משנה: כֵּיצַד מַעֲלִין אֶת הַבִּיכּוּרִים. כָּל הָעֲיָרוֹת שֶׁבַּמַּעֲמָד מִתְכַּנְּסוֹת לְעִירוֹ שֶׁלַּמַּעֲמָד וְלָנִין בִּרְחוֹבָהּ שֶׁלָּעִיר וְלֹא הָיוּ נִכְנָסִין לַבָּתִּים וְלַמַּשְׁכִּים הָיָה הַמְמוּנֶּה אוֹמֵר לָהֶם קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן אֶל בֵּית י֨י אֱלֹהֵינוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
והשור הולך לפניהן וכו'. והוא הקרבן שלמים דאמרינן בפ' דלעיל שמצוה להביא עם הבכורים ובגמרא פליגי בה דאיכא למ''ד שזה השור הוא לקיץ המזבח ועולה הוא:
ועטרה של זית בראשו. ולפי שהזית משבעת המינין הוא והוא האילן היותר יפה ועלהו רענן:
שלחו לפניהן. שלוחין לאנשי ירושלים להודיען מביאתן ובתוך כך מעטרין את הבכורים שלהן ומפרכסין אותן שנותנין הלחים והיפים שבהן מלמעלה:
הפחות והסגנים. של כהונה ושל לויה ושאר החשובים וכן הגזברים של הקדש יוצאין לקראתן לכבדן:
לפי כבוד הנכנסין וכו'. אם מרובים הן יוצאין לקראתן מרובים ואם מועטים מועטים:
כל בעלי אומניות שבירושלים היו עומדין מפניהן. ואע''פ שאין צריכין לעמוד מפני ת''ח ולהבטל ממלאכתן מ''מ מפני מביאי הביכורים היו עומדין דחביבה מצוה בשעתה ובגמרא הכא אמרו דמטעם זה עומדין מפני גומלי חסד עם המת שמלוין ונושאין אותו וכן מפני נושאי התנוק לברית מילה:
מתני' הקרובים. לירושלים מביאין תאנים וענבים בעודן לחין והרחוקים מביאין אותן גרוגרות וצימוקין לפי שהלחין אינן יכולין להתקיים בדרך רחוקה:
מתני' כל העיירות שבמעמד. ענין המעמדות מפורש בפ''ד דתענית שהתקינו נביאים הראשונים כ''ד משמרות ועל כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלים של כהנים ושל לוים ושל ישראל וכו' ובזמן הבאת הבכורים היו מתכנסות כל העיירות שבאותו המעמד לעיר אחת של המעמד כדי שלא יעלו יחידים ומשום ברוב עם הדרת מלך:
ולא היו נכנסין לבתים. מפרש בגמרא מפני אהל הטומאה:
ולמשכים. כשהן משכימים בשחר היה הממונה אומר להן קומו וכו' וקאמר בגמרא שבדרך כשהן מהלכין אומרים שמחתי באומרים לי בית ה' נלך וכו':
תַּנֵּי הַבִּיכּוּרִים אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. רֵאשִׁית הַגֵּז אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. תְּרוּמָה טְמֵיאָה אֶחָד 11a מִשִּׁשִּׁים. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל הַבִּיכּוּרִים אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. פֵּיאָה אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. רֵאשִׁית הַגֵּז אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. תְּרוּמָה טְמֵיאָה אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. תְּרוּמָה שֶׁאֵין הַכֹּהֲנִים מַקְפִּידִין עָלֶיהָ אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. מַה אִית לָךְ. כְּגוֹן תְּרוּמַת הַכְּלֵיסִין וְהֶחָרוּבִין וּשְׂעוֹרִין שֶׁבְּאֶדּוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
ועטרה של זית בראשו. לפי שהוא ממין שבעה והעלין שלו יותר יפים משארי מין שבעה:
בעזרה וכו'. כלומר עד שהגיעו לעזרה היו מסיימין לפסוק כל הנשמה תהלל יה הללויה ומשהגיעו לעזרה התחילו הלוים בשיר ארוממך כדתנן לקמן:
תני ר' ישמעאל וכו'. מוסיף הוא על הברייתא קמייתא בתרומה שאין הכהנים מקפידין עליה כדמפרש מה אית לך שאין מקפידין כגון תרומת הכלוסין וכו' שאלו אינן חשובין וכדאמר נמי לעיל בפ''ב דערלה בהלכה א' שאם נפלה סאה מהן לתוך מאה חולין אין צריך להרים:
הלכה: כְּגוֹן יְהוֹיָרִיב וּמַכִּירָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' עד היכן נקראו. קרוביס:
עד כדי שהוא יכול לתרום מן המובחר. כלומר שיכול להביאן כמו שהפריש אותן מן המובחר ולא יתקלקלו:
ביקש להביא דבילה. גרוגרות לאחר שנדרסין והן נקראין עיגולי דבילה אם יכול להביא נאמר אם היתה דבילה קעילית שהוא מהמקום המובחר לדבילה מביא ואם ממקום בצרה אינן חשובין כל כך ואינו מביא משם:
גמ' כגון יהורב ומכיריו. יהורב הוא שם משמר הראשון עם המכירים שלו והשייכים אליו וכן ידעיה ומכיריו וכן כולם:
וְיָלִינוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. תַּנָּא רִבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן שָׁאוּל מִפְּנֵי אוֹהֶל הַטּוּמְאָה.
