Vayedaber

תַּנֵּי. וְגוּנַּב מִבֵּ֣ית הָאִ֑ישׁ. לֹא מִבֵּית הַשּׁוֹאֵל. וָמַר וְגוּנַּב מִבֵּ֣ית הָאִ֑ישׁ. לֹא מִבֵּית נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׁוֹכֵר. מִכֵּיוָן שֶׁשְּׁמִירָתוֹ עָלָיו כְּמִי שֶׁהוּא עָלָיו. שֶׁתִּימְצָא אוֹמֵר. שָׁלֹשׁ פַּרְשִׁיּוֹת הֵן. הַתַּחְתּוֹנָה בְשׁוֹאֵל. וְהָאֶמְצָעִית בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׁוֹכֵר. וְהָעֶלְיוֹנָה בְשׁוֹמֵר חִנָּם. שׁוֹאֵל לְפִי שֶׁנֶּהֱנֶה אֶת הַכֹּל מְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּל. נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׁוֹכֵר לְפִי שֶׁנֶּהֱנֶה מִקְצָת וּמְהַנֶּה מִקְצָת נִשְׁבָּע מִקְצָת וּמְשַׁלֵּם מִקְצָת. שׁוֹמֵר חִנָּם שֶׁאֵין לוֹ הֲנָייָה נִשְׁבָּע וְיוֹצֵא. מָהוּ נִשְׁבָּע. לֹא פָשַׁעְתִּי. הָיוּ אֲחֵרִים יוֹדְעִין שֶׁלֹּא פָשַׁע מַאי. 40b נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. הֲרֵי שֶׁנִּמְצָא הַגַּנָּב וְאֵין לוֹ לְשַׁלֵּם. מָהוּ שֶׁיֹּאמַר לוֹ. בּוֹא וְהִשָּׁבַע לִי שֶׁלֹּא נָתַתָּ עֵינֶיךָ בָהּ לְגוֹזְלָהּ. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. וְאִם לֹ֤א יִמָּצֵא֙ הַגַּנָּ֔ב. הָא אִם נִמְצָא פָּטוּר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

נישמעינה מהדא. ברייתא במכילתא וכך היא שנויה שם ואם לא ימצא הגנב למה נאמר ממשמע שנאמר אם ימצא הגנב ישלם שנים שומע אני שאם נמצא גנב ויש לו בעל הבית פטור מכל דבר. כלומר השומר שהוא בעה''ב בשעת גניבה. מה ת''ל אם לא ימצא הגנב שומע אני שאם נמצא גנב ואין לו לשלם לא יאמר לו בעל גניבה בא והשבע לי שלא היה בלבך למכרם לכך נאמר אם לא ימצא הגנב שאם נמצא הגנב בעל הבית פטור מכל מקום. כלומר שאין יכול להשביעו. שלא נתן עיניו בה לגוזלה וקמה לי' ברשותיה והשתא שאין לו להגנב לשלם תשלם לי אתה שהרי כגונב בתחלה אתה לכך נאמר אם לא ימצא הגנב כדדרשינן לה בטוען טענת גנב שאם לא ימצא כמו שהוא טוען אלא שהוא גנבה דאז לשלם אבל אם נמצא הגנב ואין לו לשלם פטור השומר מכל מקום ושמעינן שאינו יכול להשביעו שבועה זו כשידוע שנגנבה שנמצא וה''נ בגנב אם יש עדים שנגנבה ושלא פשע אין כאן שבועה כלל:

היו אחרים יודעין שלא פשע. בשמירתו וטוען שנגנבה או שנאבדה ועדי' מעידין גם ע''ז ונמצא שא''צ לישבע שבועה שלא פשעתי מאי דיני' אם הבעה''ב יכול להשביעו שלא נתת עיניך בה ושלחת בו יד מקודם שיאבד:

נשבע מקצת. על השבור' ושבויה ומתה ומשלם מקצת בגניבה ואבידה:

שנהנה מקצת. שהשומר שכר נוטל שכר ומהנה מקצת לבה''ב ששמירתו עליו וכן השוכר נהנה במלאכתו ומהנה לבעה''ב שמשלם שכרו ושמירתו עליו:

שתמצא אומר. נמצאת אומר אלו שלשה פרשיות הכתובין בתורה התחתונה בשואל וכו':

