Vayedaber

וְזוֹ וְזוֹ מִדִּבְרֵיהֶן הוּא. מוּטָּב לְרַבּוֹת בְּנֶאֱכֶלֶת וְלֹא לְרַבּוֹת בְּנִשְׂרֶפֶת.

Pnei Moshe (non traduit)

וזו וזו מדבריהם היא. כלומר והואיל ושתיהן מדבריהם הן לפיכך אמרו כאן של אור אין לה שיעור ושל כהן יש לה שיעור כדי לרבות בנאכלת ולא בנשרפת כדפרישית במתני':

שֶׁלְאוֹר יֵש לָהּ שִׁיעוּר שֶׁהוּא דְּבַר תּוֹרָה. שֶׁלְכֹּהֵן אֵין לָהּ 27a שִׁיעוּר שֶׁהִיא מִדִּבְרֵיהֶן. וְיַפְרִישׁ לָאוֹר וְלֹא יַפְרִישׁ לַכֹּהֵן. שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִים רָאִינוּ תְרוּמָה טְהוֹרָה נִשְׂרֶפֶת. וְיַפְרִישׁ לַכֹּהֵן וְלֹא יַפְרִישׁ לָאוֹר. שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִים רָאִינוּ תְרוּמָה טְמֵיאָה נֶאֱכֶלֶת. מִתּוֹךְ שֶׁהוּא מַפְרִישׁ שְׁתֵּיהֶן לִכְשֶׂהוּא בָא לְכָאן הוּא נִשְׁאָל.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ויפריש לכהן. אבבא דבתרה במתני' קאי מהנהר ומאמנום לפנים ב' חלות א' לאור וא' לכהן. ואמאי הצריכו שתי חלות לא יפריש אלא לכהן שלא תשתכח תורת חלה לכהן ואל יפריש לאור וקאמר דטעמא שלא יהו אומרים ראינו תרומה טמאה נאכלת שהרי טמאה היא מאויר ארץ העממים ולפיכך הצריכו ב' חלות לפי שמתוך שהוא מפריש שתיהן לכשבא לכאן לפני החכמים הוא נשאל מפני מה הוא כך ואומרים לו:

של אור יש לה שיעור. אותן המקומות שהן מכזיב עד הנהר ועד אמנום דתנינן דשל אור יש לה שיעור לפי שהוא דבר תורה כלומר דמכל מקום מא''י היא שיש בה חיוב מד''ת וכדפרישית במתני' ושל כהן אין לה שיעור לפי שאינה אלא מטעם חששא בעלמא מדבריהם וכדמסיק ואזיל. ויפריש לאור ולא יפריש לכהן. כלומר דהרי למה הצריכו אותו להפריש עוד השניה לכהן הוא מטעם שלא יהו אומרים ראינו תרומה טהורה נשרפת והיא החלה הראשונה וא''כ השניה אינה אלא מדבריהם ולפיכך אין לה שיעור:

תַּנִּי חַלַּת הַגּוֹי בָּאָרֶץ וּתְרוּמַת הַגּוֹי בְּחוּץ לָאָרֶץ מוֹדִיעִין אוֹתוֹ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ וְאוֹכֵל וְנִיתֶּנֶּת לְכָל כֹּהֵן בֵּין לְכֹהֵן חָבֵר בֵּין לְכֹהֵן עַם הָאָרֶץ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

וניתנת לכל כהן וכו'. אמתני' קאי וכדפרישית במתני':

תני. בתוספתא חלת הגוי וכו' שא''צ ואוכל אותה אף הזר:

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבַּגּוֹלָה הָיוּ מַפְרִישִׁין תְּרוּמָה וּמַעְשְׂרוֹת עַד שֶׁבָּאוּ הָרוֹבִין וּבִטְּלוּ אוֹתָן. מָאן אִינּוּן הָרוֹבִין תַּרְגְּמוֹנִיָּא. רִבִּי זְעִירָא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל חַלַּת חוּץ לָאָרֶץ וּתְרוּמָת חוּץ לָאָרֶץ אוֹכֵל וְאַחַר כָּךְ מַפְרִישׁ. רִבִּי בָּא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל לֹא חָשׁוּ אֶלָּא לִתְרוּמַת דָּגָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל לֹא חָשׁוּ אֶלָּא לִתְרוּמָה בִּלְבָד. אֲבָל לִירָקוֹת אוֹ אֲפִילוּ לִתְרוּמָה גְדוֹלָה לֹא חָשׁוּ. כְּהָדָא דְתַנִּי אִיסִּי בֶּן עֲקַבְיָה אוֹמֵר מַעְשְׂרוֹת לִירָקוֹת מִדִּבְרֵיהֶן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אבל לירקות או. יאמרו בהן דאף לתרומה גדולה לא חשו וכהדא דתני וכו' לעיל בריש מעשרות דאף בא''י אינם אלא מדבריהם:

