רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹאֲלִין שְׂמֹאל מַהוּ שֶׁתְּסַייֵעַ לִימִין בְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה. אַתְּ שְׁמַע מִינֵּיהּ תְּלָת. אַתְּ שְׁמַע שֶׁהוּא צָרִיךְ לְתוֹפְסוֹ בִּימִין. וְצָרִיךְ שֶׁתְּהֵא יָדוֹ גְבוֹהָה מִן הַשֻּׁלְחָן טֶפַח. וְצָרִיךְ שֶׁנּוֹתֵן עֵינָיו בּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
וצריך. וש''מ שצריך שנותן עיניו בו. שלא יסיח דעתו ממנו דאי לאו הכי למה לו לסייע בשמאל הלא יכול הוא להעמידו מעט על השלחן אם נתייגע בימינו ואין זה הפסק בברכה אלא ודאי דחיישינן להיסח הדעת וצריך שיתן עיניו בו:
את שמע מינה תלת. משאלה זו:
וצריך שתהא ידו גבוה מן השלחן טפח. דאי לאו הכי למה לו לסייע בשמאל הרי יכול להשען ביד ימינו על השלחן:
שמאל מהו שתסייע לימין בכוס של ברכה. לפי שלפעמים צריך להאריך בברכת המזון כגון בר''ח טבת שחל להיות בשבת וכיוצא בו מהו שיכול לסייע ביד שמאל לימין:
אֵין מְבָֽרְכִין עַל הַיַּיִן עַד שֶׁיִּתֵּן לְתוֹכוֹ מַיִם דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מְבָֽרְכִין. רִבִּי זְרִיקָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא מוֹדִים חֲכָמִים לְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה שֶׁהוּא נוֹתֵן לְתוֹכוֹ מַיִם כָּל שֶׁהוּא. נְהִיגִין רַבָּנָן בְּהָהֵן כַּסָּא דְקִידּוּשָׁא. מִילְתָא דְּרִבִּי יוֹסֵה פְּלִיגָא אַדְּרִבִּי יוֹנָה. דְּרִבִּי יוֹנָה טָעַם כַּסָּא וּמְתַקֵּן לָהּ. 56a אִין תֵימַר דְּהוּא מָזוּג. וְהָתַנִּי הַשּׁוֹתֶה מַשְׁקִין מְזוּגִין שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶן הַלַּיְלָה דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן וְהוּא שֶׁלָּנוּ בִּכְלֵי מַתָּכוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
מודים חכמים לר''א בכוס של ברכה. של מזון שנותן לתוכו מים כל שהוא למצוה מן המובחר:
נהיגין רבנן כן גם בההן כסא דקידושא. לתת לתוכו מים כל שהוא. מילתא דר' יוסי דאמר מודים חכמים וכו' פליגא אדר' יונה שהיה טועם כוס של ברכת המזון אחר הברכה ואח''כ היה מתקן ליה במזיגת מיס:
אין תימר שהיה מזוג בתחלה במעט מים ואח''כ היה מתקן כפי הצורך הא ליתא דהתני השותה משקין מזוגין וכו' וא''כ לא היה מניח יין מזוג לשהותו בביתו:
אָמַר רִבִּי אָחָא שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה מָלֵא. עִיטּוּר. וּמוּדָּח. וּשְׁלָשְׁתָּן בְּפָסוּק אֶחָד נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא בִּרְכַּת י֨י. שְׂבַע עִיטּוּר. רָצוֹן מוּדָּח. מָלֵא כְמַשְׁמָעוֹ. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא אִם עָשִׂיתָה כֵן מַה כְתִיב תַּמָּן יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה. אַתְּ זוֹכֶה לִירַשׁ הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא.
