כַּמָּה עוֹנָה נוֹתְנִין לָהּ. עוֹנָה בֵינוֹנִית. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא. נוֹתְנִין לָהּ עוֹנָה בֵינוֹנִית שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְיִתְּנוּ לָהּ עוֹנָה. מֵאַחַר שֶׁלֹּא נִתְבָּֽרְרָה בְדָמִים אֵין לָהּ עוֹנָה. וּמָהוּ שֶׁיְּהֵא לָהּ כְּתָמִין. חִזְקִיָּה אָמַר. מֵאַחַר שֶׁעָשִׂיתָהּ כְּכַד מַיִם יֵשׁ לָהּ כְּתָמִין. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֲפִילוּ כָּל הַסַּדִּין כּוּלֹּו מָלֵא טִיפִּין שֶׁלְּדָם אֵין לָהּ כְּתָמִין. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. אֲפִילוּ רָאָת מֵאָה פַעַם אֵין לָהּ כְּתָמִין. עַד אֵיכָן. עַד שֶתָּבוֹא לִימֵי הַנְּעוּרִים. וְאֵילּוּ הֵן ימֵי הַנְּעוּרִים. מִשֶׁתָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. רִבִּי בָּא רִבִּי חִייָה רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹצָדָק. רוֹקָהּ טָהוֹר. מִדְרָסָהּ טָהוֹר. מַגָּעָהּ בִּרְשׁוּת הָרַבִים טָהוֹר. סָֽבְרִין מֵימַר. מֵעֵת לְעֵת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
סברין. בני הישיבה לפרש ולומר דה''ק דטהור מטומאת מעת לעת דאלו הנשים המוחזקות לראות מגעה מטמאה למפרע מעת לעת אפי' ברשות הרבים וזו כיון דלא הוחזקה להיות רוא' אף על גב דראתה השתא שני פעמים זו אחר זו אפילו הכי מגעה במעת לעת ברשות הרבים טהור:
מגעה ברשות הרבים טהור. כדמפרש ואזיל לענין מאי קאמר:
רוקה טהור מדרסה טהור. של תנוקת דלא אתחזקה בדמים ונמצא רוקה ומדרסה בשוק לא מחזקינן לה כספק הרוקין הנמצאין:
שמואל אמר וכו'. דאכתי לא אתחזקה בדמים ואין לה כתמים וכן אמר ר' יוחנן בשם ר' ינאי:
אפי' ראת מאה פעם. כלומר שראתה הרבה בפעם אחת כערך מאה פעמים ראיות אין לה כתמין דאכתי לא אתחזקה בדמים עד ראייה שלישית בעונות כדרך שאר הנשים:
כמה עונה נותנין לה. הא דתנינן עונה כמה היא:
עונה בינונית. ולא פירש כמה ופירשה ר''ל בשם ר' יהודה נשיאה עונה בינונית שלשים יום:
ויתנו לה עונה. השתא פריך על הא דלעיל תנוקת שלא הגיע זמנה לראות וראתה דאמרינן בראשונה ובשניה דיה שעתה ואמאי יתנו לה עונה ואם תראה בשניה לאחר עונה בינונית תהי' ככל הנשים דהא חזינן דראייתה אחר עונה בינונית היא ומשני מאחר שלא נתבררה עדיין בדמים עד אח''כ אין לה עונה כשאר כל הנשים:
ומהו שיש לה כתמין. לתנוקת שלא הגיע זמנה לראות וראתה ראשונה ושנייה אם כתמה טמא או לא:
מאחר שעשיתה ככד מים. שנופצת וחוזרת נופצת ואם תראה עוד ראייה שלישית מטמאה מעת לעת ככל הנשים יש לה כתמין וכתמה טמא:
רִבִּי יוּדָן בָּעֵי. רָאָת רְאִייָה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִייָה וְהִפְסִיקָה שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת וְלֹא רָאָת 5a וְאַחַר כָּךְ רָאָת. כְּוֶוסֶת אֲרוּכָּה הִיא שֶׁתְּטַמֵּא מֵעֵת לְעֵת. אוֹ כְהֶפְסֵק עוֹנָה הִיא שֶׁתְּהֵא דַייָהּ שָׁעָתָהּ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי. מַה עִם בְּשָׁעָה שֶׁעָשִׂיתָהּ כִּבְדָמִין אַתְּ אָמַר. דַייָהּ שָׁעָתָהּ. כָּאן שֶׁלֹּא עָשִׂיתָהּ כִּבְדָמִין לֹא כָּל שֶׁכֵּן. אָמַר לֵיהּ. וְאִין כֵּינִי אֲפִילוּ רָאָת רְאִייָה אַחַת לֹא תְטַמֵּא מֵעֵת לְעֵת עַד שֶׁתִּרְאֶה שָׁלֹשׁ אַחַר הַפְסָקָה. אָמַר לֵיהּ. דַּמְייָא לְוֶוסֶת אֲרוּכָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' יודן בעי ראת ראייה ראשונה ושניה וכו'. אתינוקת שלא הגיע זמנה לראות קאי דאמרינן לעיל דבראייה שניה לדברי הכל דיה שעתה ובשלישית הוא דפליגי דרב ס''ל כיון דאיתחזקה בתרי זימני מטמאה בשלישית מעת לעת ככל הנשים והשתא בעי דאם אחר ראייה השניה הפסיקה שלש עונות ולא ראתה ואח''כ ראת מאי מי אמרינן כוסת ארוכה היא כלומר הך ראייה שלישית שראתה אחר שלש עונות לאו כהפסק עונה היא לומר שחזרו ונפסקו דמיה אלא כוסת ארוכה שנתארך ונתעכב הוסת עד אותו הזמן ומטמאה מעת לעת כדין ראייה שלישית שלה או דילמא כהפסק עונה היא שנראית שחזרו ונפסקו דמיה ותהא דייה שעתה:
א''ל ר' יוסי מה אם בשעה שעשיתה ככדמיין. כלומר ככד מלא מים שנופצת וחוזרת ונופצת והיינו בשתי ראיות ראשונות דחזינן דרואה וחוזרת ורואה ואפ''ה את אמר דייה שעתה גם בראייה שניה:
כאן שלא עשתה ככד מים. שהרי הפסיקה מלראות שלש עונות לכ''ש שתהא דיה שעתה א''נ כבדמין כשכיחא בדמים והיינו הך:
א''ל ואין כיני. אם כן דאת מחשבת לה כהפסק דמים ודינה כמו בתחילה אפי' ראת ראייה אחת כלומר עוד ראייה אחת ואחרת אח''כ לא תטמא מעת לעת שהרי כמו בתחילת ראייתה היא ועד שתרא' שלש אחר הפסיקה הוא שתטמ' מעת לעת כדלעיל בראיי' שלישית של התחלת ראייתה:
א''ל דמיא לוסת ארוכה. כלומר הדר וקאמר דלאו מילתא היא דאמרי אלא דמיא כוסת ארוכה ותטמא מעת לעת:
משנה: אַף עַל פִּי שֶׁאָֽמְרוּ דַּייָהּ שָׁעָתָהּ צְרִיכָה לִהְיוֹת בּוֹדֶקֶת חוּץ מִן הַנִּידָּה וְהַיּוֹשֶׁבֶת לְדַם טוֹהַר. וְהַמְשַׁמֶּשֶׁת בָּעִדִים חוּץ מִן הַיּוֹשֶׁבֶת עַל דַּם טוֹהַר וּבְתוּלָה שֶׁדָּמֶיהָ טְהוֹרִין. וּפַעֲמַיִם שֶׁהִיא צְרִיכָה לִהְיוֹת בּוֹדֶקֶת בְּשַׁחֲרִית וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא עוֹבֶרֶת לְשַׁמֵּשׁ אֶת בֵּיתָהּ. יְתֵירוֹת עֲלֵיהֶן הַכֹּהֲנוֹת בְּשָׁעָה שֶׁהֵן אוֹכְלוֹת בַּתְּרוּמָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף בְּשָׁעַת עֲבָרָתָן מִלֶּאֱכוֹל תְּרוּמָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אף בשעת עברתן. אף לאחר שאכלו בתרומה צריכין לבדוק עצמן לתקן שירי תרומה שבפניה שאם תמצא עכשיו טהורה כשתבדוק ערבית ותמצא טמאה לא יהיו שירי התרומה בכלל טמאה למפרע שהרי בדקה עצמה לאחר העברתה ואין הלכה כר' יהודה:
ובשעה שהיא עוברת לשמש את ביתה. שמכינה עצמה לשמש עם בעלה:
ובין השמשות. להכשיר טהרות שנתעסקה בהן ביום:
בשחרית. להכשיר טהרות של לילה שאם תמצא טהורה תדע שלא ראת בלילה ולכשתמצא ערבית טמאה יצאו אלו טהרות מספק:
ופעמיים צריכה להיות בודקת. האשה שצריכה בדיקה:
ובתולה שדמיה טהורין. ד' לילות לב''ש ולב''ה עד שתחיה המכה של בעילה אינה צריכה לשמש בעדים שהרי דמה טהור ואפי' נשתנו מראית דמים שלה הואיל דשמשה משום התשמיש נשתנה וכיון דלאחר תשמיש לא בעיא בדיקה לפני תשמיש נמי לא אצרכוה רבנן אבל שחרית וערבית צריכה בדיקה היכא דלא שמשה אחר בעילה ראשונה דשמא נשתנו מראה דמים שלה ממרא' דמים של בעילה ראשונה ואם נשתנו טמאה שרגלים לדבר שאין זה דם בתולים:
והמשמשת. בגמרא קאמר דמשמשת קתני שאעפ''י שיש לה וסת צריכה לבדוק לפני תשמיש ולאחר תשמיש ודוקא כשהיא עסוקה בטהרות דמגו דבעיא בדיק' לטהרות בעיא נמי בדיק' לבעלה אבל אשה שאינה עסוקה בטהרות לא בעיא בדיק' לבעלה:
והיושבת על דם טוהר. אין לה בדיק' שהרי אפי' תרא' דם טוהר הוא:
חוץ מן הנדה. שאם ראתה יום אחד היא טמא' כל שבעה ואינה צריכה בדיק' בכל שבעה דהא בלאו הכי טמאה היא:
צריכה להיות בודקת. בכל יום שחרית וערבית כשאר הנשים:
מתני' אע''פ שאמרו. אשה שיש לה וסת דיה שעתה:
פַּעֲמַיִם שֶׁהִיא צְרִיכָה לִהְיוֹת בּוֹדֶקֶת כול'. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. כְּנֶגֶד שְׁנֵי פְעָמִים שֶׁהַיּוֹם מִשְׁתַּנֶּה עַל הַבִּרְיוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כנגד שני פעמים שהיום משתנה על הבריות. כלומר הואיל בשחרית משתנה מלילה ליום ובין השמשות משתנה מיום להתחלת הלילה לפיכך תקנו חכמים באותן הזמנים שצריכה להיות בודקת להכשיר הטהרות של הזמן בסוף כל זמן שמשתנה כדפרישית במתני':
שְׁמוּאֵל אָמַר. לַיְלָה וְיוֹם עוֹנָה. וּמִקְצַת עוֹנָה כְּכוּלָּהּ. הִפְסִיקָה וְאַחַר כָּךְ רָאָת טְמֵיאָה. שִׁינָּת מַרְאֵה דָמֶיהָ טְמֵיאָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. בְּשֶׁלֹּא שִׁינָּת מַחֲמַת הַתַּשְׁמִישׁ. אֲבָל אִם שִׁינָּת מַחֲמַת הַתַּשְׁמִישׁ טְהוֹרָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וּמַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. וּבְתוּלָה שֶׁדָּמֶיהָ טְהוֹרִין. הָדָא אָֽמְרָה. שִׁינָּת מַחֲמַת הַתַּשְׁמִישׁ טְהוֹרָה. וְאִם אוֹמֵר אַתְּ. שִׁינָּת מַחֲמַת הַתַּשְׁמִישׁ תְּהֵא טְמֵאָה. וּתְשַׁמֵּשׁ בְּעִד. שֶׁמָּא תְשַׁנֶּה מַחֲמַת הַתַּשְׁמִישׁ וּתְהֵא טְמֵיאָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ואם אומר את. דאם לא כן אלא אפי' השינוי מחמת התשמיש טמאה א''כ קשיא ותשמש בעד שמא תשנה ממראה הדם ואפי' מחמת התשמיש היא ותהא טמאה אלא ודאי כל היכא ששימשה אף על פי שנשתנה תולין השינוי מחמת התשמיש וטהורה וכי אמרינן נשתנו מראה דמיה טמאה בלא שמשה:
ומתניתא אמרה כן. וממתני' שמעינן להא דהיכא דשימשה תולין השינוי שהוא מחמת תשמיש וטהורה מדקתני ובתולה שדמיה טהורין אינה צריכה לשמש בעדים א''כ הדא אמרה שינת מחמת התשמיש טהורה כלומר היכא דשימשה תולין השינוי שמחמת התשמיש הוא וטהורה:
בשלא שינת מחמת תשמיש. כלומר שלא שימשה ולא היה השינוי מחמת התשמיש אבל אם שמשה שינת מחמת התשמיש היא וטהורה:
שינת מראה דמיה טמאה. דכיון דנשתנו במראה ודאי דם נדה הוא וכדמפרש ואזיל:
הפסיקה. אמתני' קאי דקתני בתולה שדמיה טהורין דוקא אם לא הפסיקה לראות מחמת תשמיש דאז תולין הדם מחמת הבתולים עד שתחיה המכה אבל אם הפסיק' לראות מחמת התשמיש ששמשה פעם אחת ולא ראתה ואחר כך ראתה אפי' מחמת תשמיש טמאה דכיון שפעם אחת לא ראתה מחמת תשמיש שוב אין אנו תולין הדם מחמת בתולין אלא ודאי דם נדה הוא:
ומקצת עונה ככולה. כלומר לאו כל יום ממש אמרינן אלא חצי יום דמקצת עונה שהיא או יום או לילה בעלמא והכא דנותנין לה לילה וחצי יום לעונה שלימה והוי מקצת העונה ככולה:
שמואל אמר לילה ויום עונה. לאו הכא קאי אלא אמתני' דריש פ' תינוקת ואגב דאיירי בה מייתי להא דשמואל דמפרש להסיפא דמתני' דהתם ראתה ועודה בבית אביה דקאמרי ב''ה נותנין לה כל הלילה שלה וקאמר דנותנין לה לילה ויום שהיא עונה שלימה:
הלכה: אַף עַל פִּי שֶׁאָֽמְרוּ דַּייָהּ שָׁעָתָהּ כול'. כֵּינִי מַתְנִיתָא. חוּץ מִן הַנִּידָּה שֶׁלֹּא הִפְסִיקָה לָהּ טַהֳרָה. וְהַמְשַׁמֶּשֶׁת בָּעִדִים. כֵּינִי מַתְנִיתָא. צְרִיכָה שֶׁתְּשַׁמֵּשׁ בָּעִדִּים. וּבְתוּלָה שֶדָּמֶיהָ טְהוֹרִין. כֵּינִי מַתְנִיתָא. תִּינּוֹקֶת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ 5b זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וְנִשֵּׂאת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ובתולה שדמיה טהורין כיני מתני' בתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונשאת. דבה אמרו בפרק בתרא שדמיה טהורין לבית שמאי ד' לילות ולבית הלל עד שתחיה המכה אבל אם הגיע זמנה לראות אין נותנין לה כל כך כדקתני התם ואע''ג דאמרינן שם לב''ה נותנין לה עד מוצאי שבת ד' לילות מ''מ מדנקט בתולה שדמיה טהורין משמע שכל זמן שדמיה מחמת בתולים הן טהורין והיינו עד שתחיה המכה ובלא הגיע זמנה לראות וכב''ה:
והמשמשת. כיני מתני' כן צריך למיתני ומשמשת בעדים כדפרישית במתני':
גמ' כיני מתניתא חוץ מן הנדה שלא הפסיקה לה טהרה. כלומר דמשום הכי הוא דאמרו אין הנדה צריכה בדיקה דהא ודאי משום טומאה בלאו הכי טמאה היא אלא דמיהת היתה צריכה בדיקה משום קביעות וסת דהא אשה קובעת לה וסת בתוך ימים שראויה להיות נדה הלכך קאמר דבהכי מיירי המתני' בנדה שאין לה הפסק טהרה שמעיינה פתוח הוא ובכה''ג אינה קובעת לה וסתה בימי נדתה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source