אוכל. על סמך שיפריש אח''כ. לא חששו בח''ל אלא לתרומת דגן תירוש ויצהר ורבי הילא מוסיף דלא חשו אלא לתרומה גדולה בלבד ולא לשאר מעשרות:

תורגמונייא. הן המתרגמים האחרונים ובני ר' חייא נקראים כן:

היו מפרישין תרומות ומעשרות. בגולה:

הוֹרֵי רִבִּי אַבָּהוּ בְּבוֹצְרָה שֶׁהִיא צְרִיכָה רוֹב. אָמַר רִבִּי יוֹנָה מְלַמֵּד שֶׁהִיא עוֹלָה בְּפָחוֹת מִמֵּאָה וְאֵינָהּ נֶאֱסֶרֶת בְּאֶחָד וּמֵאָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא מַתְנִיתָא אָֽמְרָה אֲפִילוּ בְּאֶחָד וְאֶחָד. דְּתַנִּינָן וְנֶאֱכֶלֶת עִם הַזָּר עַל הַשּׁוּלְחָן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אמר ר''ז ופליג. דממתני' שמעינן שאינה מדמעת כלל ואפי' בשוה אחד באחד דהא תנינן ונאכלת עם הזר על שולחן אחד אלמא שאפי' אין בה אלא כדי החולין שאוכל הזר אינה מדמעת:

הורי ר' אבוהו בבוצרה. שהיא חוץ לארץ שהחלה שם צריכה רוב לבטלה אם נתערבה וקאמר ר' יונה דמלמדינו בזה שהיא עולה בפחות ממאה ואינה נאסרת באחד ומאה כלומר שאינה נאסרת התערובת עד שיהא מאה ואחד אלא אפי' בפחות ממאה עולה היא ומיהת רובא צריכה לבטלה:

אוּף רִבִּי יוֹסֵה מוֹדֶה בָהּ חוֹמֶר הוּא בְּדָבָר שֶׁהַטּוּמְאָה יוֹצְאָה מִגּוּפוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אוף ר' יוסי מודה בה כצ''ל. ואסיפא ואסורה לזבין וכו' קאי דבהא אוף ר' יוסי מודה דכל זמן שלא טבלו אסורין בה ולפי שחומר הוא בדבר שהטומאה יוצאה מגופו ולא פליג ר' יוסי אלא בשאר טמאים שטומאתן ממגע טומאה היא:

מִפְּנֵי מַה לֹא גָֽזְרוּ עַל הַבִקִייָה. בְּמִנְעֲלֵיהֶן יָצָאת עִמָּהֶן מֵאַלֶכְסַנְדְּרִיאָה. אֵימָתַי גָּֽזְרוּ עַל הַכַּרְשִׁינִין. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בִּימֵי רְעָבוֹן. רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי בִּימֵי דָּוִד. אָֽמְרִין הִיא הָדָא הִיא הָדָא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מפני מה לא גזרו על הבקייה. בקייה מין ירק הוא ומוזכר בתוספת' דסוף מעשרות וכן הובא לעיל בסוף מעשרות דחשיב לה בין אלו דמני התם שפטורין מן המעשרות ונלקחין מכל אדם בשביעית ואיידי דנקט הכא כרשינין שגזרו עליהן מעשרות מפרש לטעמא דלא גזרו גם על הבקייה דגם כן מאכל אדם ע''י הדחק הוא וקאמר דטעמא מפני שבמנעליהן יצאת עמהן מאלכסנדריא כלומר דשם היא שכיחא ולא היה נחשב להם ותחת רגליהם. היתה נגררת עמהן משם והפקר הויא ולפיכך לא גזרו עליה וכהני דחשיב התם שום בעל בכי וכו' דמסתמא הפקר הן ופטורין מן המעשרות ונלקחין מכל אדם בשביעית:

בימי רעבון. שהיה נחשב להם ואכלו אותן ע''י הדחק וגזרו תרומות ומעשרות עליהן:

אמרין. דלא פליגי אלא היא הדא היא הדא ובימי רעבון שהיה בימי דוד כדכתיב ויהי רעב שלש שנים גזרו עליהן:

אָמַר רִבִּי יוֹנָה רִבִּי עֲקִיבָה כְדַעְתֵּיהּ דּוּ רִבִּי עֲקִיבָה אָמַר כָּל מַעֲשֵׂיהֶן בְּטוּמְאָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אֲפִילוּ תֵימָא מִחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ שַׁנְייָה הִיא שֶׁאֵין אָדָם מָצוּי לְטַמֵּא אוֹכְלֵי בְהֶמְתּוֹ.

