רִבִּי בָּא בַּר מָמָל בָּעֵי. עַל דַּעַת רִבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר. בְּכוֹלֵל שְׁבוּעוֹת חָלוֹת עַל הָאִיסּוּרִין נִיתְנֵי. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל. וְאָכַל. אָמַר רִבִּי זֵירָא. כָּל יוֹמוֹי דְרִבִּי בָּא בַּר מָמָל לֹא אַשְׁכַּחְנָן תּוֹתְבָהּ. וּמִן דִּדְמָךְ אַשְׁכַּחְנָן תּוֹתְבָהּ. מָה נָן קַייָמִין. אִם בָּאוֹמֵר. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל בָּשָׂר כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה וְהַפֶּסַח בְּתוֹכָן. שֶׁלֹּא אוֹכַל עֲשֶׂרֶת יָמִים הַלָּלוּ וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים בְּתוֹכָן. בְּמֵיחַל שְׁבוּעָה עַל הָאִיסּוּרִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְתִשְׁמַע מִינָהּ. הָיוּ לְפָנָיו זֵתִים שֶׁלִּשְׁחוּטָה וְאֶחָד שֶׁלִּנְבֵילָה וְאָמַר. שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל עֲשֶׂרֶת זֵיתִים אֵילּוּ. כֵּיוָן שֶׁפָּטוּר עַל הַנְּבֵילָה פָּטוּר אַף עַל הַשְּׁאָר.
Pnei Moshe (non traduit)
ואת שמע מינה. מדקאמר באומר עשרת ימים אלו ויה''כ בתוכן לא חיילה השבועה על יה''כ בכולל אלמא דבמפרש לא אמרינן כולל א''כ ש''מ דה''ה איפכא היכא דנשבע לבטל את המצוה כגון שבועה שאוכל נבלה דודאי לא חיילא השבוע' והשתא אם היו לפניו כמה זיתים של שחוטות ושל נבילות ואמר שבועה שאוכל זיתים אילו מתוך דלא חיילא שבועה על הנבלה לא חיילא נמי על השחוטה דכל דמפרש האיסור בשבועה כמאן דליתיה לשבועה כלל דמיא:
במיחל שבועה על האיסורין. בתמיה וכלומר הא ודאי לא מצית אמרת הכי דהאי הוי ממש כמו שמיחל הוא השבועה על מה שכבר אסור עליו וקי''ל דאין שבועה חלה על האיסורין שהרי כשאומר בעשרת ימים הללו א''כ כמפרש הוא גם על יה''כ בתוכן ובודאי אין השבועה חלה על יום הכפורים דבלאו הכי מושבע ועומד הוא שלא לאכול בו והלכך לא משכחת לה איסור משום שבועה בכולל דתיחול עליו עם איסור יה''כ בהדדי ולקמן בעי עלה דהא עכ''פ משכחת לה בגוונא אחרינא ומשני לה:
שלא אוכל עשרת ימים הללו ויום הכפורים בתוכן. כלומר והשתא אמרת דה''נ לענין יום הכפורים כן דלאו שלא אוכל סתם קאמר דבהאי גוונא ליכא לספוקי דלא היה דעתו אלא על הימים מותרים אלא בכגון שהוא עומד בעשרת ימים לפני יה''כ ואומר שבועה שלא אוכל בעשרת הימים הללו ויה''כ הוא בתוכן ותימא דחלה השבועה גם על יה''כ בכולל דומיא דאומר שלא אוכל בשר כל ימות השנה דחלה גם על קרבן הפסח וה''נ כן:
אם באומר שבועה שלא אוכל בשר כל ימות השנה והפסח בתוכן. כלומר אי דאמרת דמתני' דכריתות דקתני וקחשיב התם יה''כ נוקמי דאיירי דהוסיף עוד איסור בשבועה ועל כרחך אי אפשר לאוקמי בשאמר שבועה שלא אוכל סתם דהאי לאו כולל מיקרי דכשאמר לא אוכל סתם אמרינן דודאי לא היה דעתו אלא לאסור עליו ימים המותרים ולא על ימי' אסורים היה דעתו דבלאו הכי עומדין עליו באיסור הן ואי אתה מוצא אלא באומר ימים אלו דהוי כאומר שבועה שלא אוכל בשר כל ימות השנה ובהא אמרינן דגם בשר הפסח בכלל דכמו שחלה שבועה עליו בכל ימות השנה חלה עליו בכולל גם לענין מצוה שלא לאכול מבשר קרבן הפסח:
מה אנן קיימין. דהיכי דמי הא דאמרת דמשכחת חמש באיסור כולל בשבועה:
כל ימיו דר' בא בר ממל לא אשכחן תותבה. לא היינו מוצאין תשובה על קושיא זו ועכשיו לאחר שנפטר מצאנו תשובה כדמסיק ואזיל:
ניתני שבועה שלא אוכל ואכל. אמתני' דפ''ג דכריתות קאי דשנינו שם יש אוכל אכילה אחת וחייב עליה ארבע חטאות ואשם אחד טמא שאכל חלב והוא נותר מן המוקדשין ביה''כ וטעמא דהני כולהו אית בהו איסור כולל ואיסור מוסיף ואי איתא לדר' יוחנן ניתני נמי איסור כולל על ידי שבועה דמגו דחיילא על דברים המותרין חיילא נמי על דברים האיסורין ומשכחת לה חמש חטאות באכילה אחת:
על דעת ר' יוחנן. דס''ל דאמרי' לרבנן איסור כולל אפי' באיסור הבא על ידי עצמו כגון שבועות א''כ קשיא:
הלכה: שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה כול'. בְּדָא רִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר. רִבִּי שִׁמְעוֹן כְּדַעְתֵּיהּ. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. כַּמָּה יֹאכַל מִן הַטֶּבֶל וְיהֵא חַיָּב. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. כָּל שֶׁהוּא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. כַּזָּיִת. אָמַר לָהֶן רִבִּי שִׁמְעוֹן. אֵין אַתֶּם מוֹדִין בָּאוֹכֵל נְמָלָה כָּל שֶׁהוּא שֶׁחַייָב. אָֽמְרוּ לוֹ. מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְבִרְייָתָהּ. אָמַר לָהֶן. אַף חִיטָּה אַחַת כְּבִירְייָתָהּ׃ 14a עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן לָמָּה רִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן כְּדַעְתֵּיהּ. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן. תְּעַנּ֣וּ אֶת נַפְשֹֽׁתֵיכֶ֗ם. מִמּוּתָּר לָכֶם וְלֹא מֵאָסוּר לָכֶם.
Pnei Moshe (non traduit)
רבי שמעון כדעתיה. דלית ליה איסור כולל כדתני דדריש תענו את נפשותיכם במותר לכם הכתוב מדבר דאסורין עליו משום יה''כ ולא באסור לכם בלאו הכי ואם אכל נבילות ביה''כ פטור עליהן משום איסור יה''כ ואע''ג דיה''כ כולל הוא גם לדברים המותרין אלמא דלית ליה לר''ש איסור חל על איסור אפי' בכולל:
על דעתיה דר' יוחנן. דאוקי לעיל לטעמא דסיפא דמתני' בכולל דברים המותרין עם דברים האסורין למה רבי שמעון פוטר:
דתנינן תמן. בפ''ג דמכות כמה יאכל מן הטבל וכו' דסבירא ליה לר' שמעון דאף על כל שהוא מושבע ועומד עליו דלא אמרו שיעור כזית אלא לענין קרבן והלכך לא חיילא שבועה עליה:
גמ' בדא רבי שמעון פוטר. בתמיה ולר''ל פריך דאמר בסוף הלכה דלעיל דאין שבועות חלות על האיסורין אפילו בכולל ועל כרחך לא מיתוקמא מתני' אליביה אלא במפרש חצי שיעור ואליבא דרבנן דר''ע ואם כן מאי טעמיה דרבי שמעון דפוטר ומשני רבי שמעון כדעתיה:
הָתִיבוֹן. הֲרֵי מְעִילָה אֵין בָּהּ כָּרֵת וְתַנֵּי. לֹא אֲתִינָן מִיתְנֵי אֶלָּא דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶן הֵיתֵר אַחַר אִיסּוּרָן. שְׁבוּעוֹת יֵשׁ לָהֶן הֵיתֵר אַחַר אִיסּוּרָן. הָדָא אָֽמְרָה שֶׁאֵין אָבוֹת מְלָאכוֹת בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. אִילּוּ מִי שֶׁעָשָׂה כולָּם בְּהֶעֱלֵם אֶחָד כְּלוּם חַייָב אֶלָּא אַחַת עַל כּוּלָּן. אִילּוּ מִי שֶׁעָשָׂה כָל אַחַת בִּפְנֵי עַצְמָהּ שֶׁמָּא אֵינוֹ חַייָב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.
