אָמַר רִבִּי יְהוּשֻׁעַ דְּרוֹמָיָא שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים גָּֽזְרוּ בֵּית דִּין שֶׁלְּמַטָּן וְהִסְכִּימוּ בֵּית דִּין שֶׁלְּמַעֲלָן עִמָּהֶן. וְאֵילּוּ הֵן חֶרְמָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ. וּמְגִילַּת אֶסְתֵּר. וּשְׁאֵילַת שָׁלוֹם בְּשֵׁם. חֶרְמָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ. חָטָא יִשְׂרָאֵל. וְלֹא יְהוּשֻׁעַ גָּזַר. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהִסְכִּימוּ בֵּית דִּין שֶׁלְּמַעֲלָן עִמָּהֶן. מְגִילַּת אֶסְתֵּר. קִייְמוּ וְקִיבְּלוּ וְגוֹמֵר. רַב אָמַר וְקִבֵּל כְּתִיב מְלַמֵּד שֶׁהִסְכִּימוּ. וּשְׁאֵילַת שָׁלוֹם בְּשֵׁם. וְהִנֵּה בוֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם. וּמְנַיִן שֶׁהִסְכִּימוּ בֵּית דִּין שֶׁלְּמַעֲלָן עִמָּהֶן. תַּלְמוּד לוֹמַר וַיֹּאמֶר אֵלָיו י֨י עִמְּךָ גִּבּוֹר הַחַיִל. רִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אַף הַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁנֶּאֱמַר הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר וגו'. מַהוּ עַד בְּלִי דַּיי. רִבִּי יוֹסֵי בַּר שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשַׁר לוֹ לוֹמַר דַּיי הוּא בְּרָכָה. רִבִּי בְּרֶכְיָה וְרִבִּי חֶלְבּוֹ וְרַב אַבָּא בַּר עִילָאִי 68a בְּשֵׁם רַב עַד שֶׁיִּבְלוּ שִׂפְתוֹתֵיכֶם מִלּוֹמֶר דַּייֵנוּ בְּרָכוֹת דַּייֵנוּ בְּרָכוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
דבר שאי אפשר לו לומר דיי. שאין בו למותרות בעיני המקבלין והוא ברכה של רוב גשמים ולפיכך דריש רב עד שיבלו שפתותיכם וכו' וזהו תוספת ברכה וכל כך הרבה עד שיאמרו דיינו ברכות והובא זה לקמן בפ''ג דתענית בהלכה ז' ודריש מכאן שאין מתפללין על רוב הטובה:
אף המעשרות. בבית שני שמעצמן קבלו עליהן כדתנינן לקמן פ''ג דדמאי והסכימו בב''ד שלמעלה שנא' השיאו את כל המעשר וגו':
וקבל כתיב. כלפי מעלה שהסכימו בב''ד של מעלה:
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָא תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָָׁלוֹם בָּעוֹלָם. מַה טַעַם וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי י֨י וְרַב שָׁלוֹם בָּנָיִךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
הדרן עלך הרואה וסליקא לך מסכת ברכות:
מה טעם וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך. בניך הב' מיותר הוא הלכך דריש ביה דעל תלמידי חכמים קאמר שהן מרבים שלום בעולם:
תַּנִּי בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר אֵין לְךָ אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה מֵאָה מִצְוֹת בְּכָל יוֹם. קוֹרֵא אֶת שְׁמַע וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ וְאוֹכֵל אֶת פִּתּוֹ וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ וּמִתְפַּלֵּל שְׁלֹשָׁה פְעָמִים שֶׁל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה וְחוֹזֵר וְעוֹשֶׂה שְׁאָר מִצְוֹת וּמְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן. וְכֵן הָיָה רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֵין לְךָ אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁאֵין הַמִּצְוֹת מַקִּיפוֹת אוֹתוֹ תְּפִילִּין בְּרֹאשׁוֹ וּתְפִילִּין בִּזְרוֹעוֹ וּמְזוּזָּה בְּפִתְחוֹ מִילָה בִבְשָׂרוֹ וְאַרְבַּע צִיצִיּוֹת בְּטַלִּיתוֹ מַקִּיפִין אוֹתוֹ. הוּא שֶׁדָּוִד אָמַר שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר חוֹנֶה מַלְאַךְ י֨י סָבִיב לִירֵיאָיו וַיְחַלְּצֵם. נִכְנַס לְמֶרְחָץ רָאָה אֶת עַצְמוֹ עָרוּם. אָמַר אוֹי לִי שֶׁאֲנִי עָרוּם מִן הַמִּצְוֹת. כֵּיוָן שֶׁהִבִּיט בְּמִילָה שֶׁלּוֹ. הִתְחִיל מְקַלֵּס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמְנַצֵּחַ עַל הַשְּׁמִינִית מִזְמוֹר לְדָוִד.
