וּמָנַיִין שֶׁאֵין מְדַבֵּר אֶלָּא עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וָקֳדָשָׁיו. הִזְהִיר וְעָנַשׁ עַל יְדֵי טוּמְאָה וְחִייֵב קָרְבָּן עַל יְדֵי טוּמְאָה. מָה עוֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה הָאָמוּר לְהַלָּן בְּטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וָקֳדָשָׁיו. אַף כְּשֶׁחִייֵב קָרְבָּן עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וָקֳדָשָׁיו. רִבִּי אֶלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר. בְּתוֹךְ שֶׁאָמַר לֹֽא אָכַ֨לְתִּי בְאוֹנִי מִמֶּ֗נּוּ. יָכוֹל יִשְׂרָאֵל שֶׁאָכַל מַעֲשֵׂר אוֹנֵן אוֹ טָמֵא יָבִיא קָרְבָּן. תַּלְמוּד לוֹמַר מֵאֵֽלֶּה. יֵשׁ מֵאֵלֶּה חַייָב וְיֵשׁ מֵאֵלֶּה פָטוּר. אוֹצִיא אֶת הַמַּעֲשֵׂר שֶׁאֵינוֹ בָעֲוֹן מִיתָה וְלֹא אוֹצִיא אֶת הַתְּרוּמָה שֶׁהִיא עֲוֹן מִיתָה. שֶׁנֶּאֱמַר וּמֵ֥תוּ ב֖וֹ כִּ֣י יְחַלְּלוּהוּ. תַּלְמוּד לוֹמַר מֵאֵֽלֶּה. יֵשׁ מֵאֵלֶּה חַייָב וְיֵשׁ מֵאֵלֶּה פָטוּר. אוֹ מַה לְהַלָּן בִּתְרוּמָה אַף כָּאן בִּתְרוּמָה. וְלֹא מֵעֲבוֹדָה זָרָה לָמַדָתָּהּ. וַעֲבוֹדָה זָרָה לִמְּדָה עַל כָּל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. לוֹמַר. מָה עֲבוֹדָה זָרָה מְיוּחֶדֶת שֶׁחַייָבִין עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת. יָצָאת תְּרוּמָה שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא עֲוֹן מִיתָה.
Pnei Moshe (non traduit)
או מה להלן בתרומה. או אינו אלא דילפינן אשם אשם כתיב הכא ואשם וכתיב התם והשיאו אותם עון אשמה מה להלן תרומה אף כאן תרומה. ומשני ולא מע''ז למדתה שהרי בכל התורה כונה למדין אנחנו מע''ז כדדרשינן בפ' כלל גדול תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה והנפש אשר תעשה ביד רמה וגו' והאי בע''ז מישתעי והוקשי כל התורה כולה לע''ז שאין מביאין קרבן אלא על דבר שזדונו כרת לאפוקי תרומה שהיא עון מיתה:
ת''ל מאלה. דהדר כתיב התם והיה כי יאשם לאחת מאלה למיעוטא לתרומה מקרבן:
ת''ל מאלה. והוא ידע ואשם לאחת מאלה והאי קרא בשבועות ביטוי שפתים כתיב ודריש לה בת''כ למיעוטא אטומא' דכתיבא לעיל בהאי פרשה:
ומנין. שאין הכתוב הזה מדבר אלא בטומאת מקדש וקדשיו. ברייתא הוא בתורת כהנים פרשת ויקרא לעיל מהאי ברייתא דמייתי לעיל ומנין לידיעה בתחלה:
הזהיר וענש על ידי טומאה. מצינו אזהרה ועונש בטומאה ומצינו שחייב כאן קרבן על הטומאה:
מה עונש ואזהרה. גבי טומאת מקדש וקדשיו כתיבי שנאמר לא יטמאו את מקדשי הרי אזהרת מקדש בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר הרי זה אזהרת קדש אי נמי מבכל קדש לא תגע וילפינן במכות דבאכילת קדש בטומאת הגוף הכתוב מדבר ועונש כתיב כי את מקדש ה' טמא ונכרת הרי עונש מקדש והנפש אשר תאכל בשר וגו' הרי עונש קדש:
מתוך שנאמר. גבי מעשר שני לא אכלתי באוני ממנו ולא בערתי ממנו בטמא ומכאן אזהרה לאכילת מעשר בטומאה ובאנינות יכול אם אכל באנינות או בטומאה יהא חייב קרבן:
ולא אוציא את התרומה שהיא בעון מיתה. באוכלה בטומאת הגוף:
רִבִּי בּוֹן בָּעֵי. אִם לֹא נוֹדַע לוֹ בַסּוֹף הֵיךְ מֵבִיא קָרְבָּן. אֶלָּא אִם אֵינוֹ עִנְייָן לִידִיעָה בַסּוֹף תְּנֵיהוּ עִנְייָן לִידִיעָה בַתְּחִילָּה. הָתֵיבוֹן. הֲרֵי כְתִיב אֽוֹ הוֹדַ֤ע אֵלָיו֙ חַטָּאת֔וֹ וְהֵבִ֧יא. מֵעַתָּה אִם אֵינוֹ עִנְייָן לִידִיעָה תְּחִילָּה תְּנֵיהוּ עִנְייָן לִידִיעַת סוֹף. פָּתַר לָהּ בִּמְחוּייָבֵי חַטָּאוֹת וָאֲשָׁמוֹת ווַדָּאִין שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶן יוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁמֵּבִיאִין אַחַר יוֹם הַכִּיפּוּרִים וְחַייָבֵי אֲשָׁמוֹת תְּלוּיִין פְּטוּרִין. 4a תַּלְמוּד לוֹמַר אֽוֹ הוֹדַ֤ע אֵלָיו֙ חַטָּאת֔וֹ וְהֵבִ֧יא. אַף לְאַחַר יוֹם הַכִּיפּוּרִים.
Pnei Moshe (non traduit)
ר' בון בעי. עלה דלמאי איצטריך למילף לידיעה בסוף פשיטא דהרי אם לא נודע לו בסוף היך הוא מביא קרבן אלא תני הכי אם אינו ענין לידיעה בסוף וכו':
התיבון. עלה הרי כתיב בחטאת או הודע אליו חטאתו אשר חטא והביא קרבנו וגו':
מעתה אם אינו ענין לידיעת סוף תניהו ענין לידיעות תחילה כצ''ל. וגי' הספר למאי דנקט מעיקרא בלישני' דלעיל. וכלו' דפריך מעתה נאמר ג''כ בחטאת דליבעי ידיע' בתחילה דהא לידיע' בסוף ל''צ קרא:
תלמוד לומר או הודע וגו'. להביא אפי' כי מתיידע ליה בתר יום הכפורים דבעי להביא חטאת:
פתר לה. לידיעה דכתיבא גבי חטאת דצריכא היא למיגמר מינה להא דתנן בפ''ו דכריתות במחייבי חטאות ואשמות ודאין שעבר עליהן יה''כ שחייבין להביא אחר יה''כ וחייבי אשמות תלוין פטורין לפי שיה''כ מכפר על חטא שלא נודע לו כדדריש התם לפני ה' חטא שאין מכיר בו אלא המקום יה''כ מכפר ואי לאו קרא דידיעה גבי חטאת הוי אמינא אפי' חייבי חטאות ודאין היכא דלא מתיידע ליה עד לאחר יום הכפורים דלא מייתי חטאת דהא ביום הכפורים לא הוי נודע לו וחטא שאין מכיר בו אלא המקום הוה:
אָמַר רִבִּי חֲנִינָה קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. וּמֵעֲבוֹדָה זָרָה לָמַדָתָּהּ. וִילַמֵּד מֵעֲבוֹדָה זָרָה לְכָל דָּבָר בִּידִיעָה אַחַת. אָמַר לוֹ. עֲבוֹדָה זָרָה בְּקָבוּעַ וְטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וָקֳדָשָׁיו בְּעוֹלֶה וְיוֹרֵד. וְאֵין לְמֵידִין קָבוּעַ מֵעוֹלֶה וְיוֹרֵד וְלֹא עוֹלֶה וְיוֹרֵד מִקָּבוּעַ. וּמַה חֲמִית מֵימַר. בְּטוּמְאַת הַקּוֹדֶשׁ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. נֶאֱמַר כָּאן בְּהֵמָ֣ה טְמֵאָ֔ה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן בְהֵמָה טְמֵאָ֗ה. מַה בְהֵמָה טְמֵיאָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן בְּטוּמְאַת הַקּוֹדֶשׁ. אַף בְּהֵמָ֣ה טְמֵאָ֔ה הָאֲמוּרָה כָאן בְּטוּמְאַת הַקֹּדֶשׁ. אֵין לִי אֶלָּא טוּמְאַת הַקֹּדֶשׁ. טוּמְאַת מִקְדָּשׁ מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר וְטוּמְאָתוֹ עָלָי֑ו. מַה חֲמִית מֵימַר. בְּטָמֵא שֶׁאָכַל טָהוֹר אוֹ בְטָהוֹר שֶׁאָכַל טָמֵא. תַּלְמוּד לוֹמַר וְטוּמְאָתוֹ עָלָי֑ו. בְּטוּמְאַת הַגּוּף וְלֹא בְטוּמְאַת בָּשָׂר. רִבִּי אוֹמֵר. וְאָכַ֛ל וְטוּמְאָתוֹ עָלָי֑ו. בְּטוּמְאַת הַגּוּף וְלֹא בְטוּמְאַת בָּשָׂר. רִבִּי חִייָה אוֹמֵר. נֶאֶמְרוּ קֳדָשִׁים לְשֵׁם רַבִּים וְנֶאֶמְרָה טוּמְאָה לְשֵׁם יָחִיד. הָא מָה אֲנֵי מְקַייֵם וְטוּמְאָתוֹ עָלָי֑ו. בְּטוּמְאַת הַגּוּף. לֹא בְטוּמְאַת בָּשָׂר. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. לֹא דִיבֵּר אֶלָּא בְמִי שֶׁטּוּמָאָה פוֹרֶשֶׁת מִמֶּנּוּ. יָצָא בָשָׂר שֶׁאֵין טוּמְאָה פוֹרֶשֶׁת מִמֶּנּוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
אלא במי שטומאה פורשת ממנו. דעליו כתיב משמע כל זמן שהטומאה עליו ויכולה לפרוש ממנו והיא טומאת הגוף שיש לו טהרה במקוה:
נאמר קדשים לשם רבים. השלמים לשון רבים. ונאמר טומאה בלשון יחיד וטומאתו עליו ואי בטומאת בשר מיירי וטומאתו עליהם מיבעיא ליה:
ר' אומר ואכל וטומאתו עליו. כלומר דאי מקרא קמא וטומאתו עליו איכא למיפרך אימא בטומאת בשר מדבר דכתיב עליו לשון זכר דמשמע דאבשר קאי דאי בטומאת הגוף בלשון נקבה מיבעי ליה למיכתב כמו ברישיה דקרא דכתיב והנפש אשר תאכל וגו' הלכך יליף לה רבי מקרא דבתריה דכתיב ואכל מבשר זבח השלמים ולגלויי נמי על וטומאתו עליו דקרא קמא בטומאת הגוף מישתעי:
מה חמית מימר. דקרא דפ' צו בטמא שאכל טהור מישתעי או אינו אלא בטהור שאכל טמא מיירי:
ת''ל וטומאתו עליו. ויליף טומאתו טומאתו דכתיב גבי טומאת מקדש בפ' חוקת טמא יהיה עוד טומאתו בו:
בטומאת הקדש. שאכל קדש בטומאת הגוף:
נאמר כאן. אלא מהכא נאמר כאן בעולה ויורד או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה ובהמה מיותר הוא שהרי בהמה בכלל חיה אלא לג''ש דנאמר להלן בפ' צו גבי אוכל קדשים בטומאת הגוף והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים וגו' וטומאתו עליו וגו' ודריש לקמן דבטומאת הגוף מישתעי וכתיב התם ונפש כי תגע בכל טמא וגו' או בבהמה טמאה וגו' ואכל מבשר זבח השלמים וגו':
