לֹא יֵשֵׁב אָדָם עַל גַּבֵּי סַפְסָל שֶׁסֵּפֶר תּוֹרָה נָתוּן עָלָיו. מַעֲשֶׂה בְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל גַּבֵּי סַפְסָל שֶׁסֵּפֶר תּוֹרָה נָתוּן עָלָיו וְהִרְתִּיעַ מִלְּפָנָיו כְּמַרְתִּיעַ מִלִּפְנֵי נָחָשׁ. אִם הָיָה נָתוּן עַל גַּבֵּי דָבָר אַחֵר מוּתָּר. עַד הֵיכָן. רִבִּי אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי חוּנָא טֶפַח. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָא אֲפִילוּ כָּל שֶׁהוּא.
Pnei Moshe (non traduit)
עד היכן. יהיה גבוה זה הדבר אחר:
לֹא יְשַׁמֵּשׁ אָדָם מִיטָּתוֹ וְסֵפֶר תּוֹרָה עִמּוֹ בַבַּיִת. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ אִם הָיָה כָּרוּךְ בְּמַפָּה אוֹ שֶׁהָיָה נָתוּן בְּחַלּוֹן שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים מוּתָּר. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי עוֹשֵׂה לוֹ 28a כִּילְיוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
עושה לו כיליון. כמו כילה ומחיצה בפני עצמו:
דִּייסַקִּי שֶׁהִיא מְלֵאָה סְפָרִים אוֹ שֶׁהָיוּ בְתוֹכָהּ עַצְמוֹת הַמֵּת הֲרֵי זֶה מִפְשִׁילָן מֵאֲחוֹרָיו וְרוֹכֵב.
Pnei Moshe (non traduit)
מפשילן. על החמור מאחוריו ורוכב ואינו חושש:
דיסקי. שק:
תְּפִילִין תּוֹלֶה אוֹתָן מְרַאֲשׁוֹת הַמִּיטָּה וְאֵינוֹ תוֹלֶה אוֹתָם מַרְגְּלוֹת הַמִּיטָּה. רִבִּי שְׁמוּאֵל רִבִּי אַבָּהוּ רִבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָא רִבִּי הָיָה תוֹלֶה אֶת הַתְּפִילִין בִּמְרַאֲשׁוֹת הַמִּיטָּה. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ וּבִלְבַד דְּלָא יַעֲבֵיד כְּהָדֵין דִּייקֻלָּרָא אֶלָּא תְּפִילִּין מִלְּמַעְלָן וּרְצוּעוֹת מִלְּמַטָּן.
Pnei Moshe (non traduit)
כהדין דיקלרא. כמו הסל הזה שתולין הרצועה מלמעלה והסל מלמטה שהוא דרך בזיון אלא צריך שיהו קציצות התפילין מלמעלן ורצועות יהיו תלוין מלמטן דיקולרא סל בפ''ק דמגילה אי חקלאה מלכא ליהוי דיקולא מצואריה לא נחית:
תַּנָּא רִבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן שָָׁאוּל הָעוֹטֵשׁ בִּתְפִילָּתוֹ סִימָן רַע לוֹ. הֲדָא דְאַתְּ אֲמַר מִלְּמַטָּה אֲבָל מִלְּמַעֲלָה לֹא. אַתְיָא דָּמַר רִבִּי חֲנִינָא אֲנִי רָאִיתִי אֶת רִבִּי מְפַהֵק וּמְעַטֵּשׁ וְנוֹתֵן יָדָיו עַל פִּיו אֲבָל לֹא רוֹקֵק. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲפִילוּ רוֹקֵק כְּדֵי שֶׁיְּהֵא כוֹסוֹ נָקִי. לְפָנָיו אָסוּר לְאַחֲרָיו מוּתָּר. לִימִינוֹ אָסוּר לִשְׂמֹאלוֹ מוּתָּר. הֲדָא הוּא דִכְתִיב יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף. כָּל עַמָּא מוֹדַיי בְּהָהֵין דְּרָקַק אִיצְטְלִין דְּהוּא אָסוּר. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אוֹמֵר הָרוֹקֵק בְּבֵית הַכְּנֶסֶת כְּרוֹקֵק בְּבָבַת עֵינוֹ. רִבִּי יוֹנָה רָקַק וְשִׁייֵף. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר חֲלַפְתָּא בְּשֵׁם רַב אָדָא בַּר אַחֲוָה הַמִּתְפַּלֵּל אַל יָרוֹק עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי אָבוּן וְכֵן הָרוֹקֵק אַל יִתְפַּלֵּל עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
בההין דהוא רקק איצטלין דהוא מותר. גרסי' וט''ס בספרי הדפוס. אם הוא רוקק באיצטלא ובבגד שלו או במטפחת כ''ע מודים שהוא מותר:
ושייף. ברגלו:
המתפלל אל ירוק. מיד אחר שסיים מפני שעדיין תפלתו שגורה בפיו:
עד שיהלך ד' אמות. לאו דוקא אלא כלומר עד שישהא כדי הילוך ד' אמות כדלקמן:
וכן הרוקק אל יתפלל. מיד אחר הרקיקה:
לימינו. אם רוקק לצדו אסור לרוק לימינו ולשמאלו מותר:
אתיא. הא כדאמר ר' חנינא שראה את רבי מעטש מלמעלה בתפלתו:
ונותן ידיו על פיו. מפני הפיהוק:
כדי שיהא כוסו נקי. פיו ושפתיו יהיו נקיים בתפלה:
לפניו אסור. לרוק כלל:
הדא הוא דכתיב יפול מצדך אלף. ורבבה מימינך אלמא דהימין שהוא חשיב והוא סובל הרבבה שלא יגשו אליו:
וְכֵן הַמַּטִּיל מַיִם אַל יִתְפַּלֵּל עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא לֹא סוֹף דָּבָר עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. אֶלָּא אֲפִילוּ שָׁהָא כְּדֵי הִילּוּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי אַמִּי אִם אוֹמֵר אַתָּה עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת יְהֵא אָסוּר אֲנִי אוֹמֵר אַחֵר בָּא וְהִטִּיל שָׁם.