Pnei Moshe (non traduit)
תני. תוספתא שם:
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בִּמְגִילַּת חֲסִידִים מָֽצְאוּ כָתוּב יוֹם תַּעַזְבֵנִי יוֹמָיִם אֶעֱזָבְךָ. לִשְׁנַיִם שֶׁיָּֽצְאוּ אֶחָד מִטִּיבֵּרִיָּא וְאֶחָד מִצִּיפּוֹרִין וּפָֽגְעוּ זֶה בָזֶה בַּהֲדָא מִשְׁכְּנָא. לֹא הִסְפִּיקוּ לִפְרוֹשׁ זֶה מִזֶּה עַד שֶׁהָלַךְ זֶה מִיל וְזֶה מִיל נִמְצְאוּ רְחוֹקִין זֶה מִזֶּה שְנֵי מִילִין. וְאִשָּׁה שֶׁהָֽיְתָה יוֹשֶׁבֶת וּמַמְתֶּנֶת לְאִישׁ. כָּל זְמַן שֶׁהָֽיְתָה בְּדַעְתּוֹ לְהִנָּשֵׂא לָהּ הָֽיְתָה יוֹשֶׁבֶת וּמַמְתֶּנֶת לוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִפְלִיג דַּעְתּוֹ מִמֶּנָּהּ הִיא הָֽיְתָה הוֹלֶכֶת וְנִישְׂאֵת לְאַחֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
כיון שהפליג דעתו ממנה. וכך הן דברי תורה כיון שמסיח דעתו מהתורה הולכת לאיש אחר שהחזיק בה ומתחכם יותר מזה שעזבה:
הִלֵּל הַזָּקֵן הָיָה אוֹמֵר בְּשָׁעָה דִּמְכַנְּשִׁין בְּדַר. וּבְשָׁעָה דִּמְבַדְּרִין כְּנוֹשׁ. וְכֵן הָיָה הִלֵּל אוֹמֵר אִם רָאִיתָ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא חָבִיבָה עַל יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּל שְׂמֵחִין בָּהּ בְּדַר. וְאִם לָאו כְּנוֹשׁ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר מַה הַתִּינּוֹק הַזֶּה צָרִיךְ לֵינֵק בְּכָל שָׁעָה שֶׁבְּיוֹם. כֵּן כָּל אָדָם שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְיַגֵּעַ בַּתּוֹרָה בְּכָל שָׁעוֹת שֶׁבְּיוֹם. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן גְּזִירָה כָּל פִּיטָטָיָא בִּישִׁין וּפִיטָטָיָא דְּאוֹרַיתָא טָבִין. כָּל כְּדָבָייָא טָבִין וּכְדָבָייָא דְּאוֹרַיתָא בִּישִׁין.
Pnei Moshe (non traduit)
הלל הזקן היה אומר. מקרא הזה משמועה רעה לא יירא וגו':
כל כדבייא בישין וכדבייא דאורייתא טבין. כצ''ל. וכך הוא במדרש רבה. שבתורה יכול הוא לכזב ולומר לא שניתי מסכת זו או פרק זה:
כל פיטטיא. דברים בטלים בישין בר מפיטטיא דאורייתא דאינון טבין דכל זמן שהוא הוגה בהם מוצא בהם טעם:
ואם לאו כנוש. ולא תטיל ד''ת לבזיון:
כנוש. ולא תטול שררה עליהם:
בדר. אתה תפזר אותה להתלמידים:
בשעה דמכנשין. בשעה שמכניסין ד''ת שאין חכמי הדור מרביצין את התורה:
עֵת לַעֲשׂוֹת לַי֨י הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ. רִבִּי נָתָן מְסָרֵס קְרָאֵי הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ עֵת לַעֲשׂוֹת לַי֨י. רִבִּי חִלְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי סִימוֹן הָעוֹשֶׂה תוֹרָתוֹ עִתִּים הֲרֵי זֶה מֵיפֵר בְּרִית. מַה טַעֲמָא הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ עֵת לַעֲשׂוֹת לַי֨י. תַּנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי אוֹמֵר אִם רָאִיתָ אֶת הַבִּרְיוֹת שֶׁנִּתְיַאֲשׁוּ יְדֵיהֶן מִן הַתּוֹרָה עֲמוֹד וְהִתְחַזֵּק בָּהּ וְאַתָּה מְקַבֵּל שְׂכַר כּוּלָּם. מַה טַעֲמָא הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ עֵת לַעֲשׂוֹת לַי֨י.
Pnei Moshe (non traduit)
רבי נתן מסרס קראי הפרו וכו'. ומפרש ר' חלקיה טעמיה דדריש הכי העושה תורתו עתים ולא בקביעות תמיד הרי זה מיפר ברית הכתוב אצל התורה אם לא בריתי יומם ולילה וגו' דעל התורה הכתוב מדבר:
אַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר בּוּן אִם נִתְייַשְּׁנוּ דִּבְרֵי תוֹרָה בְּפִיךָ אַל תְּבַזֶּה עֲלֵיהֶן. מַה טַעֲמָא וְאַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא אִם נִזְדַּקְנָה אוּמָתֶךָ עֲמוֹד וְגוֹדְרָהּ כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה אֶלְקָנָה שֶׁהָיָה מַדְרִיךְ אֶת יִשְׂרָאֵל לְפַעֲמֵי רְגָלִים. הָהוּא דִכְתִיב וְעָלָה הָאִישׁ הַהוּא מֵעִירוֹ וְגוֹמֵר.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source