1. מְחוּתָּךְ שֶׁיָּצָא רֹאשׁוֹ מָהוּ רִבִּי יָסָא אָמַר אִתְפַּלְּגוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי לָעְזָר רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר רֹאשׁוֹ כְרוּבּוֹ רִבִּי לָעְזָר אָמַר רֹאשׁוֹ כְאֶחָד מֵאֵיבָרָיו מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן יָצָא מְחוּתָּךְ אוֹ מְסוֹרָס מִשֶּׁיָּצָא רוּבּוֹ הֲרֵי הוּא כְּיָלוּד פָּתֵר לָהּ בְּשֶׁיָּצָא רֹאשׁוֹ <i data overlay=''Vilna Pages'' data value=''12b''> 12b מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי לָעְזָר יָצָא כְדַרְכּוֹ עַד שֶׁיֵּצֵא רוֹב רֹאשׁוֹ הָדָא קַדְמִיתָה אָמְרָה רֹאשׁוֹ לֹא כְלוּם פָּתַר לָהּ עָל מְסוּרָס רִבִּי יוֹנָתָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ רִבִּי יוֹנָתָן כְּרִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כְּרִבִּי לָעְזָר רִבִּי _ _ _ מְחַוֵּי לַחֲבֵרַייָא פְּדַחְתּוֹ וְגוּלְגּוֹלְתּוֹ חַד דְּבֵי גַמְלִיאֵל בֵּירִבִּי לֵיאָנִי בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא מִיכֵּיוָן דְּאַתְּ אָמַר וְולָד הוּא מֵעַתָּה הַבָּא אַחֲרָיו אֵינוֹ בְכוֹר לֹא לְנַחֲלָה וְלֹא לַכֹּהֵן אָמַר לֵיהּ תִּיפְתָּר שֶׁיָּצְאוּ מֵתִים:

2. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי לָעְזָר גּוּלְגּוֹלֶת הָעוֹף בְרוּבּוֹ רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל גַּרְגֶּרֶת הָעוֹף בְּרוֹבּוֹ אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי בְּאֶחָד שֶׁנִּיקֵּב _ _ _ מַחַט וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין אֵי זֶה הוּא רוּבּוֹ:

3. משנה המקשה נידה קישת שלשה ימים מתוך אחד עשר שפת מעת לעת וילדה הרי זו כיולדת _ _ _ דברי רבי אליעזר ר' יהושע אומר לילה ויום כלילי שבת ויומו ששפת מן הצער אבל לא מן הדם:

4. <i data overlay=''Vilna Pages'' data value=''13a''> 13a משנה המקשה בתוך שמונים של נקיבה כל דמים שהיא רואה טהורין עד שיצא הוולד ור' ליעזר מטמא אמרו לו לרבי ליעזר מה _ _ _ במקום שהחמיר בדם השופי היקל בדם הקושי מקום שהיקל בדם השופי אינו דין שנקל בדם הקושי אמר להן דיו לבא מן הדין להיות כנדון ממה היקל עליה מטומאת זיבה אבל טמיאה היא טומאת לידה:

5. משנה דם נכרית ודם טהרה של _ _ _ בית שמאי מטהרין ובית הלל אומרים כרוקה וכמימי רגליה דם יולדת שלא טבלה בית שמאי אומרים כרוקה וכמימי רגליה ובית הלל אומרים מטמא לח ויבש ומודין ביולדת בזוב שהוא מטמא לח ויבש: