אָמַר רִבִּי אָחָא בַּר יִצְחָק בְּשֵׁם רִבִּי הוּנָה רַבָּא דְצִיפּוֹרִין יָחִיד בְּתִשְׁעָה בְּאַב צָרִיךְ לְהַזְכִּיר מֵעֵין הַמְּאוֹרָע. מַהוּא אוֹמֵר. רַחֵם י֨י אֱלֹהֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַנֶּאֱמָנִים עָלֵינוּ וְעַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ וְעַל הָעִיר הָאֲבֵילָה וְהַחֲרֵיבָה וְהֶהָרוּסָה וְהַשּׁוֹמְמָה הַנְּתוּנָה בְיַד זָרִים הָֽרְמוּסָה בְיַד עָרִיצִים וַיִּירָשׁוּהָ לִגְיוֹנוֹת וַיְּחַלְלוּהָ עוֹבְדֵּי פְסִילִים וּלְיִשְׂרָאֵל עַמָּךְ נָתַתָּהּ נַחֲלָה וּלְזֶרַע יְשׁוּרוּן יְרוּשָׁה הוֹרַשְׁתָּהּ כִּי בְאֵשׁ הֵיצַתָּהּ וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ כָּאָמוּר וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאֻם י֨י חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְּתוֹכָהּ.
רִבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רַב אֲפִילוּ יָחִיד שֶׁגָּזַר עַל עַצְמוֹ תַעֲנִית צָרִיךְ לְהַזְכִּיר מֵעֵין הַמְּאוֹרָע. אֵיכָן הוּא אוֹמְרָהּ. רִבִּי זְעוּרָא בְּשֵׁם רַב חוּנָא 34a כְּלֵילֵי שַׁבָּת וּכְיוֹמוֹ. אָמַר רִבִּי מָנִי אֲנָא דְּלָא בְדַקְתָּהּ אִין כַּהֲדָא דְּרַב יִרְמְיָה. אִין כַּהֲדָא דְּרִבִּי יַנַּאי בְרִבִּי יִשְׁמָעְאֵל סָֽלְקִית לְסִדְרָה וְשָֽׁמְעִית רַב חוּנָה בְשֵׁם רַב אֲפִילוּ יָחִיד שֶׁגָּזַר עַל עַצְמוֹ תַעֲנִית צָרִיךְ לְהַזְכִּיר מֵעֵין הַמְּאוֹרָע. הָתִיב רִבִּי יוֹסֵי וְהָא מַתְנִיתָא פְּלִיגָא. בְּכָל יוֹם אָדָם מִתְפַּלֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וּבְמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּיפּוּרִים וּבְמוֹצָאֵי תַּעֲנִית צִיבּוּר. מִן מַה דָּמַר רִבִּי יוֹסֵי מַתְנִיתָא פְּלִיגָא. הֲוָה כֵן אִתְתָּבַת בֵּין גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל לְרוֹפֵא חוֹלִים.
