִין לוֹ שְׂכַר מִצְוֹת קַלּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי לִיפָּרַע מִמֶּנּוּ מֻשְׁלָם לְעָתִיד לָבוֹא.
רוּבּוֹ זְכִיּוֹת יוֹרֵשׁ גַּן עֵדֶן. רוּבּוֹ עֲבֵירוֹת יוֹרֵשׁ גֵּיהִנָּם. הָיָה מְעוּייָן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. נוֹשֵׂא עֲווֹנוֹת אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוּטֵף שְׁטָר אֶחָד מִן הָעֲבֵירוֹת וְהַזְּכִיּוֹת מַכְרִיעוֹת. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. וּלְךָ יי חָ֑סֶד כִּֽי אַתָּ֨ה תְשַׁלֵּם֖ לְאִ֣ישׁ כְּֽמַֽעֲשֵֽׂהוּ׃ מַעֲשֵׂהוּ אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא כְּֽמַעֲשֵׂהוּ. וְאִין לֵית לֵיהּ אַתְּ יְהִיב לֵיהּ מִן דִּידָךְ. הִיא דַעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לָֽעְזָר. דְּרִבִּי לָֽעְזָר אָמַר וְרַב חֶ֥סֶד מַטֶּה כְלַפֵּי חֶסֶד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
היא דעתיה דר' לעזר. לשיטתיה הוא דאזיל דדריש מן ורב חסד מלמד שהוא מטה כלפי חסד אפי' אין לו מעשים. וכלומר דר''א פליג אדר' יוסי ב''ח דקאמר דעד שלא שקלו מעשיו הקב''ה עושה כן לפי שגלוי וידוע לפניו שמעשיו של זה שקולין הן ולפיכך חוטף שטר של עון אחד מקודם שישימו לתוך כף המאזנים למען יכריעו הזכיות ור''א סבר דאפילו אחר ששקלו ורואין דמחצה על מחצה הן וא''כ אין לו משלו כלום מטה כלפי חסד הוא:
כמעשהו. לפי שאתה רואה למעשהו ואין לית ליה את יהיב ליה מדידך וזהו ולך ה' החסד בחנם:
היה מעוין. שוה בשוה:
רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בְּעָה. צְ֭דָקָה תִּצֹּ֣ר תָּם דָּ֑רֶךְ וְ֝רִשְׁעָ֗ה תְּסַלֵּ֥ף חַטָּֽאת. חַ֭טָּאִים תְּרַדֵּ֣ף רָעָ֑ה וְאֶת צַ֝דִּיקִ֗ים יְשַׁלֶּם טֽוֹב. אִם לַ֭לֵּצִים ה֣וּא יָלִי֑ץ וְ֝לַעֲנָוִ֗ים יִֽתֶּן חֵֽן׃ רַגְלֵי֤ חֲֽסִידָיו֙ יִשְׁמֹ֔ר וּרְשָׁעִ֖ים בַּחוֹשֶׁךְ יִדָּ֑מּוּ. כָּ֭בוֹד חֲכָמִ֣ים יִנְחָ֑לוּ וּ֝כְסִילִ֗ים מֵרִ֥ים קָלֽוֹן׃ וּסְייָגִין סְייָגָה וְתַרְעִין תְּרִיעָה. וְכֵינִי. סְיָגִין סְייָגָה וְתַרְעִין תְּרִיעָה. אֶלָּאָ כֵינִי. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. שׁוֹמֵר אָדָם אֶת עַצְמוֹ מִן הָעֲבֵירָה פַּעַם רִאשׁוֹנָה שְׁנִייָה וּשְׁלִישִׁית. מִכָּן וָהֵילַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁמְּרוֹ. מַה טַעַם. הֶן כָּל אֵ֭לֶּה יִפְעַל אֵ֑ל פַּֽעֲמַייִם שָׁל֣וֹשׁ עִם גָּֽבֶר. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. וּבִלְחוּד דָּלָא יְתִיב לֵיהּ. וּמַה טַעַם. וְהַחוּט הַמְשׁוּלָּשׁ לֹא לְעוֹלָם יִנָּתֵק אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא לֹ֥א בִמְהֵרָ֖ה יִנָּתֵֽק. אִין אַטְרַחַת עֲלוֹי הוּא מַפְסֵק.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ובלחוד דלא יתיב ליה. התם בקידושין על המתני' קאי כל שישנו במקרא ובמשנה ובדרך ארץ עליו הכתוב אומר והחוט המשולש וגו' ובלבד שלא ישוב מצדקתו אלא ישמור עצמו להחזיק בהן תמיד כדדריש מקרא דכתיב לא במהרה ינתק ולא כתיב לא לעולם ינתק כחוט המשולש הזה שאינו ניתק מהרה אבל אם מטריחין עליו הרבה נפסק וניתק הוא וכן אם ח''ו יחזור מצדקתו אז נפסק החוט ותנתק שמירתו:
מ''ט הן כל אלה וגו'. כלומר סרס המקרא ודרשהו דלאחר פעמיים ושלש עם גבר אח''כ הן כל אלה יפעל אל:
וכיני. הדר אמר אין וכן הוא הדבר שגודרין גדר ונועלים השערים ולא על בתחלה הוא נאמר אלא כדר' ירמיה לקמיה ובשם ר' שמואל גופיה שאם שימר אדם עצמו מן העבירה עד ג' פעמים מכאן ואילך הקב''ה משמרו וכן הוא להפך אם הרשעים מורגלין בעבירות תרדף רעה אחריהן שיעשו ויעברו עוד וכן הוא אם ללצים וגו' וע''ד שאמרו בא לטהר מסייעין אותו בא לטמא פותחין לו ימצא לו פתחים:
וסייגין סייגה ותרעין תרעה. בתמיה וכי גודרין את הגדר ונועלין את השערים היתכן שהקב''ה יסייע אותם להרשיע:
רבי שמואל בר ר' יצחק בעה. הוי קשיא ליה לאלו המקראות צדקה תצר תם דרך וגו' וכן כל הנך דלקמיה דמשמע שהקב''ה מזמן ומספיק ביד הצדיק לעשות צדקות וכן ביד הרשעים להחזיק ברשע:
רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין לְפָנָיו שִׁכְחָה. כְּבְיָכוֹל הָא בִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה שָֽׁכְחָן. מַה טַעַם. נוֹשֵׂא עָוֹ֛ן. נוֹשֵׁא כְתִיב. וְכֵן דָּוִד אָמַר נָ֭שָׂאתָ עֲוֹ֣ן עַמֶּ֑ךָ כִּסִּ֖יתָ כָל חַטָּאתָ֣ם סֶֽלָה׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וכן דוד אמר נשאת עון עמך. לשון יחיד והדר קאמר כסית כל חטאתם לשון רבים אלא דה''ק נשאת כלומר עשית עצמך כשוכח מעון אחד וע''י זה כסית כל חטאתם סלה לפי שכף הזכיות מכריע ומכסה ומעביר כל החטאים שלא יזכרו עוד:
נשא כתיב. חסר ומלשון נשיתי טובה וע''י זה ועובר על פשע:
נעשה שכחן. כביכול וכדאמרינן מעביר ראשון ראשון וכך היא המידה שמתחל' מניח עון אחד ואינו מביאו בחשבון ועושה עצמו כאלו שכחו וע''י כן כף הזכיות מכרעת אם היו מחצה על מחצה עם אותו העון:
בַּר קַפָּרָא אָמַר. אָחָז וְכָל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל הָֽרְשָׁעִים אֵין לָהֶן חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא. מַה טַעַם. כָּל מַלְכֵיהֶ֣ם נָפָ֔לוּ אֵין קֹרֵ֥א בָהֶם֭ אֵלָֽי׃ מְתִיבִין לֵיהּ. הֲרֵי הוּא נִמְנָה בֻּפַּטֵּייָה שֶׁל מְלָכִים. בִּימֵ֨י עֻזִּיָּ֧הוּ יוֹתָ֛ם אָחָ֥ז יְחִזְקִיָּה֭וּ מַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ אֲמַר לוֹן. מִפְּנֵי שֶׁהָיָה בוֹ בּוֹשֶׁת פָּנִים. מַה בוֹשֶׁת הָיָה בוֹ. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אַתְּ מוֹצֵא בְשָׁעָה שֶׁהָיָה הַנָּבִיא בָּא לְקַטְרְגוֹ הָיָה בוֹרֵחַ לִמְקוֹם טוּמְאָה וְכוֹבֵשׁ אֶת פָּנָיו בִּמְקוֹם טוּמְאָה. לוֹמַר שֶׁאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה בִמְקוֹם טוּמְאָה. הָדָא הִיא דִכְתְיב וַיֹּ֣אמֶר יְי אֶל יְשַׁעְיָהוּ֒ צֵא נָא֙ לִקְרַ֣את אָחָ֔ז אַתָּ֕ה וּשְׁאָר֭ יָשׁ֣וּב בְּנֶ֑ךָ אֶל קְצֵ֗ה תְּעָלַת֙ הַבְּרֵיכָה הָֽעֶלְיוֹנָ֔ה אֶל מְסִלַּת֖ שְׂדֵ֥ה כוֹבֵֽס׃ אַל תְּהֵי קוֹרֵא כוֹבֵס אֶלָּא כוֹבֵשׁ. שֶׁהָיָה כוֹבֵשׁ פָּנָיו וּבוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ. הָא כֵיצַד. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה הַנָּבִיא בָּא לְקַטְרְגוֹ הָיָה בוֹרֵחַ לִמְקוֹם טוּמְאָה וְכוֹבֵשׁ אֶת פָּנָיו בִּמְקוֹם טוּמְאָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. מִפְּנֵי שֶׁנִּתְיַיסֵּר בִּבְנוֹ הַהַבְּכוֹר. מַה טַעַם. וַיַּֽהֲרֹ֞ג זִמְרִי גִּבּ֣וֹר אֶפְרַ֗יִם וגו'. רִבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה אָמַר. מִפְּנֵי שֶׁהָיָה אָבִיו צַדִּיק. וּמְנַשֶּׁה לֹא הָיָה אָבִיו צַדִּיק. מְנַשֶּׁה אָבִיו צַדִּיק וּבְנוֹ רָשָׁע. יְחִזָקִיָּהוּ אָבִיו רָשָׁע וּבְנוֹ רָשָׁע. הוּא שֶׁיְּחִזְקִיָּהוּ אוֹמֵר הִנֵּ֥ה לְשָׁל֖וֹם מַר לִ֣י מָ֑ר. מַר לִי מִלְּפָנַיי מֵאָחָז. מַר לִי מֵאֲחוֹרַיי מִמְּנַשֶּׁה. אָחָז אָבִיו צַדִּיק וּבְנוֹ צַדִּיק. הָדָא הִיא דִכְתְיב. יָ֣ד לְ֭יָד לֹֽא יִנָּ֣קֶה רָּ֑ע וְזֶרַ֖ע צַדִּיקִ֣ים נִמְלָֽט׃ וְזֶרַע צַדִּיק נִמְלָט אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא וְזֶרַ֖ע צַדִּיקִ֣ים נִמְלָֽט. זֶרַע שֶׁהוּא מוּטָּל בֵּין שְׁנֵי צַדִּיקִים נִמְלָט.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בפטייה. בפיתקא ובחשבון של אלו מלכים הצדיקים:
שהיה בו בושת פנים. כדמפרש שהיה כובש עצמו במקום טומאה שלא יבא הנביא ויתבייש בפניו:
מפני שנתייסר. קבל יסורין וצער על בנו הבכור שנהרג כדכתיב גביה ויהרוג זכרי גבור אפרים את מעשיהו בן המלך:
מפני שהיה אביו צדיק. יותם בן עזיהו:
בין שני צדיקים. יותם אביו וחזקיהו בנו:
דָּבָר אַחֵר. כִּ֤י דְבַר יְי בָּזָ֔ה. זֶה שֶׁהוּא מַזְכִּיר דִּבְרֵי תוֹרָה בְמָקוֹם מְטוּנָּף. כְּהָדָא רִבִּי אִילָא וַחֲבֵרַייָא הֲווֹן יְתִיבִין קוֹמֵי פּוֹנְדָּקִיָּה בְרַמְשָׁא. אָֽמְרִין. מָהוּ מֵימַר מִילָּא דְאוֹרִייָא. אָֽמְרִין. מִכֵּיוָן דְּאִילּוּ הֲוָה אָימָמָא הֲויִנָן חֲמֵיי מַה קוֹמֵינָן. בְּרַם כְּדוֹן אֲסִיר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
קמיה פונדקא ברמשא. ולא היה נראה מקום המטונף ושאל אם מותר לדבר בד''ת מאחר שאינם רואין כלום:
דאילו הוה איממא. אלו היינו בכאן ביום היינו רואין מה שלפנינו א''כ עכשיו ג''כ אסור:
כְּתִיב כִּ֤י דְבַר יְי בָּזָ֔ה. אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁבִּיזָּה דִבְרֵי תוֹרָה. מְנַיִין אֲפִילוּ כָפַר בְּמְקְרָא אֶחָד בְּתַרְגּוּם אֶחָד בְּקַל וָחוֹמֶר אֶחָד. תַּלְמוּד לוֹמַר וְאֶת מִצְווָתוֹ הֵפַ֑ר. בְּמְקְרָא אֶחָד וַאֲח֥וֹת לוֹטָן֭ תִּמְנָֽע. בְּתַרְגּוּם אֶחָד וַיִּקְרָא ל֣וֹ לָבָ֔ן יְגַר֭ שָֽׂהֲדוּתָ֑א. בְּקַל וָחוֹמֶר אֶחָד כִּ֥י שִׁבְעָתַיִ֭ם יֻֽקַּם קָ֑יִן וגו'.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שביזה דברי תורה. כלה:
ואחות לוטן תמנע. אפי' במקראות כאלה אם ביזה ואמר מה לנו ולדברים כאלה:
כי שבעתים יקם קין וגו'. אל יאמר מה היה לנו לכתוב בתורה ק''ו כזה:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. זוֹ דִבְרֵי רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרִבִּי עֲקִיבָה. אֲבָל דִּבְרֵי חֲכָמִים. שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מְכַפֵּר. כֵּיצַד הוּא מְכַפֵּר. רִבִּי זְעִירָא אָמַר. כָּל שֶׁהוּא כָּל שֶׁהוּא. רִבִּי חֲנִינָה אָמַר. בַּסּוֹף. מַה מַפְקָא מִבֵּינֵיהוֹן. מֵת מִיָּד. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעִירָא כְּבָר כִּפֵּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי חֲנִינָה לֹא כִּיפֵּר. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. מַתְנִיתָא מְסַייְעָה לְרִבִּי זְעִירָה. חוֹמֶר בַּשָּׂעִיר מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים וּבַיּוּם הַכִּיפּוּרִים מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּשָּׂעִיר. שֶׁיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר בְּלֹא שָׂעִיר וְשָׁעִיר אֵינוֹ מְכַפֵּר בְּלֹא יוֹם הַכִּיפּוּרִים. חוֹמֶר בַּשָּׂעִיר שֶׁהַשָּׂעִיר מְכַפֵּר מִיָּד וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מִשֶׁתֶּחְשָׁךְ. אָמַר רִבִּי הוּנָא. אִיתְתָּבַת קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה וְאָמַר. תִּיפְתָּר שֶׁהָיָה בְדַעְתָּן לְהָבִיא שָׂעִיר אַחֵר וְלֹא הֵבִיאוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֶן יוֹסֵה. וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. וִיכַפֵּר מִיָּד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
איתתבת קומי רבי ירמיה. הקשיתי לפני ר' ירמיה על הא דקאמר השעיר מכפר מיד ויום הכפורים משתחשך ואמאי הרי יוה''כ מכפר תחת השעיר כדאמר לעיל לדברי חכמים שעיר המשתלח מכפר ואם אין שעיר יוה''כ מכפר וא''כ אמאי לא יכפר יוה''כ כמו בזמן הבאת שעיר שהרי במקום השעיר מכפר הוא ויכפר מיד באותו שעה שהיה השעיר מכפר:
ואמר תיפתר. דלאו בזמן הזה איירי אלא בזמן הבית שהיו מביאין שעיר ואין שעיר דקאמר כגון שהומם ונפסל דראוי להשם בעינן והיה בדעתן להביא שעיר אחר ולא הביאו עד שתחשך וכל זמן שהיה בדעתן להביא שעיר לא היה מכפר דאם יש שעיר השעיר הוא דמכפר ולא יוה''כ:
ואין הקב''ה רואה את הנולד. בתמיה וא''כ היה גלוי וידוע לפניו שלא ימצאו ולא יביאו עוד שעיר ומהשתא יכפר מיד א''נ יש לפרש להאי אתותבת קומי רבי ירמיה שמלשון יתובא דמלתא הוא וכלומר כי אמריתא האי שמעתתא וערכתי זה לפני רבי ירמיה דהאי ברייתא מסייעא ליה לרבי חנינא ואמר ליה דאין ראיה מהאי ברייתא דתיפתר שהיה בדעתן להביא וכו' וע''ז מקשה ר' יוסי ואין הקב''ה רואה את הנולד בתמיה הלכך לא מצינן לאוקמי הכי אלא ברייתא כפשטה מיתפרשא ומסייעא לר' חנינא:
אמר רב זעירא מתניתא מסייע לר' חנינא. גרסי' וכן הוא ביומא ובשבועות ותוספת' היא בסוף פ''ד דיומא:
מת מיד. אם מת ביום הכיפורים קודם שתחשך דלר''ז עכ''פ כבר כיפר במקצת וביומא גריס מת מרד. כלומר אם מת אי מרד ובעט ביוה''כ דאמר התם המורד ביוה''כ אינו מכפר עליו ואם מרד באמצע היום כבר כפר עליו במקצת:
בסוף. היום הוא דמכפר:
כל שהוא כל שהוא. כלומר כל היום מכפר מעט מעט מתחלתו ועד סוף היום:
כיצד הוא מכפר. יום הכיפורים:
אבל דברי חכמים שעיר המשתלח מכפר. ואפי' על חילול השם מכפר הוא עם התשובה וחסר כאן וביומא ובשבועות גרסינן אם אין שעיר יום הכיפורים מכפר:
שָׁאַל רִבִּי מַתְיָה בֶּן חָרָשׁ אֶת רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בִּישִׁיבָה אָמַר לוֹ. שָׁמַעְתָּה אַרְבָּעָה חֲלוּקֵי כַפָּרָה שֶׁהָיָה רִבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרֵשׁ. אָמַר לוֹ. שְׁלֹשָׁה הֵן חוּץ מִן הַתְּשׁוּבָה. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שֽׁוֹבָבִ֔ים אֶרְפָּה֭ מְשׁוּבוֹתֵיכֶם. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר כִּֽי בַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה יְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶם֭ לְטַהֵ֣ר אֶתְכֶ֑ם וגו'. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר וּפָקַדְתִּ֣י בְשֵׁ֣בֶט פִּשְׁעָ֑ם וּבִנְגָ֘עִ֥ים עֲוֹנָֽם. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר אִם יְ֠כֻפַּר הֶעָוֹן֙ הַזֶּה֚ לָכֶם֙ עַד תְּמוּתוּן וגו'. כֵּיצַד. הָעוֹבֵר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְשָׁב מִיָּד אֵינוֹ זָז מִמְּקוֹמוֹ עַד שֶׁיִּמְחוֹל לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שֽׁוֹבָבִ֔ים אֶרְפָּה֭ מְשׁוּבוֹתֵיכֶם. הָעוֹבֵר עַל מִצְוַת בְּלֹא תַעֲשֶׂה הַתְּשׁוּבָה תוֹלָה וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר. וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר כִּֽי בַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה יְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶם֭ וגו'. הָעוֹבֵר עַל הַכְּרִיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין בְּמֵזִיד הַתְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפְּרִין מֶחֱצָה וְהַיִּיסּוּרִין מְכַפְּרִין מֶחֱצָה. וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר וּפָקַדְתִּ֣י בְשֵׁ֣בֶט פִּשְׁעָ֑ם וגו'. אֲבָל מִי שֶׁנִּתְחַלֵּל בּוֹ שֵׁם שָׁמַיִם אֵין כֹּחַ 49b בַּתְּשׁוּבָה לִתְלוֹת וְלֹא יּוֹם הַכִּיפּוּרִם לְכַפֵּר וְלֹא הַיִּיסּוּרִין לְמָרֵק. אֶלָּא הַתְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפְּרִין שְׁלִישׁ וְיִיסּוּרִין שְׁלִישׁ וּמִיתָה מְמָרֶקֶת שְׁלִישׁ. וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר אִם יְ֠כֻפַּר הֶעָוֹן֙ הַזֶּה֚ לָכֶם֙ עַד תְּמוּתוּן. הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַמִּיתָה מְמָרֶקֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שהמיתה ממרקת. לכפר לגמרי והתשובה ויוה''כ מועילין עם הייסורין לתלות אבל לא כל אחת ואחת לבדה כדאמר אין כח לתשובה לתלות וכו':
שלשה הן חוץ מן התשובה. כלומר ובלבד שעם אלו השלשה יהי' תשובה עמהן והן מתכפרין במקצת חוץ מן התשובה והתשובה מיעלת לכפר כדחשיב לקמיה ואחת מאלו הד' שהתשובה בלבדה מכפרת לגמרי והיינו שלשה חוץ מן התשובה מלבד התשובה:
שאל ר' מתיא בן חרש. גרסי' לה לעיל פרק יום הכיפורים ולקמן פ''ק דשבועות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source