Pnei Moshe (non traduit)
פשיטא שהוא מקריב שלמים. לזה השור ההולך לפניהם דכן מסתבר שהרי הבכורים טעונין קרבן שלמים עמהן ומכל מקום אשכחן דפליגי בה דר' אימי אמר שמקריבו שלמים ורב אמר שהוא לעולה לקיץ המזבח ומביא שלמים אחרים עמהן:
יחיד שנתעצל ולא בא. עם בני המעמד מה יעשה שלהביא שור עם הבכורים שלו הרבה הוא להיחיד וקאמר מביא גדי וקרניו מצופות כסף והוא הולך לפני הבכורים שלו:
וילינו בבית הכנסת. דקס''ד דלנים ברחוב מפני שהן מרובים וא''כ ילינו בבהכ''נ שהיא גדולה:
מפני אהל טומאה. ויש לחוש גם בבהכ''נ שמא יארע איזה טומאה ויטמאו כולן באהל:
בַּדֶּרֶךְ הָיוּ אוֹמְרִים שָׂמַחְתִּי בְּאוֹמְרִים לִי בֵּית י֨י נֵלֵךְ. בִּרוּשָׁלֵם הָיוּ אוֹמְרִים עוֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִיךְ יְרוּשָׁלֵם. בְּהַר הַבָּיִת הָיוּ אוֹמְרִים הַלְלוּ יָ'הּ הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ כול'. בָּעֲזָרָה הָיוּ אוֹמְרִים כָּל הַנְּשָׁמָה תְהַלֵּל יָ'הּ הַלְלוּ יָ'הּ.
Pnei Moshe (non traduit)
ועטרה של זית בראשו. לפי שהוא ממין שבעה והעלין שלו יותר יפים משארי מין שבעה:
בעזרה וכו'. כלומר עד שהגיעו לעזרה היו מסיימין לפסוק כל הנשמה תהלל יה הללויה ומשהגיעו לעזרה התחילו הלוים בשיר ארוממך כדתנן לקמן:
תני ר' ישמעאל וכו'. מוסיף הוא על הברייתא קמייתא בתרומה שאין הכהנים מקפידין עליה כדמפרש מה אית לך שאין מקפידין כגון תרומת הכלוסין וכו' שאלו אינן חשובין וכדאמר נמי לעיל בפ''ב דערלה בהלכה א' שאם נפלה סאה מהן לתוך מאה חולין אין צריך להרים:
משנה: הַקְּרוֹבִים מְבִיאִין תְּאֵינִים וַעֲנָבִים וְהָֽרְחוֹקִים מְבִיאִין גְּרוֹגְּרוֹת וְצִימּוּקִים. וְהַשּׁוֹר הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶן וְקַרְנָיו מְצוּפּוֹת זָהָב וַעֲטָרָה שֶׁלְזַיִת בְּרֹאשׁוֹ. הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵיהֶן עַד שֶׁהֵן מַגִּיעִין קָרוֹב לִירוּשָׁלֵם. הִגִּיעוּ קָרוֹב לִירוּשָׁלֵם שָֽׁלְחוּ לִפְנֵיהֶן וְעִיטְּרוּ אֶת בִּיכּוּרֵיהֶן. הַפַּחוֹת הַסְּגָנִים וְהַגִּזְבָּרִים יוֹצְאִין לִקְרָאתָן. לְפִי כְבוֹד הַנִּכְנָסִין הָיוּ יוֹצְאִין. כָּל בַּעֲלֵי אוּמָּנִיּוֹת שֶׁבִּירוּשָׁלֵם עוֹמְדִים בִּפְנֵיהֶן וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמָם אַחֵינוּ אַנְשֵׁי מָקוֹם פְּלוֹנִי בָּאתֶם בְּשָׁלוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