Pnei Moshe (non traduit)
מן מה דאמר ר' יוסי מתני' פליגא הוי איתותבת בין גואל וכו'. וכן הוא בפ''ב דתענית כלומר מדשמעית דר' יוסי הוה מקשה על הא דאמר רב הונא בשם רב אפי' יחיד וכו' מהאי ברייתא ומאי קושיא אלא לאו ש''מ דקבעוהו ליחיד לומר בין גואל לרופא לברכה בפני עצמה ולא דכוללה בשומע תפלה או בברכה רביעית והלכך הוה מקשה ר' יוסי והא שמעינן דלעולם יחיד אינו מתפלל כ''א י''ח ברכות בלבד וש''מ דשמיעא ליה דקאמר הכי בשם רב וכר' ירמיה:
התיב ר' יוסי. והשיב ר' יוסי על זה הא מתני' הך ברייתא שהובאה לעיל בהלכה א' בכל יום וכו' ומדקתני נמי במוצאי ת''צ מתפלל י''ח אלמא דאין יחיד מתפלל אפי' בתענית ציבור כ''א י''ח ברכות בלבד:
אנא דלא בדקתה. אני שלא היה הדבר בדוק וברור לי אם נוהגין כהדא דר' ירמיה לעיל דאומרה בין גואל לרופא ואם כהדא דר' ינאי בשם ר' ישמעאל דאומרה בשומע תפלה עד דסלקית לסדרה [לבית] המדרש ששם סדר הישיבה ושמעית דאמר רב הונה בשם רב וכו':
כלילי של שבת וכיומו. לסימנא בעלמא נקט כלומר כולל ענינו בברכה רביעית כמו שמזכירין מעין המאורע בשבת בברכה רביעית:
משנה: רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הָעוֹשֶׂה תְפִילָּתוֹ קֶבַע אֵין תְּפִילָּתוֹ תַחֲנוּנִים. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר הַמְּהַלֵּךְ בְּמָקוֹם הַסַּכָּנָה מִתְפַּלֵּל תְּפִילָּה קְצָרָה מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה וְאוֹמֵר הוֹשִׁיעָה י֨י אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל פָּרַשָׁת הָעִיבּוּר יִהְיוּ צָרְכֵיהֶם לְפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה י֨י שׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה וְתַחֲנוּנִים.
Pnei Moshe (non traduit)
בכל פרשת העיבור. אפי' בשעה שהן פורשין לעבירה יהיו צרכיהם גלוים לפניך לרחם עליהם ואין הלכה כר' יהושע אלא התפלה שמתפללים במקום הסכנה היא צרכי עמך מרובים וכו' כדאמר בגמרא ומתפלל אדם אותה כשהוא מהלך ואינו מתפלל לא ג' ראשונות ולא ג' אחרונות וכשיעבור מקום הסכנה ותתישב דעתו צריך לחזור ולהתפלל תפלה כתקנה אם לא עברה עונתה:
מתפלל תפלה קצרה. ומהו אומר הושע השם וכו':
מתני' ר''א אומר העושה תפלתו קבע. שדומה עליו כמשאוי ולשון קבע אומר חוק קבוע עני להתפלל וצריך אני לפטור ממנה ובגמרא פליגי בפירושה:
רִבִּי זְעִירָא שָׁלַח לְרִבִּי נָחוּם גַּבֵּי רִבִּי יַנַּיי בֵּירִבִּי יִשְׁמָעְאֵל אָמַר לֵיהּ אֵי זוּ הִיא שֶׁבַע מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה דִּשְׁמוּאֵל. אָמַר לֵיהּ הֲבִינֵנוּ רְצֵה תְשׁוּבָתֵינוּ סְלַח לָנוּ גּוֹאֲלֵינוּ רְפָא חָלְיֵינוּ בָּרֵךְ שְׁנוֹתֵינוּ. אָמַר רִבִּי חַגַּיי אִם הָיוּ גְשָׁמִים אוֹמְרִים בְּגִשְׁמֵי בְרָכָה. אִם הָיוּ טְלָלִים אוֹמְרִים בְּטַלְלֵי בְרָכָה. כִּי מְפוּזָרִים אַתָּה מְקַבֵּץ וְתוֹעִים עָלֶיךָ לִשְׁפּוֹט וְעַל הָֽרְשָׁעִים תָּשִׁית יָֽדְךָ וְיִשְׂמְחוּ כָּל חוֹסֵי בָךְ בְּבִנְיַן עִירָךְ וּבְחִידּוּשׁ בֵּית מִקְדְּשָׁךְ וּבְצֶמַח דָּוִיד עַבְדָּךְ כִּי טֶרֶם נִקְרָא אַתָּה תַעֲנֶה כָּאָמוּר וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע בָּרוּךְ אַתָּה י֨י שׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. וְאוֹמֵר שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת רִאשׁוֹנוֹת וְשָׁלֹשׁ אַחֲרוֹנוֹת. וְאוֹמֵר בָּרוּךְ י֨י כִּי שָׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנָי.
