Vayedaber

הלכה: גָּנַבְתָּה אֶת שׁוֹרִי כול' עַד סוֹף פִּירְקָא. רִבִּי יִצְחָק שָׁאַל. מָהוּ שֶׁיְּשַׁלֵּם דְּמֵי הָעֶבֶד מִפִּיו. וּמַה צְרִיכָה לֵיהּ. כָּל שְׁלשִׁים קְנָס אוֹ יוֹתֵר בְּדָמָיו קְנָס. אִין תֵּימַר. כָּל שְׁלֹשִׁים קְנָס. אֵין מְשַׁלֵּם. אִין תֵּימַר. יוֹתֵר בְּדָמָיו קְנָס. מְשַׁלֵּם. תַּמָּן תַּנִּינָן. הֵמִית שׁוֹרְךָ עַבְדִּי. וְהוּא אָמַר. לֹא הֵמִית. מַשְׁבִּיעֲךָ אָנִי. וְאָמַר אָמֵן. פָּטוּר. אָמַר רִבִּי חַגַּיי קוֹמֵי רִבִּי יֹוסֵי. תִּפְתָּר שֶׁהֵמִית עֶבֶד מוּכֶּה שְּׁחִין. אָמַר לֵיהּ. וָמוֹר דְּבַתְרָהּ. הֵמִית שׁוֹרְךָ בְּנִי. וְהוּא אוֹמֵר. לֹא הֵמִית. מַשְׁבִּיעֲךָ אָנִי. וְאָמַר אָמֵן. חַייָב. וּפְתָרָהּ בְּמוּכֶּה שְּׁחִין וְיהֵא פָטוּר. לֵית יְכִיל. דְּתַנִּינָן. הֵמִית בֶּן חוֹרִין נוֹתֵן שָׁוְייוֹ. אָמַר רִבִּי עֶזְרָא קַמֵּי רִבִּי מָנָא. תִּיפְתָּר כְּמָאן דָּמַר. וְנָתַן֙ פִּדְיֹ֣ן נַפְשׁ֔וֹ שֶׁלְּנִיזָּק. אָמַר לֵיהּ. אִין כְּמָאן דָּמַר. וְנָתַן֙ פִּדְיֹ֣ן נַפְשׁ֔וֹ שֶׁלְּנִיזָּק. כּוּלּוֹ קְנָס.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

א''ל. אם כמ''ד ונתן פדיון נפשו של מזיק א''כ כולו דינא דכופר קנסא הוי ואכתי אמאי בסיפא חייב הוא:

לית יכול. מסקנת הקושיא היא והא אי אפשר דתנן המית בן חורין נותן את שויו הרי זה אינו שוה כלום ובכתובות ל''ג להא:

תיפתר כמ''ד ונתן פדיון נפשו של מזיק. גרסינן וכן הוא בכתובות. כמ''ד פ' שור שנגח ד' וה' דפדיון נפשו דכתיב נפשו של מזיק הוא ואע''פ שאין הניזק שוה כלום ולעולם במוכה שחין איירי:

ומה צריכא ליה. ובמאי מספקא ליה הא קנס של עבד שלשים סלע הוי ואם פטור מקנסא הוא מאי משלם ומפרש דהיא גופה ספוקי מספקא ליה:

כל שלשים סלע קנס. ואפי' דמי שויו בכלל או יותר מדמיו קנס שאין נקרא קנס אלא מה שחייבתו התורה לשלם יותר מדמי שויו של העבד דאין תימר וכו' אין משלם דמי שויו ואי אמרת דהיותר הוא דמיקרי קנס משלם הוא דמי שויו על פי עצמו ומהו:

תמן תנינן. אגב דקאמר הכי בכתובות דגרסי' להאי סוגיא שם סוף פ''ג קאמר ה''נ תמן תנינן וכלומר דפשיט ליה ממתני' מדקתני פטור על השבוע' דלאו ממונא כפר ליה אלמא דכל שלשים סלע קנסא מיקרי דאל''כ כי נמי הוי מודה ליה מדמי שויו לא מיפטר ואשתכח דממונא כפר ליה:

תיפתר. להמתני' שהמית עבד מוכה שחין שלא היה שוה כלום ובכי הא ודאי כל השלשים קנסא הוו:

אמר ליה. א''כ אמור דבתרה הסיפא דברייתא המית שורך בני וכו'. לא מצאתי זה לא בתוספת' ולא במכילתא ולא בספרא ואיזו בריית' היא שנשנית על דינא דמתני':

