הַכּוֹסֵס אֶת הַחִיטִּים אוֹמֵר עֲלֶיהֶן בּוֹרֵא מִינֵי זֶרְעוֹנִים. אָ‍ֽפְייָן וּבִשְּׁלָן בִּזְמַן שֶׁהַפְּרוּסוֹת קַייָמוֹת אוֹמֵר עֲלֵיהֶן הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ וּמְבָרֵךְ לְאַחֲרָיו שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת. אִם אֵין הַפְּרוּסוֹת קַייָמוֹת אוֹמֵר עֲלֵיהֶן בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת וּמְבָרֵךְ אַחֲרָיו בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ. עַד כַּמָּה יְהוּא פְרוּסוֹת. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי אָבוּן כַּהֲנָא בַּר מַלְכִּיָּה בְּשֶׁם רַב עַד כְּזֵיתִים.
Pnei Moshe (non traduit)
הכוסס את החטים. תוספתא היא בפ''ד. שאכלן חיין וזה נקרא כוסס:
עד כמה יהו פרוסות. ושיקראו קיימות:
רַב הוּנָא 44b אָמַר הֲרֵי שֶׁנָּתַן לְתוֹךְ פִּיו וְשָׁכַח וְלֹא בֵּירַךְ אִם הָיוּ מַשְׁקִין פּוֹלְטָן. אִם הָיוּ אוֹכְלִין מְסַלְּקָן לִצְדָדִין. רִבִּי יִצְחָק בַּר מַרִי קוֹמוֹי רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אֲפִילוּ אוֹכְלִין פּוֹלְטָן דִּכְתִיב יִמָּלֵא פִי תְּהִילָּתֶךָ כָּל הַיּוֹם תִּפְאַרְתֶּךָ.
Pnei Moshe (non traduit)
אפי' אוכלין פולטן. ולא יסלקן לצדדין מפני שצריך לברך בפה מלא כדכתיב ימלא פי תהלתך:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָא כָּל שֶׁהוּא כְּעֵין סוֹלֶת וּכְעֵין חֲלִיטָה וּמֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין אוֹמֵר עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת וּמְבָרֵךְ לְאַחֲרֶיהָ בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ. וְכָל שֶׁהוּא כְעֵין סוֹלֶת וּכְעֵין חֲלִיטָה וְאֵינוֹ מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. אָמַר רִבִּי יוֹנָה שָׁלַח רִבִּי זְעִירָא גַּב אִילֵּין דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי וְאָ‍ֽמְרוּן לֵיהּ לֵית אֲנָא יְדַע מַה אָ‍ֽמְרוּן לֵיהּ. מִי כְדוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מִסְתַּבְּרָא שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי הָדֵין דְּאָכַל סוֹלֶת מַהוּ לְמִיבְרְכָה בְּסוֹפָהּ. אֲמַר רִבִּי יוֹסֵי וְהָכֵן לָא אֲכַל רִבִּי יִרְמְיָה סוֹלֶת מִן יוֹמוֹי. לֵית צוֹרְכָה דְּאִי לֹא.
Pnei Moshe (non traduit)
לית צורכה דאי לא. כלומר משום דקא מספקא ליה דאי לא צריך לברך אחריה מעין ג' אלא שיברך אחריה בורא נפשות והלכך היה מונע עצמו מלאכול סולת אלא בתוך הסעודה:
כעין סולת. קליות שלוקין:
וכעין חליטה. שעושין מקמח עם מים רותחין:
וכל שהוא כעין סלת וכו' ואינו מחמשת המינין מאי מברך עליהן וקאמר ר' יונה דשלח ר''ז גבי אלו דבית ר' ינאי לשאול מהן ואמרו לי איזה דבר אבל שכחתי ואיני יודע מה אמרו לי:
מאי כדון. ומאי הוי עלה:
מסתברא. הואיל ואינן מחמשת המינין והן עשוין כעין סולת וחליטה מברך עליהן שהכל:
הדין דאכל סולת. העשויה מקליות שדרך לאכלה כך מהו שיהא מברך לאחריה כדמפרש הבעיא לקמן:
והכן לא אכל ר' ירמיה סולת מן יומוי. כלומר להכי לא היה רוצה לאכול הסולת כ''א דוקא בתוך הסעודה מפני שהיה מסופק בברכה לאחריה וכדמפרש ואזיל מה הוא הספק שלו:
אַתְיָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא כְּרִבִּי וְדִבְרֵי שְׁנֵיהֶן כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל. דְּתַנִּי זֶה הַכְּלָל שֶׁהָיָה רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבָּן גַּמְלִיאֵל כָּל שֶׁהוּא מִמִּין שֶׁבַע וְאֵינוֹ מִמִּין דָּגָן מִין דָּגָן וְלֹא אָפָאוֹ פַּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מְבָרֵךְ לְאַחֲרָיו שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בְּרָכָה אַחַת. וְכָל שֶׁאֵינוֹ מִמִּין שִׁבְעָה וְלֹא מִמִּין דָּגָן רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מְבָרֵךְ לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לְפָנֶיהָ וְלֹא לְאַחֲרֶיהָ.
