אָמַר רַב חִסְדָּא לֵית כַּאן חֵרֵשׁ. הַשְׁגָּרַת לָשׁוֹן הִיא. מַתְנִיתָא לְרִבִּי יְהוּדָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מִסְתַּבְּרָא דְיוֹדֵי רַב חִסְדָּא בִּתְרוּמוֹת דְּהִיא דְרִבִּי יוֹסֵי. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא בְשֵׁם רַב חִסְדָּא דְּרִבִּי יוֹסֵי הִיא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי בּוּן עַל כָּרְחֵיךְ אִיתְמַר דְּהִיא דְרִבִּי יוֹסֵי דְתַנִּינָן חֲמִישְׁתָּא קַדְמִייָתָא וְלֹא תַנִּיתָא עִמָּהֶן אִם מִשּׁוּם שֶׁאֵין תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה. וְהָא תַנִּינָן חֲמִישְׁתָּא אַחֲרָנִייָתָא וְלֹא תַנִּיתָהּ עִמָּהֶן. הָא סוֹפָךְ מֵימַר דְּרִבִּי יוֹסֵי הִיא.
Pnei Moshe (non traduit)
הוי סופך מימר. אלא על כרחך דהאי דמדבר ואינו שומע דר' יוסי היא ומשום הכי לא קתני לה עם הני חמשה אחרנייתא דהא קמ''ל התנא דהאי דינא המדבר ואינו שומע כר' יוסי היא דמודה בה דבדיעבד יצא דאלו הוי תני עם הני חמשה האחרונים ה''א דהאי דינא כר' יהודה אתיא וס''ל דלכתחיל' לא כמו באינך דאפי' לר' יהודה לכתחילה לא ודמיא להנך חמשה דהתם הלכך הוא דתני באנפי נפשה לאשמעינן דהאי דינא כר' יוסי הוא ומודה בה לענין דיעבד כדאמרן אבל לר' יהודה אפי' לכתחילה הוא תורם:
א''ר יוסי בר בון. על כרחך אית לן למימר דמתני' דתרומות ר' יוסי היא וא''צ ראיה דמגופא דמתני' שמעינן לה דהא תנינן התם חמשה קדמייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החש''ו וכו' ולא תניתה להאי חרש המדבר ואינו שומע עמהן ואי משום דהני חמשה אפי' בדיעבד אין תרומתן תרומה ובמדבר ואינו שומע בדיעבד תרומתו תרומה אכתי קשיא והא תנינן התם לקמן חמשה אחרנייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה האלם והשיכור וכו' ולמה לא תניתה למדבר ואינו שומע עמהן:
א''ר יוסי. אע''ג דפליג רב חסדא עליה דרב מתנה ואוקי למתני' דמגילה כר' יודא מסתברא הוא דמיהת מתני' דתרומות דתנינן התם בפ''ק חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שאינו שומע הברכה ואם תרם תרומתו תרומה בהאי מתני' מודה רב חסדא דלא אתיא אלא כר' יוסי ואע''ג דר' יוסי דמתני' דהכא ס''ל דאף בדיעבד לא יצא שאני' התם דברכות מדרבנן הן והלכך לכתחילה הוא דלא יתרום ובדיעבד תרומתו תרומה דאין הברכות מעכבות וכן א''ר חנינא בשם רב חסדא דמוקי למתני' דתרומות כר' יוסי דמתני':
מתני' לר' יהודה. כלומר והשתא מתניתא דהתם לר' יהודה נמי אתייא וכדאמרן:
אמר רב חסדא לית כאן חרש. רב חסדא פליג אדרב מתנה דאוקי לההיא מתני' כר' יוסי וקאמר דאפי' תימא כר' יהודא ובחרש בדיעבד יצא וא''נ אפי' לכתחילה ולא גרסינן במתני' דמגילה חרש אלא אשגרת לישן היא הואיל דבכל מקום שונה התנא חרש עם שוטה וקטן קאמר הכי וחרש דקתני לאו דוקא הוא לדינא:
תַּנִּי נִתְפַּלֵּל וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ יָצָא. לְמִי נִצְרְכָה לְרִבִּי יוֹסֵי. הַייְּדֵין רִבִּי יוֹסֵי הֲדָא דְתַנִּינָן הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ יָצָא. וְרִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא יָצָא. אָמַר רַב מַתָּנָה דְּרִבִּי יוֹסֵי הִיא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הֲוִינָן סָֽבְרִין מֵימַר מַה פְלִיגִין רַבָּנָן וְרִבִּי יוֹסֵי בִּשְׁמַע דִּכְתִיב בָּהּ שְׁמַע. הָא שְׁאָר כָּל הַמִּצְווֹת לֹא. מִן דָּמַר 16b רַב מַתָּנָה דְּרִבִּי יוֹסֵי הִיא הֲוֵי הִיא שְׁאָר כָּל הַמִּצְווֹת. מַאי טַעֲמָא דְּרִבִּי יוֹסֵי. וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו. יִשְׁמְעוּ אָזְנֶךָ מַה שֶׁפִּיךָ מְדַבֵּר.
Pnei Moshe (non traduit)
הא שאר כל המצות. דלא גלי לן קרא לא פליג ר' יוסי ומודה הוא דא''צ להשמיע לאזניו אבל מן מה דאמר רב מתנה ר' יוסי היא מתני' דמגילה הוי היא שאר כל המצות כק''ש לר' יוסי ובדיעבד נמי לא יצא חרש במגילה כדמפרש טעמיה דדריש מוהאזנת למצותיו:
למי נצרכה. האי ברייתא לר' יוסי דמתני' כדמפרש ואזיל:
היידין ר' יוסי. איזה ר' יוסי וקאמר הדא דתנינן וכו' וכלומר דלר' יוסי דס''ל במתני' דבק''ש אף בדיעבד לא יצא קמ''ל דבתפילה מודה הוא דבדיעבד יצא דלא כתיב בה שמע. וכן י''ל דהאי למי נצרכה אמתני' דתרומות נמי קאי דקתני התם חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שלכתחילה צריך להשמיט לאזניו כשמברך ובדיעבד תרומתו תרומה דאף ר' יוסי דמתני' מודה בה מיהו הא דלקמן אמתני' דמגילה איתמר כדמשמע מהסוגיא ולא שייכא כולה אמתני' דתרומות כ''א מקצת ממנה:
אמר רב מתנה דר' יוסי היא. האי דרב מתנה לאו אמתני' דהכא איתמר אלא אמתני' דפ''ב דמגילה כדלקמן והכי נמי גרים לדרב מתנה התם ואיידי דמשתעי בדינא דר' יוסי מייתי לה וכן נמי מייתי לה בפ''ק דתרומות וכדרך הש''ס הזה דאגב מייתי לכולא מילתא מה דאיתמר בדוכתיה. דתנינן התם הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ועלה קאמר רב מתנה התם דמתני' דפוסל בחרש דר' יוסי היא:
א''ר יוסי. הוא ר' יוסי אמורא דהאי ש''ס ולפעמים קורא אותו רב יוסף כדמשמע בכמה דוכתי:
הוינן סברין מימר. אי לאו דאוקמי רב מתנה למתני' דמגילה כר' יוסי דמתני' היינו סוברין לומר דעד כאן ל''פ רבנן ור' יוסי במתני' אלא בשמע משום דכתיב בה שמע ומר דריש לה להשמיע לאזניו ומר דריש לבכל לשון כדפרישית במתני':
אֵלּוּ צָרִיךְ דִּקְדּוּק. עַל לְבָֽבְךָ. עַל לְבַבְכֶם. עֵשֶׂב בְּשָֽׂדְךָ. וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה. הַכָּנָף פְּתִיל. אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ. רִבִּי חֲנִינָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא אֲשֶׁר נִשְׁבַּע י֙י.
Pnei Moshe (non traduit)
אשר נשבע ה'. גם בזה צריך שידקדק להתיז את העי''ן דלא לישתמע נשבה:
אלו. התיבות שצריכין דיקדוק ליתן ריוח בין הדבקים:
רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר חֲנִינָא בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָא יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חוֹשֶׁךְ. דְּלָא יֵימַר יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא נוֹגַהּ. רִבִּי חַגַּיי בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא שָׁם שָׁרוּ לָךְ דְּלָא יֵימַר שָׁם הַלְלוּ לָךְ. רִבִּי לֵוִי רִבִּי אֶבְדִּימָא דְחֵיפָה בְשֵׁם רִבִּי לֵוִי בַּר סִיסִי צָרִיךְ לְהַתִּיז לְמַעַן תִּזְכְּרוּ. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רַב חִסְדָּא צָרִיךְ לְהַתִּיז כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. תַּנִּי אֵין מַעֲבִירִין לִפְנֵי הַתֵּיבָה לֹא חֵיפָנִין וְלֹא בֵּישָׁנִין וְלֹא טִיבְעוֹנִין מִפְּנֵי שֶׁהֵן עוֹשִׂין חֵיתִין הֵיהִין וְעַיְנִין אָאִין. אִם הָיָה לְשׁוֹנוֹ עָרוּךְ מוּתָּר.
Pnei Moshe (non traduit)
אם היה לשונו ערוך. כמו ארוך כלומר שהיה מגמגם בלשונו כאלו המגמגמין מחמת שלשונם קצת ארוך וכבד עליהם להוציא המבטא ומאריכין ביותר טרם שמדברין מותר מפני שזה אינו משנה האותיות מהוייתן:
צריך להתיז כי לעולם חסדו. בהלל ובפסוקים דלא לישתמע חשדו:
שם שרו לך. אם לא אמר פ' ציצית בלילה אמרי' בפ''ק דאומר מודים אנחנו לך ה' אלהינו שהוצאתנו מארץ מצרים ומבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושם שרנו לך ולא יאמר הללו לך מפני שצריך ליזהר דלא לישתמע כתיבה אחת הללוך:
ובורא חושך. מפני שצריך להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה דלא יאמר ובורא נוגה ואע''ג דאיכא למ''ד בריש פסחים דאור לילי הוא וא''כ מזכיר הוא שניהם אפ''ה צריך לומר לישנא דלא מסתפקא:
פיסקא. הַקּוֹרֵא לְמַפְרֵעַ לֹא יָצָא. רִבִּי יוֹנָה אָמַר תַּנָּא רַב נַחְמָן בַּר אָדָא רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר תַּנָּא נַחְמָן סַבָּא וְהָיוּ כְּדֶרֶךְ הֲוִייָתָן יְהוּ. תַּנִּי אַף בְּהַלֵּל וּבִקְרִיאַת הַמְּגִילָּה כֵּן.
Pnei Moshe (non traduit)
והיו כדרך הוייתן יהו. כסדר שהן כתובין בתורה ולא למפרע:
רַבָּנָן אָֽמְרֵי אָהֵן מַלְכָּא מְשִׁיחָה אִין מִן חַייָא הוּא דָּוִד שְׁמֵיהּ. אִין מִן דְּמָכִייָא הוּא דָּוִד שְׁמֵיהּ. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא אַנָּא אָֽמְרִי טַעְמָא וְעוֹשֵׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד.
Pnei Moshe (non traduit)
למשיחו לדוד. לעולם דוד הוא משיחו:
אין מי חייא. אם מן החיים הוא יהיה שמו דוד ואם מן המתים הוא יהיה דוד בעצמו:
אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה מֵאָה וְעֶשְׂרִים זְקֵנִים וּמֵהֶם שְׁמוֹנִים וְכַמָּה נְבִיאִים הִתְקִינוּ אֶת הַתְּפִילָּה הַזֹּאת. וּמַה רָאוּ לִסְמוֹךְ הָאֵל הַקָּדוֹשׁ לְחוֹנֵן הַדָּעַת עַל שֵׁם וְהִקְדִישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ וְיֵדְעוּ תוֹעֵי רוּחַ בִּינָה. דֵּיעָה לִתְשׁוּבָה הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע וגו' עַד וּלְבָבוֹ יָבִין וְשָׁב וְרָפָה לוֹ. תְּשׁוּבָה לִסְלִיחָה וְיָשׁוֹב אֶל י֙י וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ. סְלִיחָה לִגְאוּלָה הַסּוֹלֵחַ לְכָל עֲווֹנֵיְכִי הָרוֹפֵה לְכָל תַּחֲלוּאָיְכִי הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיֵּיכִי. וְיֹאמַר רוֹפֵא חוֹלִים קֳדָמוֹי. אָמַר רִבִּי אֲחָא מִפְּנֵי מַה הִתְקִינוּ גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל בְּרָכָה שְׁבִיעִית לְלַמְּדָךְ שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין אֶלָּא בִשְׁבִיעִית. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב י֙י אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן שִׁירָה שְׁבִיעִית הִיא לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין אֶלָּא בִשְׁבִיעִית. אָמַר רִבִּי חִייָא בַּר אַבָּא מִפְּנֵי מַה הִתְקִינוּ רוֹפֵא חוֹלִים בְּרָכָה שְׁמִינִית כְּנֶגֶד הַמִּילָה שֶׁהִיא לַשְּׁמִינִי. עַל שֵׁם בְּרִיתִי הָֽיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים. אָמַר רִבִּי אַלֶכְסַנְדְּרִי מִפּנֵי מַה הִתְקִינוּ בִּרְכַת הַשָּׁנִים בְּרָכָה תְשִׁיעִית כְּנֶגֶד קוֹל י֙י שׁוֹבֵר אֲרָזִים. שֶׁהוּא עָתִיד לִשְׁבּוֹר כָּל בַּעֲלֶי שְׁעָרִים. רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי אָחָא בַּר חֲנִינָא מַה רָאוּ לִסְמוֹךְ מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים לִמְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל. עַל שֵׁם וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עֲנַפְכֶם תִּתְּנוּ וּפְרִיכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל. לָמָּה כִּי קָֽרְבוּ לָבוֹא. נִתְקַבְּצוּ הַגָּלִיּוֹת וְהַדִּין נַעֲשֶׂה הַזֵּדִין נִכְנָעִין וְהַצַּדִּיקִים שְׂמֵחִים. וְתַנִּי עֲלָהּ כּוֹלֵל שֶׁל מִינִים וְשֶׁל רְשָׁעִים בְּמַכְנִיעַ זֵדִים. וְשֶׁל גֵּרִים וְשֶׁל זְקֵנִים בְּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. וְשֶׁל דָּוִד בְּבוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם. אַחַר יָשׁוּבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת י֙י אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם.
Pnei Moshe (non traduit)
אחר ישובו בני ישראל. לירושלים ואז ובקשו וגו':
והזדים נכנעים. כדכתיב ושבר פושעים וחטאים יחדיו יכלו והצדיקים שמחים דכתיב וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק ולכך הם תכופים זו אחר זו:
והדין נעשה. כדכתיב ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סגיך וכתיב ואשיבה שפטיך כבראשונה:
למה כי קרבו לבא. הגליות אלמא קבוץ גליות בעת שנתברכו השנים:
כנגד קול ה' שובר ארזים. שהוא השם התשיעי שבמזמור ושובר ארזים רמז על בעלי שערים המייקרים את התבואה ומפקיעין את השער:
כנגד המילה. שצריכה רפואה כדרש הכתוב בריתי היתה אתו ואני נתתי לו החיים:
הסולח וגו' הגואל. וכתיב סליחה וגאולה בחד קרא ופריך ואם כן ויאמר רופא חולים קודם הגאולה כדכתיב הרופא הגואל וקאמר ר' אחא מפני שהגאולה צריכה להיות ברכה שביעית:
יבין ושב. אחר שיבין ושב:
רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֵּן לֵוִי אַף מִי שֶׁהִתְקִין אֶת הַתְּפִילָּה הַזֹּאת עַל הַסֶּדֶר הִתְקִינָהּ. שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת הָרִאשוֹנוֹת וְשָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם וְהָאֶמְצָעִיּוֹת צָרְכָן שֶׁל בִּרְיוֹת. חָנֵּנוּ דֵעָה. חָנַנְתָּנוּ דֵעָה רְצֵה תְשׁוּבָתֵנוּ. רָצִיתָ תְשׁוּבָתֵנוּ סְלַח לָנוּ. סָלַחְתָּ לָנוּ גָּאֳלֵנוּ. גְּאַלְתָּנוּ רְפָה חָלְיֵינוּ. רִיפִּיתָ חָלְיֵינוּ בָּרֵךְ שְׁנוֹתֵינוּ. בֵּירַכְתָּ שְׁנוֹתֵינוּ קַבְּצֵנוּ. קִיבַּצְתָּנוּ שָׁפְטֵנוּ בְצֶדֶק. שְׁפָֽטְתָנוּ בְצֶדֶק הַכְנַע קָמֵינוּ. הִכְנַעְתָּ קָמֵנוּ צַדְּקֵנוּ. צִדַּקְתָּנוּ בְּנֵה בֵיתְךָ וּשְׁמַע עֲתִירָתֵינוּ וּרְצֵנוּ בְתוֹכוֹ. לֵית צוּרְכָה דִּבְנֵה בֵיתְךָ וּשְׁמַע עֲתִירָתֵינוּ וּרְצֵנוּ בְתוֹכוֹ. אֶלָּא כְמַה דְאִישְׁתָּעֵי קַרְייָא כֵּן אִישְׁתָּעֵית מַתְנִיתָא וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִילָּתִי.
Pnei Moshe (non traduit)
ורצינו בתוכו. וכצ''ל לית צורכה דשמע עתירתינו ובנה ביתך ורצינו בתוכו. כלומר וכי לא כך היה צריך לומר על הסדר בתחילה שמע עתירתינו ואח''כ ובנה וכו' אלא כמה דאישתעי קרייא וכו' כמו שהוא כתוב בקרא בתחילה והביאותים אל הר קדשי זה בנין הבית ואח''כ ושמחתים בבית תפילתי שאשמע תפלתם וישמחו ואח''כ עולותיהם וזבחיהם לרצון:
חנינו דעה חננתנו דיעה. כלומר חננו דיעה כמו שחננתנו לשעבר וכן כולם:
אף מי שהתקין את התפלה וכו'. כלומר ואף התפילה שכל ברכות האמצעיות בקשה להבא הן מ''מ על הסדר הזה אנחנו מבקשין תעשה עמנו כמו שעשית לשעבר כדמפרש ואזיל לקמיה:
נִיחָא בִקְרִיאַת הַמְּגִילָּה 17a דִּכְתִיב בָּהּ כִּכְתָבָם. בְּרַם בְּהַלֵּלָא בְגִין דִּכְתִיב מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהוּלָּל שֵׁם י֙י מַה אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ אָמַר רִבִּי אָבוּן עוֹד הִיא אֲמוּרָה עַל הַסֶּדֶר. בְּצֵאת ישְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לְשֶׁעָבַר. לֹא לָנוּ י֙י לֹא לָנוּ לְדוֹרוֹת הַלָּלוּ. אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע י֙י אֶת קוֹלִי לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. אִסְרוּ חַג בָּעֲבוֹתִים לִימוֹת גּוֹג וּמָגוֹג. אֵלִי אַתָּה לְעָתִיד לָבוֹא.
Pnei Moshe (non traduit)
לעתיד לבא. לתחיית המתים ואז ג''כ אודך כמו עתה:
לימות גוג ומגוג. שיעשה עמנו נפלאות וצריך לכפול החג בהודאה כעבותים הללו:
מה את שמע מינה. כלומר ומה הוא שמקפיד שיאמר על הסדר אם הפסוקים לבד או אף הפרשיות וקאמר ר' אבון עוד היא אמורה על הסדר כלומר גם הפרשיות שלה הן על הסדר ולא יקדים המאוחר למוקדם כדמפרש ואזיל דפרשה הראשונה מדברת לשעבר ולא לנו וכו':
ברם בהלילא. מ''ט וקאמר בגין דכתיב ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ה' מהולל שם ה' ממזרח שמש עד מבואו. הכי גריס לה לקמן בריש פ''ב דמגילה. כלומר דה''ק שצריך שיהא מהולל שם ה' כממזרח שמש ועד מבואו כמו שהן כסדר ולא יהפכו כך צריך להלל על הסדר:
דכתיב בה ככתבם. משמע כסדר שהיא כתובה ולא למפרע:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source