Pnei Moshe (non traduit)
אילו מי שעשה כל אחת בפני עצמה וכו'. אבל אלו כל מלאכה בפני עצמה ביום הכיפורים ודאי מתחייב על כל אחת ואחת אם עשאה כמו שהוא מתחייב עליהן בשבת והא דקתני אם היה שבת ה''ק אם היה שבת מתחייב משום הוצאה אף משום שבת וקמ''ל דמתחייב משום יום הכפורים בפני עצמו ומשום שבת בפני עצמה ויש חיוב הוצאה אף ביום הכפורים:
אילו מי שעשה כולם בהעלם אחד וכו'. כלומר דדחי לה הש''ס דהא ליתא דודאי חילוק מלאכות לענין שאם עשאן כולן בהעלם אחד שיהא חייב על כל א' וא' אינם אמורים אלא בשבת אבל לא לי''ט וליה''כ ואילו עשאן כולם בהעלם אחד ביה''כ כלום הוא מתחייב אלא אחת על כולן דחילוק מלאכות אין בו:
אין אבות מלאכות ביום הכפורים. כלומר אין מנין האבות מלאכות כולן אמורים כ''א בשבת אבל ביה''כ לא מיחייב אלא על שאר מלאכות אבל לא משום הוצאה:
הדא אמרה. אסיפא דמתני' דכריתות קאי דקתני התם ר''מ אומר אף אם היה שבת והוציאו בפיו חייב זאת אומרת מדלא מחייב משום הוצאה ביום הכפורים גופיה:
לא אתינן מיתני. אלא היינו טעמא דלא תני אלא דברים שאין להן היתר כלל לאפוקי שבועות דיש להן היתר בשאלה להתיר שבועתו:
הרי מעילה אין בה כרת ותני. דחייב אשם אחד משום מעילה:
הָתִיבוֹן. הֲרֵי טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וָקֳדָשָׁיו שֶׁהוּא בְעוֹלֶה וְיוֹרֵד וְתַנֵּי תַנָּא. לֹא אֲתִינָן מִיתְנֵי אֶלָּא דְבָרִים שֶׁהֵן חִיּוּב כָּרֵת. שְׁבוּעוֹת אֵין בָּהֶן חִיּוּב כָּרֵת.
Pnei Moshe (non traduit)
הרי טומאת מקדש וקדשיו וכו' ותני תנא. דקתני טמא שאכל חלב והוא נותר מן המוקדשין. ומשני דלא אתינן מיתני אלא דברים שהן בכרת לאפוקי שבועות דליכא כרת אלא לאו:
רִבִּי חִינְנָה בָעֵי. וְלָמָּה לֹא מַר. שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל מִפְּלוֹנִי סְתָם. בְּגִין רִבִּי שִׁמְעוֹן. וְאִין כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן נִיתְנֵי. יוֹם הַכִּיפּוּרִים. דְּתַנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן. תְּעַנּ֣וּ אֶת נַפְשֹֽׁתֵיכֶ֗ם. מֵאָסוּר לֹו וְלֹא מִמּוּתָּר לוֹ. אֶלָּא שֶׁזֶּה בְקָבוּעַ וְזֶה בְעוֹלֶה וְיוֹרֵד.
Pnei Moshe (non traduit)
אלא. היינו טעמא דלא קתני איסור שבועה בכולל דלא קחשיב אלא במה שהוא בחטאת קבוע לאפוקי שבועת ביטוי שהיא בעולה ויורד:
תענו את נפשותיכם ממותר לו ולא מאיסור לו. כצ''ל וכדלעיל:
ומשני בגין ר' שמעון. היינו טעמא דלא קחשיב במתני' איסור שבועה בכולל משום דבעי לאוקמי לדברי הכל ואפי' כר''ש ואיהו לית ליה איסור כולל ופריך ואין כר''ש ניתני יום הכפורים בתמיה דאי לר''ש האיך תני במתני' יה''כ הא אמרינן לעיל לר''ש דלית ליה משום איסור יה''כ בדבר שאסור ועומד עליו והתם קתני חלב ושאר איסורין וש''מ דמתני' לאו כר''ש אתיא:
ולמה לא אמר שבועה שאוכל מפלוני סתם. בשבועה עלי מה שאוכל מפלוני ולא הזכיר משחיטתו דאין כאן צד איסור כלל ואכל משל פלוני אלו האסורין דקחשיב במתני' וחיילא שבועה עלייהו בכולל ואכתי ניחשב חמש:
רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בָעֵי. וְלָמָּה לֹא מַר. שְׁבוּעָה 14b שֶׁאוֹכַל מִשְּׁחִיטַת פְּלוֹנִי. אֵין בָּהּ חֵלֶב. בְּשׁוֹחֵט צְבָיִים. אֵין בָּהּ גִּיד הַנָּשֶׁה. בְּעוֹפוֹת. אֵין בָּהֶן דָּם.
Pnei Moshe (non traduit)
בעופות. ונימא באוסר עליו שחיטת עופות של פלוני וחיילא גם אבהמה במיגו ומשני וכי אין בהן איסור דם והוי כמפרש במקום שיש בו צד איסור:
ופריך בשוחט צבאים. שאסר עליו שחיטת חיה של פלוני דאין כאן איסור חלב ומגו דחיילא שבועה בשחיטת חיה של פלוני חלה נמי אשחיטת בהמה שלו כדאיירי במתני' דהא חייב משום חלב ומשום נותר ומוקדשין קתני ומשני וכי אין בתיה איסור גיד הנשה ואכתי הוה כמפרש במה שיש בו צד איסור:
אין בה חלב. בתמיה וא''כ עכ''פ יש צד איסור שאסר ועומד עליו וכיון דלא חיילא שבועה אחלב לא חיילא כלל:
ולמה לא אמר שבועה שאוכל משחיטת פלוני. כלומר בשבועה עלי אם אוכל משחיטת פלוני ושבועה זו חיילא דאין כאן אסור ועומד ואכתי משכחת לה חמש חטאות במתני' דכריתות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source