מכיון. ומשני דשאני ש''ש והשוכר מכיון ששמירתו עליו כמי שהוא עליו כלומר שכמי שמוטל עליו הוא שאע''פ שהשומר שכר נוטל שכר מ''מ הרי שמירתו מוטל עליו ולא הוי כל הנאה שלו כשואל שהוא עושה בה מלאכתו בחנם:

ופריך ואימר וגונב מבית האיש וכו' דמאי חזית למעוטי שואל מהאי דינא דמיירי בפרשה אימא למעוטי נמי נושא שכר והשוכר דהא האי פרשה בש''ח מישתעי כדאמר לקמן ונימא דגם ש''ש והשוכר לא מקני להו כפילא בדיבורא:

לא מבית השואל. גם ברייתא זו ע''כ דלענין טענת גנב מיתפרשא ולענין מקני כפילה ומשום דהתורה הקנה לשומר הכפל מפני שנתרצה לשלם ואע''פ שהיה יכול לפטור עצמו בשבועה והיינו דקאמר ולא מבית השואל כלומר דלאפוקי דיניה דשואל לאו הכי הוא שאע''פ שנתרצה לשלם לא מקני ליה כפילא וטעמא דהואיל וכל הנאה שלו לא מקני ליה כפילא:

רִבִּי יוּדָן בָּעֵי. טְעָנוֹ טַעֲנַת גַּנָּב שֶׁלְּאוֹנְסִין. אָמַר לוֹ. בָּא לֵיסְטֵיס מְזוייָן וּנְטָלָהּ. מָהוּ שֶׁיְּשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל שֶׁלְּאוֹנְסִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אִין כֵּינִי נִיתְנֵי. שׁוֹמֵר שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר. דְּתַנֵּי. לֹא מָצִינוּ בְשׁוֹמֵר שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר שֶׁמְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל שֶׁלְּאוֹנְסִין. וְתַנֵּי עֲלָהּ. זֶהוּ קַל וָחוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו תְּשׁוּבָה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן נִמְצֵאתָ אוֹמֵר. הֲרֵי זֶה קַל וָחוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו תְּשׁוּבָה. דּוּ יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. מָצִינוּ בְשׁוֹמֵר שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. תֹּאמַר בְּשׁוֹאֵל שֶׁמְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל מִכָּל מָקוֹם. וְתַנֵּי עֲלָּהּ. הֲרֵי זֶה קַל וָחוֹמֵר שֶׁאֵין עָלָיו תְּשׁוּבָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ותני עלה וכו'. סיומא דמילתא היא והיאך תני דאין על ק''ו זה תשובה אלא ודאי דאין ש''ש משלם תשלומי כפל בטענת לסטים מזוין:

דהוא יכיל מימר ליה. דהא איכא למיפרך ליה מה לש''ש שכן מצינו לפעמים בנושא שכר והשוכר דמשלם תשלומי כפל תאמר בשואל שאינו משלם תשלומי כפל בכל מקום כצ''ל:

ותני עלה. ותו הא דאמרינן לעיל גבי ק''ו דשואל משומר שכר לחייבו בגניב' ואבידה ותני עלה זהו ק''ו שאין עליה תשובה כצ''ל ואי איתא דשומר שכר משלם תשלומי כפל בטענת ליסטים מזוין הרי יש עליו תשובה כדאמר ר' חנינה דאם אומר את כן נמצאת אומר דה''ז ק''ו שיש עליו תשובה:

דתני וכו'. תשלומי כפל של אונסין. כלו' ואי איתא הא מצינו דמשלם כפל בטענה של אונסין:

א''ר יוסי. ודאי לא דאין כיני אי אמרת דמשלם קשיא ליתני בברייתא דלקמיה דגם בש''ש והשוכר מצינו דלפעמים משלם תשלומי כפל:

מהו שישלם תשלומי כפל של אונסין. כלומר על טענה של אונסין מהו שישלם תשלומי כפל שהרי רצה לפטור עצמו בטענה זו:

טענו טענת גנב של אונסין. שומר שכר שטען נגנבה באונס ממנו כגון שאמר לו בא לסטים מזוין ונטלה הימנו ונשבע ונמצא שהוא שקר:

אֵין כָּתוּב בְּשׁוֹאֵל אֶלָּא שְׁבוּרָה. אֲבֵידָה וּגְנֵיבָה מְנַיִין. וְדִין הוּא. מָה אִם נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׁוֹכֵר שֶׁאֵין מְשַׁלְּמִין שְׁבוּרָה וּמֵתָה מְשַׁלְּמִין גְּנֵיבָה וָאֲבֵידָה. שׁוֹאֵל שֶׁמְשַׁלֵּם שְׁבוּרָה וּמֵתָה אֵינוֹ דִין שֶׁיְּשַׁלֵּם אֲבֵידָה וּגְנֵיבָה. וְתַנֵּי עֲלָהּ. הֲרֵי זֶה קַל וָחוֹמֶר שֶׁאֵין עָלָיו תְּשׁוּבָה. שְׁבוּייָה מְנַיִין. נֶאֱמַר כָּאן וְנִשְׁבַּ֣ר אוֹ מֵ֑ת וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וּמֵ֛ת אֽוֹ נִשְׁבַּ֥ר. מַה לְהַלָּן שְׁבוּיָה עִמָּהֶן אַף כָּאן שְׁבוּיָה עִמָּהֶן. עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל כְּרִבִּי נָתָן. רִבִּי נָתָן אוֹמֵר. אוֹ. לְרַבּוֹת אֶת הַשְּׁבוּיָה. וּכְרִבִּי מֵאִיר דְּאָמַר. גְּזֵירָה שָׁוָה בְמָקוֹם שֶׁבָּאת. מַה לְהַלָּן נִשְׁבָּעִין עַל הָאוֹנְסִין. אַף כָּאן נִשְׁבָּעִין עַל הָאוֹנְסִין. עוּד דְּרִבִּי נָתָן. דְּרִבִּי נָתָן אוֹמֵר. אוֹ מֵ֑ת. לְרַבּוֹת אֶת הַשְּׁבוּיָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

עוד דר' נתן. כלומר על כרחך לר''מ ס''ל דאף לר''ע צריכא ליה לדרשא דר' נתן דאו לרבות את השבויה ולא כדיליף לה בג''ש מש''ש:

וכר''מ. לר''ע פריך דיליף שבויה דהוי כשבורה בשואל בג''ש משומר שכר ולר''מ דס''ל ג''ש במקום שבאת דילפינן לה לכל דבר ממקום שבאת ללמוד כדאמר בפ' שבועות העדות דון מינה ומינה א''כ ה''נ נילף הכל מש''ש דמה להלן שבויה כשבורה ומתה לפטורה דש''ש נשבע על האונסין לפטור עצמו ה''נ נימא בשואל דנשבע על השבויה לפטור עצמו:

כר' ישמעאל. דריש לה כר' נתן דיליף מאו מת דכתיב גבי שואל או לרבות את השבויה:

ונאמר להלן. בשומר שכר ומת או נשבר או נשבה ולקמיה פריך עלה:

שבויה. בשואל מנין:

ותני עלה וכו'. לקמן מפרש לה:

אין כתיב בשואל. השתא מפרש ליה לדיניה דשואל והלא אין כתיב בשואל בהדיא אלא שבורה או מתה דרבתה התורה לחייבו באונסין אבידה וגניבה מנין:

כְּתִיב כִּֽי יִתֵּן֩ אִ֨ישׁ אֶל רֵעֵ֝הוּ חֲמ֨וֹר אוֹ שׁ֥וֹר אוֹ שֶׂ֛ה וגו'. שְׁבוּעַת יְי תִּֽהְיֶה֙בֵּ֣ין שְׁנֵיהֶ֔ם. גְּנוּבָה. אִם גָּנוֹב יִגָּנֵב֭ מֵֽעִמּ֑וֹ. אֲבֵידָה. וְאִם. לְרַבּוֹת הָאֲבֵידָה. עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. מָה אִם גְּנֵיבָה שֶׁקְּרוֹבָה לְאוֹנְסִין אַתְּ אָמַר מְשַׁלֵּם. אֲבֵידָה שֶׁאֵינָהּ קְרוֹבָה לְאוֹנְסִין לֹא כָל שֶׁכֵּן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מה אם גניבה. שהיא קרובה לאונס יותר מן האבידה:

כר' ישמעאל. אבל ר' ישמעאל דריש לה מק''ו כדתני בברייתא:

עד כדון זו דברי ר''ע דדריש לה מוי''ו דואם:

כתיב כי יתן איש אל רעהו וגו'. והאי פרשה אמצעית דבשומר שכר משתעי ויליף לה דחייב בגניבה ואבידה גניבה דכתיבא בהדיא ואם גנב יגנב מעמו ישלם לבעליו ואבידה דריש לה מואם לרבות האבידה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source