רִבִּי יוּדָה אוֹסֵר בְּבִיכּוּרִים. רִבִּי יוּדָה כְדַעְתֵּיהּ דּוּ רִבִּי יוּדָה אָמַר אֵין נוֹתְנִין אוֹתָן אֶלָּא לְחָבֵר בְּטוֹבָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ר' יודה אוסר בבכורים וכו'. כדפרישית במתני' וכן להא דר''ע כדעתיה וכו' ור' יוסי פליג אדר' יונה בהא דמוקי לר''ע דהכא כהאי דס''ל התם לענין טומאה דלא הוא דאפ''ת דמחלפא שיטתיה כלומר דלא דמי הא דהכא להא דהתם דשאני היא בטומאה שאין אדם מצוי לטמא אפי' מה שאינו אלא למאכל בהמתו וא''כ אף למאי דס''ל ר''ע הכא דכרשיני תרומה ניתנין לכל כהן הואיל ומסתמא אינן אלא לבהמה ולא חשיבו ולא חששו בהן מ''מ לכתחילה אין לטמא אותן בידים והשתא הא דקאמר ר''ע התם כל מעשיהן בטומאה ומשמע דאף לטמאותן בידים לא חששו האי מילתא לא דמיא לשיטתיה דהכא:

עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מַתָּנוֹת נִיתְּנוּ לְאַהֲרוֹן וּלְבָנָיו. עֶשֶׂר בַּמִּקְדָּשׁ. אַרְבַּע בִּירוּשָׁלֵם. עֶשֶׂר בִּגְבוּלִין. אֵילּוּ הֵן שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ חַטָּאת וְאָשָׁם וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִיבּוּר וְחַטָּאת הָעוֹף וְאָשָׁם תָּלוּי וְלוֹג שֶׁמֶן שֶׁלְמְצוֹרָע שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים וּשְׁיֵרֵי מְנָחוֹת וְהָעוֹמֶר. וְאֵילּוּ הֵן שֶׁבִּירוּשָׁלֵם הַבְּכוֹרוֹת וְהַבִּיכּוּרִים וְהַמּוּרָם מִן הַתּוֹדָה וּמֵאֵיל נָזִיר וְעוֹרוֹת הַמּוּקְדָּשִׁין. אֵילּוּ הֵן שֶׁבִּגְבוּלִין הַתְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה וְהַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּיבָה וְרֵאשִׁית הַגֵּז וְגֶזֶל הַגֵּר וּפִדְיוֹן הַבֶּן. וּפִדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר וַחֲרָמִים וּשְׂדֵה אֲחוּזָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

עשרים וארבעה מתנות וכו'. תוספתא היא במכלתין פ''ב:

הבכורות. בכור תם והבשר נאכל בירושלים והבכורים דכתיב לא תאכל בשעריך וגו' ותרומת ידך ואלו הבכורים:

והמורם מתודה ואיל נזיר. לחזה ושוק מן התודה וחזה ושוק דשלמים נמי בכלל והא דקאמר מורם מתודה משום דאית ביה מורם אחרינא הד' חלות מלחמי התודה והמורם מאיל נזיר הוא הזרוע בשלה וחלה והרקיק וכל הני לחדא חשיב להו דשם מורם לכולן וקדשים קלים הן:

ועורות המוקדשים. של עולה וחטאת ואשם כדתנינן בפ' י''ב דזבחים עורות ק''ק לכהנים ק''ו מעולה וכו':

וגזל הגר. האשם המושב לה' והממון כדכתיב גבי גזל הגר שנשבע לו לשקר והודה אח''כ לאחר מיתת הגר:

מֵעַתָּה אַף הַמְּיטַלְטְלִין. דְּתַנֵּי מַה בֵּין הַקַּרְקָעוֹת לַמְּטַלְטְלִין. אֶלָּא שֶׁהַקַּרְקָעוֹת לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר וְהַמְּטַלְטְלִין לְכָל כֹּהֵן. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רַב שֵׁשֶׁת אִשֵּׁי י֨י וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן. מַה אִישִׁים לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר אַף נַחֲלָה לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מעתה אף המטלטלין. אי מהאי קרא ילפת לה נימא דגם חרמי המטלטלין ניתנין לאנשי המשמר דבהאי קרא כתיב אך כל חרם אשר יחרם איש לה' מכל אשר לו מאדם ובהמה ומשדה אחוזתו וגו' קדש קדשים וגו' וא''כ הוא קשיא על הא דתני בתוספתא דערכין מה בין הקרקעו' למטלטלין בחרמים אלא שהקרקעות הן לאנשי משמר והמטלטלין ניתנין לכל כהן שירצה:

ר' יוסי בר' בון וכו'. קאמר דהיינו טעמא דמחלק בין קרקעות למטלטלין משום דגלי לן קרא אחרינא דכתיב לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל אשי ה' ונחלתו יאכלון למדך אותו הכתוב להקיש הנחלה לאשים שהן לאנשי משמר אבל לא המטלטלין ותו לא קשיא מידי:

יֵשׁ מֵהֶן נוֹתְנִין לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר וְיֵשׁ מֵהֶן נוֹתְנִין לְכָל כֹּהֵן. הַבְּכוֹרוֹת וְהַבִּיכּוּרִים לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר וּשְׁאָר כּוּלְּהוֹן לְכָל כֹּהֵן. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא מְנַיִין שֶׁחוֹרָמִים לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר. אָמַר לוֹ כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחוּזָתוֹ. אֲחוּזָה עַצְמָהּ מַהוּ שֶׁתְּהֵא לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר בְּגִין דִּכְתִיב לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחוּזָתוֹ. (אֲחוּזָה עַצְמָהּ מַהוּ שֶׁתְּהֵא לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר.) וְהָֽכְתִיב וְנָתַן 27b לַכֹּהֵן הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּיבָה. מֵעַתָּה לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר. רִבִּי אָחָא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַי֨י. מַה קָדְשֵׁי קָדָשִׁים לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר אַף חֲרָמִים לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

רבי אחא וכו'. כלומר אלא מהכא כדר' יוחנן דילפינן מדכתיב כל חרם קדש קדשים הוא לה' מה קדשי קדשים לאנשי משמר דכתיב בהו לבד ממכריו על האבות וכדדרשינן מה מכרו זה לזה וכו' אף החרמים לאנשי משמר הן ניתנין:

והכתיב וכו'. סיומא דקושיא דר' ירמיה היא דלדידך דאמרת דילפינן חרמים משדה אחוזה ופשיטא לך דשדה אחוזה ניתנת לאנשי משמר מדכתיב כשדה החרם לכהן וגו' וא''כ לכהן דכתיב מפשט פשיט לך דלאו לכהן יחיד אמר קרא אלא לכהנים של המשמר וא''כ הא דכתיב ונתן לכהן הזרוע והלחיים והקיבה מעתה תאמר ג''כ שינתן לאנשי משמר בתמיה הא ודאי מתנות אלו ניתנין לכל כהן שירצה והשתא נימא נמי לכהן דכתיב גבי שדה אחוזה דניתנת לכל כהן שירצה דהא לא כתיב לכהנים אלא לכהן כמו בהזרוע ולחיים וקבה:

אחוזה עצמה מהו שתהא לאנשי משמר בגין דכתיב וכו'. וכלומר ושדה אחוזה גופה מנא לך שהיא לאנשי משמר דילפת חרם מינה בשביל דכתיב לכהן תהיה אחוזתו ואחוזה עצמה מניין:

אמר ליה כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו. כתיב גבי מקדיש שדה אחוזה והיה השדה בצאתו ביובל קדש לה' כשדה החרם וגו' הקיש הכתוב שדה החרם לאחוזה שנותנן לאנשי המשמר שפגע בהן היובל:

מנין. שאף החרמים לאנשי משמר הן ניתנין:

גמ' יש מהן נותנין לאנשי משמר. כלומר אף ע''ג דקחשיב להני כולהו דבמתני' דניתנין הן לכל כהן היינו דלא צריכין לידע אם נזהר הוא בטהרה או לא אבל לא ליתן את כולן דקחשיב לכל כהן שירצה ואפי' אינו של המשמר שבאותו שבוע אלא יש מהן מהני דמתניתין שהן ניתנין לאנשי המשמר של אותו שבוע והן מחלקין ביניהן ויש מהן שהבעלים נותנין לכל כהן שירצו ואפי' אינו מאותו המשמר כדמפרש ואזיל הבכורות וכו' ובחרמים מפרש לקמיה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source