והשור הולך לפניהן וכו'. והוא הקרבן שלמים דאמרינן בפ' דלעיל שמצוה להביא עם הבכורים ובגמרא פליגי בה דאיכא למ''ד שזה השור הוא לקיץ המזבח ועולה הוא:
ועטרה של זית בראשו. ולפי שהזית משבעת המינין הוא והוא האילן היותר יפה ועלהו רענן:
שלחו לפניהן. שלוחין לאנשי ירושלים להודיען מביאתן ובתוך כך מעטרין את הבכורים שלהן ומפרכסין אותן שנותנין הלחים והיפים שבהן מלמעלה:
הפחות והסגנים. של כהונה ושל לויה ושאר החשובים וכן הגזברים של הקדש יוצאין לקראתן לכבדן:
לפי כבוד הנכנסין וכו'. אם מרובים הן יוצאין לקראתן מרובים ואם מועטים מועטים:
כל בעלי אומניות שבירושלים היו עומדין מפניהן. ואע''פ שאין צריכין לעמוד מפני ת''ח ולהבטל ממלאכתן מ''מ מפני מביאי הביכורים היו עומדין דחביבה מצוה בשעתה ובגמרא הכא אמרו דמטעם זה עומדין מפני גומלי חסד עם המת שמלוין ונושאין אותו וכן מפני נושאי התנוק לברית מילה:
מתני' הקרובים. לירושלים מביאין תאנים וענבים בעודן לחין והרחוקים מביאין אותן גרוגרות וצימוקין לפי שהלחין אינן יכולין להתקיים בדרך רחוקה:
מתני' כל העיירות שבמעמד. ענין המעמדות מפורש בפ''ד דתענית שהתקינו נביאים הראשונים כ''ד משמרות ועל כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלים של כהנים ושל לוים ושל ישראל וכו' ובזמן הבאת הבכורים היו מתכנסות כל העיירות שבאותו המעמד לעיר אחת של המעמד כדי שלא יעלו יחידים ומשום ברוב עם הדרת מלך:
ולא היו נכנסין לבתים. מפרש בגמרא מפני אהל הטומאה:
ולמשכים. כשהן משכימים בשחר היה הממונה אומר להן קומו וכו' וקאמר בגמרא שבדרך כשהן מהלכין אומרים שמחתי באומרים לי בית ה' נלך וכו':
הלכה: עַד הֵיכָן. עַד כְּדֵי שֶׁהוּא יָכוֹל לִתְרוֹם מִן הַמּוּבְחָר. בִּיקֵּשׁ לְהָבִיא דְבֵילָה. נֹאמַר אִם הָֽיְתָה קְעִילִית מֵבִיא. אִם הָֽיְתָה בוֹצְרִית אֵינוֹ מֵבִיא.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' עד היכן נקראו. קרוביס:
עד כדי שהוא יכול לתרום מן המובחר. כלומר שיכול להביאן כמו שהפריש אותן מן המובחר ולא יתקלקלו:
ביקש להביא דבילה. גרוגרות לאחר שנדרסין והן נקראין עיגולי דבילה אם יכול להביא נאמר אם היתה דבילה קעילית שהוא מהמקום המובחר לדבילה מביא ואם ממקום בצרה אינן חשובין כל כך ואינו מביא משם:
גמ' כגון יהורב ומכיריו. יהורב הוא שם משמר הראשון עם המכירים שלו והשייכים אליו וכן ידעיה ומכיריו וכן כולם:
פְּשִׁיטָא שֶׁהוּא מַקְרִיב שְׁלָמִים. רִבִּי אִימִּי אָמַר מַקְרִיב שְׁלָמִים. רַב אָמַר מְקֵיצִין בָּהֶן אֶת הַמִּזְבֵּחַ. רּבִּי זְעִירָא בָּעֵי. יָחִיד שֶׁנִּתְעָצֵל וְלֹא בָא מֵבִיא גְדִי וְקַרְנָיו מְצוּפּוֹת כֶּסֶף.