ומה חמית מימר. אי הכי דאין למדין עולה ויורד מקבוע א''כ הדרא קושיא לדוכתה ומה חמית מימר דבטומאת הקדש דוקא הכתוב מדבר אימא תרומה נמי:
ומע''ז למדתה. ואי מע''ז אנחנו למדין א''כ ניליף להקיש גם לענין ידיעה כמו דע''ז בידיעה אחת והיא לבסוף וא''צ ידיעה בתחילה ה''ה לכל מחויבי קרבן ואמאי בעי הכא ידיע' בתחילה. ומשני ע''ז בחטאת קבועה היא וכאן בעולה ויורד ואין למדין זה מזה:
אִם כֵּן מַה הוֹעִיל לוֹ יוֹם הַכִּיפּוּרִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. נַעֲשִׂית לוֹ יוֹם הַכִּיפּוּרִים כְּאָשָׁם תָּלוּי. מֵת לִפְנֵי יוֹם הַכִּיפּוּרִים עֲוֹנָ֥ה בָֽהּ. אַחַר יוֹם הַכִּיפּוּרִים כְּבָר כִּיפֵּר.
Pnei Moshe (non traduit)
מת לפני יה''כ עונה בה. ואם מת לאחר יה''כ קודם שהביא קרבנו כבר כיפר עליו יה''כ כמו האשם תלוי דמכפר לו אם מת קודם שיביא חטאת:
נעשית לו יה''כ כאשם תלוי. הבא על הספק וכי מתיידע ליה אח''כ צריך להביא חטאת וה''נ כן דכשיוודע לו מביא קרבן עולה ויורד ומועיל לו יה''כ כמו דמהני לי' אשם תלוי אם מת קודם שיביא החטאת כדמפרש ואזיל:
אם כן מה הועיל לו יום הכפורים. אמתני' מהדר דקתני שעיר הנעשה בפנים ויה''כ תולה ולענין מאי הועיל לו אם אינו מכפר:
משנה: אֵין בָּהּ יְדִיעָה בַתְּחִילָּה אֲבָל יֶשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַסּוֹף שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַחוּץ וְיוֹם הַכּפּוּרִים מְכַפֵּר שֶׁנֶּאֱמַר מִלְּבַד חַטַּאת הַכִּיפּוּרִים עַל מַה שֶּׁזֶּה מְכַפֵּר זֶה מְכַפֵּר. מָה הַפְּנִימִי אֵין מְכַפֵּר אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ יְדִיעָה אַף חִיצוֹן לֹא יְכַפֵּר אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ יְדִיעָה׃
Pnei Moshe (non traduit)
שנאמר. בשעיר הנעשה בחוץ ושעיר חטאת אחד מלבד חטאת הכפורים וחטאת הכפורים הוא השעיר הנעשה בפנים והקישן הכתוב ללמדך שעל מה שזה מכפר זה מכפר מה הפנימי אינו בא אלא על דבר שיש בו ידיעה ומאי נינהו ידיעה בתחלה כדפרישית במתני' דלעיל דיליף לה מקרא אף שעיר הנעשה בחוץ אינו מכפר אלא על שיש בו ידיעה ומאי נינהו ידיעה בסוף ולא בתחלה דלא אתיא לכלל קרבן ומכפר זה כפרה גמורה בלא תליה:
ויה''כ. עצמו מכפר עם השעיר:
שעיר הנעשה בחוץ. הקרב במזבח החיצון במוספין של יה''כ:
מתני' אין בה ידיעה בתחילה. שלא ידע בטומאה זו מימיו וזה לא בא לכלל קרבן לעולם שהרי אין קרבן בא אלא על שיש בו ידיעה בתחלה:
וְכִפֶּ֣ר עַל הַקּוֹדֶשׁ מִטּוּמְאֹת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וגו'. יֵשׁ לִי בְעִנְייָן זֶה שָׁלֹשׁ טֻמְאוֹת. טוּמְאַת עֲבוֹדָה זָרָה. שֶׁנֶּאֱמַר לְמַ֗עַן טַמֵּא֙ אֶת מִקְדָּשִׁ֔י. גִּילּוּי עֲרָיוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר לְבִלְתִּ֨י עֲשׂ֜וֹת מֵחוּקּוֹת הַתּֽוֹעֵבֹת֙. שְׁפִיכוּת דָּמִים. שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹ֧א תְטַמְּאוּ אֶת הָאָ֗רֶץ. יָכוֹל עַל כָּל הַטֻּמְאוֹת הַלָּלוּ שָׁעִיר זֶה מְכַפֵּר. תַּלְמוּד לוֹמַר מִטּוּמְאֹת וְלֹא כָל טוּמְאוֹת. מַה מָצִינוּ שֶׁחִלֵּק הַכָּתוּב בְּטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וָקֳדָשָׁיו. אַף כָּאן לֹא נַחֲלוֹק אֶלָּא בְטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וָקֳדָשָׁיו. דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. 4b מִמְּקוֹמוֹ הוּא מוּכְרַע. שֶׁנֶּאֱמַר וְכִפֶּ֣ר עַל הַקּוֹדֶשׁ מִטּוּמְאֹת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל. כָּל טוּמְאָה שֶׁבַּקּוֹדֶשׁ. יָכוֹל עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וָקֳדָשָׁיו שָׁעִיר זֶה יְכַפֵּר. תַּלְמוּד לוֹמַר וּמִפִּשְׁעֵיהֶ֖ם. אֵילּוּ הַמָּֽרְדִין. וְכֵן הוּא אוֹמֵר מֶ֤לֶךְ מוֹאָב֙ פָּשַׁ֣ע בִּ֔י.
Pnei Moshe (non traduit)
ת''ל ומפשעיה' אילו המורדין. שהוא מזיד להכעיס ואינן בני קרבן כדתנן לקמן על זמן טומאת מקדש וקדשיו שעיר הפנימי ויה''כ מכפר ועל שיש בה ידיעה בתחילה ואין בה ידיעה בסוף תולה הוא דכתיב לכל חטאתם ודריש בת''כ במחוייבי חטאת וכלומר שיבוא לכלל חטאת וזהו יש בה ואין בה. וה''ג בת''כ. אחר תיבת פשע בי. וכך הוא אומר אז תפשע לבנה בעת ההיא מכאן אמרו כל שיש בה ידיעה בתחלה וידיעה בסוף והעלם בנתיים ה''ז בעולה ויורד יש בה ידיעה בתחלה ואין בה ידיעה בסוף שעיר הנעשה בפנים ויה''כ תולה עד שתוודע לו יביא בעולה ויורד וכן הוא אומר לכל חטאתם במחויבי חטאות ע''כ ויש שם בספרי הדפוס חסרון הניכר. ולקמן בפ''ה שם היא הנוסחא הנכונה:
יכול על מקדש וקדשיו. כלומר על סתם וכל טומאת מקדש וקדשיו יכפר ואפי' על שיש בה ידיעה תחילה וסוף וצריך לגרוס יכול על כל וכו' והכי הוא בת''כ:
ממקומו הוא מוכרע. מקרא דהכא גופי' נשמע דבטומאת מקדש וקדשיו הוא דמכפר דכתיב וכפר על הקדש מטומאת משמע מטומאת הקדש:
מה מצינו שחלק הכתוב. כלומר הואיל דמצינו שחלק הכתוב בטומאת מקדש וקדשיו שאינו מביא חטאת קבוע אלא בעולה ויורד אף כאן דמטומאות כתיב לחלוק הכתוב דלא מיירי אלא בטומאת מקדש וקדשיו:
וכפר על הקדש וגו'. בשעיר הנעשה בפנים כתיבא ויש לי להביא בענין הזה שלש טומאות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source