Vayedaber

תַּנִּי לֹא יִבְעוֹל אָדָם בְּעִילָה לְכַתְּחִילָּה בְשַׁבָּת מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה חַבּוּרָה וַאֲחֵרִים מַתִּירִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי אָבוּן טַעֲמוֹן דַּאֲחֵרִים לִמְלַאכְתּוֹ הוּא מִתְכַּוֵּן. מֵאֵילֶיהָ נַעֲשֶׂה חַבּוּרָה. אַסִּי אָמַר אָסוּר. בִּנְיָמִן גִּנְזַכַּיּיָה נָפַק וָמַר מִשְׁמֵיהּ דְּרַב מוּתָּר. שָׁמַע שְׁמוּאֵל וְאִיקְפִּיד עִילוֹי וּמִית וְקָרֵי עִילוֹי בָּרוּךְ שֶׁנָּגְפּוֹ. וְעַל רַב קָרֵי לֹא יְאוּנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

טעמון דאתרים. מפני שהוא דבר שאין מתכוין ומאליה נעשה חבורה:

ואיקפד עילוי. דלא אמר רב הכי ומית עילוי על שאמר אבל לא הגיע לעשות מעשה וקרי עלי' ברוך שנגפו ועל רב שלא באת תקלה על ידו קרא לא יאונה וגו':

אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי קַשִּׂיתָהּ קוֹמֵי 19a רִבִּי יוֹסֵי מַה בֵינָהּ לְבֵין שׁוֹבֵר אֶת הֶחָבִית לֶאֱכוֹל מִמֶּנָּה גְרוֹגֶרֶת. אָמַר לִי וָמַר דְּבַתְרֵיהּ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹתָהּ כֵּלִי. וְכַאן שֶׁמִּתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹתָהּ בְּעוּלָה כְּמִי שֶׁמִּתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹתָהּ כֵּלִי. רַב יִצְחָק בַּר רַב מְשִׁירְשִׁיָּא אוֹ מַקְשֵׁי מַה בֵינָהּ לְמֵפִיס מוּרְסָה בְשַׁבָּת. אָמַר לוֹ וָמַר דְּבַתְרֵיהּ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹתָהּ פֶּה. וְכַאן מִתְכַּוֵּן שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹתָהּ בְּעוּלָה כְּמִי שֶׁהוּא מִּתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹתָהּ כֵּלִי.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

קשייתה קומי ר' יוסי. הקשיתי לפניו דמאי קמ''ל פשיטא דמותר וכי מה בינה ובין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות דתנינן בפ' כ''ב דשבת דמותר לכתחילה משום דלהנאתו מתכוין וה''נ כן ואע''פ שהוא כעושה חבורה:

א''ל ואמור דבתרה. אימא סיפא ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי בההיא שבירה וה''נ כאי שמתכוין לעשותה בעולה והוי כמי שמתכוין לעשותה כלי וה''א דאסור:

או מקשי. כמו ואיכא דמקשי לה ממתני' דמפיס מורסא דשרי לכתחילה ושני ליה כדשנינן:

שְׁמוּאֵל אָמַר כָּל הַהִיא הִילְכְתָא דְּרֵישֵׁיהּ דְּפִירְקָא אֲחָרִייָא דְנִידָּה לַהֲלָכָה אֲבָל לֹא לְמַעֲשֶׂה. רִבִּי יַנַּיי עָרַק אֲפִילוּ מִתִּינּוֹקֶת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ וְנִשְׂאֵת. בָּעוּן קוֹמוֹי רִבִּי יוֹחָנָן מַהוּ לִבְעוֹל בְּעִילָה שְׁנִייָה. אָֽמְרִין לִתְלוֹת בְּדַם הַמַּכָּה לֹא הוֹרֵי וְלִבְעוֹל בְּעִילָה שְׁנִייָה הוּא מוֹרֵייא. מַה צְרִיכָה לָהּ כֶּשְׁבָּאוּ לֵיהּ יְמֵי הֶפְסֵק יְמֵי טָהֳרָה בֵּנְתַיִם. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ שׁוּשְׁבִּינֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא הֲוֵינָא שְׁאֵלִית לְרִבִּי אֶלְעָזָר מַהוּ לִבְעוֹל בְּעִילָה שְׁנִייָה וְשָׁרָא לֵיהּ דְּהוּא סָבַר כַּהֲדָא דִשְׁמוּאֵל. דִּשְׁמוּאֵל אָמַר פִּרְצָה דְחוּקָה נִכְנָסִין בָּהּ בְּשַׁבָּת אֲפִילוּ מִשְׁרָת צְרוֹרוֹת. אָמַר רִבִּי חַגַּי שׁוּשְׁבִּינֵיהּ דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל קַפּוֹדְקִיָּא הֲוֵינָא שְׁאֵלִית לְרִבִּי יֹאשִׁיָּה וְשָׁרַע מִינֵיהּ. שְׁאֵלִית לְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק אָמַר לִי מֵעַתָּה אֵי זֶה דַם נִידָּה וְאֵי זֶה דַם בְּתוּלִים. תַּנִּי כַּלָּה אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ כָּל שִׁבְעָה וְאָסוּר לִיטוֹל מִמֶּנָּה כוֹס שֶׁל בְּרָכָה דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. מַי טַעֲמָא דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אִי אֶפְשַׁר שֶׁלֹּא יֵצֵא דַם נִידָּה עִם דַּם בְּתוּלִים.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כלה. אחר בעילה ראשונה אסורה לביתה כל ז' כנדה:

וא''ל מעתה איזה דם נדה ואיזה דם בתולים. כלומר דהוה מתמה אמאן דשרי ומדמי לי' להא דשמואל דאמר פרצה דחוקה מותר לכנס בה בשבת ואפי' משרת צרורות ומשמע דהכי נמי כן בבעילה שניה אע''פ שהוא משיר מקצת דם בתולים שנשארו וא''כ מעתה היאך נבחין בה בבעילה שני' ולאיזה דם את משוי לי' דלענין לתלות בדם בתולים הא אמרינן דלא תלינן וכדם נדה מיחשבא ולענין השרת צרורות כדם בתולים משוית לי' והוי כתרתי דסתרן אהדדי:

ושרע מיניה. ולמט' המיניה הוה יתיב ר' שמואל בר רב יצחק ושאילתי':

דהוא סבר כהדא דשמואל וכו'. משום דהוי דבר שאינו מתכוין וה''נ כן אף שעדיין הפתח הוא דחוק:

מה צריכא לה. לא צריכא להא דמיבעיא להו אלא כשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתיים מבין הבעילה הראשונה ועכשיו פסקה לראות ואיכא למיתלי שחית' המכה ולפיכך לענין לתלות בדם בתילין לא מצינן לתלות אלא דלענין שבת מספקא להו דילמא כיון שפסקו הבתולים ליכא למיחש מידי דשוב אינו עושה חבור' ואיכא למימר דבעילה שניה מותרת:

אמרין. ומאי קא מבעיא להו הרי לתלות בבעילה שניה בדם המכה לא הורי רבי יוחנן דס''ל כהא דר' ינאי רביה דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה ואע''פ שאנו רואין שבא הדם מחמת תשמיש ועדיין הפתח דחוק לא תלינן ולבעול בעילה שניה בשבת הוא מוריא להיתירא בתמיה הא שמעינן מיהת מההיא דרבי ינאי דלחומרא הורה ואף שנראה שעדיין הפתח דחוק וא''כ היאך יהא מורה לקולא לענין שבת:

כל ההיא הלכתא וכו'. דתנינן שם בתינוקת שלא הגיע זמנה וכן אם הגיע זמנה עד כמה תולין בה בדם בתולים כל זה להלכה אבל לא למעשה וכדר' ינאי דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת לפרוש הימנה אחר בעילה ראשונה ולא תלינן אח''כ בדם בתולים:

מהו לבעול בעילה שניה בשבת דאכתי פתחה דחוק הוא:

משנה: רָחַץ לַיְלָה רִאשׁוֹן שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ. אָֽמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו לִימַּדְתָּנוּ רַבֵּנוּ שֶׁאָבֵל אָסוּר לִרְחוֹץ. אָמַר לָהֶן אֵינִי כִשְׁאָר כָּל בְּנֵי אָדָם אִיסְטְנֵיס אָנִי.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

איסטנים אני. קר ומצונן לשון צינה ואיכא צערא אם לא היה רוחץ ואין אסור בימי אבלו אלא רחיצה של תענוג:

מתני' רחץ. במים חמין בלילה הראשון שמתה אשתו ואע''פ שאבל אסור ברחיצה:

משנה: וּכְשֶׁמֵּת טֶבִי עַבְדּוֹ קִיבֵּל עָלָיו תַּנְחוּמִין. אָֽמְרוּ לוֹ לֹא לִימַּדְּתָנוּ רַבֵּנוּ שֶׁאֵין מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִין עַל הָעֲבָדִים. אָמַר לָהֶן אֵין טֶבִי עַבְדִּי כִשְׁאָר עֲבָדִים כָּשֶׁר הָיָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' שאין מקבלין תנחומין על העבדים. כמו על שאר קרוביו שמצטער על מיתתן אלא אומרים לו המקום ימלא לך חסרונך כדרך שאומרים על בהמתו שמתה:

תַּנִּי בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִשְׁאוֹל אֲבֵלִים בְּשַׁבָּת שׁוֹאֲלִין. וּבְדָרוֹם שׁוֹאֲלִין. רִבִּי הוֹשַׁעְיָא רוּבָּא אֲזַל לְחַד אֲתָר וַחֲזָא אֲבֵילַיָּא בְשׁוּבְתָּא וּשְׁאִיל בּוֹן. אָמַר לוֹן אֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ מִנְהַג מְקוֹמְכֶם. אֶלָּא שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם כְּמִנְהַג מְקוֹמֵינוּ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי חֲלַפְתָּא מְשַׁבֵּחַ בִּדְרִבִּי מֵאִיר קוֹמֵי צִיפּוֹרָאֵי אָדָם גָּדוֹל אָדָם קָדוֹשׁ אָדָם צָנוּעַ. חַד זְמָן חֲמָא אֲבֵלַיָּא בְשׁוּבְתָּא וּשְׁאַל בּוֹן. אָֽמְרֵי לֵיהּ אֲהֵן דְּאַתְּ מַתְנֵי שְׁבָחֵיהּ. אָמַר לוֹן מַה עִסְקֵיהּ. אָֽמְרֵי לֵיהּ חֲמָא אֲבֵלַיָּא בְשׁוּבְתָּא וּשְׁאַל בּוֹן. אָמַר לוֹן בָּֽעְאֵי אַתּוּן מֵידָע מַהוּ חֵילֵיהּ בָּא לְהוֹדִיעֲכֶם שֶׁאֵין אֵבֶל בְּשַׁבָּת. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב בִּרְכַת י֙י הִיא תַעֲשִׁיר זוּ בִרְכַת שַׁבָּת. וְלֹא יוֹסִיף עֵצֶב עִמָּהּ זוּ אֲבֵלוּת. כְּמָה דְתֵימָא נֶעֱצָב הַמֶּלֶךְ עַל בְּנוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

לשאול. בשלום אבלים בשבת:

אהן דאת מתני שבחיה. זהו אדם גדול שאתה מספר בשבחיה והלא הוא שואל בשלום אבילים בשבת:

בעיא אתון מידע. אדרבה אם אתם רוצים לידע מרב חכמתו הוא בא להודיעכם בזה שאין אבילות בשבת:

כמה דתימר נעצב המלך. מתאבל היה ולמדנו דהאי לא יוסיף עצב לומר שאין. אבילות בשבת:

תַּנִּי אָבֵל וּמְנוּדֶּה שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ מוּתָּרִין בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל. לִכְשֶׁיָּבוֹאוּ אֶל הָעִיר יַחֲלוֹצוּ. וְכֵן בְּתִשְׁעָה בְאַב וְכֵן בְּתַעֲנִית צִיבּוּר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

וכן בתענית ציבור. שגוזרין על הגשמים כדתנן בפ''ק דתענית שבשלש שניות אסורין בנעילת הסנדל ובמהלכין בדרך התירו:

הוֹרֵי רִבִּי בָּא כְהֵין תַּנְיָא. הוֹרֵי רִבִּי אָחָא בְּבָא מִן הַדֶּרֶךְ וְהָיוּ רַגְלָיו קֵיהוֹת עָלָיו שֶׁמּוּתָּר לְהַרְחִיצָן בַּמַּיִם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

קיהות עליו. מטונפות ומאוסות עליו:

רִבִּי יוֹסֵי בְּרִבִּי חֲנִינָא רָאוּ אוֹתוֹ טוֹבֵל. אִם לְקֵרוּיוֹ לֹא יָֽדְעִין אִם לְהָקֵר גוּפוֹ שֶׁאֵין רְחִיצַת צוֹנָן רְחִיצָה לֹא יָֽדְעִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ראו אותו טובל. בימי אבלו:

אם לקרויו לא ידעין וכו'. ולא ידענו אם בשביל קרי טבל או אם להקר גופו משום דס''ל שאין רחיצת צונן רחיצה דלא אמרו אלא בחמין:

לא ידעין. ונשאר בספק:

הֲדָא דְתֵימַר בִּרְחִיצָה שֶׁל תַּעֲנוֹג. אֲבָל בִּרְחִיצָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל תַּעֲנוֹג מוּתָּר. כַּהֲדָא דִשְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא עָלוּ בוֹ חַטָּטִין אָתוּן שַׁייְלוּן לְרִבִּי יוֹסֵי מַהוּ דְיַסְחֵי. אָמַר לוֹן דְּלָא יַסְחֵי מַייִת הוּא. אִין בָּעֵי אֲפִילוּ בְתִשְׁעָה בְאַב. אִין בָּעֵי אֲפִילוּ בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הדא דתימר. הא דפליגי ברחיצה דאיכא דאסר ואיכא דשרי דוקא ברחיצה של תענוג הוא דפליגי:

מותר. לדברי הכל:

מהו דיסחי. משום רפואה:

דלא יסחי מיית הוא. אם לא ירחוץ ימות וא''כ אין בעי אפי' בט''ב וכו'. ובמ''ק גריס אין כיני אפי' וכו' והיינו הך דכל שהוא משום רפואה מותר אפי' בט''ב וביה''כ:

רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי אִילֵּין רַבָּנָן. רַבָּנָן דְּהָכָא אוֹ רַבָּנָן דְּרוֹמַיָּא. אִין תֵּימַר רַבָּנָן דְּהָכָא נִיחָא. אִין תֵּימַר רַּבָּנָן דְּרוֹמַיָּא. רַבְרְבַייָא קוֹמוֹי וְהוּא שָׁאַל לִזְעִירַייָא. אִין תֵּימַר רַבָּנָן דְּרוֹמַיָּא אִינּוּן שָֽׁרְיָן וְאִינּוּן אָֽסְרִין. דְּתַנִּי מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַרְחִיץ אַחַר הַמִּיטָּה מַרְחִיצִין וּבְדָרוֹם מַרְחִיצִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי אָבוּן מִי שֶׁהוּא מַתִּיר אֶת הָֽרְחִיצָה הַזֹּאת עוֹשֶׂה אוֹתָהּ כַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ובדרום. נהגו כן ומרחיצין עצמן:

מי שהוא מתיר את הרחיצה הזאת. באבילות שבעה טעמיה מפני שהוא עושה אותה כאכילה ושתיה דא''א בלא כך וכן היא סובר ברחיצה למי שהורגל בה:

אחר המטה. אחר שנשאו המת במטה ונקבר נהגו להקל ברחיצה:

אין תימר רבנן דהכא ניחא ואין תימר רבנן דדרומייא וכו'. וכן הוא במ''ק. כלומר ועוד קשיא דאי רבנן דהכא שפיר אלא אי אמרת זקני דרום הא אינון שריין כדתני בברייתא דלקמיה והשתא קאמרת דאינון אסרין:

רברבייא קומוי. הגדולים הם לפניו שהן רבנן דהכא והוא שאל להקטנים שהם זקני דרום בתמיה:

היידן אלין רבנן. וכן הוא במ''ק. איזו רבנן אם רבנן דהכא או רבנן דמדרום ועל שהקשה עליהם לקמיה שאל לו זה:

הלכה: מַאן תַּנָּא אָבֵל אָסוּר בִּרְחִיצָה כָל שִׁבְעָה רִבִּי נָתָן. רִבִּי אַמִּי הֲוָה לֵיהּ עוּבְדָּא וְשָׁאַל לְרִבִּי חִייָה בַּר בָּא וְהוֹרֵי לֵיהּ כָּל שִׁבְעָה כְרִבִּי נָתָן. רִבִּי יוֹסֵי הֲוָה לֵיהּ עוּבְדָּא וְשָׁלַח לְרִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן לְגַבֵּי רִבִּי אָחָא אָמַר לֵיהּ וְלֹא כֵן אִלְפָּן רִבִּי. רִבִּי אַמִּי הַוָּה לֵיהּ 19b עוּבְדָּא וְשָׁאַל לְרֵישׁ לָקִישׁ וְהוֹרֵי לֵיהּ כְּרִבִּי נָתָן כָּל שִׁבְעָה. אָמַר לֵיהּ דִּילְמָא תְּרֵין עוּבְדִּין אִינּוּן. אֲנָן אָֽמְרִין לֵיהּ עַל דְּרִבִּי חִייָה בַּר בָּא. וְאַתּוּן אַמְרִיתוּן עַל דְּרֵישׁ לָקִישׁ. וְעוֹד מִן הֲדָא רִבִּי חָמָא אָבוֹי דְּרִבִּי אוֹשַׁעְיָא הֲוָה לֵיהּ עוּבְדָּא שָׁאַל לְרַבָּנָן וְאָֽסְרוּן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ועוד מן הדא וכו'. גם זה מהתשובה שהשיבו לר' יוסי דרבנן אם רק:

א''ל דילמא תרין עובדין אינון וכו'. על שאמר לו דר' אמי שאל לריש לקיש אמר לו כי והלא אנחנו מקובלין דלר' חייא בר בא הוא דשאל ר' אמי ואתון אמרין ליה דלריש לקיש הוא דשאל אפשר שני מעשים היו לר' אמי ושאל לזה וחזר ושאל לזה:

לא כן אלפך ר' ר' אמי הוה ליה עובדא וכו'. הכי גריס לה במ''ק לא כבר למדך רבך דר' אמי היה לי' עובדא וכו':

גמ' מאן תנא אבל אסור ברחיצה וכו'. לאו אהאי מתני' קאי ובפ''ג דמועד קטן איתמר האי סוגיא כולה ואיידי דקאמר לקמן דלא אסרו אלא ברחיצה של תענוג מייתי לה וכדאמר ר''ג במתני' איסטניס אני. והתם גריס לעיל מינה תני אלו דברים שאבל אסור בהן כל שבעה ברחיצה ובסיכה וכו' ועלה קאמר מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source