Pnei Moshe (non traduit)
פשיטא שהוא מקריב שלמים. לזה השור ההולך לפניהם דכן מסתבר שהרי הבכורים טעונין קרבן שלמים עמהן ומכל מקום אשכחן דפליגי בה דר' אימי אמר שמקריבו שלמים ורב אמר שהוא לעולה לקיץ המזבח ומביא שלמים אחרים עמהן:
יחיד שנתעצל ולא בא. עם בני המעמד מה יעשה שלהביא שור עם הבכורים שלו הרבה הוא להיחיד וקאמר מביא גדי וקרניו מצופות כסף והוא הולך לפני הבכורים שלו:
וילינו בבית הכנסת. דקס''ד דלנים ברחוב מפני שהן מרובים וא''כ ילינו בבהכ''נ שהיא גדולה:
מפני אהל טומאה. ויש לחוש גם בבהכ''נ שמא יארע איזה טומאה ויטמאו כולן באהל:
וַעֲטָרָה שֶׁלְזַיִת בְּרֹאשׁוֹ. שֶׁהוּא מִמִּין שִׁבְעָה.
Pnei Moshe (non traduit)
ועטרה של זית בראשו. לפי שהוא ממין שבעה והעלין שלו יותר יפים משארי מין שבעה:
בעזרה וכו'. כלומר עד שהגיעו לעזרה היו מסיימין לפסוק כל הנשמה תהלל יה הללויה ומשהגיעו לעזרה התחילו הלוים בשיר ארוממך כדתנן לקמן:
תני ר' ישמעאל וכו'. מוסיף הוא על הברייתא קמייתא בתרומה שאין הכהנים מקפידין עליה כדמפרש מה אית לך שאין מקפידין כגון תרומת הכלוסין וכו' שאלו אינן חשובין וכדאמר נמי לעיל בפ''ב דערלה בהלכה א' שאם נפלה סאה מהן לתוך מאה חולין אין צריך להרים:
תַּנֵּי מִי שֶׁהָיוּ בִּיכּוּרָיו גְּרוֹגְרוֹת הָיָה מְעַטְּרָן תְּאֵינִים. וְצִימּוּקִים הָיָה מְעַטְּרָן עֲנָבִים.
Pnei Moshe (non traduit)
תני וכו'. לפרש עטרו את בכוריהן דקתני במתני':
וְלֹא כֵן תַּנֵּי תָקוֹם וְהָדַרְתָּ. מַה קִימָה שֶׁאֵין בָּהּ חִסָּרוֹן כִּיס אַף הִידּוּר שֶׁאֵין בָּהּ חִסָּרוֹן כִּיס. שַׁנְייָא הִיא הָכָא שֶׁהוּא אַחַת לְקִיצִּים. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי חוּנָא בַּר חִייָא. בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה גָדוֹל כּוֹחָן שֶׁלָּעוֹשֵׂי מִצְווֹת. שֶׁמִּפְּנֵי זָקֵן אֵין עוֹמְדִין וּמִפְּנֵי עוֹשֵׂי מִצְווֹת עוֹמְדִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן אִילֵּין דְּקַייְמִין מִן קוֹמֵי מֵיתָא לָא מִן קוֹמֵי מֵיתָא אִינּוּן קַייָמִין לוֹן אֶלָּא מִן קוֹמֵי אִילֵּין דִּגְמָלִים לֵיהּ חֶסֶד.
Pnei Moshe (non traduit)
ולא כן תני תקום והדרת. כתיב מה קימה וכו' ולאפוקי אם בטל ממלאכתו הוא מחמת כך ואמאי קתני כל בעלי אומניות עומדין מלפניהן ומשני שנייא היא הכא שהוא אחת לקיצין פעם אחת לזמנים בשנה אבל מפני זקן אם אתה מחמיר על בעלי אומניות לקום נמצא בטל ממלאכתו כל יום:
ר' יוסי בר' בון וכו'. ולדידיה טעמא דגדול כחן של עושי מצוה וחביבה מצוה בשעתה:
אלא מן קומי אילין דגמלין ליה חסד. שמלוין ונושאין אותו וגדול כחן של עושי מצות:
וְכִי יֵשׁ קָטוֹן וְגָדוֹל בִּירוּשָׁלֵם. אֶלָּא כֵינִי מַתְנִיתָא בְּאוֹכְלוֹסִין. לְפִי רוֹב נִכְנָסִין הָיוּ יוֹצְאִין.