Pnei Moshe (non traduit)
(כאן הוא מקום המתני' שכתוב בספרי הדפוס לקמן בטעות):
אם היו גשמים. בזמן גשמים אומר ברך שנותינו בגשמי ברכה. וכן הוא בתענית וכאן ט''ס הוא. ובזמן הקיץ שהוא זמן טללים וכו':
אֵי זוּ הִיא שֶׁבַע מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. רַב אָמַר סוֹף כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר רֹאשׁ כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה. אִית תְּנָיֵי תַנִּי שֶׁבַע מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. וְאִית תְּנָיֵי תַנִּי שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. מָאן דָּמַר שֶׁבַע מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מְסַייֵעַ לִשְׁמוּאֵל וּמָאן דָּמַר שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מְסַייֵעַ לְרַב.
Pnei Moshe (non traduit)
מאן דאמר שבע מעין י''ח מסייע לשמואל. כדקאמר לקמן דמתחיל באמצעיות הביננו וכו' שהן ששה מראש כל ברכה ומסיים ואומר כי מפוזרים אתה מקבץ וכו' עד בא''י שומע תפלה ובזו כולל מסוף שאר האמצעיות הרי אחת וג' ברכות ראשונות וג' אחרונות הרי שבע מעין שמונה עשרה לשמואל ולרב דאמר אומר כל סוף ברכה מהאמצעיות בא''י חונן הדעת וכן כולם הרי י''ח מעין י''ח:
איזו היא שבע. במתני' קתני סתם מעין שמנה עשרה וברייתות מחולקות הן כדלקמיה אית תניי תני וכו' ומפרש הש''ס דפליגי בפלוגתא דרב ושמואל:
רִבִּי אֶבְדַּימָא דְּצִיפּוֹרִין בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא אֵיכַן אוֹמְרָהּ. אָמַר לוֹ וְאֲדַיִין אֵין אַתְּ לְזוּ. כָּל דָּבָר שֶׁהוּא לָבוֹא אוֹמְרָהּ בָּעֲבוֹדָה. וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא לְשֶׁעָבַר אוֹמְרָהּ בְּהוֹדָאָה. וּמַתְנִיתָא אָֽמְרָה וְנוֹתֵן הוֹדָאָה לְשֶׁעָבַר וְצוֹעֵק לְעָתִיד לָבוֹא.
Pnei Moshe (non traduit)
ומתני' אמרה. נמי הכי בפ' הרואה ונותן הודאה וכו' אלמא כל דבר שהוא דרך תחנה ובקשה כוללו בברכה של להבא:
ואדיין אין את לזו. וכי מסתפקא לך עדיין להאי מילתא הא כללא הוא כל דבר שהוא להבא אומרים אותו בעבודה שהיא ברכה דרך בקשה להבא וכל דבר שהוא דרך הודאה על שעבר אומרים אותו בברכת הודאה וכיון שזו דרך בקשה היא רחם ה' אלהינו אומרים אותה בעבודה:
אֲחֵרִים אָֽמְרוּ צוֹרְכֵי עַמְּךָ מְרוּבִּין וְדַעְתָּן קְצָרָה אֶלָּא יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ י֨י אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּתֵּן לְכָל בִּרְיָה וּבִרְיָה צְרָכֶיהָ וּלְכָל גְּוִיָּה וּגְוִיָּה דֵּי מַחְסוֹרָהּ. בָּרוּךְ י֨י כִּי שָׁמַעְתָּ קוֹל תַּחֲנוּנָי. בָּרוּךְ אַתָּה י֨י שׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. רַב חִסְדָּא אָמַר הֲלָכָה כַּאֲחֵרִים. רַב חִסְדָּא אָמַר שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת וְשָׁלֹשׁ הָאַחֲרוֹנוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
