Vayedaber

עַד כְּדוֹן בְּאֶמְצַע הַפָּרָשָׁה וַאֲפִילוּ בְאֶמְצַע הַפָּסוּק. רִבִּי יִרְמְיָה מְדַמֵּי. רִבִּי יוֹנָה מִשְׁתָּעֵי. רִבִּי חוּנָא רַב יוֹסֵף וְדִבַּרְתָּ בָּם מִיכַּן שֶׁיֵּשׁ לְךָ רְשׁוּת לְדַבֵּר בָּם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ודברת בם מכאן שיש לך רשות לדבר בם. לכשתצטרך להפסיק כמו במתני':

עד כדון. לא שמענו אלא באמצע הפרשה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה:

ואפי' באמצע הפסוק. אם מותר להפסיק אף באמצע הפסוק לכל חד כדאית ליה וקאמר דר' ירמיה מדמי דרך דמיון הוא מראה א''נ מרמז גרסי' ולא היה מדבר ור' יונה היה משתעי:

פסקא. וּבִפְרָקִים שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּמֵשִׁיב. מִפְּנֵי מַה הוּא מֵשִׁיב מִפְּנֵי הַיִּרְאָה אוֹ 13b מִפְּנֵי הַכָּבוֹד. נִשְׁמְעִינָא מִן הֲדָא וּבְאֶמְצַע שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב (מִפְּנֵי הַכָּבוֹד) דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. הָא בְקַדְמִיתָא שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּמֵשִׁיב מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּבְאֶמְצַע שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. מִפְּנֵי מַה הוּא מֵשִׁיב מִפְּנֵי הַיִּרְאָה אוֹ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד. נִשְׁמְעִינָא מִן הֲדָא רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּאֶמְצַע שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב מִפְּנֵי הַכָּבוֹד. הָא קַדְמִיתָא שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב מִפְּנֵי הַיִּרְאָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מפני מה הוא משיב. לר' מאיר בין הפרקים אי דוקא מפני היראה וה''ק שואל מפני הכבוד אם הוא חייב בכבודו כגון אביו או רבו אז שואל הוא והאי ומשיב ה''ק אם אינו חייב בכבודו אלא שעושה לו כבוד מפני היראה אז משיב הוא לו אבל אינו שואל. או אפי' מפני הכבוד והאי ומשיב ואצ''ל הוא דקאמר:

נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה דר''מ. גרסינן וזה מוכח הוא מדלקמן. כלומר ע''כ האי ומשיב דבאמצע לר''מ היינו מפני היראה דא''א לפרש בענין אחר וש''מ הא בקדמיתא בין הפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד וכולהו ואצ''ל דמשיב קאמר. ובאמצע וכו'. השתא מפרש לה להאי ומשיב דבאמצע לר''מ אם מפני היראה ואצ''ל קאמר או דוקא מפני הכבוד שאינו רשאי להקדים שלום לזה כ''א משיב הוא לו:

נשמעינה מן הדא דר' יהודה אומר באמצע וכו'. וא''כ ע''כ הא קדמיתא היינו באמצע לר''מ שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה ואצ''ל קאמר דאל''כ היינו דר' יהודה:

משנה: וְאֵלּוּ הֵן בֵּין הַפְּרָקִים בֵּין בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה לִשְׁנִיָּה. בֵּין שְׁנִיָּה לִשְׁמַע. בֵּין שְׁמַע לִוְהָיָה אִם שָׁמֹעַ. בֵּין וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ לְוַיֹּאמֶר. בֵּין וַיֹּאמֶר לֶאֱמֶת וְיַצִּיב. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בֵּין וַיֹּאמֶר לֶאֱמֶת וְיַצִּיב לֹא יַפְסִיק.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ויאמר אינו נוהג אלא ביום. דאית ביה מצות ציצית שאינה נוהגת בלילה דכתיב וראיתם אותו:

מתני' שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה. דכתיב ולמדתם אותם את בניכם ות''ת נוהג ביום ובלילה:

מתני' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק. כדמפרש בגמרא דכתיב וה' אלהים אמת הלכך אין להפסיק בין אני ה' אלהיכם לאמת וכן הלכה:

הלכה: אָמַר רִבִּי לֵוִי טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יְהוּדָה אֲנִי י֨י אֱלֹהֵיכֶם. וּכְתִיב וַי֨י אֱלֹהִים אֱמֶת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני'. דידן מסייע לרב דממנה למד דעול מלכות שמים קודם הוא לעול מצות בכל מקום דהא לא כך תני שאדם וכו' אלמא עול מלכות קדים:

למקום טהרה. ברחוק ד' אמות:

מתניתא. ברייתא זו פליגא עליה דרב דקתני לובש תפילין בתחילה:

רב אמר קורא את שמע. בתחלה כדמפרש טעמיה לקמן דקתני שיקבל עליו מלכות שמים בתחילה ואח''כ עול מצות תפילין:

גמ' לובש תפילין. בתחלה ואתר כך קורא את שמע ומתפלל דאז הוא קבלת מלכות שמים שלימה שקורא ק''ש ותפילין עליו שכתובה ק''ש בהם:

גמ' אמר ר' לוי וכו'. וכשאומר אני ה' אלהיכם צריך לומר אמת מיד בלי שום הפסק ואחר שאומר אמת אז הוא דינו כבאמצע הפרק:

משנה: אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה לָמָּה קָֽדְמָה שְׁמַע לִוְהָיָה אִם שָׁמֹעַ כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו מַלְכוּת שָׁמַיִם תְּחִילָּה וְאַחַר כַּךְ עוֹל מִצְווֹת. וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ לְוַיֹּאמֶר שֶׁוְּהָיָה אִם שָׁמֹעַ נוֹהֵג בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה. וַיֹּאמֶר אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בַיּוֹם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ויאמר אינו נוהג אלא ביום. דאית ביה מצות ציצית שאינה נוהגת בלילה דכתיב וראיתם אותו:

מתני' שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה. דכתיב ולמדתם אותם את בניכם ות''ת נוהג ביום ובלילה:

הלכה: רִבִּי חִייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מַה טַעַם אָֽמְרוּ אָדָם לוֹבֵשׁ תְּפִילִּין וְקוֹרֵא אֶת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו מַלְכוּת שָׁמַיִם תְּחִילָּה מֻשְׁלָם. רַב אָמַר קוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלוֹבֵשׁ אֶת תְּפִילָּיו וּמִתְפַּלֵּל. מַתְנִיתָא דְּרַב פְּלִיגָא עָלוֹי. הֲרֵי שֶׁהָיָה עָסוּק עִם הַמֵּת בְּקֶבֶר וְהִגִּיעַ עוֹנַת קִרְיַת שְׁמַע הֲרֵי זֶה פוֹרֵשׁ לְמָקוֹם טָהֳרָה וְלוֹבֵשׁ תְּפִילִּין וְקוֹרֵא אֶת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְרַב לֹא שֶׁאָדָם יְקַבֵּל עָלָיו מַלְכוּת שָׁמַיִם תְּחִילָּה וְאַחַר כַּךְ יְקַבֵּל עָלָיו עוֹל מִצְווֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

למקום טהרה. ברחוק ד' אמות:

מתניתא. ברייתא זו פליגא עליה דרב דקתני לובש תפילין בתחילה:

רב אמר קורא את שמע. בתחלה כדמפרש טעמיה לקמן דקתני שיקבל עליו מלכות שמים בתחילה ואח''כ עול מצות תפילין:

אָמַר רִבִּי יַנַּאי תְּפִילִּין צְרִיכִין גוּף נָקִי.

רִבִּי יוֹחָנָן בְּסִיתּוּא דַּהֲוָה חֲזִיק רֵישֵׁיהּ הֲוָה לְבֵישׁ תְּרַוֵּיהוֹן. בְּרַם בְּקַייְטָא דְּלָא הֲוָה חֲזִיק רֵישֵׁיהּ לָא הֲוָה לְבֵישׁ אֶלָּא דִּאַדְּרָעֵיהּ. וְאֵינוֹ אָסוּר מִפְּנֵי עֶרְוָה. אָמַר רִבִּי חִייָא בַּר אַבָּא אַפִּיקַרְסִין הָיָה לוֹבֵשׁ מִבִּפְנִים. כַּד הֲוָה אָזִיל מַסְחֵי כֵיוָן שֶׁהָיָה מַגִּיעַ אֶצֶל הָאוֹלְייָרִין הָיָה חוֹלְצָן. אָמַר רִבִּי יִצְחָק עַד יַעֲקֹב תֶּרְמוֹסָרָא הָיָה לוֹבְשָׁן. וְכַד הֲוָה נָפִיק מַסְחֵי הַוּוּ יְהָבִין לֵיהּ. וְכַד הֲווּ מַייְתִין לֵיהּ אָמַר שְׁנֵי אֲרוֹנוֹת הָיוּ מְהַלְּכִין עִם יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר אֲרוֹנוֹ שֶׁל חַי הָעוֹלָמִים וַאֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף. וְהָיוּ אוּמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִין מַה טִיבָן שֶׁל שְׁנֵי אֲרוֹנוֹת הַלָּלוּ. וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִין לָהֶן זֶה אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף עִם אֲרוֹנוֹ שֶׁל חַי הָעוֹלָמִים. וְהָיוּ אוּמּוֹת הָעוֹלָם מוֹנִין אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִין וְכִי אֶפְשַׁר לַאֲרוֹן הַמֵּת לִהְיוֹת מְהַלֵּךְ עִם אֲרוֹנוֹ שֶׁל חַי הָעוֹלָמִים. וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִין עַל יְדֵי שֶׁשִּׁימֵּר זֶה מַה שֶׁכָּתוּב בְּזֶה. וְלָמָּה הוּא אָמַר דָּא מִילְתָא. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָא בְּגִין מֵימַר מִילָּא דְּאוֹרִיָּא. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא וְהָכֵין לָא הֲוָה לֵיהּ מִילָּא דְּאוֹרִיָּא אוֹחְרִי לְמֵימַר אֶלָּא דָּא. אֶלָּא קִנְתֵּרִין הֲווּן לוֹמַר יוֹסֵף לֹא זָכָה לְמַלְכוּת אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁשִּׁימֵּר מִצְווֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָנוּ לֹא זָכִינוּ לְכָל הַכָּבוֹד הַזֶּה אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁשָּׁמַרְנוּ מִצְווֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאַתּוּן בָּעִין מְבַטְּלָא מִצְווֹתֵיהּ מִינָּן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אלא קינתורין הוון. דברי קינתורין היה מתכוין לומר להן על שהיו על הרוב מאחרין מלהביא לו התפילין מיד לפי שהיו טרודין באנשים הבאים למרחץ וכדמסיק לומר יוסף לא זכה למלכות אלא ע''י ששימר וכו' לכל הכבוד הזה שעושין לנו לכבוד התורה אלא ע''י ששמרנו מצותיו של הקב''ה ואתון בעיי מבטלה מצותא מינן ואינכם ממהרין להביא אותן לי:

והכין לא הוה ליה מילא וכו'. וכי לא היה לו דברי תורה אחרים לאומרן ומאי שנא זה שהיה אומרו בכל פעם שיצא מן המרחץ דהכי משמע וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא:

בגין מימר מילי דאוריא. בשביל לומר דברי תורה אחר יציאתו ממקום שהיה אסור בד''ת:

מונין את ישראל. אומרין להן דברי אונאה וכי אפשר וכו':

וכד הוה מייתן ליה הוה אמר דא מילתא שני ארונות וכו':

וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה. וגרסינן הכא להא דכתוב בספרים לעיל דפריך ואינו אסור משום ערוה דהא משמע מיד שהיה יוצא מלרחוץ היו נותנין לו התפילין והרי עדיין ערום היה ומשני ר' חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים קודם שיצא להפסיק בין לבו לערוה אפיקרסין הוא לבוש התחתון שעל הבשר והוא פתוח בכתפים וכשלובשו קושרו על הכתף וכמו ששנינו בפרק י' דמקואות הקשר שבפרקסין שבכתף:

עד יעקב תרמוסרה היה לובשן. שהיה בית זה סמוך להמרחץ ושם היה לובשן כשיצא אח''כ מכל רשות המרחץ והכי מוכח מדלקמן דקאמר אבל אינו לובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותה מרחץ ודא מסייעא כהאי דאמר ר' יצחק בגין ר' יוחנן עד יעקב תרמוסרה היה לובשן:

כדהוה אזיל מסחי. כשהלך לרחוץ במרחץ ותפילין עליו כיון שהיה מגיע אצל האוליירין היה חולצן כלומר מקום שהבלנין עומדין ומקבלין מלבושי בני אדם שפושטין עצמן שם היה חולצן:

ואינו אסור משום ערוה. לא שייך האי מילתא הכא וחילוף השיטות יש כאן וגרסינן להא לקמן בתר דקאמר וכד הוה נפיק מסחי הוו יהבין ליה:

ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה. מחמת החמימות לא היה מניח אלא של יד. ויש גורסין בהפך בקייטא דלא הוה חשיש ברישיה הוה לביש תרויהון ברם בסיתוא דהוה חשיש ברישיה מחמת הקור לא הוה לביש אלא דאדרעיה:

רִבִּי יַנַּאי הָיָה לוֹבְשָׁן אַחַר חוֹלְיוֹ גֹ יָמִים לוֹמַר שֶׁהַחוֹלִי מְמָרֵק. מַה טַעַם הַסּוֹלֵחַ לְכָל עֲוֹנֵיְכִי הָרוֹפֵא לְכָל תַּחֲלוּאָיְכִי. רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לֹא הֲווּן תְּפִילּוֹי זָעִין מִינֵּיהּ לֹא בְקַייְטָא וְלֹא בְסִיתּוּא. וְכַךְ נָהַג רִבִּי אֱלִיעֶזֶר תַּלְמִידוֹ אַחֲרָיו.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

לומר שהחולי ממרק. את הגוף וגופו נקי הוא להיות תפילין עליו כל היום והכי מבואר הוא במדרש תהלים ק''ג דגריס התם ר' ינאי היה לבוש תפילין בתר בישיה תלתא יומין דאמר מר תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים וכיון שאדם עומד מחליו גופו נקי ואחר שלשה היה מניח אותן ר' יוחנן היה לובש תפילין בכל יום ויום כדי שיאמר הסולח לכל עוניכי המשביע בטוב עדיך. וכך צריך לגרוס כאן ושייך הא דקאמר מה טעם הסולח וכו' דקאי על הא דר' יוחנן:

מִפְּנֵי מַה לֹא הֶחֱזִיקוּ בָהֶן. מִפְּנֵי הָרַמָּאִין. עוּבְדָּא הֲוָה בְחַד בַּר נַשׁ דְּאַפְקִיד גַּבֵּיהּ חַבְרֵיהּ וְכָפַר בֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ לֹא לָךְ הֵימָנִית אֶלָּא 14a לְאִילֵּין דִּבְרֵישֵׁיךְ הֵימָנִית.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

לאילין דברישך הימנית. לתפילין אלו שבראשך האמנתי שחשבתי אדם כשר הוא זה שתפילין עליו כל היום:

מפני הרמאין. שהיו מניחין תפילין להחזיק עצמן ככשרים ולרמות בני אדם וכהאי עובדא דלקמיה:

מפני מה לא החזיקו בהן. לאדם המניחן מפני מה לא החזיקו בו בנאמנות שיהיה כנאמן למעשרות וכיוצאבהן:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source