Pnei Moshe (non traduit)
אתיא דר' שמעון חסידא. שאומר על האורז מברכין עליו בסוף ואע''פ שאינו לא ממין שבעה ולא ממין דגן:
כרבי. כדאמר ר' אבא משמיה כשהי' אוכל בשר או ביצה היה מברך אחריהן:
ודברי שניהן כר''ג. דסיפא דברייתא דלקמן דאלו לחכמים אינו מברך לאחריהן כלום:
דתני. תוספתא שם:
ממין שבעה. אלא שאינו מין דגן או שהוא מין דגן ולא אפאו פת כלומר אלא שלא עשאו פת בהו פליגי:
עַד כְּדוֹן בְּסוֹף. בִּתְחִילָּה אָמַר רִבִּי חַגַּיי בּוֹרֵא מִינֵי נְפָשׁוֹת. הָתִיב רִבִּי יוֹסֵי מַתְנִיתָא פְלִיגָא. עַל הַחוֹמֶץ וְעַל הַגּוֹבָיי וְעַל הַנּוֹבְלוֹת הוּא אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִדְבָרוֹ. וְהָדֵין גּוֹבָיי לֹא מִין נֶפֶשׁ הוּא.
Pnei Moshe (non traduit)
והא מתני' פליגא. דקתני על הגוביי שהכל וכי הגוביי הזה לאו מין נפש הוא וקשיא על דברי ר' חגיי:
בורא מיני נפשות. מברך ג''כ בתחלה אלא שאינו חותם ומשום שהן באין ממיני נפש:
עד כדון בסוף בתחילה מאי מברך. על בשר וביצים:
רִבִּי אַבָּא בַּר יַעֲקֹב בְּשֵׁם רִבִּי יִצְחָק רוּבָּא רִבִּי כְּשֶׁהָיָה אוֹכֵל בָּשָׂר אוֹ בֵיצָה הָיָה אוֹמֵר בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת לְהַחֲיוֹת בָּהֶן נֶפֶשׁ כָּל חַי. בָּרוּךְ אַתָּה י֨י חַי הָעוֹלָמִים.
עַד כְּדוֹן בַּתְּחִילָּה. בְּסוֹף רִבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא אֲשֶׁר בָּרָא מִינֵי מַעֲדָנִים לְעַדֵּן בָּהֶן נֶפֶשׁ כָּל חַי בָּרוּךְ אַתָּה י֨י עַל הָאָרֶץ וְעַל מַעֲדָנֶיהָ.
Pnei Moshe (non traduit)
עד כאן בתחלה. ובסוף מאי מברך:
הַכּוֹסֵס אֶת הָאוֹרֶז אוֹמֵר עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי זֶרְעוֹנִים. אָ‍ֽפְייָן וּבִשְּׁלָן אַף עַל פִּי שֶׁהַפְּרוּסוֹת קַייָמוֹת אוֹמֵר עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת וְאֵינוֹ צָרִיךְ אַחֲרָיו לְבָרֵךְ. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה. בַּר מְרִינָה בְּרִיךְ קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָא וְקוֹמֵי רִבִּי חִייָא בַּר אַבָּא שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָה אוֹמֵר בּוֹרֵא מִינֵי מַעֲדָנִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי אָבוּן וְלָא פְלִיגוּן מַאן דָּמַר בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת בְּהַהוּא דַּעֲבִיד בּוּל. מַאן דָּמַר בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה בְּהַהוּא דִּבְרִיר. 45a מַאן דָּמַר שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ בְּהַהוּא דִּשְׁלִיק. מַאן דָּמַר בּוֹרֵא מִינֵי מַעֲדָנִים בְּהַהוּא דִּטְרִיף.
Pnei Moshe (non traduit)
בההוא דטרוף. כשהוא מטורף בקערה כמו שעושין עם ביצים ועם מיני בשמים ולפי שהרבה מינין מעורבין בו מברך בורא מיני מעדנים:
בההוא דשלוק. אם נתבשל ונתמעך מברך שהכל:
בההוא דבריר. אם הוא ברור לבדו אינו מברך אלא בפה''א:
בההיא דעביד בול. בזה שעשה בלול ומעורב עם חמשת המינים וקמ''ל דברכת ה' מינין לא בטלה אע''פ שמעורב בהן אורז:
ר' ירמיה אומר בורא פרי האדמה. על האורז שאפאו או בישלו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source