אחרים אומרים. זו היא תפלה קצרה צרכי עמך וכו':
רב חסדא אמר. צריך שיאמר עמה ג' ברכות וכו':
רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אַסָּא כָּל מַה שֶׁשָּׁלִיחַ צִיבּוּר עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה וְתוֹבֵעַ צָרְכֵי עַמְּךָ לְפָנֶיךָ. רִבִּי פִינְחָס רִבִּי לֵוִי רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם מְנַחֵם דְּגַלִּייָא זֶה שֶׁעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה אֵין אוֹמֵר לוֹ בּוֹא וְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא בּוֹא וְקָרֵב קְרָבֵינוּ עֲשֵׂה צָרְכֵינוּ עֲשֵׂה מִלְחֲמוֹתֵינוּ. פַּיֵּיס בַּעֲדֵינוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
כל מה שש''צ. לתפלה קצרה הוא דמפרש ולא כר' יהושע דמתני' אלא יאמר כפי מה שש''צ עובר וכו' בזה הלשון יאמר ג''כ הוא:
זה שעובר לפני התיבה וכו' בא וקרב. על שם עשה קרבינו ללחום נגד המקטרג כדמפרש ואזיל הלכך די זה המתפלל תפלה קצרה כשאומר כל מה שש''צ וכו' שהוא תובע הכל:
רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָא כָּל הַדֶּרֶךְ בְּחֶזְקַת סַכָּנָה. רִבִּי יַַנַּיי כַּד הֲוָה נְפִיק לָאַכְּסֵנִיָּא הֲוָה מְפַקֵּד גֵּו בֵּיתֵיהּ. רִבִּי מָנָא כַּד הֲוָה אָזִיל מַסְחֵי בְּמֶרְחָץ שֶׁהִיא נִיסּוֹקֶת הֲוָה מְפַקֵּד גֵּו בֵּיתֵיהּ. רִבִּי חֲנִינָא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַבָּהוּ רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֶׁעַ בֶּן לֵוִי כָּל הַחוֹלִי בְּחֶזְקַת הַסַּכָּנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
כל הדרך בחזקת סכנה. ומתפלל תפלה קצרה כשהולך באיזה דרך שיהיה וכר' ינאי כשהיה יוצא לאכסניא כלומר מעירו לעיר אחרת דרך אכסנאי היה עושה צוואה בתוך ביתו מפני שהדרך בחזקת סכנה:
במרחץ שהיא ניסוקת. מפני שיש מרחץ בלא הסקת אש שמה אלא מביאין מים חמין ורוחצין בהן ומרחץ שהיא ניסוקת ותחתיה אש היא בחזקת סכנה:
כל החולי בחזקת סכנה. כשנפל למטה ומתפלל תפלה קצרה:
הָיָה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל בְּשַׁבָּת וְשָׁכַח שֶׁל שַׁבָּת וְהִזְכִּיר שֶׁל חוֹל. רִבִּי חוּנָא אֲמַר אִיתְפַּלְּגוּן רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב וְרַב שֵׁשֶׁת. חַד אָמַר חוֹתֵךְ אֶת הַבְּרָכָה. וְחָרָנָה אָמַר גוֹמֵר אֵֶת הַבְּרָכָה. הַכֹּל מוֹדִים בְּחוֹנֵן הַדַּעַת שֶׁהוּא גוֹמְרָהּ. וָתָא כְּרִבִּי דְּרִבִּי אָמַר תְּמִיָּה אֲנִי הֵיאַךְ בִּטְּלוּ חוֹנֵן הַדַּעַת בְּשַׁבָּת. אִם אֵין דֵּיעָה מְנַיִן תְּפִילָּה. אָמַר רִבִּי יִצְחָק גְּדוֹלָה הִיא הַדֵּיעָה שֶׁהִיא מְמוּצַּעַת בֵּין שְׁתֵּי הַזְכָּרוֹת שֶׁנֶּאֱמַר כִּי אֵל דֵּעוֹת י֨י. אִית דִּבְעֵי מַשְׁמְעִינָהּ מִן הַדָּא אָז תָּבִין יִרְאַת י֨י וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא.
