שְׁמוּאֵל אָמַר. לַיְלָה וְיוֹם עוֹנָה. וּמִקְצַת עוֹנָה כְּכוּלָּהּ. הִפְסִיקָה וְאַחַר כָּךְ רָאָת טְמֵיאָה. שִׁינָּת מַרְאֵה דָמֶיהָ טְמֵיאָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. בְּשֶׁלֹּא שִׁינָּת מַחֲמַת הַתַּשְׁמִישׁ. אֲבָל אִם שִׁינָּת מַחֲמַת הַתַּשְׁמִישׁ טְהוֹרָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וּמַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. וּבְתוּלָה שֶׁדָּמֶיהָ טְהוֹרִין. הָדָא אָֽמְרָה. שִׁינָּת מַחֲמַת הַתַּשְׁמִישׁ טְהוֹרָה. וְאִם אוֹמֵר אַתְּ. שִׁינָּת מַחֲמַת הַתַּשְׁמִישׁ תְּהֵא טְמֵאָה. וּתְשַׁמֵּשׁ בְּעִד. שֶׁמָּא תְשַׁנֶּה מַחֲמַת הַתַּשְׁמִישׁ וּתְהֵא טְמֵיאָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ואם אומר את. דאם לא כן אלא אפי' השינוי מחמת התשמיש טמאה א''כ קשיא ותשמש בעד שמא תשנה ממראה הדם ואפי' מחמת התשמיש היא ותהא טמאה אלא ודאי כל היכא ששימשה אף על פי שנשתנה תולין השינוי מחמת התשמיש וטהורה וכי אמרינן נשתנו מראה דמיה טמאה בלא שמשה:
ומתניתא אמרה כן. וממתני' שמעינן להא דהיכא דשימשה תולין השינוי שהוא מחמת תשמיש וטהורה מדקתני ובתולה שדמיה טהורין אינה צריכה לשמש בעדים א''כ הדא אמרה שינת מחמת התשמיש טהורה כלומר היכא דשימשה תולין השינוי שמחמת התשמיש הוא וטהורה:
בשלא שינת מחמת תשמיש. כלומר שלא שימשה ולא היה השינוי מחמת התשמיש אבל אם שמשה שינת מחמת התשמיש היא וטהורה:
שינת מראה דמיה טמאה. דכיון דנשתנו במראה ודאי דם נדה הוא וכדמפרש ואזיל:
הפסיקה. אמתני' קאי דקתני בתולה שדמיה טהורין דוקא אם לא הפסיקה לראות מחמת תשמיש דאז תולין הדם מחמת הבתולים עד שתחיה המכה אבל אם הפסיק' לראות מחמת התשמיש ששמשה פעם אחת ולא ראתה ואחר כך ראתה אפי' מחמת תשמיש טמאה דכיון שפעם אחת לא ראתה מחמת תשמיש שוב אין אנו תולין הדם מחמת בתולין אלא ודאי דם נדה הוא:
ומקצת עונה ככולה. כלומר לאו כל יום ממש אמרינן אלא חצי יום דמקצת עונה שהיא או יום או לילה בעלמא והכא דנותנין לה לילה וחצי יום לעונה שלימה והוי מקצת העונה ככולה:
שמואל אמר לילה ויום עונה. לאו הכא קאי אלא אמתני' דריש פ' תינוקת ואגב דאיירי בה מייתי להא דשמואל דמפרש להסיפא דמתני' דהתם ראתה ועודה בבית אביה דקאמרי ב''ה נותנין לה כל הלילה שלה וקאמר דנותנין לה לילה ויום שהיא עונה שלימה:
הלכה: אַף עַל פִּי שֶׁאָֽמְרוּ דַּייָהּ שָׁעָתָהּ כול'. כֵּינִי מַתְנִיתָא. חוּץ מִן הַנִּידָּה שֶׁלֹּא הִפְסִיקָה לָהּ טַהֳרָה. וְהַמְשַׁמֶּשֶׁת בָּעִדִים. כֵּינִי מַתְנִיתָא. צְרִיכָה שֶׁתְּשַׁמֵּשׁ בָּעִדִּים. וּבְתוּלָה שֶדָּמֶיהָ טְהוֹרִין. כֵּינִי מַתְנִיתָא. תִּינּוֹקֶת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ 5b זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וְנִשֵּׂאת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ובתולה שדמיה טהורין כיני מתני' בתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונשאת. דבה אמרו בפרק בתרא שדמיה טהורין לבית שמאי ד' לילות ולבית הלל עד שתחיה המכה אבל אם הגיע זמנה לראות אין נותנין לה כל כך כדקתני התם ואע''ג דאמרינן שם לב''ה נותנין לה עד מוצאי שבת ד' לילות מ''מ מדנקט בתולה שדמיה טהורין משמע שכל זמן שדמיה מחמת בתולים הן טהורין והיינו עד שתחיה המכה ובלא הגיע זמנה לראות וכב''ה:
והמשמשת. כיני מתני' כן צריך למיתני ומשמשת בעדים כדפרישית במתני':
גמ' כיני מתניתא חוץ מן הנדה שלא הפסיקה לה טהרה. כלומר דמשום הכי הוא דאמרו אין הנדה צריכה בדיקה דהא ודאי משום טומאה בלאו הכי טמאה היא אלא דמיהת היתה צריכה בדיקה משום קביעות וסת דהא אשה קובעת לה וסת בתוך ימים שראויה להיות נדה הלכך קאמר דבהכי מיירי המתני' בנדה שאין לה הפסק טהרה שמעיינה פתוח הוא ובכה''ג אינה קובעת לה וסתה בימי נדתה:
פַּעֲמַיִם שֶׁהִיא צְרִיכָה לִהְיוֹת בּוֹדֶקֶת כול'. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. כְּנֶגֶד שְׁנֵי פְעָמִים שֶׁהַיּוֹם מִשְׁתַּנֶּה עַל הַבִּרְיוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כנגד שני פעמים שהיום משתנה על הבריות. כלומר הואיל בשחרית משתנה מלילה ליום ובין השמשות משתנה מיום להתחלת הלילה לפיכך תקנו חכמים באותן הזמנים שצריכה להיות בודקת להכשיר הטהרות של הזמן בסוף כל זמן שמשתנה כדפרישית במתני':
רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. כָּל מָקוֹם שֶׁאָֽמְרוּ חֲכָמִים. בַּעֲלָהּ חַייָב בְּקָרְבָּן כְּנֶגְדָּהּ בְּטַהֳרוֹת טְמֵאוֹת. בַּעֲלָהּ פָּטוּר מִן הַקָּרְבָּן כְּנֶגְדָּהּ בְּטַהֳרוֹת טְהוֹרוֹת. בַּעֲלָהּ סָפֵק בְּקָרְבָּן כְּנֶגְדָּהּ בְּטַהֳרוֹת תְּלוּיוֹת. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בָּעֵי. אִילּוּ זָקֵן וְיֶלֶד שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בִּטְרִיקְלִין. לֹא דָבָר בָּרִיא שֶׁהַזָּקֵן מְשַׁמֵּשׁ תְּחִילָּה. הָא אִם יֶלֶד בָּא וּמַטְעֵי בֵיהּ. רִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָן. אֲנִי אוֹמֵר. שָׁם הָיָה. בִּיאָה הִיא שֶׁהִיא סוֹתֶמֶת. בְּרַם הָכָא. אִילּוּ הֲוָה שָׁם מִי מְעַכְּבוֹ שֶׁלֹּא לָצֵאת. מַתְנִיתָא פְלִיגָה עַל רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. פֵּירְשָׁה וְרָאָת הִיא טְמֵיאָה וְכוּלָּן טְהוֹרוֹת. 6a מַתְנִיתָא פְלִיגָה עַל בַּר פְּדָיָה. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. אַף בְּשָׁעַת עֲבָרָתָן מִלֶּאֱכוֹל בַּתְּרוּמָה. לֵיידָא מִילָּה. לֹא שֶׁאִם תִּרְאֶה תְּהֵא מְטַמְּאָה לְמַפְרֵעַ. אָמַר רִבִּי עֶזְרָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. תִּיפְתָּר בְּאִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ וֶוסֶת. אָמַר לֵיהּ. כֵּן אָמַר רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי. כָּל מַה דַּאֲנָן קַייָמַין הָכָא בְּאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶוסֶת אֲנָן קַייָמִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. סָֽלְקַת מַתְנִיתָא. עַד כָּאן בְּאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֵוסֶת. מִכָּן וְאֵילַךְ. בְּאִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ וֵוסֶת. וַאֲפִילוּ תֵימַר. לֹא סָֽלְקַת מַתְנִיתָא. אֶלָּא כָּל מַה דַּאֲנָן קַייָמַין הָכָא בְּאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֵוסֶת אֲנָן קַייָמִין. וּמָה עֲבִיד לָהּ בַּר פְּדָיָה. חֲלוּקִין עַל רִבִּי יוּדָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתניתא פליגא על ר' הושעיה. דאמר אפילו במקום שבעלה בחטאת כנגדה בטהרות תלויות ועל כרחך באשה שיש לה וסת עסקינן הכא דאל''כ קשיא הא דקאמר בר פדייה בעלה פטור מן הקרבן כנגדה בטהרות טהורות ואמאי טהורות לגמרי הא עכ''פ בתוך מעת לעת למפרע הוא דהא ודאי מילתיה לא אזלא כשמאי דאמר כל הנשים דיין שעתן אלא באשה שיש לה וסת או בד' נשים שאמרו בהן דיין שעתן מיירי ומיהת קשיא עליה מהאי מתני' דתנינן לעיל כיצד דיה שעתה היתה יושבת במטה ועסוקה בטהרות פירשה וראתה היא טמאה וכולן טהורות הרי דאפי' פירשה מיד וראתה הטהרות טהורות ואע''פ שעסקה בהן בתוך שיעור וסת דבכה''ג בעלה חייב בקרבן הוא והא דפריך על ר' הושעיה לומר דאפי' לר' הושעיה קשיא מהאי מתניתא ומכ''ש לבר פדייה אלא משום דאידך פירכא דפריך לקמיה לא קשיא כ''א על בר פדייה הלכך קאמר הכא דהאי מתניתא פליגא גם על הא דר' הושעיה דקאמר טהרות תלויות ומתני' טהורות לגמרי קתני:
כל מקום שאמרו בעלה חייב בקרבן וכו'. ניכר כאן החסרון מתוכו דמקשי לקמן על בר פדייה ולא הוזכר תחילה וכן ליתא להא במקום אחר בהאי תלמודא. ובבבלי מכלתין פ''ט דף ס' ע''ב גרס להא דפליגי בה בר פדא ור' אושעיא בר פדא אמר כל שבעלה בחטאת טהרותיה טמאות. והיינו אם היתה עסוקה בטהרות ופירשה וראתה בתוך שיעור וסתה דבכה''ג בעלה בחטאת אם תמצא על שלה אותיום אחר הבעילה כדתנן בפרק דלקמן. כל שבעלה באשם תלוי. והיינו אם שהתה כדי שתרד מן המטה ותדיח את פניה דבכה''ג בעלה באשם תלוי דספק הוא אם דם בשעת ביאה הוה ובכי הא בטהרות תלויות. כל שבעלה פטור. כגון ששהתה יותר מכאן דלגבי בעלה פטור טהרותיה טהורות ור' הושעיה קאמר התם דאפי' במקום שבעלה חייב חטאת טהרותיה תלויות. ובגירסא דהאי תלמודא נראה דג''כ כגירסא דהתם היא אלא שחסר בכאן מילתיה וכן תיבות בר פדייה אמר וכצ''ל ר' לעזר בשם ר' הושעיה בעלה חייב בקרבן כנגדה בטהרות תלויות בר פדייה אמר כל מקום שאמרו חכמים בעלה חייב בקרבן וכו' והיינו דפריך מתניתא פליגא וכו' כדלקמן:
ר' שמואל בר רב יצחק בעי אילו זקן וילד וכו'. קושיא דר' שמואל קאי להאי מ''ד דס''ל דלעולם טהרותיה תלויות ואפי' מקום שבעלה בחטאת דמחזקינן לודאי דם בשעת ביאה ואפ''ה לענין טהרות שעשתה בתוך שיעור וסת לא מחזקינן לה בודאי טמאה והיינו דפריך ואמאי אילו זקן וילד שהיו מהלכין בטרקלין לא דבר ברי שהזקן משמש תחילה הא אם ילד אתי ומטעי ביה כלומר שאע''פ שבודאי הזקן ממשמש בפתח הטרקלין בתחילה והולך לפני הילד הרי עכ''פ אם הילד בא מטעה בזקן ויוצא מיד מן הפתח ומשל הוא לזה ומכנה אבר המשמש לזקן והדם לילד וכשהזקן משמש הוא לפני הילד ומכל מקום תיכף כשהזקן הוא פונה מן הפתח הילד ממהר לבא ונמצא הדם והלכך חיישינן שהיה הדם בבית החיצון בשעת ביאה שהרי מיד אחר פרישתו ממנה נמצא הדם ואם כן ניחוש נמי לענין טהרות שעשתה ומצאה מיד בתוך שיעור הזה שהיה הדם גם כן בשעת היותה עסוקה בטהרות:
אמר רבי אבון בשם רבי יודן. שאני התם דבשלמא בביאה שפיר הוא דמחזקינן לודאי בשעת מעשה לפי שאני אומר שם היה הדם בשעת ביאה אלא שביאה היא סותמת את הדם ואבר השמש מעכבו מלצאת וכמשל הזקן והילד והלכך מיד אחר שפירש הזקן הילד ממהר לבא וכדאמרן:
ברם הכא. לענין טהרות אילו היה דם שם בשעת עסוקה ממש בהן מי היה מעכבו שלא לצאת והלכך תלינן שמא אחר כך נעקר הדם ממקומו ומצאתה ולא מחזקינן להטהרות בודאי טומאה אלא בספק:
מתניתא פליגא על בר פדייה. והאי מתניתא על בר פדייה לחודיה הוא דקשיא דאיהו קאמר כל שבעלה פטור מקרבן כגון ששהתה יותר מכדי שתרד מן המטה ותדיח פניה דבעלה פטור לגמרי כנגדה גם בטהרות טהורות לגמרי הן הא תנינן ר' יודה אומר אף בשעת עברתן מלאכול בתרומה וקס''ד דחכמים לא פליגי עליה ובאשה שיש לה וסת עסקינן כדלקמיה:
ליידא מילה. ולאיזה דבר אמר ר' יהודה דצריכות בדיקה בשעת העברתן מלאכול בתרומה לאו שאם תראה אח''כ תהא טמאה למפרע והלכך בודקות בשעת העברתן כדי לתקן השיריים של תרומה כדפרישית במתני' אלמא דמטמאות למפרע ובר פדא קאמר טהרותיה טהורות:
תיפתר. להמתני' באשה שאין לה וסת עסקינן והלכך מטמאות למפרע ומילתיה דבר פדא באשה שיש לה וסת הוא כדפרישית לעיל:
א''ל כן אמר ר' יוסי רבי. כלומר ר' יוסי ברבי לא פירש להמתניתין כדקאמרת אלא כל מה דאנן קיימין הכא באשה שיש לה וסת אנן קיימין דהא ברישא קתני אע''פ שאמרו דיה שעתה אלמא ביש לה וסת מיירי וכן הסיפא ביש לה וסת והדרא קושיא לדוכתה על בר פדייה:
אמר ר' יוסי בר' בון סלקת מתניתא. כלומר אי משום דרישא ביש לה וסת מיירי לא קשיא דתחלק המתני' רישא בשיש לה וסת ומכאן ואילך והיינו הסיפא ובשעה שהיא עוברת לשמש את ביתה וכו' באשה שאין לה וסת מיתוקמא:
ואפי' תימר. הדר קאמר דלאו מילתא היא דאפי' תימא לא סלקת מתני' ולא תחלקה אלא בין רישא ובין סיפא באשה שיש לה וסת אנן קיימין ואפ''ה ל''ק לבר פדייא דמה עביד לה בר פדייא איהו ס''ל דחלוקין חכמים על ר' יודה וסבירא להו דהואיל שיש לה וסת לא חיישינן לטומאה למפרע ואינה צריכה לתקן אלא בשעת אכילת התרומה:
הדרן עלך פרק שמאי אומר
משנה: כָּל הַיָּד הַמַּרְבָּה לִבְדּוֹק בַּנָּשִׁים מְשׁוּבַּחַת וּבָאֲנָשִׁים תִּיקָּצֵץ. הַחֵרֶשֶׁת וְהַשּׁוֹטָה וְהַסּוֹמָה וְשֶׁנִּטְרְפָה דַּעְתָּהּ אִם יֵשׁ לָהֶן פִּיקְחוֹת מַתְקִינוֹת אוֹתָן וְאוֹכְלוֹת בַּתְּרוּמָה. דֶּרֶךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מְשַׁמְּשׁוֹת בְּעִדִּים אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לָהּ וְהַצְּנוּעוֹת מַתְקִינוֹת לָהֶן שְׁלִישִׁית אֶחָד לְהַתְקִין אֶת הַבַּיִת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ובאנשים. אם בודק עצמו באמתו שמא יצא ממנו קרי:
תיקצץ. לפי שמתחמם ומרגיש כשממשמש באמה ומוציא ש''ז לבטלה:
והסומא. אמרינן בגמרא דאינה משנה ודחויה היא אלא היא בודקת לעצמה ומראה לחברותיה:
ושנטרפה דעתה. מחמת חולי:
מתקינות אותן. בודקות אותן ומטבילין אותן:
אחד לו ואחד לה. לקנח לאחר תשמיש:
והצנועות מתקנות להן שלישית. עוד אחד לתקן את הבית כלומר לבדוק עצמה לפני תשמיש להיות מוכנת לבעלה:
משובחת. שמתוך כך לא תבא לידי ספק טומאה ובעלה לא אתי לידי איסורא:
מתני' כל היד המרבה לבדוק בנשים. שבודקת תמיד שמא ראתה:
הלכה: כָּל הַיָּד הַמַּרְבָּה לִבְדּוֹק בַּנָּשִׁים מְשׁוּבַּחַת כול'. כֵּינִי מַתְנִיתָא. כָּל הַמַּרְבֶּה לִיתֵּן יָדוֹ עַל עֵינוֹ מַרְבֶּה לְהוֹצִיא דִמְעָה. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר. תִּיקָצֵץ עַל טִיבּוּרוֹ. אָֽמְרוּ לוֹ. וַהֲרֵי כְרֵיסוֹ נִבְקַעַת. אָמַר לָהֶן. לָכָךְ אֶנִי אָמַרְתִּי. שֶׁמּוֹתוֹ שֶׁלָּזֶה יָפִין לוֹ מֵחַייָו. חֲבֵרַייָא אָֽמְרִין. רִבִּי טַרְפוֹן מְקַלְּלוֹ קְלָלָה שֶׁהִיא נוֹגַעַת בְּגוּפוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. לֹא בָא אֶלָּא לְפָרֵשׁ שֶׁאָסוּר לְמַשְׁמֵשׁ מִן הַטִּיבּוּר וּלְמַטָּן. הָדָא דְתֵימַר לְעִנְייָן שִׁכְבַת זֶרַע. אֲבָל לְעִנְייָן זִיבָה כָּל הַמַּרְבָּה לִבְדּוֹק מֵחֲבֵירוֹ מְשׁוּבָּח מֵחֲבֵירוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' כיני מתני' כל המרבה ליתן ידו על עינו וכו'. כלומר דמפרש דכל היד המרבה דקתני שפיר הוא דקאי אנשים ואאנשים דאע''ג דבאנשים אפי' לא מרבה אסור דכיון דבני הרגשה נינהו ודאי אפי' בחדא זימנא מתחמם הוא מ''מ קאמר כל המרבה לומר דכל שמרבה הוא ליתן ידו באמתו מרבה הוא להוציא זרע כמו המרבה ליתן ידו על עיניו מרבה הוא להוציא דמע וכן קתני בתוספתא פ''ב בהדיא משלו משל למה הדבר דומה לנותן אצבע בעין כל זמן שהוא דוחק הרבה מוציא דמעה:
ר' טרפון אומר תיקצץ על טבורו. הכי קתני בתוספתא ר''ט אומר יקצץ על טיבורו אמרו לו הרי כריסו נפתחת אמר להם אף אני לא נתכוונתי אלא לכך כלומר שמוטב לו שיהא כריסו נבקעת ואל יעשה כך וכדמפרש ואזיל:
חברייא אמרין וכו'. כלומר דודאי הא דקאמר תיקצץ על טיבורו לאו דוקא שתקצץ ממש על טבורו קאמר דכי לא סגי אלא על טבורו אלא ודאי עיקר מילתיה לענין קללה קאמר ומ''מ אמאי נקט בלישניה על טיבורו ומשני ר' יוסי דהא קמ''ל דאפי' צריך הוא למשמש מן הטיבור ולמטן כגון שישב לו קוץ שם אל יגע בידו והיינו דקאמר לא בא באלו דברים אלא לפרש שאסור למשמש מן הטיבור ולמטן אפי' הוא צריך לכך:
הדא דאת אמר. דבאנשים אסור דוקא אם הוא ממשמש לענין שכבת זרע אם יצא ממנו:
אבל לענין זיבה. שרוצה לבדוק ולידע כמה ראיות ראה ואם הוא חייב בקרבן או לא כל המרבה לבדוק מחבירו משובח הוא מחבירו:
צְנוּעוֹת הָיוּ בוֹדְקוֹת עַל כָּל חָבִית וְחָבִית וְעַל כָּל כִּכָּר וְכִכָּר. מַעֲשֶׂה בְּטַבִּיתָא שִׁפְחָתוֹ שֶׁלְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָֽיְתָה מַכְתֶּפֶת יֵינוֹת לִנְסָכִין וְהָֽיְתָה בוֹדֶקֶת עַל כָּל חָבִית וְחָבִית. אָֽמְרָה לוֹ. רִבִּי. רָאִיתִי כֶתֶם. וְנִזְדַּעְזֵעַ רַבָּן גַּמְלִיאֵל. אָֽמְרָה לוֹ. בּוֹדֶקֶת הָיִיתִי עַל כָּל חָבִית וְחָבִית וְלֹא נִטְמֵיתִי אֶלָּא עַל חָבִית זוֹ בִּלְבַד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
צנועות. אגב דקתני במתני' והצנועות מתקינות וכו' נקט נמי למנהג הזה מצניעות שנוהגין כשעושין בטהרות שבודקות עצמן על כל חבית וחבית יין שהן מגיעות ועל כל ככר וככר שהן אופות:
בטביתה. שם שפחה של רבן גמליאל:
ונזדעזע רבן גמליאל. שהיה מתפחד שטמאת כל היין:
אלא על חבית זו. באחרונה בלבד:
אָֽמְרוּן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. אֵין כָּן סוֹמָה. וְקָמַת. אָֽמְרוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי חֲנִינָה. אֵין כָּן סוֹמָה. וְקָמַת. רִבִּי אִילָא רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה בְּשֵׁם דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי. אֵין כָּן סוֹמָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' אילא. אבל ר' אילא קיבל השמועה דר' יוסי בן חנינה בשם דבית ר' ינאי אמר להאי מילתה דאין כאן סומא במתני':
אמרון בשם ר' ינאי אין כן סומא וקמת אמרון וכו' וקמת. כלומר אית דאמרי להא בשם ר' ינאי ואית דאמרי להא בשם ר' יוסי בר חנינא דאין כאן סומא במתני' וצריך למחוק סומא דאינה משנה כדפרישית במתני' דאין סומא צריכה לאחרות שיבדקו אותה אלא היא בודקת לעצמה ומראה לחברותיה:
וקמת. כלומר כך קמת האי מילתא להני אית דאמרון דאלו אמרו לזה בשם ר' ינאי ואלו אמרו בשם ר' יוסי בר חנינא ותו לא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source