Pnei Moshe (non traduit)
לא סוף דבר וכו'. כדפרישית:
א''ר אמי. ודאי דהכי הויא שאם אתה אומר עד שיהלך ארבע אמות בדוקא א''כ המטיל מים והולך ד' אמות יהא אסור להתפלל שם לפי שאני אומר שמא אחר בא והטיל שם מים מתחלה וכלומר אם אתה חושש לכך אין לדבר סוף שאפי' בכל הדרך יהא אסור להתפלל שמא אחד הטיל מים בכאן אלא ודאי אין חוששין לזה המקום וכששוהא כדי הילוך ד' אמות שאז אינם ניכרין מותר:
רִבִּי אַבָּא בְשֵׁם רַב צוֹאָה עַד שֶׁתְּיַבֵּשׁ כְּעֶצֶם. מַיִם כָּל זְמָן שֶׁהֵן מַטְפִּיחִין. גְּנִיבָא אָמַר כָּל זְמָן שֶׁרִישׁוּמָן נִיכָּר. שְׁמוּאֵל אָמַר עַד שֶׁיִּקְרְמוּ פָנֶיהָ. שִׁמְעוֹן בַּר ווָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן עַד שֶׁיִּקְרְמוּ פָנֶיהָ. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי זְעוּרָא בְּשֵׁם רַב צוֹאָה אֲפִילוּ כְעֶצֶם אֲסוּרָה. שְׁמוּאֵל אָמַר עַד שֶׁיִּקְרְמוּ פָנֶיהָ. שִׁמְעוֹן בַּר ווָא אָמַר בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן עַד שֶׁיִּקְרְמוּ פָנֶיהָ. אָמַר חִזְקִיָּה רִבִּי אַבָּא מַחְמִיר בְּמַיִם יוֹתֵר מִן הַצּוֹאָה. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא מִן הֲדָא דִגְנִיבָא. אָמַר לוֹ אֲפִילוּ עֲַשׂוּיָה כְעֶצֶם אֲסוּרָה שֶׁמַּמָּשָׁהּ קַייָם מַיִם אֵין מַמָּשָּׁהּ קַייָם.
Pnei Moshe (non traduit)
מים. מי רגלים כל זמן שמטפיחין אסור:
עד שתיבש כעצם. ואז מותר לקרות ק''ש כנגדה ולהתפלל:
כל זמן שרישומן ניכר. אפי' אינן מטפיחין אסור:
עד שיקרמו פניה. שלמעלה בצואה וכן אמר שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן ולא בעינן עד שתיבש כעצם:
ר' ירמיה ר' זעירא בשם רב. לא כדאמר ר' אבא בשמו אלא כך אמר רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה:
שמואל אמר וכו'. כלומר בהא דקאמר משמיה דשמואל ור' יוחנן מודו ר' ירמיה ור''ז דכן סבירא להו כדאמר ר' אבא בשמייהו:
אמר חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה. בתמיה ואכתי לא פירש דבריו עד לקמן:
א''ל ר' מנא מן הדא דגניבא. כלומר אם כך הוא כוונת דעתך בתמיה דהא אי למאי דאמר ר' אבא משמיה דרב אתה מתמיה שמחמיר במי רגלים יותר מן הצואה וכי היכן הוא מחמיר והלא איהו קאמר דרב סבר במים כל זמן שהן מטפיחין דוחא ובצואה צריך שתיבש כעצם ואם כן בצואה הוא מחמיר ואם מן הדא דגניבא דקאמר ר' אבא משמיה כל זמן שרישומן ניכר אתה מתמיה שלפ''ז הן חמורין יותר מן הצואה שאע''פ שרישומה ניכר אם יבשה כעצם מותר קשיא ומאי שייך סברא דגניבא לדרב דילמא באמת גניבא מחמיר עוד יותר בצואה:
א''ל. חזקיה לא כמאי דסלקא אדעתך שאני מתמיה מן הדא דגניבא אלא למאי דאמר ר' אבא משמיה דרבגופיה אני מתמיה לפי שבדין הוא שצואה אפי' היא יבישה כעצם אסורה שעדיין משמשות שלה קיים אבל מי רגלים אין ממשן קיים ואע''פ שמטפיחין מ''מ נבלעין בארץ הן ואיהו קאמר דרב ס''ל במים כל זמן שהן מטפיחין אסור וצואה אם יבשה כעצם מותר ועל זה אני תמה דלדידיה אליבא דרב מחמיר הוא במים יותר מן הצואה אלא ודאי מחוורתא כר' זעירא בשם רב:
הלכה: עַד כְּדוֹן זָב שֶׁרָאָה קֶרִי וַאֲפִילוּ קֶרִי שֶׁרָאָה זָב מוֹעִיל הוּא שֶׁהוּא טוֹבֵל. נִשְׁמְעִנָהּ מִן הֲדָא הַמְּשַׁמֶּשֶׁת שֶׁרָאֲתָה נִדָּה צְרִיכָה טְבִילָה. וְרִבִּי יוּדָה פּוֹטֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
נישמעינה מן הדא והמשמשת וכו' מה טעם דר' יהודה. השתא מפרש לה להבעיא ובתחלה מהדר אחר טעמיה דר' יהודה ולבתר מסיק להבעיא ומה דאיכא לספוקי במילתיה דר' יהודה וכלומר לכשתמצי לומר מה דמספקא לן בטעמיה יכילנא למיפשט לך ומיהו אכתי תיבעיא לן במילתיה ואף דפשיט לך טעמיה וכדמפרש ואזיל:
מועיל הוא שהוא טובל. סיומא דבעיא היא כלומר להאי טעמא דאמרן לפי שאין מועיל לו הטבילה הואיל וטומאת זיבה קדמה אם כן היכא דטומאת קרי קדמה איכא למימר דמועיל לו עכשיו טבילה זו דמעיקרא בעל טבילה הוה ואפילו ר' יהודה מודה בזה שהוא צריך טבילה או דילמא דטעמיה דר' יהודה לאו משום שאינו מועיל לו הויא אלא טעמא אחרינא איכא משום דאינו צריך לטבילה כלל דכיון דטומאה חמורה דזיבה עליו ובאותה טומאה החמורה מותר הוא בד''ת תו לא אתיא טומאה קלה דקרי וחיילא עליה כלל לאסרו בד''ת ואינו צריך לטבילה מדינא קאמר. והש''ס לא אסיק הכא לטעמא אחרינא ולהבעיא עד לקמן:
ואפי' קרי שראה זוב. בעיא היא דהשתא מספקא לן אי נימא דאף אם ראה קרי בתחלה ואח''כ באה לו טומאת זיבה נמי פוטר ר' יהודה או לא:
גמ' עד כדון זב שראה קרי. אליבא דר' יהודה קא מיבעיא ליה דעד כאן לא שמענו דפוטר אלא אם טומאת הזיבה קדמה והואיל דכבר טמא הוא ואינו מועיל לו טבילה זו לטהרו מזיבתו הלכך הוא דפוטר ואע''ג דמדינא מועיל לו הטבילה משום קרי לד''ת דהא זב מותר בד''ת כדאמרי' לעיל בהלכה ד' מ''מ כיון דחלה שם טומאה עליו מעיקרא ולהאי טומאה אין טבילה זו עכשיו כלום אינה מועילה לו אפילו להוציאו מטומאת קרי ומכיון דאינה מועילה לו למה יטבול:
משנה: זָב שֶׁרָאָה קֶרִי וְנִדָּה שֶׁפָּֽלְטָה שִׁכְבַת זֶרַע 28b וְהַמְּשַׁמֶּשֶׁת שֶׁרָאֲתָה נִדָּה צְרִיכָה טְבִילָה וְרִבִּי יוּדָה פּוֹטֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
ור' יהודה פוטר. ואף על גב במשמשת שראתה נדה איכא למימר דמעיקרא בת טבילה היתה ולא פקעה חובת טבילה מינה אפ''ה פוטר ר' יהודה מן הטבילה הואיל דעכשיו נדה היא. וכבר נתבאר לעיל דהאידנא בטלוה לטבילותא מפני שהיתה תקנה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה:
וכן המשמשת. והכי פירושא נדה שפלטה עתה תשמיש ששמשה אתמול קודם שראתה וכל תוך ג' ימים שכבת זרע מטמא האשה בפליטתו והמשמשת מטתה אע''פ שלא פלטה ואף שעכשיו ראתה נדה אחר ששימשה צריכין טבילה:
מתני' זב שראה קרי. אף ע''פ שטמא טומאת שבעה משום זיבה ואין טבילה זו מטהרתו אפ''ה צריך טבילה לדברי תורה כתקנת עזרא משום קרי וכן נדה שפלטה שכבת זרע הרי היא כבעל קרי וצריכה טבילה אם באת להתפלל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source