Pnei Moshe (non traduit)
הכל מודים. אם פתח בחונן הדעת ונזכר שהוא שבת גומרה ולא פליגי אלא אם לא נזכר עד שאמר ברכה שלאחריה או בשאר הברכות:
ואתיא כרבי דאמר תמיה אני וכו'. הלכך בחונן הדעת לכ''ע גומרה:
הָיָה עוֹמֵד וְנִזְכַּר שֶׁהִתְפַּלֵּל רַב אָמַר חוֹתֵךְ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵינוֹ חוֹתֵךְ. שִׁמְעוֹן בַּר ווָא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וּלְוַאי שֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם כָּל הַיּוֹם. לָמָּה שֶׁאֵין תְּפִילָּה מַפְסֶדֶת. רִבִּי זְעִירָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי לֵית מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָֽמְרָה סָפֵק נִתְפַּלֵּל סָפֵק לֹא נִתְפַּלֵּל אַל יִתְפַּלֵּל. וְלֹא אֲגִיבֵיהּ. אָתָא רִבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן סָפֵק נִתְפַּלֵּל סָפֵק לֹא נִתְפַּלֵּל אַל יִתְפַּלֵּל. רִבִּי חֲנִינָא לֹא אָמַר כֵּן אֵלָּא בְּעַייָן קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן סָפֵק נִתְפַּלֵּל סָפֵק לֹא נִתְפַּלֵּל אֲמַר לוֹן וּלְוַאי שֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם כָּל הַיּוֹם. לָמָּה שֶׁאֵין תְּפִילָּה מַפְסֶדֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
ולא אגיבה. ולא השיב ר' יוסי לקושיא זו משום דלאו הכי הוא אתא ר' אבהו וכו' כלו' ר' אבהו הוא דאמר כן בשמיה אבל ר' חנינא לא אמר כן אלא ששאלו זה לפני ר' יוחנן ספק וכו' והשיב להן ולואי וכו' ויחזור ויתפלל:
לית מילתיה דר' יוחנן אמרה. וכי לא כך אמר ר' יוחנן ספק נתפלל וכו' והיאך אמר שמעון בר ווא בשמיה ולואי שיתפלל אדם כל היום:
חותך. פוסק ואפי' באמצע ברכה:
רִבִּי יוֹסֵי צַיידַנָייָא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן לִפְנֵי תְפִילָּתוֹ הוּא אוֹמֵר י֨י שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִילָּתֶךָ. לְאַחַר תְּפִילָּתוֹ הוּא אוֹמֵר יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ י֨י צוּרִי וְגוֹאֲלִי. רִבִּי יוּדָן הָיָה אוֹמֵר תְּרַוֵּיהוֹן קוֹמֵי צְלוּתֵיהּ.
הלכה: רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הָעוֹשֶׂה תְפִילָּתוֹ קֶבַע אֵין תְּפִילָּתוֹ תַחֲנוּנִים. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא כְקוֹרֵא 34b בְּאִיגֶּרֶת. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי צָרִיךְ לְחַדֵּשׁ בָּהּ דָּבָר בְּכָל יוֹם. אֲחִיתוֹפֶל הָיָה מִתְפַּלֵּל שָׁלֹשׁ תְּפִילּוֹת חֲדָשׁוֹת בְּכָל יוֹם. אֲמַר רִבִּי זְעִירָא כָּל זְמָן דַּהֲוֵינָא עֲבִיד כֵּן הֲוֵינָא טְעִי. וְלֵית לָךְ אֶלָּא כַּיי דָּמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא כְקוֹרֵא בְּאִיגֶּרֶת. רִבִּי אֶלְעָזָר הָיָה מִתְפַּלֵּל תְּפִילָּה חֲדָשָׁה בְּכָל יוֹם. רִבִּי אַבָּהוּ הָיָה מְבָרֵךְ בְּרָכָה חֲדָשָׁה בְּכָל יוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
כל זמן דהוינא עביד כן. לחדש בה דבר הייתי טועה בתפלה עצמה הלכך לית לך אלא כהאי דאמר ר' אבהו וכו':
גמ' ובלבד שלא יהא קורא כאגרת. זהו קבע דקאמר ר''א שלא יאמרה כקורא אגרת בעלמא ולא בלשון תחנונים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source