Pnei Moshe (non traduit)
וכי יש קטן וגדול בירושלים. כלומר מאחר דקתני הפחות והסגנים וגזברים יוצאין לקראתן א''כ מעתה וכי יש קטן וגדול בירושלים לומר שזה חשוב יותר מאלו ומאי האי דהדר וקתני לפי כבוד הנכנסין היו יוצאין:
אלא כיני מתני'. לא לענין חשיבות קאמר אלא דה''ק באוכלוסין הרבה או מעט לפי רוב הנכנסין היו יוצאין רוב אוכלסין ואם מועטין מועטין:
תִּירְגֵּם יַעֲקֹב אִישׁ כְּפַר נָבוּרַיָּא. הוֹי אוֹמֵר לָעֵץ הָקִיצָה עוּרִי לָאֶבֶן דּוֹמֵם הוּא יוֹרֶה. יוֹדֵעַ הוּא יוֹרֶה. הִנֵּה הוּא תָּפוּשׂ זָהָב וָכֶסֶף. לֹא בְּכַסְפִּייָא אִיתְמַנֵּי. וְכָל רוּחַ אֵין בְּקִרְבּוֹ. לֹא חֲכִים כְּלוּם. הוֹי אוֹמֵר בְּעִיתוֹן מַמְּנִייָה. וַי֙י בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ. הָא רִבִּי יִצְחָק בַּר לָּֽעְזָר בִּכְנִישְׁתָּא מְדַרְתָּא דְּקַיְסָרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
תירגם ר' יעקב. להמקרא הזה ולהסמוך לו הוי אומר נעץ הקיצה וגו' הוא יורה בלשון תמיה וכי יודע הוא יורה אלא הנה הוא תפוש וגו':
הוי אומר בעיתון ממנייה. והוי על זה שאתם מתרצים למנות לזה שהרי וה' בהיכל קדשו זה ר' יצחק בר' אלעזר בכנסת דשער קיסרין לזה היה ראוי למנותו עליכם:
עַד כַּמָּה אָדָם צָרִיךְ לַעֲמוֹד מִפְּנֵי זָקֵן. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. פַּעֲמַיִים בַּיּוֹם. רִבִּי לָֽעְזָר אָמַר פַּעַם אַחַת בַּיּוֹם. לֹא כֵן תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. מְנַיִין לַזָּקֵן שֶׁלֹּא יַטְרִיחַ. תַּלמוּד לוֹמַר זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ אֲנִי י֨י. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן נִיחָא. 11b עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לָֽעְזָר לֹא יָקוֹם כָּל עִיקָּר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. דְּלָא יֵיחְמֵי סִייַעְתָּא דְסַבִּין וְעָבַר קוֹמֵיהוֹן בְּגִין דִּיקוּמוֹן לוֹן מִן קוֹמוֹי. כְּשֵׁם שֶׁהֵן חֲלוּקִין כָּאן כָּךְ הֵן חֲלוּקִין בִּשְׁאִילַת שָׁלוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
פעמיים ביום. שלא יהא כבודו גדול מכבוד קונו:
פעם אחת ביום. סגי דהרי לא כן תני וכו' ולא יטריח יותר מפעם אחת:
על דעתיה דר' יוחנן ניחא. כדאמרינן טעמא אלא על דעתיה דר''א א''כ לא יקום כל עיקר שלא יטריח כלל וקאמר ר' יעקב וכו' דה''ק שלא יטריח שלא יראה חבורת זקנים והוא עובר לפניהם בשביל שיקומו מלפניו אלא יסבב הדרך:
בשאילת שלום לתלמיד להרב כמה פעמים ביום צריך לשאול בשלומו למר פעמיים ולמר פעם אחת:
רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי אֶבְדּוּמָא דְמִן חֵיפָה. לִזָקֵן אַרְבַּע אַמּוֹת עָבַר יֵשֵׁב לוֹ. כֹּהֵן גָּדוֹל מִשֶּׁהוּא רוֹאֵהוּ וְעַד שֶׁהוּא נִכְסֶה מִמֶּנּוּ. מַה טַעֲמָא וְהָיָה כְּצֵאת מֹשֶׁה הָאֹהֱלָה יָקוּמוּ כָּל הָעָם וגו'. תְּרֵין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר לִשְׁבָח וְחַד אָמַר לִגְנַּאי. מָאן דְּאָמַר לִשְׁבָח. מֵיחְמֵי צַדִּיקָא וּמְזַכֵּי. וּמָאן דְּאָמַר לִגְנַאי. חֲזִי שֻׁקֵּי חֲזִי כָּֽרְעִין אֲכִיל מִן יְהוּדַאי שָׁתֵי מִן יְהוּדַאי. כָּל מִדְּלֵיהּ מִן יְהוּדַאי.
Pnei Moshe (non traduit)
לזקן ד' אמות. כשבא לתוך ד' אמות שלו ואם עבר מלפניו א''צ לעמוד וישב לו:
מ''ט והיה כצאת משה אל האהל יקומו כל העם ונצבו וגו' עד באו האהלה. ומשה היה נשיא וילפינן כבוד כ''ג ג''כ מכאן:
תרין אמוראין. פליגי בהאי קרא והביטו אחרי משה:
מיחמי. יראו זה הצדיק הזוכה ומזכה לאחרים:
חזי שוקיה. כמה עב וראו כרעיה כמה עבים מפני שאוכל ושותה מן היהודים וכל מה שיש לו הכל מהיהודים:
אָרוֹן פָּנָיו כְּלַפֵּי הָעָם וְהַכֹּהֲנִים כְּלַפֵּי הָעָם. וְיִשְׂרָאֵל פְּנֵיהֶן כְּלַפֵּי הַקּוֹדֶשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
ארון וכו'. כך הוא הסדר והכהנים כשהן נושאין כפיהם פניהם כלפי העם והציבור פניהם כלפי ארון הקדש:
אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. אֵין הַתּוֹרָה עוֹמֶדֶת מִפְּנֵי בְּנָהּ. שְׁמוּאֵל אָמַר אֵין עוֹמְדִין מִפְּנֵי חָבֵר. רִבִּי הִילָא רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי הֲווֹן יְתִיבִין. עָבַר שְׁמוּאֵל בַּר בָּא וְקָמוּ לוֹן מִן קוֹמוֹי. אָמַר לוֹן. תַּרְתֵּיי גַּבְּכוֹן. חָדָא שֶׁאֵינִי זָקֵן. וְחָדָא שֶׁאֵין הַתּוֹרָה עוֹמֶדֶת מִפְּנֵי בְּנָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
תרתי גבכן. שני דברים אצליכם נגד שורת הדין:
הוון יתיבין. ועוסקין בתורה:
מפני חבר. תלמיד חבר שאינו זקן:
מפני בנה. כלומר התלמיד בשעה שהוא לומד אין עומד מפני הרב שהוא בנה של התורה שזהו התורה עומדת מפני בנה:
אָמַר רִבִּי זְעִירָא. רִבִּי אָחָא מַפְסִיק וְקָאִים דּוּ חָשַׁשׁ כְּהָדֵין תַּנָּייָא. דְּתַנֵּי כּוֹתְבֵי סְפָרִים תְּפִילִּין וּמְזוּזוֹת מַפְסִיקִין לְקִרְיַת שְׁמַע וְאֵין מַפְסִיקִין לִתְפִילָה. רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן עֲקַבְּיָה אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁמַּפְסִיקִין לְקִרְיַת שְׁמַע כָּךְ מַפְסִיקִין לִתְפִילָה וְלִתְפִילִין וְלִשְׁאָר מִצְוֹתֶיהָ שֶׁלְתּוֹרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
כך מפסיקין לתפלה ולהנחת תפילין וכן לשאר מצותיה של תורה ור' אחא חושש להא דר' חנניא בן עקביא שאלו כותבי התורה מפסיקין לכל המצות ולפיכך הפסיק כדי לקיים מצוה זו:
מפסיק. מלמודו וקאים מפני הזקן לפי שהוא חושש להאי תנא דתני וכו' מפסיקין מכתיבתן לק''ש וכו':
חִזְקִיָּה בְּרִיבִי מִן דַּהֲוָה לָעֵי בְּאוֹרַיְתָא כָּל צוֹרְכֵיהּ הֲוָה אֲזִיל וִיתִיב לֵיהּ קוֹמֵי בֵּית וַועֲדָא בְּגִין מֵיחְמֵי סַבִּין וּמֵיקָם לֵיהּ מִן קוֹמֵיהוֹן. יְהוּדָה בַּר חִייָה הֲוָה יְלִיף סְלִיק וּשְׁאִיל בִּשְׁלָמֵיהּ דְּרִבִּי יַנַּאי חָמוּהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת. וַהֲוָה יְתִיב לֵיהּ עַל אָתָר תִּלִּי בְּגִין מֵיחְמִינֵיהּ וּמֵקִים לֵיהּ מִן קוֹמוֹי. אָֽמְרִין לֵיהּ תַּלְמִידוֹי. לֹא כֵן אַלְפָּן רִבִּי. לְזָקֵן אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר לוֹן אֵין יְשִׁיבָה לִפְנֵי סִינַי. חַד זְמָן עֲנִי מַסִּיק. אָמַר לֵית אֶיפְשַׁר דִּיהוּדָה בְּרִי מְשַׁנֶּה מִנְהָגֵיהּ. אָמַר לֵית אֶיפְשַׁר דְּלָא יְגִיעוּן יִיסוּרִין בְּהַהוּא גוּפָא צַדִּיקָא. מִסְתַּבְּרָא שֶׁאֵין לָנוּ יְהוּדָה בְּרִיבִי.
Pnei Moshe (non traduit)
יהודה בר' חייא. היה רגיל לעלות ולישאל בשלום ר' ינאי חמיו מע''ש לע''ש והיה ר' ינאי יושב במקום אחד ותולה עיניו לראותו ולקום מפניו והיו התלמידים אומרים לא כן למדנו רבינו לזקן ד' אמות ואמר להן אין ישיבה לפני סיני זה ר' יהודה בר' חייה שהוא סיני ופעם אחד נתאחר מלעלות ואמר ר' ינאי לית אי אפשר דיהודה ברי ישנה ממנהגו לבא בכל ע''ש בזו השעה וא''כ לית אפשר אם לא ארעו לגוף הצדיק הזה איזה יסורין דומה שאין לנו יהודה ברבי שנפטר והיה כשגגה היוצא מלפני השליט:
מן דהוה לעי. לאחר שנתיגע כל צורכו בלימוד התורה ורצה לנוח מעט היה יושב לפני בית המדרש בשביל לראות להזקנים העוברין ולקום מפניהן כדי שלא יהא בטל מעסק מצוה:
רִבִּי מֵאִיר חֲמֵי אֲפִילוּ סָב עַם הָאָרֶץ וּמֵקִים לֵיהּ מִן קוֹמוֹי וְאָמַר לֹא מַגָּן מַאֲרִיךְ יָמִים. רִבִּי חֲנִינָא מָחֵי מָאן דְּלָא קָאִים מִקּוֹמוֹי וַהֲוָה אֲמַר לֵיהּ כִּי בָעִיתָה מְבַטְּלָה דְּאוֹרָיְתָא. אָמַר רִבִּי סִימוֹן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךְ אֲנִי י֙י. אֲנִי הוּא שֶׁקִייַמְתִּי עֲמִידַת זָקֵן תְּחִילָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
ר' חנינא מחי. היה מכה למי שלא קם מלפניו ואמר כי אתה רוצה לבטל מצות התורה:
אפי' זקן עם הארץ. לפי שאמר לא בחנם מאריך זה ימים והגון הוא לכבדו:
כְּשֶׁהַנָּשִׂיא נִכְנָס כָּל הָעָם עוֹמְדִים מִפָּנָיו וְאֵין רְשׁוּת לְאֶחָד מֵהֶן לֵישֵׁב עַד שֶׁיֹּאמַר לָהֶם שְׁבוּ. אַב בֵּית דִּין שֶׁנִּכְנָס עוֹשִׂין לוֹ שׁוּרוֹת. רָצָה נִכְנָס בְּזוֹ רָצָה נִכְנָס בְּזוֹ. חָכָם שֶׁנִּכְנָס אֶחָד עוֹמֵד וְאֶחָד יוֹשֵׁב אֶחָד עוֹמֵד וְאֶחָד יוֹשֵׁב עַד שֶׁמַּגִּיעַ וְיוֹשֵׁב לוֹ בִמְקוֹמוֹ. רִבִּי מֵאִיר הֲוָה יְלִיף סְלַק לְבֵית וַועֲדָא וַהֲווֹן כָּל עַמָּא חָמְייָן לֵיהּ וְקַייְמוֹן לֵיהּ מִן קוֹמוֹי. כַּד שָֽׁמְעוּן הָהֵן תַּנָּייָא תַנֵּי בָּעוֹן לְמֵיעֲבַד לֵיהּ כֵּן. כָּעַס וּנְפַק לֵיהּ. אָמַר לוֹן שָׁמַעְתִּי שֶׁמַּעֲלִין בַּקּוֹדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין.
Pnei Moshe (non traduit)
כשהנשיא נכנס וכו'. ברייתא זו נשנית בתוספת' דהוריות:
כד שמעון להאי ברייתא דתני. והיו רוצין לנהוג ולעשות לו כן כדתני חכם שנכנס וכו' וכעס ר''מ על זה ויצא מבית המדרש וא''ל שמעתי שמעלין בקדש ולא מורידין:
רִבִּי זְעִירָא הֲווֹן בָּעְייָן מַמְנִיתֵיהּ וְלָא בָּעֵי מְקַבֵּל עֲלוֹי. כַּד שְׁמַע הָהֵן תַּנָּייָא תַנֵּי חָכָם חָתָן נָשִׂיא גְּדוּלָה מְכַפֶּרֶת. קְבִיל עֲלוֹי מַמְנִיתֵיהּ. חָכָם. מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ וְכִי יָגוּר אִתְּכֵם גֵּר בְּאַרְצְכֶם לוֹ תוֹנוּ אוֹתוֹ. מַה הַגֵּר מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו אַף חָכָם שֶׁנִּתְמַנֶּה מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו. חָתָן. וַיֵּלֶךְ עֵשָׂיו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל. וְכִי מָחֲלַת שְׁמָהּ. וַהֲלֹא בָּֽשְׂמַת שְׁמָהּ. אֶלָּא שֶׁנִּמְחֲלוּ לוֹ כָּל עֲוֹנוֹתָיו. נָשִׂיא. בֶּן שָׁנָה שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ. וְכִי בֶּן שָׁנָה הָיָה. אֶלָּא שֶׁנִּמְחֲלוּ לוֹ כָּל עֲוֹנוֹתָיו כְּתִינּוֹק בֶּן שָׁנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
ר' זעירא היו רוצים למנותו. לזקן ולא רצה לקבל מפני ענוותנותו וכששמע האי ברייתא דתני חכם וכו' קיבל עליו לאשר מינוהו:
רִבִּי מָנָא מֵיקִיל לָאִילֵּין דְּמִיתְמַנֵּיי בִּכְסַף. רִבִּי אִימִּי קָרָא עֲלֵיהוֹן אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם. אָמַר רִבִּי יֹאשִׁיָּא וְטַלִּית שֶׁעָלָיו כְּמַרְדָּעַת שֶׁלְחֲמוֹר. אָמַר רִבִּי שִׁייָן. זֶה שֶׁהוּא מִתְמַנֶּה בְּכֶסֶף אֵין עוֹמְדִין מִפָּנָיו וְאֵין קוֹרִין אוֹתוֹ רִבִּי. וְהַטַּלִּית שֶׁעָלָיו כְּמַרְדָּעַת שֶׁלַּחֲמוֹר. רִבִּי זְעִירָא וְחַד מִן רַבָּנִן הֲווֹן יְתִיבִין. עֲבַר חַד מִן אִילֵּין דְּמִיתְמַנֵּי בִּכְסַף. אֲמַר יָתֵיהּ דְמִן רַבָּנִין לְרִבִּי זְעִירָא. נַעֲבִיד נַפְשָׁן תַּנָּיֵי וְלָא נֵיקוֹם לוֹן מִקּוֹמוֹי.
Pnei Moshe (non traduit)
מיקל. היה מבזה לאלו שמתמנין ע''י כסף:
ניעבד נפשין. כעוסקין בתורה שלא לעמוד מלפני זה:
רִבִּי אִמִּי שָׁאַל לְרִבִּי סִימוֹן. שָׁמַעְתָּ שֶׁמְמַנִּין זְקֵינִים בְּחוּצָה לָאָרֶץ. אָמַר לֵיהּ. שָׁמַעְתִּי שֶׁאֵין מְמַנִּין זְקֵינִים בְּחוּצָה לָאָרֶץ. אָמַר רִבִּי לֵוִי וְלֹא מִקְרָא מָלֵא הוּא. בֶּן אָדָם בֵּית יִשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִים עַל אַדְמָתָם. הָא כָּל יְשִׁיבָה שֶׁלָּךְ לֹא יְהֵא אֶלָּא עַל אַדְמָתָךְ. רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין אָֽמְרִין מְמַנִּין זְקֵינִים בְּחוּצָה לָאָרֶץ עַל מְנָת לַחֲזוֹר. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָּן הֲוָה בְּעַזָּה וּמְנוּנֵיהּ עַל מְנַת לַחֲזוֹר. רִבִּי זְמִינָא הֲוָה בְּצוֹר וּמְנוּנֵיהּ עַל מְנָת לַחֲזוֹר. אוֹף רִבִּי יוֹנָה הֲוָה בְּפִיתְקָא וְלָא קְבִיל עֲלוֹי מִתְמַנִּיָּה. אָמַר עַד זְמָן דְּמִיתְמַנֵּי רִבִּי וּמִינָּה רִבִּי. אָמַר רִבִּי חָמָא. יְהוּדָה בֶּן טִיטֻס הֲוָה בְּרוֹמֵי וּמְנוּנֵיהּ עַל מְנָת דְּיַחֲזוֹר.
Pnei Moshe (non traduit)
שמעת שממנין בח''ל. לאותן שהן בח''ל אם ממנין אותם בא''י:
הא כל ישיבה שלך. של מינוי הזקנים לא יהא אלא על אדמתך:
על מנת לחזור. כשהולכין לח''ל על איזה זמן וע''מ לחזור ממנין אותן לשעה:
עד זמן דמיתמני רבי. שלו ומינוהו לרבו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source