Pnei Moshe (non traduit)
רצון מודח. שהוא נקיות והוא הרצון:
שבע עיטור. כשמעטרו נראה כשביעה בכוסות הרבה:
ושלשתן. רמוזין בפסוק אחד שנאמר בו ברכת ה':
ומודח. שידיחו מבפנים:
עיטור. שמעטרו בכוסות סביב:
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר כּוֹס פָּגוּם אֵין מְבָֽרְכִין עָלָיו. טָעֲמוֹ פָּֽגְמוֹ. אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ תְּלָת. שְׁמַע מִינָּהּ כּוֹס פָּגוּם אֵין מְבָֽרְכִין עָלָיו. וְצָרִיךְ שֶׁיְהֵא בוֹ כְשֵׁיעוּר. וְטָעֲמוֹ פָּֽגְמוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
וצריך שיהיה בו כשיעור. שהיא רובע רביעית שאם ימזגנו יעמוד על רביעית שזהו שיעורו דאי א''צ שיעור א''כ אמאי פגמו הא איכא תקנתא לתקנו במים אלא ודאי דמיירי שלא היה בו אלא כשיעורו וכשטעמו חסר לו שיעורו ואין תקנה במים כשאין לו יין אלא זה:
אָמַר רִבִּי תַּנְחוּם בַּר יוּדָן כְּבוֹד הַיּוֹם קוֹדֵם לִכְבוֹד הַלַּיְלָה. קְדוּשַׁת הַלַּיְלָה קוֹדֶמֶת לִקְדּוּשַׁת הַיּוֹם. אֵי זֶהוּ כְּבוֹד הַיּוֹם רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא וְרִבִּי אֶלְעָזָר בַּר יוֹסֵף בְּשֵׁם רַב בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
כבוד היום קודם לכבוד הלילה. כדמפרש לקמיה בשם רב בורא פרי הגפן כלומר לאו בקידוש הוא אלא בשתיית יין כבוד היום קודם לכבוד הלילה כשאין לו יין כל כך אבל לענין קידוש אם אין לו יין אלא כשיעור רביעית לקידוש קדושת הלילה קודמת לקדושת היום ובתוספתא פ''ג גריס הכי אם אין לו אלא כוס אחד קדושת היום קודמת לכבוד היום ולכבוד לילה. וקדושת היום היינו קידוש הלילה שמקדש עליו יום השבת:
רִבִּי זְרִיקָן בַּר חָמוֹי דְּרִבִּי זְרִיקָן הִזְכִּיר שֶׁל חֲנוּכָּה בָּאָרֶץ וְקִילְּסוּ אוֹתוֹ. רִבִּי בָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִייָא בַּר בָּא הִזְכִּיר דַּייָן אֱמֶת בְּהַטּוֹב וְהַמֵּטִיב וְקִלְּסוּ אוֹתוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
הזכיר דיין אמת. לברכת האבל בברכת הטוב והמטיב וקילסו אותו שכשם שמברכין על הטובה כך מברכין על הרעה ובזה נראה שמקבל עליו גזירת המקום באהבה:
הזכיר של חנוכה בארץ. בברכת הארץ וקילסו אותו מפני שהיא הודאה ויש לאומרה בברכת הארץ שהיא ג''כ הודאה:
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְּרִיבִי נְהִיגִין תַּמָּן בְּמָקוֹם שֶׁאֵין יַיִן שְׁלִיחַ צִיבּוּר עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה וְאוֹמֵר בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שֶׁבַע וְחוֹתֵם בִּמְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת יוֹם הַשַּׁבָּת.
Pnei Moshe (non traduit)
נהיגין תמן. בבבל במקום שאין יין לקדש עליו הש''צ עובר לפני התיבה ואומר ברכת מעין שבע וחותם וכו' ובזה יצאו ידי קידוש:
אָמַר רִבִּי זְעִירָא מִדִּבְרֵי שְׁנֵיהֶן מַבְדִּילִין בְּלֹא יַיִן וְאֵין מְקַדְּשִׁין בְּלֹא יַיִן. הִיא דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעִירָא. דְּרִבִּי זְעִירָא אָמַר מַבְדִּילִין עַל הַשֵּׁכָר וַאֲזְלִין מִן אֲתָר לַאֲתָר מִשּׁוּם קִדּוּשָׁה.
Pnei Moshe (non traduit)
היא דעתיה דר' זעירא. וכן נמי היא דעתי' דר''ז גופיה דאמר מבדילין על השכר במקום שאין יין מצוי דהיין אינו מעכב להבדלה והולכין ממקום למקום משום קידושא למישמע קידוש על היין דעיקר מצות קידוש על היין:
מדברי שניהן. מדר' יוסה ומדר' מנא דמר מדייק הכי ומר מדייק איפכא אליבא דב''ש וב''ה מיהת מדברי שניהן נלמד דמבדילין בלא יין אבל אין מקדשין אלא ביין כדקאמרי תרווייהו בפשיטות דאין היין מעכב בהבדלה כמו דמעכב בקידוש:
אָמַר רִבִּי יוֹסֵה מִדִּבְרֵי שְׁנֵיהֶן יַיִן וְהַבְדָּלָה הַיַּיִן קוֹדֵם. כְּלוּם טַעֲמְהוֹן דְּבֵית שַׁמַּאי אֶלָּא שֶׁקְּדוּשַּׁת הַיּוֹם גָּֽרְמָה לְיַיִן שֶׁיָּבוֹא. וְכַאן הוֹאִיל וְלֹא אַבְדָּלָה גָּֽרְמָה לְיַיִן שֶׁיָּבוֹא הַיַּיִן קוֹדֵם. כְּלוּם טַעֲמְהוֹן דְּבֵית הִלֵּל אֶלָּא שֶּׁהַיַּיִן תָּדִיר וּקְדוּשָּׁה אֵינָהּ תְּדִירָה. וְכֵן הוֹאִיל וְהַיַּיִן תָּדִיר וְאַבְדָּלָה אֵינָהּ תְּדִירָה הַיַּיִן קוֹדֵם. אָמַר רִבִּי מָנָא מִדִּבְרֵי שְׁנֵיהֶן יַיִן וְאַבְדָּלָה אַבְדָּלָה קוֹדֶמֶת. כְּלוּם טַעֲמְהוֹן דְּבֵית שַׁמַּאי אֶלָּא שֶׁכְּבָר נִתְחַייֵב בִּקְדוּשַּׁת הַיּוֹם עַד שֶׁלֹּא בָּא הַיַּיִן. וְכַאן הוֹאִיל וְנִתְחַייֵב בְּהַבְדָּלָה עַד שֶׁלֹּא בָּא הַיַּיִן אַבְדָּלָה קוֹדֶמֶת. כְּלוּם טַעֲמְהוֹן דְּבֵית הִלֵּל אֶלָּא שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם לִקְדוּשַּׁת הַיּוֹם שֶׁתֵּאָמֵר. וְכָאן הוֹאִיל וְאֵין הַיַּיִן גּוֹרֵם לִאַבְדָּלָה שֶׁתֵּאָמֵר אַבְדָּלָה קוֹדֶמֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
כלום טעמהון דב''ה. ולב''ה דטעמייהו גבי קידוש אינו אלא לפי שהיין או הפת קודם לקידוש היום שתאמר אבל כאן הואיל ואין היין גורם להבדלה דלא תליא הבדלה ביין אף ב''ה מודו דהבדלה קודמת לברכת היין והלכך מהא ליכא למישמע מינה:
כלום טעמהון דב''ש וכו'. וא''כ וכאן נמי הואיל ונתחייב בהבדלה מיד שחשכה למ''ש קודם שבא היין לפניו בדין הוא שהבדלה ג''כ קודמת ליין כמו קידוש לב''ש:
אמר ר' מנא. דלא היא דמאי חזית דנקטת להני טעמי דידהו דב''ש ודב''ה גבי קידוש למילף מינייהו דמה גבי הבדלה דברכת יין קודמת נקיט אידך טעמייהו דידהו דגבי קידוש ואשכחן איפכא דגבי הבדלה איכא למימר דלכ''ע ברכת הבדל קודמת כדמפרש ואזיל:
כלום טעמהון דב''ה. כלומר ולב''ה ודאי שייכא נמי האי טעמא דאמרי גבי קידוש דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם וכמו כן בהבדלה:
כלום טעמהון דב''ש. שהרי טעמייהו דב''ש גבי קידוש לא הויא אלא מפני שקדושת היום גרמה ליין שיבא לפיכך סברי דקדושת היום קודמת אבל כאן הואיל ולאו הבדלה גרמה ליין שיבא דהא עיקר הבדלה בתפלה היא ולא אמרו שיחזור ויבדיל על הכוס אלא מפני התינוקות כדאמרי' לעיל פ' תפלת השחר הלכך אף ב''ש מודים בהבדלה שברכת היין קודם:
מדברי שניהן נלמד. דסבירא להו דבהבדלה לעולם ברכת היין קודם ואח''כ ברכת הבדלה דלא דמיא לקידוש כדמפרש ואזיל:
הלכה: מַה טַעַמְהוֹן דְּבֵית שַׁמַּאי שֶׁקְּדוּשַּׁת הַיּוֹם גָּֽרְמָה לְיַיִן שֶׁיָּבוֹא וּכְבָר נִתְחַייֵב בִּקְדוּשַּׁת הַיּוֹם עַד שֶׁלֹּא בָּא הַיַּיִן. מַה טַעַמְהוֹן דְּבֵית הִלֵּל שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם לִקְדוּשַּׁת הַיּוֹם שֶׁתֵּאָמֵר. דָּבָר אַחֵר הַיַּיִן תָּדִיר וּקְדוּשָּׁה אֵינָהּ תְּדִירָה.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מה טעמהון דב''ש וכו'. כדפרישית במתני':
משנה: אֵילוּ דְּבָרִים שֶׁבֵּין בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל בִּסְעוּדָה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם וְאַחַר כַּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן וְאַחַר כַּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
וב''ה אומרי' מברך על היין תחלה. לפי שהיין גורם לקידוש וה''ה המקדש על הפת ואם אין לו יין או פת לא יקדש ועוד תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם:
מתני' אלו דברים מברך על היום. בתחל' לפי שהיו' גורם לקידוש שלא בא כוס זה אלא בשביל קידוש לשבת ועוד שכבר קדש היום משקיבל עליו ועדיין יין לא בא על השלחן וכשם שקדם לכניסה כך קודם לברכה:
רִבִּי בָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִייָא בַּר בָּא אוֹכֵל מְהַלֵּךְ עוֹמֵד וּמְבָרֵךְ. אוֹכֵל עוֹמֵד יוֹשֵׁב וּמְבָרֵךְ. אוֹכֵל יוֹשֵׁב מֵיסָב וּמְבָרֵךְ. אוֹכֵל מֵיסָב מִתְעַטֵּף וּמְבָרֵךְ. אִם עָשָׂה כֵן הֲרֵי הוּא כְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֶת. 56b מַה טַעְמָא בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
הדרן עלך שלשה שאכלו:
ואם עשה כן. שהתעטף ובירך הרי הוא כמלאכי השרת דכתיב בהו שש כנפים וגו' בשתים יכסה פניו ובשתיס יכסה רגליו מפני כבוד המקום ב''ה וכך הוא זה שמתעטף בברכה לכבוד המקום ברוך הוא:
עומד ומברך. לפי שצריך שינוי והיכר שמכין עצמו לברך וכן כולם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source