ופתרה במוכה שחין. ואם הריש' במוכה שחין תפרשה א''כ סיפא נמי במוכה שחין מיירי ויהא פטור:

גמ' מהו שישלם דמי העבד מפיו. כלומר דמיבעיא ליה הא דתנן אינו משלם ע''פ עצמו אם דוקא הקנס שהוא יותר מדמי שויו אינו משלם אבל דמי שויו של העבד משלם ע''פ עצמו דהא לאו קנסא מיקרי וכדמפרש ואזיל:

משנה: גָּנַבְתָּ אֶת שׁוֹרִי וְהוּא אוֹמֵר לֹא גָנַבְתִּי מַשְׁבִּיעֲךָ אָנִי וְאָמַר אָמֵן חַייָב. גָּנַבְתִּי אֲבָל לֹא טָבַחְתִּי וְלֹא מָכַרְתִּי מַשְׁבִּיעֲךָ אָנִי וְאָמַר אָמֵן פָּטוּר. הֵמִית שׁוֹרְךָ אֶת שׁוֹרִי וְהוּא אוֹמֵר לֹא הֵמִית מַשְׁבִּיעֲךָ אָנִי וְאָמַר אָמֵן חַייָב. 27b הֵמִית שׁוֹרְךָ אֶת עַבְדִּי וְהוּא אוֹמֵר לֹא הֵמִית מַשְׁבִּיעֲךָ אָנִי וְאָמַר אָמֵן פָּטוּר. אָמַר לוֹ חָבַלְתָּ בִּי וְעָשִׂיתָ בִּי חַבּוּרָה וְהוּא אוֹמֵר לֹא חָבַלְתִּי וְלֹא עָשִׂיתִי בְךָ חַבּוּרָה מַשְׁבִּיעֲךָ אָנִי וְאָמַר אָמֵן חַייָב. אָמַר לֹו עַבְדּוֹ הִפַּלְתָּ אֶת שִׁנִּי וְסִימִּיתָ אֶת עֵינִי וְהוּא אוֹמֵר לֹא הִפַּלְתִּי וְלֹא סִימִּיתִי מַשְׁבִּיעֲךָ אָנִי וְאָמַר אָמֵן פָּטוּר. זֶה הַכְּלָל כָּל הַמְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ חַייָב. וְשֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ פָּטוּר׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מפני שהוא כמשיב אבידה. שהוא פטור משבועה כדתנן המוצא מציאה לא ישבע מפני תיקון העולם ודוקא כשאין הבן טוען ודאי מנה לאבא בידך אלא שמא דבהא פטור אפי' משבועת היסת שאין משביעין על טענת שמא אבל טענו ודאי ואמר הלה לא היה אצלי אלא חמשים חייב שבועה דאורייתא דאין זה משיב אבידה:

שתי כסף ופרוטה. הוי כתבעו חטין ושעורין והודה לו באחד מהן דחייב:

אין לך בידי אלא פרוטה. סתם פרוטה של נחשת היא ואין ההודאה ממין הטענה שזה טענו כסף והוא הודה לו נחשת ודוקא שלא טענו אלא משקל שתי מעות כסף ויותר אבל טענו מטבע כסף היוצא בהוצאה כאילו תבעו שוה זה הוי וכל מה שיודה לו חשיב מין הטענה:

וההודייה בשוה פרוטה. ההודאה שמחייבתו לישבע לא תהא פחות משוה פרוטה שהוא משקל חצי שעורה של כסף מזוקק ואם היה מה שכפר לו פחות משתי כסף או מה שהודה פחות משוה פרוטה אינו חייב שבועה דאורייתא אבל משביעין אותו שבועת היסת שהיא מתקנת חכמים:

שתי כסף. שתי מעות כסף שהוא שליש דינר שהדינר שש מעות והוא משקל צ''ו שעורות בינוניות נמצאו שתי מעות משקל ל''ב שעורות כסף מזוקק:

מתני' שבועת הדיינין. השבועה שהדיינים משביעין אותה ע''י הודאה במקצת הטענה צריך שלא תהא הטענה פחות משתי כסף. ולאו אתחילת טענה קאי אלא אכפירה שהוא כופר בטענת חבירו לבד הודאת הפרוטה דבעינן שתהא תחילת הטענה שתי כסף ופרוטה:

מתני' גנבת את שורי וכו' חייב. דאע''ג שאינו משלם את הכפל בהודאה משלם את הקרן בהודאתו:

המית שורך את עבדי. קנסא הוא דמשלם שלשים סלעים אפי' אינו שוה אלא דינר:

אמר לו עבדו הפלת את שיני. דקנסא הוא שיוציא עבדו לחירות בשביל אחד מאבריו והרי הוא כבהמתו:

מָהוּ שֶׁיֹּאמַר לוֹ. צֵא יְדֵי שָׁמַיִם. נִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהִפִּיל שֶׁן טַבִּי עַבְדּוֹ. אָתָא גַבֵּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אָמַר לֵיהּ. טַבִּי עַבְדִּי מָצָאתִי עִילָּא לְשַׁחְרְרוֹ. אָמַר. לֵית בְּיָדָךְ. וְאֵין קְנָסוֹת אֶלָּא בְעֵדִים וּבְבֵית דִּין. הָדָא אָֽמְרָה אֵין אוֹמֵר לֹו. צֵא מִידֵי שָׁמַיִם. רִבִּי גַּמְלִיאֵל בֵּירִבִּי אִילָעִאי בְּעָה קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. רַבָּן גַּמְלִיאֵל כְּמָאן דְּאָמַר. מוּתָּר לְשַׁחְרֵר. אָמַר לֵיהּ. גַּרְמָהּ אָֽמְרָה שֶׁאָסוּר לְשַׁחְרֵר. דִּלֹא כֵן הָיָה לוֹ לְשַׁחְרְרוֹ מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הדרן עלך שבועת הפקדון

גרמה אמרה. כל עצמה של זו המעשה שמעינן מינה איפכא דקסבר אסור לשחרר דאל''כ היה לו לשחרר משעה ראשונה קודם שהפיל שינו ולא היה מי שימחה בידו:

ר''ג כמ''ד מותר לשחרר. אם ר''ג פליג אהא דאמרינן המשחרר עבדו עובר בעשה וקסבר מותר לשחרר דקס''ד הא דקאמר מצאתי עילה משום דאיהו קסבר מותר לשחרר אלא שחביריו לא הניחו לו וקאמר דעכשיו מצאתי עילה לעשות כדבריי:

הדא אמרה שאין אומרין לו צא ידי שמים. דא''כ אכתי היה ר''ג צריך לצאת ידי שמים והיה יכול לשחררו אלא ש''מ דאינו צריך:

לית בידך. לא הועלת כלום מפני שהודית מפי עצמך ואין קנסות להתחייב אלא בב''ד ובעדים:

מצאתי עילה לשחררו. היה שמח בדבר לפי שעבד כשר היה והיה מתאוה לשחררו:

נישמעינה מהדא. עובדא דרבן גמליאל:

מהו שיאמר לו צא ידי שמים. על מודה בקנס קאי אע''ג דמדינא פטור הוא אם אומרין לו שישלם כדי לצאת ידי שמים:

משנה: שְׁבוּעַת הַדַּייָנִין הַטַּעֲנָה שְׁתֵּי כֶסֶף וְהַהוֹדָייָה בְּשָׁוֶה פְרוּטָה. וְאִם אֵין הַהוֹדָייָה מִמִּין הַטַּעֲנָה פָּטוּר. כֵּיצַד שְׁתֵּי כֶסֶף לִי בְיָדֶךָ אֵין לְךָ בְיָדִי אֶלָּא פְרוּטָה פָּטוּר. שְׁתֵּי כֶסֶף ופְרוּטָה לִי בְיָדֶךָ אֵין לְךָ בְיָדִי אֶלָּא פְרוּטָה חַייָב. מְנָה לִי בְיָדֶךָ אֵין לְךָ בְיָדִי פָּטוּר. מְנָה לִי בְיָדֶךָ אֵין לְךָ בְיָדִי אֶלָּא חֲמִשִּׁים דֵּינָר חַייָב. מְנָה לְאַבָּא בְיָדֶךָ אֵין לְךָ בְיָדִי אֶלָּא חֲמִשִּׁים פָּטוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְמֵשִׁיב אֲבֵדָה׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שתי כסף ופרוטה. הוי כתבעו חטין ושעורין והודה לו באחד מהן דחייב:

מתני' גנבת את שורי וכו' חייב. דאע''ג שאינו משלם את הכפל בהודאה משלם את הקרן בהודאתו:

המית שורך את עבדי. קנסא הוא דמשלם שלשים סלעים אפי' אינו שוה אלא דינר:

אמר לו עבדו הפלת את שיני. דקנסא הוא שיוציא עבדו לחירות בשביל אחד מאבריו והרי הוא כבהמתו:

מִחְלְפָה שִׁיטָּתְהוֹן דְּבֵית הִלֵּל. כִּֽי יִתֵּן֩ אִ֨ישׁ אֶל רֵעֵ֜הוּ וגו'. אִם לְלַמֵּד שֶׁאֵין בֵּית דִּין נִזְקָקִין לְפָחוֹת מִשָּׂוֶה פְרוּטָה. כְּבָר כָּתוּב לְאַשְׁמָ֥ה בָֽהּ׃ פְּרָט לְפָחוֹת מִפְּרוּטָה. מִיכָּן שֶׁיֵּשׁ כָּאן יוֹתֵר מִכֶּסֶף. וְכָמָּה הוּא. שְׁתֵּי מָעִין. אוֹ כֶּסֶף פְּרוּטָה. יוֹתֵר מִכֶּסֶף ב' פְרוּטוֹת. סוֹף מַטְבֵּעַ כֶּסֶף מָעָה. וּתְהֵא מָעָה. אֽוֹ כֵלִים֙. מַה כֵלִים ב' אַף כֶּסֶף ב'. מַה מְקַייְמִין דְּבֵית שַׁמַּי אֽוֹ כֵלִים֙. כְּהָדָא דְתַנֵּי רִבִּי נָתָן. אֽוֹ כֵלִים֙. לְהָבִיא כְלֵי חֶרֶס. שְׁמוּאֵל אָמַר. טְעָנוֹ שְׁנֵי מְחָטִין וְהוֹדָה לוֹ בְאַחַת מֵהֶן חַייָב. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. וְהֵן שֶׁיְּהוּ יָפוֹת שְׁתֵי פְרוּטוֹת. שֶׁיְּהֵא הְטַּעֲנָה פְרוּטָה וְהַהוֹדָייָה פְרוּטָה. אַתְיָא כְבֵית שַׁמַּי דְלָא יַלְפֵּי כֶּסֶף מִכֵּלִים. בְּרַם כְּבֵית הִלֵּל דְּיַלְפֵּי כֶּסֶף מִכֵּלִים. מַה כֵלִים שְׁנַיִם אַף כֶּסֶף שְׁנַיִם. וְדִכְווָתָהּ. מַה כֶסֶף שְׁתֵּי מָעִין אַף כֵּלִים שְׁתֵּי מָעִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מחלפה שיטתהון דב''ה. אכתי קשיא על ב''ה מ''ט אמרו בטענה שתי מעין:

כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור וגו'. כתיב ומה בא כסף ללמדנו:

אם. ללמד שאין ב''ד נזקקין לדון בפחות משוה פרוטה הא כבר שמעינן מדכתיב לאשמה בה ודריש לה בת''כ פרט לפחות משוה פרוטה דלאו אשמה וחוב מיקרי ולאו כפירה היא:

מיכאן. דכסף דקרא בה ללמדינו שיש כאן בטענה יותר ממעה כסף והן שתי מעין כדיליף לקמיה מהקישא דכלים:

או. נימא דכסף דקרא פרוטה הוא ויותר מכסף דילפינן על ב' פרוטות הוא:

סוף מטבע כסף. של תורה מעה הוא ולא פחות מכאן:

ותהא מעה. ונימא דכסף אחת קאמר קרא:

או כלים. כתיב ומקשינן כסף לכלים:

מה מקיימין דב''ש או כלים. דאי לאו להיקשא אתו או כלים למה לי:

להביא כלי חרס. דכלים כל שהן משמע ואי לאו דכתיבי ה''א דוקא דבר חשוב כמו כסף בעינן:

והן. דוקא שהמחטין יפות שתי פרוטות כדי שלא תהא הכפירה וכן ההודאה פחות מפרוטה:

אתיא כב''ש. הא דשמואל כב''ש אתיא דע''כ שמואל ס''ל דלא בעינן בכלים שיהו שוין שתי מעין והא קמ''ל וא''כ אזלא שיטתיה כב''ש בענין דלא ילפי היקשא דכסף לכלים והלכך לא מקשינן נמי כלים לכסף אבל לב''ה דמקשי כסף לכלים ודכוות' מקשינן כלים לכסף מה כסף דבר חשוב ושתי מעין בעינן ה''נ כלים דבר חשוב שיהו שוין שתי מעין:

הלכה: שְׁבוּעַת הַדַּייָנִין כול'. הַטַּעֲנָה. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. מָעָה כֶסֶף. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. שְׁתֵּי מָעִין. 28a מִחְלְפָה שִׁיטָּתִין דְּבֵית שַׁמַּי. תַּמָּן אָֽמְרִין. כֶּסֶף דֵּינָר. וְהָכָא אָֽמְרִין. כֶּסֶף מָעָה. מִחְלְפָה שִׁיטָּתִין דְּבֵית הִלֵּל. תַּמָּן אָֽמְרִין. כֶּסֶף פְּרוּטָה. וְהָכָא אָֽמְרִין. כֶּסֶף תְּרֵין מָעִין. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. מִתְּחִילַּת מְכִירַת הָעִבְרִיָּה. מַה תְחִילַּת מְכִירָתָהּ בְּדֵינָר אַף קִידּוּשֶׁיהָ בְדֵינָר. וּבֵית הִלֵּל לְמֵידִין מִסּוֹף גֵּירוּעֶיהָ. מַה סוֹף גֵּירוּעֶיהָ בִפְרוּטָה אַף קִידּוּשֶׁיהָ בִפְרוּטָה. וּמַה טַעֲמָא דְבֵית שַׁמַּי. וְיָֽצְאָ֥ה חִנָּם֭ אֵ֥ין כָּֽסֶף׃. וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁאֵין כֶּסֶף. מַה תַלְמוּד לוֹמַר כָּֽסֶף. מִיכַּן שֶׁנִּמְכֶּרֶת יוֹתֵר מִכֶּסֶף. וְכַמָּה הִיא יוֹתֵר מִכֶּסֶף. דֵּינָר. אוֹ כָּֽסֶף פְּרוּטָה. יוֹתֵר מִכֶּסֶף שְׁתֵּי פְרוּטוֹת. סוֹף מַטְבֵּעַ כֶּסֶף מָעָה. וּתְהֵא מָעָה. רִבִּי אָבִין בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. שֶׁאִם בִּיקְשָׁה לְמִגִרַע מִגְרַעַת מָעָה בְּכָל שָׁנָה וְיוֹצְאָה. וְתִגְרַע בִּפְרוּטָה. אָמַר רִבִּי אָבִין. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁאִם בִּיקְשָׁה לִיגָּרַע מִתְּחִילַּת הַשָּׂנָה הַשִּׂשִּׂית. מַה תְּחִילַּת הַשָּׂנָה הַשִּׂשִּׂית גֵּירוּעֶיהָ בִפְרוּטָה אַף קִידּוּשֶׁיהָ בִפְרוּטָה. אֶלָּא תְּחִילַּת גֵּירוּעֶיהָ מָעָה כֶסֶף וְסוֹף גֵּירוּעֶיהָ בִפְרוּטָה. וּמָה טַעֲמָא דְבֵית הִלֵּל. מִמַּה שֶׁסּוֹף גֵּירוּעֶיהָ בִפְרוּטָה אַתְּ יוֹדֵעַ שֶׁקִּידּוּשֶׁיהָ בִפְרוּטָה. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁאִם נִשְׁתַּייֵר שָׁם שָׁוֶה פְרוּטָה שֶׁמָּא אֵינָהּ מְגָרַעֲתוֹ וְיוֹצֵא. כְּשֵׁם שֶׁסּוֹף גֵּירוּעֶיהָ בִפְרוּטָה כָּךְ קִידּוּשֶׁיהָ בִפְרוּטָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מה תחילת השנה הששית גירועיה בפרוטה וסוף גירועיה בפרוטה. כצ''ל וכן הוא בקידושין ושם גריס תחלת גירועיה בפרוטה וכו' ויותר מתישב היא. כלומר מה תאמר כאן דהשתא תחלת גירועיה וסוף גירועיה בפרוטות הן בתמיה והיכי מקיימית לקרא דאין כסף שעל המעה הוא נאמר שהרי משמעות הכתוב על סוף השנים הוא ויצאה חנם אין כסף שכבר אין עליה מעה כסף והלא אפי' בתחילת גירועיה כגון שהוא רוצה לצאת לאחר ב' או ג' חדשים ולחשוב עמו ולהגרע בפדיונה שוב אין מעה כסף עליה וא''כ שנמכרה במעה לא מצית אמרת:

אלא תחלת גירועיה מעה וסוף גירועיה פרוטה. כלומר אלא ודאי דהשתא מוקמינן אדינר ושפיר מצית לאוקמי לקרא דבסוף השנים איירי דכשהיא נמכרת בדינר היה תחלת גירועיה במעה מעה וסוף גירועיה הוא דבפרוטה וה''ק ויצאה חנם אין כסף שבשעת יציאתה היינו בתוך שנה הששית שוב אין מעה כסף עליה אבל אם נמכרה בתחילה בפחות מדינר אפי' קודם שנה ששית אין מעה כסף עליה והיינו טעמייהו דב''ש:

ומ''ט דבית הלל. גמרי מסוף גירועיה שהיא בפרוטה דהגע עצמך שאפי' אם לא נשתייר עליה אלא שוה פרוטה שמא אינה מגרעת ויוצאת הילכך ילפינן קידושין מינה הואיל דאשכחן דשוה פרוטה חשיב ממון לענין גרעון:

הגע עצמך. אי אתה יכול לומר כן דהגע עצמך שאם נמכרה בתחילה במעה ואם בקשה ליגרע מתחילת השנה הששית וכלומר שאף שעדיין לא הגיעו סוף השנים והיא רוצה להגרע בפדיונה ולחשוב עמו על כרחך בפרוטה פרוטה מגרעת ולא במעה וא''כ קשיא:

ותגרע בפרוטה. ומנא לך דהגרעון במעה הוא הא שפיר משכחת לה נמי שנמכרה לו בתחילה במעה והגרעון היא בפרוט' ובפרוטות:

שאם ביקשה ליגרע מגרעת מעה בכל שנה ויוצאת. כלומר להכי אמרי בדינר דשייכא ביה גרעון מעה בכל שנה שאם נמכרה בתחילה לשש שנים בדינר והדינר הוא שש מעין מגרעת לו מעה לכל שנה ושנה שהיתה בשיעבודו ויוצאת:

ותהא מעה. ומנא לך דביותר היא נמכרה ודוקא בדינר:

סוף מטבע כסף מעה. הא לא מצית אמרת דע''כ אין מטבע כסף האמור בתורה פחות ממעה דגרה הוא מעה ולא מצינו דכתיבא בקרא פחות מגרה:

או כסף פרוטה. או נימא דכסף האמור כאן פרוטה הוא ויותר מכסף שתי פרוטות הן ובאלו היא נמכרה בתחלה:

וכמה היא יותר מכסף דינר. דקרא ה''ק אין כסף שכבר אין מעה כסף עליה לפי שמגרעת היא בפדיונה שמחשבת היא עם האדון בכמה לקחה וכמה שנים שעברו בשיעבודה ולפי חשבון השנים מגרעת פדיונה ונותנת לו השאר ומזה שמענו דע''כ שנמכרת בתחילה בדינר כדמסיק לקמיה:

מכאן שנמכרת. בתחלה במה שהוא יותר מסתם כסף האמור בתורה והוא מעה ומוקמינן הכא איותר ממעה שהוא דינר כדמפרש ואזיל:

וכי אין אנו יודעין. שאם יוצאת בחנם אין כסף:

ומה טעמא דב''ש. השתא מפרש מנא להו דתחילת מכירתה בדינר הוי:

ר' יעקב בר אחא. קאמר דהיינו טעמייהו דב''ש בקידושין דלמדין מתחילת מכירת של אמה העברייה שהיא בדינר כדיליף לקמיה וב''ה סברי דלמדין מסוף גירועיה כשהיא יוצאת בגרעון כסף ואפי' אין לו עליה אלא פרוטה אחת מגרעת בפדיונה ויוצאת:

מחלפה שיטתין דב''ש. דהתם גבי קידושין אמרי דכסף דינר הוי והכא מפרשי לכסף דקרא מעה וכן קשיא דב''ה אדב''ה:

גמ' הטענה. ברייתא היא דפליגי ב''ש וב''ה בשיעור הטענה וגרסינן להאי סוגיא בפ''ק דקידושין הל' א':

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source